פסקי דין על אליהו אליעזר פישל |

1027-02/15 המש     05/02/2015




המש 1027-02/15 אליהו אליעזר פישל נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



המ"ש 1027-02-15 פישל נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 23110702935




בפני

כב' השופטת
שרית קריספין-אברהם


מבקש

אליהו אליעזר פישל


נגד


משיב
ה

מדינת ישראל



החלטה

בפני
בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט.
עובדות המקרה
ביום 29.9.14, נערכה כנגד המבקש הודעת תשלום הקנס שבנדון (להלן – הדו"ח) ועניינה, שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה. הדו"ח נמסר לידי המבקש במעמד רישומו.
המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק
ולא שילם את הקנס.
טיעוני הצדדים
היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם כי אחר בהגשת הבקשה ביום אחד בלבד, ללא כל נימוק לאיחור זה.
המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הדו"ח נמסר לידי המבקש, הסבר מפורט לגבי פניות ומועדים מצוי בגב הדו"ח, הנאשם הוא שבחר כיצד לנתב את ההליך המנהלי וכיום, אינו עומד בתנאים הנדרשים להארכת מועד להישפט.
המשיבה הפנתה למספר פסקי דין לתמיכה בטיעוניה.
דיון והכרעה

סעיף 230 לחוק, קובע כי "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".
סעיף 229(ה) לחוק, קובע כי " תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".
דהיינו, על בית המשפט לבחון תחילה אם ניתן טעם המצדיק אי עמידה במועד שנקבע ואם ימצא שאין כזה, יבחן אם ייגרם למבקש עיוות דין, במקרה שבקשתו תדחה.
לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים הנלווים ובתגובת המשיבה, מצאתי כי התשובה לשתי השאלות שלילית.
המבקש לא העלה בבקשתו כל טעם המצדיק אי הגשת בקשה להישפט במועד או נימוקים מיוחדים המצדיקים קבלתה.
ברע"פ2096/07 כוכבי נ. מדינת ישראל
,
נקבע כי הארכת מועד להישפט תינתן רק במקרים בהם המבקש לא יכול היה לדעת כי תלוי ועומד נגדו האישום נשוא הודעת תשלום הקנס.
במקרה שבנדון, המבקש קיבל לידיו את הדו"ח ואף הוזמן להגיש בקשתו להישפט תוך 90 יום מהמסירה, כמפורט בגב הדו"ח ולא ברור מדוע לא הגיש בקשתו תוך פרק זמן זה.
ברע"פ 8653/13, לוי נגד מדינת ישראל
,
אמר כבוד הש' ג'ובראן:
"מעבר לדרוש, יוער לעניין טענותיו כי בקשתו להישפט נדחתה מטעמים פרוצדוראליים, כי גם מאחורי הפרוצדורה מסתתרת מהות, והיא - עיקרון סופיות הדיון והאינטרס הציבורי כי הדין ימוצה עם נאשמים שהורשעו בדין הפלילי. במקרה דנא, המבקש לא הציג כל טעם להארכת המועד (הארוכה מאד) אותה ביקש, וכפועל יוצא – כל טעם לבכר את "המהות" על פני ה"פרוצדורה". לפיכך, הערכאות הקודמות פעלו כשורה כאשר דחו את בקשתו".
בנוסף, מעיון בעותק הדו"ח שהוגש על ידי המשיבה, עולה כי המבקש מודה בפה מלא בביצוע העבירה.
מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.
זכות ערעור כחוק.


ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.













המש בית משפט לתעבורה 1027-02/15 אליהו אליעזר פישל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 05/02/2015)