Google

ליאור צוקר - שירותי בריאות כללית

פסקי דין על ליאור צוקר | פסקי דין על שירותי בריאות כללית

31329-06/12 חבר     30/01/2015




חבר 31329-06/12 ליאור צוקר נ' שירותי בריאות כללית








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


חב"ר 31329-06-12


30 ינואר 2015
לפני
כב' השופט
דורי
ספיבק

המבקש:
ליאור צוקר


ע"י ב"כ עו"ד שלומי כהן ועו"ד אמיר ישראלי


נגד
המשיבה:
שירותי בריאות כללית


ע"י עו"ד אמיר דולב ועו"ד יוני פולק



פסק דין

1.
בפני
נו בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה בתשלום הנגבה ממבוטחי קופת החולים המשיבה בגין שירותי בריאות הניתנים באמצעות ביקור בית של רופא כשהמרפאה פתוחה.

תמצית הבקשה והבקשה להסתלקות
2.
עניינה של הבקשה בתשלום השתתפות הנגבה ממבוטחי המשיבה (להלן:

הקופה
) בגין שירותי בריאות הניתנים באמצעות ביקור בית של רופא. על-פי הנטען בבקשה, הקופה גובה ממבוטחים, העושים שימוש בשירות ביקור בית של רופא כשהמרפאה פתוחה, תשלום השתתפות הגבוה מזה הקבוע בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994
(להלן:
חוק ביטוח בריאות ממלכתי
). כך, נטען בבקשה שהמבקש נדרש לשלם עבור ביקור בית שכזה סך כולל של 175 ₪, בעוד שסכום ההשתתפות המקסימלי לפי התוספת השנייה הינו 17 ₪. משכך, טען המבקש, שהינו זכאי להחזר בסך 158 ₪, והוסיף וטען שהוא מבקש לייצג במסגרת התובענה את כלל חברי הקופה שנזקקו לשירות שכזה ושילמו עבורו לטענתו ביתר.
3.
בתגובה הקופה לבקשה היא הבהירה שהיא אינה גובה ולא קיבלה דמי השתתפות עצמית מעבר לתשלום המותר. הקופה הבהירה שהשירות של ביקור בית הניתן על ידי רופאיה הינו אך ורק לאחר התייעצות עם הרופא במרפאה שקבע מתוקף תפקידו המקצועי שיש צורך בביקור בית אצל המבוטח בשל מצבו הרפואי. לעומת זאת, המבקש עצמו נדרש לשירות זה באמצעות נותן שירות חיצוני – נטלי החברה לשירותי רפואה דחופה בישראל (להלן:

נטלי
) – שהייתה מחויבת על פי הסכם בינה לבין הקופה להודיע למבוטח כי הוא פונה אליה בשעות שהמרפאה פתוחה וכי הוא יכול לקבל השירות במרפאות המשיבה הפועלות ללא תשלום. המבקש לא ציין בבקשה כי התקשר אל המרפאה אליה הוא משויך וביקש ביקור בית של רופא, אלא בחר לעצמו בקבלת שירות ביקור בית מאת נטלי, שירות הכרוך בתשלום (כאמור, במקרה של המבקש, תשלום של 175 ₪).
4.
לאור האמור בתגובה, באו הצדדים ביניהם בדברים, והגיעו ביניהם להבנות כדלקמן:
א.

הובהר למבקש כי כיום ביקור בית של רופאי המשיבה בעת שהמרפאה פתוחה פטורים לחלוטין מתשלום, ואף לא נגבים דמי ההשתתפות העצמית הקבועים בתוספת השנייה לחוק.

ב.

עוד הובהר שבאתר האינטרנט של המשיבה ישנו מדריך הנקרא "שירותים בתשלום". במדריך מפורטים התעריפים של ביקור הבית, לרבות המידע על כך שביקור בית של רופא המשיבה בשעות שבהן המרפאה פתוחה פטור מתשלום. המשיבה הוסיפה וציינה ברובריקת "ההערות" שבמדריך, כי "לצורך קבלת השירות בפטור מתשלום, יש לפנות למרפאה אליה משויך המטופל. השירות יינתן בהתאם לשיקול דעתו של הרופא.
ג.
בנוסף, בעקבות הגשת הבקשה, בוצע רענון תסריט שיחה במוקד השירות הטלפוני של הקופה, ולפיו בעת דרישה לביקור בית של רופא בשעות פעילות המרפאה, יש להפנות את המבוטח למרפאת האם שלו (כאמור, בשעות הפעילות), על מנת לבדוק האם אכן נדרש ביקור בית. במידה והלקוח מעוניין, יש למסור לו מידע על ספקי ביקור בית מתוך ספר השירות של המשיבה.
ד.
לאור האמור, לנוכח הבהרות הקופה כלפי העבר והתחייבותה כלפי העתיד, הצדדים הגיעו למסקנה כי אין כל אינטרס להמשך ניהול בקשת האישור. לאור האמור, החליט המבקש לחזור בו מטענותיו כנגד הקופה, והצדדים הסכימו שתוגש בקשת הסתלקות לבית דין זה.
ה.
עם זאת, ולאור התועלת שנגרמה לציבור בעקבות הגשת הבקשה לאישור, כמתואר לעיל, הסכימה הקופה, מבלי לגרוע מטענותיה ומבלי להודות באחריות או חבות, ובכפוף לאישור הודעת ההסתלקות, לשלם למבקש גמול בסך 5,000 ₪ ולב"כ המבקש שכ"ט בסך 20,000 ₪ כולל מע"מ.
5.
לבקשה צורפו תצהירים מטעם המבקש ובא כוחו, מהם עולה שלמעט סכום מוסכם שישתלם בכפוף לאישור בית הדין, הם לא קיבלו בקשר לבקשת ההסתלקות כל טובת הנאה בין אם במישרין ובין אם בעקיפין.
דיון והכרעה
6.
סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006

