פסקי דין על הרמן עמר | פסקי דין על ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח | פסקי דין על מירב בר | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

7632-01/14 תאמ     07/02/2015




תאמ 7632-01/14 הרמן עמר, ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' מירב בר, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 7632-01-14 עמר ואח' נ' בר ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה
נעמה פרס


התובעים

1.הרמן עמר

2.ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ


נגד


הנתבעות

1.מירב בר

2.איילון חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


לפני תביעה כספית לתשלום סך של 6,365 ₪, אשר הוגשה בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובע 1, בעטיה של תאונת דרכים מיום 6.8.12 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעה 10:00 בבוקר, או בסמוך לכך, באזור התעשייה באופקים, בסמוך לבית הדפוס. בתאונה היו מעורבים רכב התובע 1 ורכב הנתבעת 1. תביעה זו הינה תביעת שיבוב של מבטחת התובע 1, אשר פיצתה את מבוטחה, וכן תביעת הפסדים של התובע 1. המחלוקת היחידה הקיימת בין הצדדים הינה בשאלה, אם היה מגע בין רכב התובע 1 לבין רכב הנתבעת 1, אם לאו.

גרסאות הצדדים
בהתאם לטענות התובעים, כפי שפורטו בכתב התביעה, וכפי שהועלו בדיון, ביום 6.8.12, חנה רכב התובע 1 כדין בחניה מסודרת, באזור התעשייה באופקים. עת נכנס התובע 1 לבית הדפוס, ובעוד רעייתו, גב' עמר רבקה סיגלית, נשארה ברכב, כאשר מנוע הרכב דומם, נכנסה הנתבעת 1 לרכבה אשר חנה לפני רכב התובע 1. הנתבעת 1 נסעה לאחור על מנת לצאת ממקום החניה, ובעשותה כן, פגעה ברכב התובע 1 וגרמה לנזקים האמורים בחוות דעת השמאי, מר יעקב פלקון, מיום 26.10.12. התובעים מוסיפים וטוענים, כי התאונה ארעה באחריותה המוחלטת של הנתבעת 1, אשר נסעה לאחור בחוסר זהירות, ובניגוד לתקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961, הקובעת כדלקמן:

"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –
(1) סיכון או פגיעה;
(2) הטרדה או הפרעה".


כאן המקום לציין, כי גרסת התובעים, נשענת, בעיקרה, על עדותה של גב' עמר רבקה סיגלית, רעיית התובע 1,
אשר העידה בבית המשפט, כך (ההדגשה שלי – נ' פ'):

"הרכב של הנתבעת היה חונה ואנחנו חנינו אחריה. היא יצאה מבית הדפוס ובעלי נכנס. אני ישבתי במושב ליד הנהג כשהרכב דומם. הוא נכנס לבית הדפוס, וכשהיא חזרה רוורס היא נכנסה ברכב שלי וכשניסיתי לצאת אליה היא כבר נסעה.
אמרתי לבעלי שהיא יצאה ברוורס ובעלי אמר לה שהיא נכנסה ברכב,
היא ואימא שלה הם ראו את הנזק והם זלזלו בנו הם אמרו יש לך רכב ישן ואתה רוצה לתקן את זה דרכנו".

בשים לב לטענות דלעיל, עותרת התובעת 2 להשבת הסכום אותו שילמה לתובע 1 בגין תיקון הנזק לרכבו (סך של 3,937 ₪) ואילו התובע 1 עותר לקבלת ההפסדים שנגרמו לו עקב התאונה (סך של 2,258 ₪).

בהתאם לטענות הנתבעות, כפי שפורטו בכתב ההגנה, וכפי שהועלו בדיון, לא היה כל מגע בין רכב התובע 1 לבין רכב הנתבעת 1. לטענת הנתבעת 1, בשעה 18:00 בערב לערך, הגיע לביתה התובע 1, וזה טען בפני
ה, כי בעת שיצאה מחניה, היא נסעה עם רכבה לאחור ופגעה ברכבו. הנתבעת 1 טוענת, כי לא פגעה כלל ברכב התובע 1, והפגיעות היחידות שראתה ברכבו, הינן כתוצאה מתאונות ישנות. לטענת הנתבעת 1, לרכבה לא נגרמה, ולו שריטה אחת. בדיון מיום 6.1.15 הוסיפו וטענו הנתבעות, כי רכב התובע 1 נבדק במוסך כחודש וחצי לאחר קרות התאונה. לטענתן, עובדה זו מחזקת את טענות הנתבעת 1, להיעדר קשר סיבתי בין הנזקים ברכב התובע 1, להימצאות הרכבים זה בקרבת זה במקום התאונה, ביום 6.8.12. וזו תמצית עדותה של הנתבעת 1 בבית המשפט (ההדגשה הוספה – נ' פ'):

"בשעה שש בערב הגיע אליי התובע 1 לחנות שלי וקרא לי החוצה ואמר בואי תראי מה עשית לי בשעות הבוקר ברכב. אני יצאתי מבית דפוס והוא נכנס וזו האינטראקציה היחידה בינינו. יצאתי מהחנות וראיתי את מה שיש לו ברכב. לרכב שלי אין שריטה, אני לא עשיתי את זה ולא פגעתי ברכב שלו. ראיתי פנס צד ימין שלו היה מעוך ובאופן כללי כל הרכב היה מכות, נראה מכות ישנות. לא צילמתי את הרכב שלו. את שלי צילמתי. לא צילמתי סביר להניח שהוא צילם אם הוא תובע אותנו".

