פסקי דין על מוחמד פאעור | פסקי דין על פאעור מוחמד | פסקי דין על פאעור וג'די | פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח | פסקי דין על קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' |

44969-11/12 א     31/01/2015




א 44969-11/12 מוחמד פאעור, פאעור מוחמד נ' פאעור וג'די, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח'








בית משפט השלום בעכו



ת"א 44969-11-12 פאעור ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים ואח'

ת"א 21337-03-12 מוחמד ואח' נ' ווג'די ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט
אברהים בולוס


התובעים

1. מוחמד פאעור
2. פאעור מוחמד


נגד


הנתבעים

1. פאעור וג'די
2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ
3. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

נגד

הצדדים השלישיים


1. פאעור מוחמד
עלי



2. פאעור עלי מוחמד
שניהם בת.א. 44969-11-12




3. פאעור וג'די

בת.א. 21337-03-12



נגד

הצדדים הרביעיים


1. פאעור מוחמד
עלי

2. פאעור עלי מוחמד


פסק-דין חלקי והחלטה

מבוא

1.
עסקינן בשני תיקים מאוחדים המתייחסים לתאונת דרכים עצמית מיום
11.8.11 ( להלן:

התאונה
) , בה היה מעורב רכב מסוג מיצובישי הנושא מס' רישוי 55-701-20 ( להלן:
הרכב
).

2.
במועד התאונה נהג ברכב הנתבע מס' 1
פאעור וג'די
( להלן:

הנהג
), לידו ישב מוחמד עלי פאעור (להלן:
מוחמד עלי
) ובמושב האחורי ישבו הנוסעים עלי ח'טיב, מוחמד תיסיר פאעור
שהינו התובע בתיק 44969-11-12 (להלן:
מוחמד תיסיר
), ומוחמד מרואן פאעור שהינו אחיו של הנהג והתובע בתיק 21337-03-12 ( להלן:
מוחמד מרואן
).

3.
הנתבעת מס' 2 הכשרה חברה לביטוח בע"מ
( להלן:

המבטחת
), הנפיקה פוליסת ביטוח סחר
מספר 2971 שהייתה בתוקף בזמן התאונה. הפוליסה על שם מוסך עלי פאעור, אשר היה בבעלותו של מר עלי פאעור . זה האחרון,
מי שהחזיק ברכב נשוא התאונה, עסק גם בסחר רכבים ( להלן:
בעל המוסך
). יש לציין עוד, כי בעל המוסך
הוא אביו של אחד המעורבים בתאונה- מוחמד עלי שכזכור בזמן התאונה ישב ליד הנהג.

רקע וההליכים עד כה
4.
התובעים נסעו ברכב בזמן התאונה והגישו את תביעותיהם דנן נגד הנהג, מבטחת הרכב ונגד קרנית (למקרה וייקבע כי אין כיסוי ביטוחי), וזאת על מנת לפצות אותם בגין נזקי הגוף שנגרמו להם, כך נטען, בעקבות התאונה. על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה אירעה בכניסה לכפר שעב, בשעה 22:39, עת איבד הנהג את השליטה על הרכב, וזה סטה ימינה ופגע בעמודי תאורה ובחומת אבן.

5.

הנהג הגיש כתבי הגנה
וטען שהרכב היה מבוטח בפוליסת ביטוח ברת תוקף אצל המבטחת
לצרכי סחר. הוסיף, מאחר שהנסיעה נשוא התביעה אירעה במהלך בדיקת הרכב לצורך רכישתו ע"י הנהג בהסכמתו של מוחמד עלי-בנו של בעל המוסך, הביטוח האמור מכסה את התאונה. בד בבד עם הגשת כתבי ההגנה, הנהג הגיש הודעה לצדדים שלישיים נגד בעל המוסך ובנו-הנוסע מוחמד עלי, וזאת כדי לשפותו בגין כל סכום שיחויב בתשלומו לתובעים , במידה ויקבע כי במועד התאונה לא היה לרכב ביטוח חובה תקף.

6.
ועוד, המבטחת הגישה כתבי הגנה שבגדרם טענה, בין היתר, כי לא מתקיימים בנסיבות המקרה
התנאים המוקדמים להחלת הכיסוי הביטוחי לגבי הרכב נשוא התביעה, זאת מאחר שנעשה ברכב שימוש פרטי שאינו קשור לפעילות המוסך.

7.

בכתב ההגנה שהוגש ע"י קרנית נטען, כי במועד אירוע התאונה הרכב היה מבוטח אצל המבטחת במסגרת פוליסת "ביטוח סחר", לפיכך , ומאחר שנעשה ברכב שימוש המכוסה בפוליסה, דין התביעה נגד קרנית להידחות על הסף.
קרנית הגישה גם שתי הודעות לצדדים שלישיים נגד הנהג
ונגד בעל המוסך לשיפויה בגין כל סכום בו תחויב אם תתקבל התביעה נגדה.


8.
הנהג שהינו כאמור גם צד שלישי בהודעה שהגישה קרנית , הגיש כתב הגנה להודעה זו , שבגדרה הכחיש את חבותו לקרות התאונה את חיובו בנזקים הנטענים, ואת זכותה של קרנית לפיצוי כלשהו מטעמו.

9.
בעל המוסך הגיש מטעמו כתבי הגנה להודעות לצד שלישי ששלחה קרנית, שבגדרם הכחיש את כל הטענות המועלות נגדו בהודעות, וטען, בין היתר, שלרכב היה ביטוח חובה בתוקף ביום התאונה.

10.
מן המקובץ עולה, כי הצדדים חלוקים ביניהם בעניין החבות, כאשר רוב הצדדים, למעט המבטחת, דוגלים בגישה כי הנסיעה שבמהלכה התרחשה התאונה הייתה לצורכי סחר רכב ובתור שכזה עול הפיצוי רובץ לפתחה של המבטחת. האחרונה דוגלת בעמדה שונה. לגישתה, הוכח כי הנסיעה הינה פרטית החורגת מהגבולות של הביטוח ואין היא חייבת בתשלום פיצוי למי מהתובעים.

