פסקי דין על רוסלן אלייב | פסקי דין על אלינה אלייב | פסקי דין על אלכס גפט | פסקי דין על נטליה גפט |

10834-07/14 תק     01/02/2015




תק 10834-07/14 רוסלן אלייב, אלינה אלייב נ' אלכס גפט, נטליה גפט








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 10834-07-14 אלייב ואח' נ' גפט ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
נעם חת מקוב


תובעים

1.רוסלן אלייב

2.אלינה אלייב


נגד

נתבעים
1.אלכס גפט

2.נטליה גפט




פסק דין


1.
תביעה לתשלום 20,514 ₪.
2.
המדובר בסכסוך שמקורו בדירה ששכרו התובעים עבור הנתבעים לקראת עלייתם של האחרונים ארצה. התביעה, עניינה תשלום בגין שלושה חודשי השכירות הראשונים, היינו ספטמבר עד נובמבר בשנת 2013, בצירוף תשלום עבור ועד הבית לשלושה חודשים אלה, כמו גם תשלום עבור שכר דירה וועד בית לחודשים מאי 2014 עד מחצית חודש יוני 2014, ותשלום ארנונה בגין תקופה אחרונה זו. בנוסף, תובעים התובעים, תשלום בגין חשבונות חשמל, מים וגז שלא שולמו על ידי הנתבעים, תשלום עבור נסיעות לעבודה שהסיע התובע 1 את הנתבע 1, תשלום הוצאות בגין ניקיון הדירה, עלות רכישת ציוד בסיסי והוצאות משפטיות.
אבחן דרישות אלה אחת לאחת.

חשבונות חשמל, מים וגז
3.
אתחיל ואומר כי הנתבעים כבר בכתב ההגנה הסכימו כי הם חייבים בתשלום בגין החשמל, המים והגז וטענו כי לא שילמו את הסכומים משום שלא הייתה להם גישה לחשבונות. בנסיבות אלה, אני מחייבת אותם בסכומים אלה שהם: 176.99 ₪ בגין חשמל, 190.50 בגין מים ו- 122.90 בגין גז.

דמי שכירות בגין ספט'-נוב' 2013
4.
אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים שילמו לבעלת הבית את הסכומים הנתבעים על ידם בגין שלושת חודשי השכירות הראשונים, אלא שהנתבעים טוענים כי ביום שהגיעו ארצה משכו כסף מזומן מחשבונם, ונתנו לתובעת 2 סכום של 11,250 ₪, אשר מתוכו 9,060 ₪ היו בגין דמי השכירות וועד הבית ויתרת הסכום הייתה בגין מוצרים בסיסיים שרכשו התובעים עבור הנתבעים. מדובר אם כן בהקשר זה בטענה של הודאה והדחה כשהנתבעים מודים בחוב, אולם טוענים כי הם פרעו אותו.

