פסקי דין על דניס ניימן

3019/04 פ     03/02/2005




פ 3019/04 מדינת ישראל נ' דניס ניימן





בתי המשפט

פ 003019/04
בית משפט השלום חיפה
03/02/2005
תאריך:
כב' השופט א. הבר
- סגן נשיא
בפני
:
המאשימה
מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז חיפה
בעניין:
נ ג ד
הנאשמים
1. דניס ניימן

ע"י ב"כ עו"ד שלומי שרון

2. יבגני גרסימוב
גזר דין (נאשם מס' 1)

הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בעבירות של:

1. קשר לפשע - עבירה על פי סעיף 499 לחוק העונשין התשל"ז-1977.
2. זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות - עבירה על פי סעיף 418 סייפא לחוק העונשין התשל"ז-1977.
3. סימון לשם מסחר - עבירה על פי סעיף 60(א)(1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.
4. החזקת טובין לשם מסחר - עבירה על פי סעיף 60 (א)(4) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.
5. ייצור עותק מפר לשם מסחר - עבירה על פי סעיף 10(א) לפקודת זכות יוצרים.
6. מכירה והפצה של עותק מפר - עבירה על פי סעיף 10(ג) לפקודת זכות יוצרים.
7. החזקת עותק מפר לשם מסחר - עבירה על פי סעיף 10 (ד) לפקודת זכות יוצרים.
8. החזקת חפץ שייעודו ייצור עותק מפר - עבירה על פי סעיף 11 לפקודת זכות יוצרים.

מעובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, עולה כדלקמן:

החל מחודש דצמבר, בשנת 2003, שכר הנאשם יחד עם אחר דירה ברחוב חביבה רייך 25 בחיפה (להלן: "הדירה").

לאחר ששכר את הדירה, קשר הנאשם קשר עם אחר על פיו הוא יזייף תקליטורי מוזיקה, משחקים, תוכנות מחשב וסרטים (להלן: "התקליטורים"), וכן יזייף עטיפות ואריזות לתקליטורים אלו, באופן שייחזו להיות עותקים חוקיים של התקליטורים והכל לשם מסחר בהם.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, קיבל לידיו הנאשם ציוד מחשבים הכולל בין היתר מחשב, מארזי מחשב המכילים צורבי תקליטורים מסוג cdr וצורבי d.v.d, סורקים ומדפסת. בנוסף, קיבל לידיו הנאשם חומרי גלם לייצור התקליטורים, העטיפות והאריזות המזוייפות וכן עותקים מקוריים של התקליטורים אותם היה אמור לזייף.

הנאשם ייצר והפיץ עותקים מפירים של התקליטורים ושל יצירות המופיעות בתקליטורים וכן ייצר והפיץ עטיפות ואריזות לתקליטורים עליהן זייף סימני מסחר, ללא רשות בעל הסימן או מי מטעמו והכל לשם מסחר בהם.

בתאריך 24.6.04 נתפסו בדירה, בחזקת הנאשם:
א. כ-3736 תקליטורים עליהם צרובים עותקים מפרים.
ב. כ-94 תקליטורי dvdr ריקים, המשמשים לשם ייצור העותקים המפרים.
ג. כ-1196 תקליטורי cdr ריקים, המשמשים לשם ייצור העותקים המפרים.
ד. ציוד מחשב, המשמש לשם ייצור העותקים המפרים.
מעשיו של הנאשם מתוארים בכתב האישום כדלהלן:

- זיוף תקליטורים, עטיפות ואריזות לתקליטורים בכוונה לסחור בהם ולקבל עליהם תשלום, בנסיבות מחמירות המתבטאות בהיקף הזיוף ובתחכומם.
- סימון מסחר רשום או חיקויו, לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו על העטיפות של התקליטורים, באופן העלול להטעות אדם אחר.
- הפצת תקליטורים מזוייפים.
- החזקת עטיפות ותקליטורים ארוזים באופן שתואר לעיל.
- עשיית עותקים מפרים של יצירות לשם מסחר בהם.
- הפצת עותקים מפרים של יצירות.
- החזקת עותקים מפרים של יצירות לשם מסחר.
- החזקת חפצים שייעודם ייצור עותקים מפרים של יצירות.

בנוסף לכך, הורשע הנאשם בעבירה של החזקת עותקים מפרים לפי סעיף 10(ד) לפקודת זכויות יוצרים, כפי שיוחסו לו בתיק פלילי 2438/04.

המדובר באירוע מיום 10.6.03, עת שהנאשם החזיק ברח' העצמאות 31 בחיפה, יחד עם אחר - על גבי דוכן - עותקים מפרים של יצירות לשם מסחר בהם.

המדובר בתפיסת 357 תקליטורי מחשב, 39 תקליטורי מוסיקה, 194 תקליטורי v.c.d ו-260 תקליטורי מוסיקה נוספים.

במסגרת הראיות לעונש, זומנו מטעם התביעה מספר עדים, שאחד מהם, מר צחי סגל, המשמש כראש צוות עבירות המחשב במחוז הצפוני, הסביר בעדותו את אופן צריבת הדיסקים.