11.
בהסכמת הצדדים הוריתי בדיון שהיה קבוע בפני
י ביום 30.4.14 על פיצול הדיון, כך שתחילה תוכרע מחלוקת זו דבר שעשוי לייעל ולחסוך בזמנם של כל המעורבים לרבות בית המשפט, כן נקבע דיון ליום 10.7.14 לשמיעת ראיות וסיכומי הצדדים.

12.
במהלך ישיבת ההוכחות, ב"כ המבטחת חזר והצהיר
בזו הלשון: "אין מחלוקת שאם הנסיעה הייתה בזיקה למכירת הרכב, הפוליסה מכסה" ( בעמ' 63, ש' 17 לפרוט'). כפי שציינתי מקודם, גדר המחלוקת בפני
נו הצטמצמה אך ורק לעניין הנסיעה נשוא התאונה וזיקתה למכירת הרכב, ותו לאו.

13.
במסגרת ישיבה זו, העידו בפני
י כל המעורבים, הנהג, הנוסעים וביניהם התובעים וגם בעל המוסך, כן העיד החוקר מטעם המבטחת שבאמצעותו הוגש כראיה תמלילה של שיחה מוקלטת, שהתקיימה בינו לבין בעל המוסך ואשר עומד במוקד הגנתה של המבטחת.
בסופו של יום, הוריתי לצדדים להגיש סיכומיהם במחלוקת זו.



סיכומי הצדדים

התובעים
14.

התובעים מפנים לעדויותיהם ולעדות שאר המעורבים בתאונה אשר מסרו גרסה זהה ביחס לנסיבות המקרה. לפי גרסת כל המעורבים, השימוש ברכב היה לצורך נסיעת מבחן, לאחר שהנהג התעניין ברכישת הרכב. על גרסה זו, כך נטען, חזרו העדים הנ"ל הן בחקירתם במשטרה והן בפני
החוקר מטעם המבטחת ועדותם לא נסתרה.

15.
התובעים טוענים עוד, כי יש להעדיף את עדותו של בעל המוסך בפני
בית המשפט, על פני הדברים שנמסרו על ידו בפני
החוקר מטעם המבטחת, כפי שבאו לידי ביטוי בקלטת ובתמליל. שכן, לגישת התובעים, הוא העיד עדות התואמת את יתר העדויות, תוך מתן הסבר משכנע לגרסה השקרית אותה מסר לחוקר.

16.
הם מוסיפים, כי מאחר שהשימוש שנעשה ברכב במועד התאונה נופל בגדרו של השימוש המבוטח בפוליסה, הרי כפי שהוכח הנסיעה קשורה לתכלית של סחר רכב, אזי יש לקבוע כי המבטחת היא זו שחבה בפיצוי התובעים .


המבטחת
17.
לטענת המבטחת, עסקינן ברכב פרטי בבעלותו של בעל הפוליסה עלי פאעור, ומשכך, לא חל בענייננו אחד התנאים לתחולת פוליסת סחר, דבר שיש בו כדי להצדיק את דחיית התביעה נגדה.

18.
בנוסף, המבטחת טוענת, כי השימוש שנעשה ברכב בעת אירוע התאונה לא נעשה במסגרת הפעילות העסקית של המוסך, ולא למטרות סחר (בדיקה ומבחן כלי רכב) , ולכן אין כיסוי ביטוחי מכוח פוליסה זו. חמשת המעורבים נסעו ברכב לצרכים חברתיים בלבד, שימוש שאינו חוסה תחת כנפי הפוליסה שהנפיקה המבטחת.

19.
ועוד נטען, כי העדים תיאמו גרסאות ביניהם ביחס לנסיבות העניין, אך ללא הצלחה משנמצאו בעדויותיהם סתירות שונות ואי דיוקים המתייחסים, בין היתר, לעניין מפגשם, לצורת ישיבתם בבית הקפה, לגבי מי קם ראשון וביקש להצטרף לנסיעה ומתי ניתנו מפתחות הרכב לנהג. נוכח סתירות אלה, לגישת המבטחת, אין לתת אמון באף אחת מהעדויות של מי מיושבי הרכב, ויש להעדיף את גרסתה
אודות כך שעסקינן בנסיעה פרטית גרידא.

20.
בנוסף, המבטחת טוענת שיש להעדיף את גרסתו של בעל המוסך
שנמסרה בפני
החוקר מטעמה
ואשר לפיה , בין היתר, הרכב כבר נמכר בבוקר אירוע התאונה, כך שלמעשה לא מדובר בשימוש לצורך נסיעת מבחן בטרם מכירת הרכב . עוד נטען, כי כפי גרסת בעל המוסך שנמסרה לחוקר בנו (מוחמד עלי) נטל את מפתחות הרכב ונהג בו ללא רשות, ולאחר מכן מפתחות הרכב נגנבו ע"י הנהג שנהג ברכב עד לתאונה, השתלשלות שבפני
עצמה מצדיקה את דחיית תביעה זו.


קרנית
21.
לטענת קרנית, יש לדחות את התביעה נגדה ולקבוע כי חלה בענייננו פוליסת הסחר שהנפיקה המבטחת. קרנית טוענת ומוסיפה, כי חמשת הנוסעים שהיו ברכב חזרו על אותה גרסה , כי התאונה אירעה במהלך נסיעת מבחן, בזיקה לקניית הרכב מהמוסך. כל הנוסעים סיפרו, כך נטען, שהם נפגשו בבית קפה, בנו של בעל המוסך הגיע לבית הקפה עם הרכב המעורב, הנהג התעניין בקניית הרכב, הם נסעו כולם ברכב כאשר הנהג בדק אותו ובמהלך אותה נסיעה אירעה התאונה.

22.
הסתירות שעליהן מצביעה המבטחת בעדויותיהם של הנוסעים, לשיטת קרנית, הן שוליות, בעניינים שאינם מהותיים ואינן נוגעות לגרעין המחלוקת. זאת ועוד, נטען, כי אין מקום לקבוע ממצאים של עובדה על בסיס תמליל החקירה של בעל המוסך, שהציגה המבטחת. שכן, לגישת קרנית, עסקינן בגרסה בלתי סבירה, שנולדה מתוך מניע מסוים ולאחר שהחוקר הטעה את בעל המוסך ביחס למצבו המשפטי.