(להלן:
חוק תובענות ייצוגיות
) קובע כי הסתלקותו של מבקש מבקשה לאישור תובענה ייצוגית טעונה אישור של בית המשפט, בתנאים ועל פי פרוצדורה הקבועה בחוק זה.
7.
לאחר ששקלתי את נימוקי בקשת ההסתלקות, השתכנעתי שאכן יש הצדקה לקבלה, וזאת לאחר שהשתכנעתי שאכן האמור בתגובת הקופה ובבקשת ההסתלקות מתאר נכון את מצב הדברים המשפטי, ומשכך, אין מקום להמשך בירורה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
8.
אשר לבקשה לפסוק גמול למבקש ושכר טירחה לבא כוחו – ב

פסק דין
שניתן על ידי בית דין זה במקרה דומה זה לא מכבר (ת"צ 34682-04-11

טל
נ'
מכבי שירות בריאות
(27.11.14, כב' השופטת
רוית צדיק
)) נמנו השיקולים שאותם על בית דין זה לשקול בטרם יאשר בקשה מעין זו, תוך הפניות לפסיקה ולספרות רלוונטית. כפי שהוסבר בהרחבה שם, ואני מסכים, רשימת השיקולים שיש להביא בחשבון כוללת בין היתר
שיקולי תשומה הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם התובע המייצג ובא כוחו, שיקולי תפקודה המתייחסים לתועלת שהביאה הבקשה לקבוצה, ושיקולי הכוונה ציבורית העוסקים בתועלת הציבורית הצומחת מתובענה ייצוגית ובהכוונה ראויה של המשאבים המושקעים בחיפוש, בהגשה ובניהול של תובענות ייצוגיות.
9.
יישום של כל השיקולים שלעיל על המקרה שלפני מוביל אותי למסקנה שנכון יהיה לאשר כמבוקש כי למבקש ישולם גמול בסך 5,000 ₪, ולבאי כוח המבקש ישולם שכר טרחה בסך 20,000 ₪ כולל מע"מ, וכך אני פוסק.
במסכת השיקולים שהובילה אותי לאישור הגמול ושכר הטרחה כמבוקש, הבאתי בכלל חשבון גם את הצורך במתן תמריץ משמעותי להגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות העוסקות בתשלומי השתתפות שנדרשים תושבי ישראל לשלם עבור שירותי ביטוח בריאות אותם הם מקבלים מקופות החולים. תמריץ שכזה נחוץ לאור המחקרים הרבים שהתפרסמו בשנים האחרונות, מהם עולה בבירור שלתשלומי ההשתתפות העצמית השלכה שלילית ברורה ומובהקת על הנגישות לשירותי בריאות כמו גם על מידת השוויוניות במתן שירותי בריאות בישראל, כשעיקר הפגיעה הנגרמת הינה בבעלי הכנסה נמוכה ובחולים כרוניים, ראו למשל:
רויטל גרוס ואח', "תשלומי השתתפות עצמית: השלכה על נגישות לשירותים ושוויוניות",
משפט ועסקים
ו' 197 (2007);
אייל גרוס, "בריאות בישראל – בין זכות למצרך",
זכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות בישראל
437 (2004);
דני פילק, "השפעת המשפט על מסחורם של שירותי הבריאות בישראל",
מעשי משפט
ב' 167 (2009).
שלי לוי "מערך הפטורים מדמי השתתפות עצמית ברכישת תרופות מרשם המונהג בבריטניה",
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
(2010).
בהינתן כל זאת, ברור שקיימת אינטרס חברתי ראשון במעלה בפיקוח הדוק על תשלומי ההשתתפות הנגבים על ידי קופות החולים. אחד ממנגנוני הפיקוח האלה הינו, כמובן, מנגנון הפיקוח הפרטי באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות. משכך, יש לדעתנו לעודד עורכי דין העוסקים בתחום, הנתקלים במקרים שבהם נגבו להבנתם על ידי קופות החולים תשלומי השתתפות העולים על המותר, להגיש בקשה מתאימה לאישור תובענה כייצוגית. זאת, באופן שישרת את כלל תושבי ישראל, לרבות אותם חלשים וחולים שתשלומי ההשתתפות מכבידים עליהם אף יותר מעל השאר. אחת הדרכים לעודד הגשת תביעות מסוג זה הינה גם על ידי פסיקת גמול ושכר טירחה גם במקרים, כמו זה שלפני, שבהם מסתבר בסופו של יום שתשלום ההשתתפות היה כדין, אך בעקבות הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית שופרו והובהרו נוהלים הנוגעים לתשלום ההשתתפות הנגבה עבור שירות זה או אחר.
10.
מזכירות בית הדין תשלח עותק מ

פסק דין
זה למנהל בתי המשפט, לצורך רישום בפנקס התובענות הייצוגיות.
ניתן היום, י' שבט תשע"ה, (30 ינואר 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.









חבר בית דין אזורי לעבודה 31329-06/12 ליאור צוקר נ' שירותי בריאות כללית (פורסם ב-ֽ 30/01/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים