פסקי דין על כנפי שלומי שלמה | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה

192/03 פשר     02/02/2005




פשר 192/03 כנפי שלומי שלמה נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה




5


בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
פשר000192/03


בפני
:
כב' השופט רון סוקול

תאריך:
02/02/2005


בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
הפקודה



ובעניין:
כנפי שלומי שלמה

ת"ז 024518185


ע"י ב"כ עוה"ד
החייב



ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה

הכונ"ר


פסק דין


1. ביום 27.2.03 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. בבקשתו הצהיר על חובות בסך של 637,002 ₪. ביום 1.1.04 ניתן צו כינוס על נכסי החייב והוטל עליו תשלום חודשי בסך של 400 ₪.

2. על פי דו"ח הכונס הרשמי, עולה כי כנגד החייב הוגשו שלוש תביעות חוב על סך כולל של 172,542 ₪. לאסיפות הנושים שכונסו, לא התייצב מי מנושי החייב. החייב לא הציע כל הסדר לנושים.

3. מתצהיר החייב, דו"ח חקירה, חוות דעת הכונ"ר ותגובת החייב, עולה כי החייב בן 35, אשר השתחרר מצה"ל בשנת 91'. לאחר מכן, עבד תקופה מסויימת כמדריך כדורסל לנוער, עד שבשנת 95' הקים חברה בשם "שבא תעצומות, השקעות וניהול וחברה בע"מ" ("החברה"), אשר עסקה במכירה ושיווק של מזון. לגרסת החייב, החברה נקלעה לקשיים כלכליים, אשר גרמו לו גם למשבר בחיי הנישואין, עד שבסופו של דבר התגרש מאשתו. עוד טען כי לאחר קריסת החברה, עבד כשכיר בתחום האינטרנט, אך כעבור זמן פוטר. מאז אינו עובד והוא מצוי בחובות אשר נצברו בתקופת היותו בעל מניות בחברה ובשל ערבויות שנתן לחברה.

4. ממימצאי החקירה מסתבר כי פרט לחברה האמורה לחייב יש מניות בחברה נוספת, בשם השקעות ס. אר. די בע"מ. החברה נמחקה ברשם החברות. עוד מתברר כי לחברה הוצאו שומות על ידי שלטונות המס, בשל אי הגשת דוחות. על פי שומות אלה, מיוחסות לחברה הכנסות בשנים 89-99 בסך של כ-600,000 ₪ כל שנה. כן מתברר כי לחברה חובות בגין ניכויים שלא הועברו לשלטונות המס, בסך העולה על 100,000 ₪.

עוד מתברר כי כנגד החייב והחברה הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום, בגין אי הגשת דו"חות. החייב הודה בעבירות והורשע בהן, אך לא המציא את כל המסמכים הנוגעים לכתבי האישום.

הכונ"ר מציין כי בחקירה התגלו נכסים שונים שהחייב לא דיווח עליהם, כמו מכוניות שהיו רשומות על שמו ונמכרו, דירה שהיתה בבעלות משותפת שלו ושל אשתו, ואשר נמכרה בשנת 99 ועוד..

5. על פי טענת החייב, המשבר הכלכלי אליו נקלע, הביא אותו לחזרה בתשובה וכיום הינו תלמיד בישיבה של חסידות ברסלב. החייב אינו עובד, אלא חי לטענתו מתרומות שהוא מקבל מהישיבה. למרות מצבו הכלכלי הדחוק, מסתבר כי החייב יצא פעמיים את הארץ, כאשר לטענתו לפחות באחת הנסיעות, הוא נסע לעלות לקברו של רבי נחמן מברסלב.

הכונ"ר מציין עוד כי החייב אינו עומד בתשלומים כסדרם, אף כי כנראה הסדיר את חובותיו ועל פי האמור בתגובה שהגיש, סולקו כל חובות הפיגורים, אשר פורטו בדו"ח החקירה.

החייב טען גם כי צרף מסמכים שונים, אשר התבקשו ע"י הכונס הרשמי, אף כי לא הציג דו"חות מבוקרים של החברה.

6. סעיף 18ה (א)(2) לפקודה הוא הסעיף המרכזי בעת הדיון בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל כך קובע הסעיף:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) ...
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה
לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את
חובותיו;"

לפיכך נקבע כי "השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל בתום לב" (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל- מהדורה שנייה, עמ' 169).

התשובה לשאלה זו מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה תקופת יצירת החובות; והשנייה התנהגות החייב לאחר תחילת ההליכים לאכיפת החיובים לרבות הגשת הבקשה לפשיטת רגל.

7. כאשר בוחנים את התנהגות החייב בעת יצירת החובות ולאחר מכן שומה עלינו לשוות לנגד עינינו את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל. לאחרונה ניתן

פסק דין
מקיף ומפורט בית המשפט העליון במסגרת ע"א 6416/01, בנבנישתי נ. כונס הנכסים,

פסק דין
מיום 4.5.03, דינים עליון סד 359. באותו מקרה דן בית המשפט בשיקולים למתן צו כינוס. הנשיא ברק פרט את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל כדלקמן:

"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (ראו א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). אשר על כן צויין כי "אילולא היו קיימים הליכי פשיטת רגל, צריך היה להמציאם למטרה זו, להציל אסיר מידי אוסריו" (ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28)".

לאור תכלית שנייה זאת שנועדה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון האם התנהגותו של החייב שהביאה אותו למצבו הכלכלי הנוכחי הינה כזאת אשר מצדיקה או שוללת את מתן הצו.

8. השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב ביצירת החובות ( ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפני
הם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61). חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב (ע"א 5178/92, סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט (1), 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית.

9. כאמור גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו.

10. דומני שבנסיבות כפי שתוארו לעיל, דין בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל להידחות.

אמנם כבר נפסק כי הטענה בדבר אי הגשת דו"חות מבוקרים של חברה, כשלעצמה, אינה מספקת לדחיית בקשה להכרזת חייב כפושט רגל, אך ברי כי חייב שאינו מגיש דו"חות ואף אינו מגיש ראיות אחרות, לא יוכל לשכנע כי נקלע לחובות בתום לב. מהשומות שהוציא פקיד השומה, עולה לכאורה כי לחברה היו הכנסות ורווחים נאים. בהעדר דו"חות אחרים מטעם החייב, קשה לקבל את טענתו שהחברה נקלעה לקשיים בתום לב וכי חובותיו שלו נובעים מערבויות לחברה בלבד.

עוד חשוב לציין כי חייב שאינו עושה מאום על מנת להתפרנס ולנסות ולהחזיר לפחות חלק מחובותיו לנושיו, אינו נוהג בתום לב ואינו זכאי להנות מהגנת הפקודה.

עם כל ההבנה שיש למי שרוצה להקדיש את חייו ללימודי תורה, הרי ברור שהדבר לא יכול להיעשות על חשבון כספם של הנושים וגם מי שמחליט לקיים אורח חיים דתי, צריך להחזיר את חובותיו ולשלב עבודה מפרנסת ביחד עם לימודי התורה.

טענת החייב שהוא חי כיום רק מתרומות, אינה מלמדת על חוסר אפשרות להתפרנס אלא רק על חוסר רצון למצוא פרנסה ולדאוג להחזרת החובות. גם העובדה שהחייב סבור כי את המעט שיש בכיסו הוא יכול להוציא על נסיעות לחו"ל, במקום להשיב כספים לנושיו, מלמדת על חוסר תום לב, אפילו אם הנסיעה הינה על מנת להשתטח על קברות צדיקים.

11. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

הצווים שניתנו במסגרת צו הכינוס, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ - מתבטלים.

הכונ"ר יגיש בקשה מתאימה לגבי הכספים שבקופתו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.


ניתן היום כ"ג בשבט, תשס"ה (2 בפברואר 2005) .

________________
רון סוקול
-שופט

שם הקלדנית: סיגל. ה.

000192/03פשר051 רון סוקול








פשר בית משפט מחוזי 192/03 כנפי שלומי שלמה נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 02/02/2005)