23.
לחילופין, טוענת קרנית, כי היה ובית המשפט יקבל את התביעה נגדה, משום שפוליסת סחר רכב לא מכסה את השימוש שנעשה ברכב המעורב במועד אירוע התאונה, עומדת לקרנית עילת שיפוי נגד הצדדים השלישיים בעל המוסך והנהג.


הצדדים השלישיים (בעל המוסך ובנו)
24.
לטענת הצדדים השלישיים, הנסיעה הייתה בזיקה למכירת הרכב, כך שכל תנאי הפוליסה לכיסוי התאונה מתקיימים, ועל המבטחת לפצות את התובעים בגין נזקיהם. צדדים אלה הדגישו, כי מוחמד עלי היה עובד עם אביו בזמנו הפנוי במוסך. בין היתר, הוא בצע גבייה מלקוחות, רכש חלקים לרכבים, הציג רכבים ללקוחות פוטנציאליים ומכר רכבים, כך שלא צריכה להיות מחלוקת כי במועד התאונה מוחמד עלי נסע ברכב ברשות אביו, וכי מטרת נסיעתו בזמן התאונה הייתה לצורך נסיעת מבחן.

25.
ועוד, נטען, שחמשת הנוסעים העידו עדות אחידה, סיפרו סיפור זהה בפרטיו העיקריים ומסרו אותה גרסה לפיה מוחמד עלי רצה למכור את הרכב לנהג, והנסיעה שבעטיה התרחשה התאונה הייתה לבחינת הרכב עובר למכירתו. עדותם של אלה, כך נטען, הייתה מהימנה, אמינה ויש לתת לה משקל מכריע בנסיבות העניין.

26.
צדדים אלה אף הדגישו, כי אין לתת שום משקל לגרסתו של בעל המוסך שנמסרה לחוקר מטעם המבטחת. דבריו אלה נאמרו
מתוך רצון לנקום בתובעים על רקע סכסוכים קודמים, וגם בשל כעסו על הנהג שלפי דעתו נהג במהירות מופרזת דבר שגרם לקרות התאונה.

הבעלות ברכב
27.
לפני שאכנס לעובי הקורה אתייחס לטענה בדבר הרחבת חזית שהועלתה ע"י התובעים והצדדים השלישיים (להלן:

המבקשים
), אליה הצטרפה קרנית. לאחר שהמבקשים קיבלו לידיהם את סיכומי המבטחת הם עתרו בבקשתם מיום 28.12.14 למחיקת
הטענה החדשה ומרחיבת החזית, כך נטען, לפיה השימוש ברכב
אינו יכול לחוס בצילה של הפוליסה בשל היותו רכב פרטי הרשום על שם בעל המוסך. בבקשתם זו המבקשים הדגישו כי הטענה נפקדה מכתבי הטענות שהוגשו ע"י המבטחת, והעיקר הוא כי טענה זו חותרת תחת הצהרת ב"כ המבטחת שקיבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 10.7.14 :

"אין מחלוקת שאם הנסיעה הייתה בזיקה למכירת הרכב, הפוליסה מכסה" (בעמ' 63, ש' 17 לפרוט').


28.
נטען, כי משטענה זו לא נטענה בכתב
ההגנה שהוגש ע"י המבטחת, יתר הצדדים לא סברו כי קיים צורך בהבאת ראיותיהם בעניין זה. אף יתרה מכך, המבקשים הוסיפו וחידדו, כי הצהרה זו נמסרה בפתח חקירתו הנגדית של בעל המוסך ע"י ב"כ התובעים שבעקבותיה לא הופנו לעד רלוונטי זה אף שאלה באשר לבעלות ברכב וסיבת הרישום על שמו. לאור זאת, מתן הכשר למהלכי המבטחת
תגרום בהכרח לעיוות דין למבקשים.
29.
בתגובתה לבקשה המבטחת התנגדה
בהדגישה, כי עסקינן בטענה משפטית גרידא שאין חובה לפרטה בכתב ההגנה. מעבר לכך, המבטחת עמדה על הגישה הליברלית הנהוגה באשר לתיקון כתבי הטענות גם בשלב של הגשת הסיכומים, הגם שהיעדר התייחסות לטענה זו, כך נטען, תחטא
לאמת. המבטחת הוסיפה וטענה, כי קבלת גישתה לא מקפחת מי מהצדדים האחרים, הרי הם אלה שהגישו את ת/5, שהינה תעודת עובד ציבור ממנה עולה כי הרכב רשום על שם בעל המוסך.

30.
בתשובה לתגובה, המבקשים חזרו על טענתם אודות שינוי החזית וציינו, כי אין בתגובת המבטחת כל התייחסות עניינית לטענה זו, שגם לא הצביעה על הסבר מניח את הדעת שיש בו כדי להצדיק את העלאת הטענה האמורה באיחור כה רב וללא רשות.

31.
הלכה היא שהצדדים כבולים למחלוקות שהוצגו בכתבי הטענות ואין הם רשאים לחרוג ממחלוקות אלו אלא בשני מקרים, באם ביהמ"ש התיר תיקון כתב הטענות, והשני למקרה והשינוי או ההרחבה זכו להסכמה מפורשת או מכללא מצדו של היריב, (ע"א 6719/02 יולזרי נ. בנק המזרחי פ"ד נח (5) 145,

ע"א 311/83 פנקלשטיין נ. פלבסקי, פ"ד לט
(1) 496, 503).

32.
כלל זה מתייחס כעקרון לעובדות או לטענות מהותיות שמחובתו של בעל דין להציגן בכתבי טענותיו

בהתאם
לתקנות 9 (5), ו 71 (א) לתקנות סד"א
, להבדיל מעובדות או טענות משניות או כאלו הנגזרות מהמתווה העובדתי העיקרי שאין לראות בהן, מלכתחילה, כשינוי חזית. אולם גם לגבי עובדות חשובות הגישה וההתייחסות חייבות להיות גמישות שכן: "פשיטא כי אין הדברים יוצרים "מרשם מחשב", וכי יש מתחם גמישות. ואכן, אין לגזור "חליפה מחויטת" לכל סיטואציה"
(
בר"ע 2874/08 עיריית הרצליה נ. אברה יצחק בע"מ [פורסם במאגרים] ).
אף לעיתים, ככל שהשאלה כבדת משקל ומכרעת יותר הנטייה תהיה דווקא לאפשר העלאתה ובירורה כל עוד ניתנת הזדמנות נאותה לצדדים האחרים להבאת ראיות והצגת טיעונים, (
רע"א 2281/05
אריה חברה ישראלית בע"מ נ' עו"ד משה קפלנסקי
[פורסם במאגרים]).
המסקנה מכל האמור הינה, כי מוקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב, שכן השאיפה לחקר האמת תוך הסרת האפשרות
לעיוות דין למי מהצדדים והשכל הישר, הם אלה שינחו במתן ההחלטה.

33.
בתגובתה המבטחת לא התמודדה ישירות עם טענת המבקשים, אף משתמע מעמדתה כי אינה מכחישה קיומה של הרחבת חזית. עם זאת המבטחת בדעה, כי משום הגישה הליברלית בה נוהג ביהמ"ש לעניין תיקון כתבי הטענות נכון לדחות את עמדת המבקשים. משעה שלא מונחת בפני
י אף בקשה לתיקון כתבי ההגנה, ברור הוא כי טענה זו אין בה כדי להושיע את המבטחת. יתרה מכך, אמנם לבהמ"ש נתונה הסמכות לאפשר תיקון כתבי הטענות גם בשלבים מתקדמים של הדיון, ברם ככל שההליך מתקדם יותר נכון להקפיד בהפעלתה של סמכות זו, שאך בקיומם של נימוקים משכנעים להצגה המאוחרת של העובדות והתיקון הדרוש לא מקפל בחובו
עיוות דין למי מהצדדים האחרים, אזי הבקשה תישקל בחיוב. בענייננו, לא הונח אף הסבר, לא כל שכן משכנע להצגה מאוחרת זו של הטיעון, הגם שקבלת טענה זו בשלב זה של הדיון, ללא שניתנה לצדדים האחרים האפשרות להגיב ולהתמודד תקפח את זכויותיהם.

34.
המבטחת טענה, כי אין היא חייבת לשטוח טענה זו בכתבי טענותיה מהטעם שעסקינן בטענה משפטית, אין בידי לקבל טיעון זה . לטענה זו שני פנים, הראשון עובדתי והשני משפטי. בראשון וכדי לבחון שלילת תחולת הפוליסה מההיבט המשפטי, על המבטחת לטעון ולהוכיח
עובדתית כי הרכב :".. רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם.." (הגדרת רכב בפוליסה ת/6). אלה הן עובדות שרק בהתקיימותן יכול וישלל הכיסוי הביטוחי ושאותן היה נכון להציג בכתבי ההגנה שהוגשו ע"י המבטחת.

35.
המבטחת בתגובתה הפנתה לת/5 שהינו אישור ממשרד הרישוי המעיד כי ביום התאונה הרכב היה רשום על שמו של בעל המוסך. המבטחת מדגישה, כי שעה שעסקינן בעובדה שהוכחה ע"י המבקשים עצמם באמצעות ראיות שהגישו הרי היא משוחררת מכלל זה ואין לחסום את דרכה. אין להיכחד כי
עסקינן בטענה שובת לב, עם זאת אני סבור שגם לו טענה זו תתקבל ויקבע כי אין המדובר בשינוי או הרחבת חזית,
עדיין
לגופו של עניין אין בדבר
כדי להביא לתוצאה המיוחלת ע"י המבטחת.

36.
המבטחת בסיכומיה ראתה להפנות לחלק מהגדרת הרכב שבפוליסה (ת/6), שצוטט מעלה, והתעלמה מהסיפא שגם נעלמה, משום מה, מעיני הצדדים האחרים. מכל מקום, בסיפא זו נקבע: " ..למעט רכב שנרשם על שם בעל רישיון סחר לפי הוראות תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961". הווי אומר, קיים חריג לחריג ולפיו גם אם הרכב רשום על שמו של בעל המוסך וככל והרישום נעשה מתוקף התקנה הנ"ל, הרי הפוליסה תכסה את השימוש ברכב זה. בפועל קיימת אפשרות מסתברת כי הרכב רשום על שמו של בעל המוסך המחזיק ברישיון סחר מכוחה של התקנה שלעיל,
דבר שעשוי מבחינה זו להותיר את האירוע בגדרי הכיסוי הביטוחי.
עניין זה לא התברר עד תום משום עמדתה והודעתה של המבטחת, אליה אדרש להלן, כך שאת העמימות שנותרה בהקשר זה נכון לזקוף לחובת המבטחת.

37.
אמרתי שהעמימות האופפת שאלת הבעלות ברכב נוטלת מעמדת המבטחת וזאת גם מהטעם שנטל השכנוע בהוכחת עובדה זו הינה מנת חלקה של המבטחת, נטל שלא הורם. כידוע,


עול הוכחת התממשותו של סיכון מבוטח או ליתר דיוק קיומם של תנאי הסף הקבועים בהגדרת מקרה הביטוח רובץ על שכמי התובעים, שעליהם להוכיח כי הנזק הנטען על ידם חוסה תחת ההגדרה הבסיסית
.
הדבר שונה בהוכחתם של החריגים שלגביהם בעול ההוכחה- נטלי הראיה והשכנוע- נושאת המבטחת שעליה להוכיח כי בנסיבות העניין האירוע מוחרג מתחולתה של הפוליסה,
(ע"א 1854/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז (5), עמ, 661).

38.
ההגדרה המלאה של
"רכב" בפוליסה הינה
כדלקמן:

"כל כלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים שאינו רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם, למעט רכב שנרשם על שם בעל רישיון סחר לפי הוראות תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961"

ברישא נכתב כי כל כלי המוכר כרכב לפי חוק הפיצויים נופל בגדרי "רכב" לעניין פוליסה. הרישא מיועדת להציב את גבולות הכיסוי והיקפו ונטל התקיימותה מוטל על התובעים. בהמשך,
המנסח ראה לצמצם את גבולות תחולתה של הגדרה זו שעה שהוציא מגדרה רכבים הרשומים, בין היתר,
על שם המבוטח או הנהג. עסקינן בתוספת המיועדת לצמצום התפרשותו
של הכיסוי הביטוחי ולא להגדרת היקפו. הסיכון המכוסה הינו כללי בגין כל נהיגה ברכב כהגדרתו בחוק הפיצויים, ואילו תכליתה של התוספת
לגרוע מכיסוי כללי זה. מכאן, מהותית וגם לשונית עסקינן בסייג וחריג שנטלי הוכחתם מוטלים על המבטחת (רע"א 143/98 דיב נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נג(1), 450), כאשר לנוכח אי הבהירות האופפת שאלת הבעלות של הרכב, ברור הוא שהמבטחת לא עמדה בנטל זה.

39.
והעיקר הוא הצהרתו המפורשת של ב"כ המבטחת שבגדרה הודיע כי המחלוקת הינה אחת ויחידה והיא סבה סביב מטרת הנסיעה. נוסף לכך שכל חריגה
מהצהרה זו נכון לפרש כהרחבת או שינוי חזית, אף יתרה מכך הצהרה זו גם מגלמת בחובה הודאה פורמאלית של בעל דין בכך שלבד מהמחלוקת אותה הציג ב"כ המבטחת בדבריו לא קיימת אף מחלוקת נוספת. הודאה זו
מייתרת בירור והכרעה במחלוקות אחרות והיא חוסמת את הדרך בפני
המבטחת מפני העלאת טענות הסותרות את הודאתה.
היינו, בנסיבות גם לא היה צורך להכריע בטענה לשינוי חזית, משעה שקיימת הודאה מפורשת וויתור גם על טענה זו ידיה של המבטחת כבולות והיא רשאית לחזור בה מהודאה זו רק ברשות ביהמ"ש ובהנחת טעמים מיוחדים. בענייננו, לא הונחו נימוקים גם לא כבדי משקל וממילא
המבטחת לא עתרה לחזור מהודאתה זו שקיבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון ואין היא רשאית לחתור תחתיה בשלב זה של הדיון.

40.
הודאה זו גם יצרה הסתמכות בלבם של כל המעורבים, אינטרס שגם הוא ראוי להגנה. בעקבות הודעתה זו עליה סמכו המבקשים, בעל המוסך לא נשאל בחקירתו דבר וחצי דבר על-ידי מי מהמבקשים
לפשר רישום הרכב על שמו, וגם לא התאמצו להניח תשתית
ראיתית בהקשר זה
ואף לא טיעונים במסגרת סיכומיהם.

הנסיעה
41.
הצדדים תמימי דעים
כי במקרה דנן עסקינן בפוליסת סחר רכב
המקנה כיסוי ביטוחי
עקב שימוש ברכב למטרת סחר כמשמעות הדבר בהוראת סעיף 5 לפוליסה ( ת/6),
אשר קובעת כלהלן:
" מטרות השימוש המותרות
חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לשם סחר ברכב,
בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו, לרבות לשם העברתו לצורך אחד מהשימושים האמורים ".

42.
על מהותו של ביטוח מסוג סחר רכב עמד בית משפט העליון בע"א 4688/02 חזי כהן נ' מגדל חברה
לביטוח בע"מ ואח' ( פורסם במאגרים), כדלקמן :

"..... התכלית הבסיסית של פוליסת סחר- לאפשר לעוסק בסחר בכלי רכב לנהוג, במסגרת עבודתו ולצרכיה , בכלי הרכב הנכנסים אל המאגר העסקי ויוצאים ממנו, גם אם כלי הרכב אינם מבוטחים בביטוח-חובה. הצורך שעליו באה פוליסה כזו לענות הוא צורך עסקי בלבד, שעניינו מניעת התקורה והעלות הכרוכות בהשבתתם התכופה של כלי רכב במאגר העסקי עד לבדיקת ביטוחם ולהשלמתו במידת הצורך
" ( פסקה 17 לפסק הדין).

43.
מהאמור עולה, כי עסקינן בפוליסה ייחודית שנועדה לכסות מטרות מוגדרות, כך שעל הטוען לכיסוי הביטוחי רובץ נטל השכנוע להתקיימות ההגדרה הבסיסית שבפוליסה , קרי שהשימוש בפועל היה למטרת סחר, (ע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661).

44.
המחלוקת העיקרית שנטושה
בין הצדדים נוגעת, כאמור, לשאלה האם הנסיעה ביום התאונה אכן הייתה למטרת סחר, בדיקה ומבחן כלי רכב כנדרש בפוליסה.
המבטחת בהכחישה מטרה זו סומכת בעיקר על דברים אותם מסר בעל המוסך לחוקר מטעמה. על אף העובדה שנטלי הראיה והשכנוע בהוכחת תכלית הסחר רובצים לפתחם של התובעים, כפי שהקדמתי, עם זאת ולמען הבהירות
ראיתי תחילה להתייחס לראיה שהמבטחת רואה בה כחזות הכל, וכזו שבכוחה להדוף את תביעות התובעים.

45.
מקריאה מעמיקה של התמליל (הכ/4) ניתן להתרשם על נקלה כי בעל המוסך נקט בזהירות והיה מונחה במטרה אחת ויחידה והיא שהוא ובנו לא יסתבכו ולא יאלצו לשלם למי מהמעורבים פיצוי כלשהו. אף יתרה מכך, כפי שאפרט להלן, לא ניתן לשלול כי בעל דין זה בדבריו בפני
החוקר עיוות במידה רבה את האמת ואף מסר עובדות והמציא פרטים שהינם פרי דמיונו בלבד.

46.
בתחילת השיחה בעל המוסך מסר לחוקר כי לא ישתף פעולה ללא נוכחות ב"כ שנקרא והתייצב בהמשכה (עמ' 3). עד שהעו"ד הגיע השיחה המשיכה להתנהל ובעל המוסך הסביר לחוקר כי שלח מסר חד וברור למרואן (אבי אחד התובעים):" אני אפסיד ואגרום לו להפסיד" ( עמ' 12). באותו העמוד אף הוסיף ותהה בפני
החוקר הכיצד התובעים זכאים לפיצוי, הרי הוא לא ראה להודיע למבטחת. דבריו שמשקפים באופן ברור את חששו מהסתבכות נאמרו לחוקר בזו הלשון:" הבנת? אני רוצה לצאת "נקי" מכל הסיפור, אם אני אומר שאני מכרתי להם את הרכב אני יוצא מזה ? או לא יוצא מזה ?" (עמ' 14). בהמשך הוא ממשיך להתייעץ עם החוקר שאף
מציג תרחישים אפשריים בדבריו, ולתרחישים אלה מגיב בעל המוסך בשאלה " מי יאכל אותה במקרה זה ?" (עמ' 15).

47.
לעיל הצגתי חלק מאמרותיו של בעל המוסך שדרכן ניתן לעמוד על כך שבדבריו בפני
החוקר
האמת לא הייתה נר לרגליו, ואף נראה כי הוא כיוון למטרה אחת ויחידה והיא היחלצותו הוא ובנו מהסבך אליו נקלעו, ותו לאו. התרשמות זו גם מתקבלת מקריאה להמשך התמליל, כך למשל עם הגיע העו"ד (בתחילת עמ' 16), אז נפרשת בפני
החוקר, מפי העו"ד תחילה, הגרסה לפיה הרכב נמכר לפני התאונה לאבי אחד התובעים בשם מרואן (עמ' 19). בהמשך בעל המוסך מוסר כי הרכב נמכר מקודם, אם כי רק שולם סך 5,000 ממחירו המלא שהינו 17,000 ₪ (עמ' 20). הרי באם שולם מחיר מלא, מדוע החזקה ברכב עדיין בידי בעל המוסך?, ומדוע הבעלות לא עודכנה במשרד הרישוי?, משום תהיות אלו, ככל הנראה, בעל המוסך מסר כי שולמה תמורה חלקית.

48.
אף שכך הם פני הדברים ולמרות שעסקינן בסוחר רכב מקצועי הוא לא הציג באף שלב הסכם או זיכרון דברים. בהיותו ער לקושי זה המשיך בעל המוסך בדבריו בפני
החוקר והדגיש, כי הרוכשים הם אלה שהתחמקו מחתימה על זיכרון דברים, שגם סרבו לחתום אחרי אירוע התאונה (עמ' 31). למרות התנהלותם הקלוקלת של רוכשים אלה, כגרסת בעל המוסך, שלא שילמו את המחיר המלא, מי מטעמם נהג ברכב והשחיתו ועוד הגדילו שעה שסרבו לחתום על הסכם מכר, בעל המוסך טען כי ראה לגלות "אצילות נפש" וויתר על יתרת התמורה ( עמ' 24). הדבר אינו הגיוני כלל וכלל, הרי לא מתקבל על הדעת
לאור האמור לעיל וגם לנוכח הצהרותיו הלוחמניות של בעל המוסך שהצהיר :" אני אפסיד ואגרום לו להפסיד" (עמ' 12), ותיאוריו
באשר לאבי הנהג (מרואן), אותו תיאר כרמאי וכמי שמתחמק מתשלום חובותיו (עמ' 29-31), שתבוא הצעה לתשלום ו ההפרש בגין מחיר הרכב, והוא שידחה הצעה זו
וימחל למרואן ולבנו.

49.
גם גרסתו לעניין ההתרחשויות אותה שטח בפני
החוקר
לוקה בחוסר הגיון ואף נראה כי במסגרתה הוא ניסה להתנער מכל אחריות וגם לבוא חשבון עם התובעים ואחרים יותר מאשר להציג את האמת. כך למשל, טען כי בנו נטל את מפתחות הרכב באותו ערב ללא רשות ממנו (עמ' 6). לא זו אף זו, הוא מסביר כי אחרי המפגש בין בנו לנהג, האחרון גם
גנב את מפתחות הרכב ונהג ברכב עד לתאונה (עמ' 21), ואף הוסיף שגם תעודת ביטוח החובה נגנבה ממנו ע"י מי מטעם התובעים (23). לגרסתו הכל נעשה על אפו וחמתו, שלא שיתף פעולה
ולא תרם במאומה להתרחשויות. המגמה ברורה, להרחיק את עצמו וגם את בנו מכל אפשרות להסתבכות גם במחיר של הטלת רפש באחרים ואמירת עובדות שאין בינן לבין האמת כל זיקה.

50.
זו ההתרשמות מבעל המוסך מעיון בתמליל שיחתו עם החוקר שהתחזקה אחרי שמיעת עדותו בפני
י. באשר לעדותו אתחיל מכך שבעל המוסך מסר כי באשר לגרסתו שנמסרה לחוקר:
"אמרתי לך מההתחלה שאני המצאתי את זה "(עמ' 69, ש' 9-10), כן הוסיף והסביר את הסיבות שהניעו אותו למסור גרסה שקרית לחוקר. הוא הסביר, כי כעס על הנהג שנהג במהירות והסב לו נזקים וגם לנוכח יחסיו העכורים עם הורי התובעים (עמ' 62-ש' 29, עמ' 64- ש'15, עמ' 66-ש' 22). עוד הדגיש בעדותו, כי בנו עזר לו בניהול העסק, כן הרכב נמסר לבנו ברשותו ואף הוא היה ששלח אותו לבצע גביה עבור המוסך באותו הלילה (עמ' 62, ש' 7-8, עמ' 64, ש' 5-8, עמ' 69, ש' 17). גם חזר בו מדבריו לעניין גניבת מפתחות הרכב ע"י הנהג (עמ' 64, ש' 11-12) ואף אשר כי בנו התיר לנהג לנהוג ברכב אחרי שהאחרון מסר כי בכוונתו לרכוש רכב זה (עמ' 69, ש' 3-5).
בעדותו הוא גם הודה כי הסיפור אודות מכירת הרכב הינו פרי דמיונו ואין בינו לבין האמת כל קשר (עמ' 64, ש' 23-25).