טענות הצדדים והראיות שהובאו בפני
5.
התובעים בכתב התשובה שהגישו, הסכימו שקיבלו מהנתבעים 2,000 ₪ ביום 8.9.14: 1,200 ₪ עבור מיטות ו- 800 ₪ עבור מזון שרכשו עבור הנתבעים, אולם טענו כי לא קיבלו מהנתבעים 9,060 ₪.
6.
הנתבעים בכתב ההגנה טענו כי למיטב ידיעתם התובעת 2 הפקידה את הסכום של 11,250 ₪ או חלק נכבד מתוכו לחשבון הבנק של התובעים, ולחיזוק טענתם ציינו כי לכתב התביעה צירפו התובעים תדפיסי חשבונות לא ברצף, ואילו צירפו תדפיס של היום הרלוונטי בספטמבר ניתן היה לראות הפקדה משמעותית כפי שהם טוענים. כמו כן, צירפו התובעים לכתב התביעה תכתובות "וואטסאפ" מתורגמות מרוסית (נספח 21 י' לכתב התביעה אשר צורף אף כנספח ה' לכתב
ההגנה) שם כתבה הנתבעת 2 לתובעת 2, בין היתר כי "רישום בכתב על קבלת כסף 11,250 ₪ שאת קיבלת מאיתנו בבנק הדואר בבאר שבע, ב- 8.9.13 על חשבון שכר דירה לחודש ספט' אוק' נובמבר את לא נתת לנו מסיבות שלך". הנתבעים מציינים כי בתשובה של התובעת 2 להודעה זו לא חלקה התובעת 2 על העובדה שקיבלה כסף ולא אישרה בכתב את קבלתו, אלא התייחסה לסוגיות אחרות ואף בכך יש חיזוק לכך שאכן הנתבעים שילמו לתובעים עבור חודשים אלה.
7.
בדיון שהתקיים בפני
י הציגו התובעים את תדפיסי החשבון החסרים, ואכן עיון בהם מראה כי ביום 9.9.13 הופקדו 10,000 ₪ במזומן בחשבון התובעים. התובעים, הן בדיון בפני
י והן בכתב התשובה שהגישו, טענו כי הכסף שהופקד (10,000 ₪) היה מכספי הלוואה שלקחו התובעים מהגב' אינגה ברבי, ויועד לשיפור בית התובעים. יאמר כי בכתב התביעה בסעיף 12 ציינו התובעים כי לוו 10,000 ₪ מהגב' אינגה ברבי, ואף צירפו הסכם בעניין זה (נספח 7). אולם, מהקשר הדברים בכתב התביעה נראה היה כי ההלוואה הייתה לצורך תשלום שכר הדירה, ולא צוין כל הקשר אחר.
8.
בדיון העידה התובעת 2 כי הפקידה את אותה הלוואה מהגב' ברבי
אותה לקחה לצורך שיפוץ הבית, וכשנשאלה מדוע אם קיבלה את הכספים ביום 25.8.13 המתינה עד יום 9.9.13 כדי להפקידם, השיבה שהיות שהייתה עסוקה בסיוע לנתבעים בעלייתם ארצה, לא נכנסה לשיפוץ ובמילותיה: "לא היה לי ראש להיכנס לשיפוץ הבית ולקבלנים" (ע' 2 ש' 1-2 לפרוטוקול).
9.
הגב' ברבי אף היא העידה בפני
י, וכשנשאלה מדוע ביקשה התובעת 2 הלוואה ממנה אמרה שהתובעת 2 לא אמרה את הסיבה, אולם היא ידעה שאח של התובעת 2 (הנתבע 1) צריך להגיע ממוסקבה, ובשלב מסוים סיפרה לה התובעת 2 כי ההלוואה היא בשביל לשכור בית לאותו אח. כשנשאלה בנושא שיפוץ הבית השיבה כי היא לא ידעה שום דבר על שיפוץ, ובמילותיה: "הבית שלה מאוד משופץ כמו מוזאון, בית מאוד יפה. היא לא הייתה צריכה הלוואה בשביל לשפץ את הבית שלה". (ע' 4 ש' 5-9 לפרוטוקול).

הגב' ברבי נחקרה על ידי הנתבעת 2 לגבי מקור הסכום שהלוותה לתובעים והשיבה כי לקחה הלוואה זמן קצר קודם לכן על מנת לטוס לגרמניה לבקר את אביה, לטענתה לקחה בין 30,000 ל- 40,000 ₪, ולא הייתה סיבה מיוחדת שלקחה את ההלוואה, כדבריה: "יש כל מיני סיבות שלקחתי את ההלוואה ... אני מידי פעם לוקחת הלוואות" (ע' 5 ש' 30-31 לפרוטוקול). יאמר כי גב' ברבי ציינה כסיבות נוספות ללקיחת הלוואה את היותה אם חד הורית, את העובדה שיש לה רכב שהיא קנתה ומשלמת עליו, וכן כי היה לה מינוס בחשבון. כמו כן ציינה כי ביום 21.8.13, שבה מגרמניה ואביה נתן לה סכום כסף לא מבוטל ביורו, כך שהיה לה כסף רב.
10.
התובעת 2 שנשאלה בעניין זה ענתה כי יש לה חדר אחד בבית לא משופץ והיא החליטה לשפץ אותו, וכן ציינה כי היא בטיפולי פוריות והייתה צריכה כסף גם לעניין זה (ע' 4 ש' 16-18 לפרוטוקול). בהמשך הדברים התובע העיד כי הם לא סיפרו את מטרת ההלוואה מהגב' ברבי, משום שאשתו הייתה בטיפולי פוריות ומתוך אמונה בעין הרע, והם רצו לשדרג חדר לחדר ילדים ועל כן נדרש שיפוץ (ע' 7 ש' 2-4 לפרוטוקול).

שכר דירה ספט'-נוב' - הכרעה
11.
אני סבורה כי יש לקבל את גרסת הנתבעים בנוגע לסכום שנתנו לתובעת 2. ראשית, בצדק מציינים הנתבעים כי התובעים צירפו לכתב התביעה חשבונות בנק חלקיים בהם לא רואים את ההפקדה של 10,000 ₪. ניתן להסביר זאת בכך שצירוף חשבונות הבנק נועד להראות כי התובעים הם ששילמו את שכר הדירה. עם זאת, בכתב התשובה שהגישו, מציינים התובעים בסעיף 11 את דבר ההפקדה ולמרות זאת לא מצאו לנכון לצרף את דפי חשבון הבנק הרלוונטיים.
אוסיף לכך את אותה תכתובת "וואטסאפ" שצורפה כנספח 21 י' לכתב התביעה.
12.
יתר על כן, לתובעים היו גרסאות רבות בנוגע למטרת ההלוואה שלקחו מהגב' ברבי. מכתב התביעה ניתן היה להבין שלקחו הלוואה לצורך מימון שכר הדירה של הנתבעים. בכתב התשובה עלתה הגרסה של שיפור בית התובעים. בדיון, לאחר שהגב' ברבי שללה מכל וכל את האפשרות של שיפוץ בית התובעים, טענו התובעים לשיפוץ חדר אחד בלבד. בהקשר זה יש לשים לב כי התובעת הוסיפה גם צורך במימון טיפולי פוריות והתובע טען כי עקב הציפייה להצלחת טיפולי הפוריות, רצו לשפץ חדר לתינוק.
כך או כך הדבר לא מתיישב עם גרסתה של התובעת כי לא ביצעה את השיפוץ בכסף שלוותה כי לא היה לה ראש להיכנס לשיפוץ הבית ולקבלנים, כשנראה כי הפיכת חדר אחד בבית שתואר על ידי הגב' ברבי כמוזאון, לחדר תינוק, אינו כרוך בקבלנים רבים וקשה להתייחס אליו כאל שיפוץ הבית.
13.
אוסיף לכך את גרסתה המשונה משהו של הגב' ברבי עצמה לעניין מקור הכסף בידיה, כשקשה להאמין כי אדם לוקח הלוואות ללא תכלית כשהוא משלם מן הסתם ריבית לא זניחה לבנק. לכאורה הגב' ברבי טוענת כי לקחה הלוואה בבנק עם ריבית והלוותה כסף לתובעים ללא ריבית וקשה להניח כי כך עשתה. יתר על כן, מצד אחד טענה הגב' ברבי כי יש לה כסף בחשבון והיא אישה עובדת ומן הצד השני לכאורה דרשה את הכסף שלה בחזרה לפני המועד בו היה אמור לחזור אליה (ע' 5 ש' 27-28, ע' 4 ש' 9-10 לפרוטוקול).
14.
מכל האמור עולה ספק רב בטענת התובעים כי לקחו הלוואה של 10,000 ₪ מהגב' ברבי. ומכל מקום גם אם לקחו הלוואה כזו, נראה כי גרסת הנתבעים כי הסכום שהופקד על ידי התובעים בחשבונם ביום 9.9.13, הוא סכום שניתן לתובעת על ידי הנתבעים, מסתברת יותר מגרסתם הלא עקבית ולא קוהרנטית של התובעים בעניין אותה הלוואה. על כן אני דוחה רכיב זה בתביעת התובעים.

שכר דירה ממאי ועד אמצע יוני, וועד הבית וארנונה
15.
אשר לשכר הדירה, וועד הבית והארנונה בגין חודש מאי וחצי חודש יוני.
התובעים טענו כי הנתבעים עזבו את הדירה ללא תיאום וללא שמצאו דייר חלופי ועל כן הם המשיכו ונשאו בעלויות אלה עד שנכנס דייר חלופי לדירה באמצע יוני 2014.
הנתבעים טענו כי נמסר להם על ידי התובעים כי הדירה הושכרה מיום 25.4.14, אולם לא היה להם מקור מידע אחר בעניין זה.

16.
הנתבעים טענו בהקשר זה רבות על כך שהם לא רצו את הדירה ששכרו עבורם התובעים, אשר הייתה יקרה מדי עבורם וכן טענו כי התובעים מנעו מהם ליצור קשר עם בעלת הבית על מנת לנסות ולסיים את ההסכם מוקדם יותר.
אינני מקבלת טענות אלה של הנתבעים.
ייתכן והנתבעים לא רצו את הדירה והיא הייתה יקרה מדי עבורם, אולם אין מחלוקת כי הם התגוררו בה משך כשמונה חודשים.
אילו רצו הנתבעים לא לגור בדירה זו, יכולים היו לא להיכנס לדירה כלל ולחפש לעצמם מדור אחר.
הנתבעים אנשים בוגרים ואינם יכולים מצד אחד לגור בדירה משך כל תקופת החוזה כמעט ומן הצד השני לנצל את העובדה כי התובעים הם אלה שנתנו שיקים לתשלום שכר הדירה ולעזוב את הדירה ללא מציאת דייר חלופי.
טענת הנתבעים כי אם התובעים לא מצאו דייר חלופי, אין להם להלין אלא על עצמם (סעיף 62 לכתב ההגנה), ראוי היה שלא תיטען על ידם.
גם טענת הנתבעים כי לא יכלו ליצור קשר עם בעלת הבית כדי להיחלץ מוקדם יותר מן ההסכם, איננה נכונה לפי עדות הנתבעת 2 עצמה, אשר טענה כלפי בעלת הבית, כי ביקשה ממנה להגיע לדירה כדי להפסיק את החוזה כבר בספטמבר (ע' 3 ש' 27).