ואלה תשובות הנתבעת 1 בחקירה הנגדית:

"ש.
היית שם בבית הדפוס בזמן שהייתה התאונה, נכון?
ת.
כן.
ש.
חנית בחניה ראשונה ולפניך מדרכה. את היית בחניה הראשונה?
ת.
כן, הייתי בחניה הראשונה.
ש.
מה הולך בשיפוע?
ת.
המדרכה לא ישרה והיא בשיפוע. אין לי מדרכה ישרה. אני הייתי ראשונה
והמדרכה היא אלכסונית. לאור השיפוע הזה לא הייתי צריכה לנסוע לאחר.
ש.

אתה אומרת שאין לך שום נזק מאחורה אבל אני רואה בתמונה שפשופים באוטו שלך?
ת.
אני אראה לך את התמונה שצולמה באייפון.
ש.
את לא שמאית, נכון?
ת.
לא שמאית.
ש.
אתה לא יכולה לומר שאם הנזקים שראית ברכב התובעים הם ישנים?
ת.
או. קיי".
....
ש.
גם לא צירפת חוות דעת?
ת.
לא צרפתי חוות דעת".


דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את עדויות התובע 1 ורעייתו, ואת עדות הנתבעת 1, עיינתי במסמכים שהוגשו, ובכלל זה בתמונות הנזקים ברכבים המעורבים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל במלואה. לאחר ניתוח חומר הראיות, מצאתי להעדיף את גרסת התובע 1, אשר נתמכה בעדות רעייתו, גב' עמר רבקה סיגלית, על פני גרסת הנתבעת 1, לפיה, ביום 6.8.12, רכב הנתבעת 1 פגע קלות ברכב התובע 1 במהלך יציאה מחניה, בסמוך לבית הדפוס, באזור התעשייה באופקים. רעייתו של התובע 1 העידה בפני
, באופן משכנע, מפורט ורהוט, כיצד קרתה התאונה. עדותה של רעיית התובע 1 הייתה מהימנה בעיניי וראיתי לבסס עליה ממצא של עובדה. גם מוקדי הנזק ברכב התובע 1 מתיישבים יותר, לטעמי, עם גרסת התובעים מאשר עם גרסת הנתבעת 1. ניתן לראות כי הנזק לרכב התובע 1, הינו פגיעה מסוג מעיכה, בחזית הרכב. פגיעה מסוג זה תומכת בעדותו של התובע 1 ובעדותה של רעייתו באשר לנסיבות קרות התאונה. מסתבר יותר בעיניי לקבוע, כי רכב הנתבעת 1 נסע לאחור על מנת לצאת ממקום החניה, ובעשותו כן, פגע בחזית רכב התובע 1. אני קובעת אפוא, כי ביום 6.8.12 אירעה תאונה, כמתואר על ידי התובעים. חשוב לציין, כי טענת הנתבעת 1, לפיה הנזקים ברכב התובע 1 נגרמו בתאונות קודמות, לא הוכחה, כל עיקר. הנתבעות לא צירפו לכתב ההגנה חוות דעת שמאית נגדית ואף לא ביקשו לחקור את השמאי פלקון מטעם התובעים על חוות דעתו. זאת ועוד, מתמונות רכב הנתבעת 1 שהציגו התובעים (להבדיל מתמונות הנתבעות), עולה כי ברכב הנתבעת 1 קיימים שפשופים קלים מאחור. קיומו של נזק קל בחלק האחורי ברכב הנתבעת 1 תומך אף הוא בטענת התובעים, כי הנזקים בקדמת רכב התובע 1 נגרמו בתאונה מיום 6.8.12. היעדר הפרופורציה בין הנזקים נובעת מהיות רכב התובע 1 רכב סיטרואן שנת 2003, בעוד רכב הנתבעת 1 הינו רכב גדול וחדש, שנת 2011. לבסוף, לא ראיתי לקבוע, כי בדיקת רכב התובע 1 על ידי השמאי פלקון, כחודש וחצי לאחר מועד התאונה, מחזקת את גרסת הנתבעות, לפיה לא אירע כל מגע בין הרכבים. כפי שציינתי לעיל, שוכנעתי גם שוכנעתי כי רכב הנתבעת 1 פגע קלות ברכב התובע 1 במהלך תמרון יציאה מחניה.

התוצאה
אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, באמצעות התובעת 2, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, סך של 6,365 ₪, צמוד מיום 5.1.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, באמצעות התובעת 2, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את אגרת בית המשפט (סך של 379 ₪), הוצאות העדים כפי שנפסקו בדיון מיום 6.1.15 ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,500 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.
המזכירות תואיל לשלוח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום + אישור מסירה.



ניתן היום,
י"ח שבט תשע"ה, 07 פברואר 2015, בצאת השבת, בהעדר הצדדים.
















תאמ בית משפט שלום 7632-01/14 הרמן עמר, ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' מירב בר, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/02/2015)