51.
זו הייתה תמצית עדותו של בעל המוסך שלאור התנודות המשמעותיות ומסירת הגירסאות הסותרות בשתי הזדמנויות שונות אני סבור שלא ניתן לייחס לאף גרסה משקל כלשהו. עד שמשקר, בין אם בעדותו או בחקירתו, הוא עד לא אמין שלא ניתן לסמוך על דבריו בקביעת התוצאה הסופית, גם איני סבור שניתן לבסס מסקנה כלשהיא על סמך דבריו, לבד מהמסקנה
היחידה כי הוא לא בוחל לשקר.

52.
לעיל עמדתי על הראיה העיקרית בה אוחזת המבטחת להדיפת תביעתם של התובעים. למרות התרשמותי השלילית מעד זה הדבר בפני
עצמו לא מוביל לקבלת התביעה, הרי הזכרתי מקודם כי נטלי השכנוע והראיה הינם מנת חלקם של התובעים שמחובתם להוכיח כי הנסיעה הייתה כרוכה בטבורה במטרת הסחר, אחרת אין תחולה לפוליסת הסחר בענייננו.

53.

כל הנוסעים ברכב (חמישה במספר), לרבות התובעים והנהג,
מסרו את הגרסה לפיה הם נפגשו באקראי בבית הקפה בכפר מגוריהם. באותו מפגש התפתחה שיחה בין הנהג
למוחמד עלי (הבן של בעל המוסך), כאשר האחרון הודיע כי הרכב מיועד למכירה והנהג גילה התעניינות ברכב זה. באותו מפגש עלה הרעיון, לו הסכימו שני הצדדים,
כי הנהג יבחן רכב זה באמצעות נהיגתו ולנסיעה ביקשו להצטרף הנוכחים האחרים. מיד לאחר מכן כולם ניגשו לרכב, הנהג החל נוהג ברכב זה ותוך כדי התרחשה התאונה. בין היתר,
מוחמד עלי התייחס בעדותו לנסיבות התאונה וסיפר בזו הלשון : " ...עברתי דרך בית קפה בכפר...היה אתי שם רכב מיצובישי שבאותו יום עבר טסט, וג'די התלהב מהרכב והביע נכונות לרכוש אותו וביקש שיסע לסיבוב כדי לבחון את הרכב. הוא התיישב במושב של הנהג ואני לידו הוא קרא לאחיו ולמוחמד תיסיר ועלי ח'טיב, הוא קרא להם כדי שיראו את הרכב ואח"כ אמר להם שהוא יסיעם הביתה...הרכב חנה על המדרכה לכיוון של יציאה מהכפר, הוא נסע בכביש הראשי של הכפר איפה תחנת הדלק, עשה פרסה ובחזרה הוא האיץ...איבד שליטה ואז קרתה התאונה " ( ש' 30- 31 , בעמ' 50 לפרוט' ; ש' 1- 9, בעמ' 51 לפרוט'). עד זה, אף הדגיש במהלך חקירתו הנגדית כי דובר בנסיעת מבחן לשם מכירת הרכב (ש' 19- 24, בעמ' 53 לפרוט' ; ש' 7 בעמ' 58 לפרוט' - ש' 18- 20 בעמ' 58 לפרוט').

54.
עדות זהה מסרו גם יתר הנוסעים ברכב שהעידו כי
הם נפגשו בבית קפה,
הנהג התעניין ברכישת הרכב ואזי החליטו הוא ומוחמד עלי לצאת לנסיעת מבחן כדי לבדוק אותו . שאר הנוסעים , התובעים, מוחמד מרואן ומוחמד תיסיר, וגם העד
עלי ח'טיב, הצטרפו לאותה נסיעה במטרה להגיע לביתם בתום נסיעת המבחן, אך זו הסתיימה עם קרות התאונה.

55.
לאחר ששמעתי את כל המעורבים שנחקרו נגדית באופן מעמיק ויסודי, לא התגלו בדבריהם סתירות או תהיות באשר לגרעין העובדתי גם לא לעניין העובדות המהותיות העומדות ביסודה של גרסה זו. כל הנוסעים ברכב, לרבות הנהג וגם מוחמד עלי, מסרו גרסה עקבית, אחידה, קוהרנטית וברורה וכולם הותירו רושם חיובי בעדותם בפני
י.

56.

המבטחת בסיכומיה הצביעה על סתירות העולות לגישתה מהשוואת דברי עדים אלה בפני
י, כגון לעניין
הדרך בה הגיעו חלק מהעדים לבתי הקפה, מיקום ישיבתם
בבית הקפה,
מי הראשון שביקש להצטרף לנסיעה זו וכן כהנה והנה סתירות פריפריאליות חסרות משקל ואשר אין בהן כדי לערער את גרסתם של כל העדים. יתרה מכך,

טבעו של אדם, יהיה זכרונו טוב ככל שיהיה, כי בחלוף הזמן חלק מהפרטים שחווה נפלטים או נדחקים מזיכרונו, ביחוד באשר לנתונים והפרטים השוליים שאופפים את האירוע המרכזי.

57.
ושוב גם בקיומן של סתירות או פרכות, שכבר אמרתי לגביהן כי משקלן קל,
שעה שהתובעים ועדיהם הותירו רושם אמין, עדויותיהם השתלבו האחת עם השניה, אין בכל הספקות שהציגה המבטחת כדי להביא לתוצאה של דחיית התביעה נגדה, גם לא ליטול משמעותית ממידת התרשמותי החיובית מהעדים ועוצמת ראיותיהם של התובעים . הרי אל מול אי דיוק זה, שיתכן והינו תוצר של חלוף הזמן, העדים מסרו גרסאות סדורות שהתיישבו באשר לגרעין העובדתי של השאלות שבמחלוקת
ורוב רובן של הנסיבות האופפות גרעין זה.