17.
בנסיבות אלה, כשהתובעים שילמו שכירות עבור תקופה שאין מחלוקת כי הנתבעים לא שילמו עבורה, אני סבורה כי על הנתבעים להשיב סכומים אלה לתובעים ואני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים 4,530 ₪ שכר דירה וועד בית וכן 634 ₪ בגין ארנונה לגבי תקופות אלה.

יתר רכיבי התביעה
18.
התובעים תבעו רכיבי תביעה נוספים אשר אני דוחה.
התובעים תבעו 1,200 ₪ בגין הסעתו של הנתבע 1 לעבודה.
הנתבעים לא הכחישו זאת, אולם טענו כי התובע ממילא נסע לאותו מקום והציע לנתבע 1 כי יסיע אותו ומעולם לא דרש תמורה.
נראה כי אכן בהעדר הסכמה מפורשת בין הצדדים כי הנתבע ישתתף בעלויות, אין מקום לחייב את הנתבעים בסכום זה, במיוחד כשהתובעים לא הראו כלל כיצד הגיעו לסכום זה ועל מה הוא מבוסס.

19.
סכום של 600 ₪ בגין ניקיון הדירה – התובעים לא הוכיחו כי שילמו ועל כן אין מקום לקבל תביעתם זו.
סכום של 1,500 ₪ בגין ציוד בסיסי – שוב התובעים לא הוכיחו הוצאות אלה ואף לא הוכיחו כי לא רכשו ציוד בסיסי מתוך כוונה לסייע לנתבעים להיקלט בארץ.
על כן אני מקום לקבל תביעה זו.

20.
אשר להוצאות המשפטיות, אני סבורה כי נוכח העובדה כי תביעה זו הוגשה תחילה על סכום של מעל 32,000 ₪ ולאור העובדה שאחר כך הוקטנה בכ – 12,000 ₪ ולאור העובדה כי אקבל רק חלק קטן ממנה, אין מקום לחייב את הנתבעים בעלות המשפטית של התובעים.
הדבר נכון במיוחד נוכח העובדה כי התובעים הם שבחרו לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות בו לא נדרש ייצוג משפטי וכשהנתבעים רצו להעביר את הדיון לבית משפט השלום, התנגדו לכך התובעים נחרצות, בין היתר בטענה כי רצו לחסוך בעלויות משפטיות להם ולנתבעים (סעיף 12 לתגובתם מיום 29.9.14).
לא ניתן מצד אחד לטעון כי הפנייה לבית משפט זה נועדה לחסוך עליות משפטיות ומן הצד השני, לדרוש פיצוי בגין עלויות משפטיות אלה.
על כן אני סבורה כי בנסיבות העניין אין מקום לפיצוי בגין עלויות אלה.


סוף דבר
21.
העולה מן המקובץ הוא כי אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: 176.99 ₪ בגין חשמל, 190.50 בגין מים, 122.90 בגין גז, 4,530 ₪ בגין דמי שכירות וועד בית בחודשים מאי וחצי יוני ו – 634 ₪ בגין ארנונה לחודשים אלה.
שאר רכיבי התביעה נדחים.

22.
נוכח קבלת חלק קטן מן התביעה בלבד, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט, אשר לוקחות בחשבון הן את התשלום לעדות והן את בקשות הביניים בתיק, בסכום של 500 ₪.

23.
כל הסכומים ישולמו על ידי הנתבעים תוך 30 יום מקבלת

פסק דין
זה שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



24.
המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים.
רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום,
י"ב שבט תשע"ה, 01 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 10834-07/14 רוסלן אלייב, אלינה אלייב נ' אלכס גפט, נטליה גפט (פורסם ב-ֽ 01/02/2015)