58.
חיזוק למסקנתי זו אני מוצא גם בהודעות המעורבים בתאונה שנמסרו למשטרה במסגרת תיק התעבורה. כך למשל, בחקירת הנהג
מיום 23.10.11 ( ת/4) מסר :" הייתי עם חברים שלי ועשנו נרגילה בבית קפה בכניסה לכפר שעב ברכב היה איתי הבן של בעל הרכב ששמו מוחמד עלי פאעור אמר לי שהיום עשו טסט והם רוצים למכור אמרתי לו שאני יקנה את הרכב אמר לי תקח את המפתחות ותבדוק את הרכב עליתי לרכב והוא עלה לידי ואז הגיעו עוד שלושה חברים וביקשו שאני אקח אותם לבית" ( ש' 2- 5).
גם העד עלי ח'טיב אמר
לחוקר במשטרה ביום 24.10.11 ( ת/3)
:
,
כלדלקמן:" היינו יושבים בבית קפה בכניסה לכפר מעשנים נרגילה אני וחברים שלי רצינו ללכת הביתה ראינו את ואגדי עולה לרכב שאלנו אותו אם יכול לקחת אותנו הביתה אמר בסדר אבל אמר שקודם רוצה לעשות סיבוב לבדוק את הרכב" ( ש' 1- 3). באותו יום נחקר גם התובע מוחמד תייסיר שמסר, בין היתר, כי: " הנהג והבן של בעל הרכב ישבו בצד...ראיתי שהם קמו הלכו לרכב אז ביקשתי מהם טרמפ לבית ואז ואגדי אמר לי שהוא רוצה לעשות סיבוב לבדוק את הרכב ואח"כ נוסעים הביתה".

59.


במשטרה נמסרה גרסה אחידה לעניין הנסיעה ומטרתה, וכך גם מסר חוקר המבטחת במסגרת חקירתו הנגדית כי
המעורבים שנחקרו על-ידו , למעט בעל המוסך, מסרו גרסה זהה, (ש' 25- 27 בעמ' 73 לפרוט' ; ש' 1- 10 בעמ' 74 לפרוט'). בהקשר זה ראיתי לציין
שהמבטחת ראתה להגיש באמצעות החוקר מטעמה אך את הודעתו המוקלטת והתמליל של בעל המוסך, כאשר העובדה כי חלק מהמעורבים האחרים אף הם נחקרו בהזדמנויות שונות ע"י החוקר מטעם המבטחת ותוכן דבריהם עלו אך במסגרת חקירתו הנגדית. מכל מקום, כל הנוסעים ברכב בזמן התאונה מסרו אותה הגרסה בכל הזדמנות אפשרית לרבות בפני
י, דבר התומך בהתרשמותי כי נכון ליתן אמון בעדים אלה וגם במסקנתי כי הכף במחלוקות העיקרית שנטושה בין הצדדים לעניין מטרת הנסיעה, נוטה לטובת התובעים, קרנית והצדדים השלישיים, שעה שעמדתם זכתה לתימוכין והוכחה כדבעי, ואילו הסיפור בו אוחזת המבטחת נותר בגדר טענה בעלמא.


60.
למען הסר ספק
ראיתי לחדד, כי מדבריי שלעיל גם נגזרות המסקנות העובדתיות
כי הרכב לא נמכר לפני הנסיעה וכי הנהיגה ברכב, בין ע"י בעל המוסך ולאחר מכן
הנהג, הייתה ברשות, מסקנות העומדות ביסוד קביעתי העיקרית באשר לתכלית הנסיעה.

61.
טענה נוספת אותה העלתה המבטחת בסיכומיה הינה כי הפוליסה לא חלה משום שעסקינן בפוליסה המקנה כיסוי לנהג נקוב בשם בלבד שהינו בעל המוסך, אין בידי לקבל טענה זו ממספר טעמים. ראשית,
טענה זו נטענה בסיכומים בשפה רפה ולא זכתה לפירוט. שנית,
בהעלאת טענה זו שוב המבטחת סוטה מגדרי המחלוקת היחידה אודותיה היא הצהירה, דבר שאין לקבל מהטעמים שהבאתי מקודם. שלישית, מקריאה לפוליסה מסתבר כי טענה זו חסרת כל שחר. בתנאי הפוליסה (ת/6) נכתב בסע' 1 בפרק ההגדרות כדלקמן:

"המבוטח- בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין והנהג הנקוב"

ובסע' 6 לפוליסה:
"בני האדם הרשאים לנהוג ברכב:
א. רק בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין והנהג הנקוב רשאים לנהוג ברכב, בכפוף להוראות 7(א)(2)
."

.כפי שהוכח בפני
י הנהג כן נהג ברכב ברשות, היינו הוא החזיק בו כדין.

62.
אני חוזר ומדגיש, כי בהחלטתי זו נצמדתי לטענות אותן שטחה המבטחת בסיכומיה בלבד והן שלוש. הראשונה, לעניין הבעלות ברכב (בין אם הכוונה לכך שהרכב רשום על שם בעל המוסך או שהרכב נמכר לאחר לפני התאונה). השנייה, שהיא גם העיקרית, הינה המחלוקת לעניין מטרת הנסיעה. השלישית, באשר לרשאים לנהוג עפ"י הפוליסה,
ותו לאו (ראו פרק המבוא בעמ' 1 לסיכומי המבטחת). ברור כי כל טענה אחרת שלא נטענה בסיכומים דינה כדין טענה שנזנחה.

63.
אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, מסקנתי הינה כי על המבטחת לפצות את התובעים בגין נזקי הגוף שהוסבו להם בתאונה.

סוף דבר
64.

מורה על דחיית שתי התביעות כנגד קרנית.

65.
בנסיבות לא ראיתי לחייב את המבטחת (הכשרה חברה לביטוח בע"מ
) בהוצאות קרנית, משום שעמדתה של האחרונה הייתה עניינית, אף שהסתברה בסוף ההליך כמוטעית.

66.
שקלתי אם לחייב את בעל המוסך בהוצאותיה של קרנית, אלא שהאחרונה דרשה בסיכומיה אך לחייב את המבטחת בהוצאותיה, דרישה שלא נראית לי צודקת והוגנת בנסיבות.

67.
כפועל יוצא מכך, מורה גם על דחיית כל ההודעות לצדדים שלישיים בשני התיקים המאוחדים ללא צו להוצאות.

68.
ק.מ יתקיים ביום 26.3.15 שעה 10:30

המזכירות תמציא

פסק דין
זה לצדדים.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ה, 31 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 44969-11/12 מוחמד פאעור, פאעור מוחמד נ' פאעור וג'די, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' (פורסם ב-ֽ 31/01/2015)