לדעתו, בציוד שנתפס אצל הנאשם, ניתן לצרות 30-40 דיסקים בהפעלת הצורבים במשך 5 דקות בלבד.

עד נוסף שהוזמן על ידי התביעה הינו מר רוני בראון. העד הינו מנכ"ל חברת התקליטים "הליקון" ומשמש זה כ-3 חודשים כסגן יו"ר הפדרציה למוסיקה ישראלית ים תיכונית בע"מ המאגדת בתוכה חברות המפיצות קלטות ותקליטורים בישראל (מר בראון שיש קודם כיו"ר הפדרציה).

בהתייחסו להשפעת הזיופים על תעשיית המוזיקה בארץ, אמר העד בין היתר:
"התעשיה מצטמצמת כתוצאה מהעובדה שגונבים את המוסיקה. זה משהו שהוא לא ייחודי לשראל, אבל הישראלים בתפיסת הפראייר, הביאו את זה לשיא. הקלות הבלתי נסבלת של העתקה שבעצם זאת לא העתקה אלא מעתיקים את הנשמה של האומן והפרנסה שלו. הקלות הבלתי נסבלת של בתי המשפט שלוקחים את הדבר הזה והופכים אותו לנורמטיבי כי לא מצליחים לייצר דרך השפעתית והתרבות נפגעת. אני קורא לזה שרידי תעשיה".
לדעת מר בראון, עקב העבירות מן הסוג דנן, אין באפשרותם של האומנים "לכסות" את ההוצאות הנדרשות להפקת תקליט ו"כל אותם האומנים, ההזדמנות שלהם לעשות מוזיקה וההזדמנות שלנו להפוך את האומנות שלהם לתרבות הולך לאיבוד".

מטעם ההגנה העידה אמו של הנאשם שהעלתה את מצוקותיה הכלכליות והנוספות של משפחת הנאשם.

בדברו האחרון, הביע הנאשם צער על מעשיו וטען כי העובדה שהוא נמצא במעצר זה כ-7 חודשים הבהירה לו שעל אף מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו, הדרך שבה בחר אינה נכונה ולכן ידאג בעתיד "לעבוד ולהשיג עבודה חוקית".

בהתייחסו לעברו הפלילי של הנאשם, ציין התובע המלומד כי תלויים ועומדים כנגד הנאשם שני מאסרים על תנאי, אחד בר הפעלה והשני חב הפעלה. בנוסף לכך, הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי בגין מעורבותו בביצוע עבירת מין וגזר הדין אמור להינתן ביום 8.2.05.

בהסתמך על הראיות שהובאו בפני
בית המשפט, ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר ארוך ומרתיע.

המדובר, לדעת המאשימה, באדם שהתפתח "ממוכר פשוט של יצירות מזוייפות לבעל מפעל הזיוף בעצמו, כל זאת כאשר על צווארו יש עונשים מותנים".

התובע ציין כי אף אם יטען ב"כ הנאשם כי המדובר באדם שהוא חלק מארגון פשיעה, הכי ש"למעשה הוא החוליה בלעדיה אין שרשרת. הוא המוציא לפועל וגורם לזיוף הגדול".

הוגשו על ידי המאשימה מספר גזרי דין בהם נגזרו עונשים לריצוי בפועל של 20 ו-12 חודשי מאסר.

באשר לנאשם, טען ב"כ המאשימה, כי בית המשפט התחשב לא פעם בנסיבותיו, אך הנאשם רמס ברגל גסה את ההזדמנויות שניתנו לו, המשיך בביצוען של אותן העבירות והראה זלזול מוחלט בבית המשפט.

בנסיבות אלה, לדעת המאשימה "כל מה שנותר הוא למצות איתו את הדין".

מאידך, טען הסניגור המלומד כי אף התביעה אימצה למעשה את גרסתו של הנאשם לפיה הוא לא זה שעמד מאחורי רכישת הציוד, לכן אין הוא "ראש הפירמידה", חבורה שהתארגנה לצורך זיוף התקליטורים.

מעשיו של הנאשם בוצעו לאור המצוקה הכלכלית שהיה נתון בה, לכן, לדברי הסניגור, נענה הנאשם הצעת עבודה מאדם בשם תמיר.

באשר לפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה, טוען סניגורו של הנאשם, כי באותם מקרים המדובר ב"בעל ממון" ובכמויות "שהן גבוהות בעשרות מונים מהכמויות שלפנינו".

בסיכום דבריו, ביקש הסניגור לערוך הבחנה ברורה בין מי שראוי "שימוצה איתו הדין, לבין מי שהדין ראוי לו שהוא חלק זוטר במערך ולא עומד בראשו".

בנוסף לכך, ציין הסניגור המלומד כי הוגשה תביעה אזרחית נגד הנאשם בגובה של 150,000 ₪ והודאתו בכתב האישום תוביל לסיום ההלך האזרחי וחיובו בנזקיה של התובעת.

הנאשם הינו יליד שנת 1982 ועלה ארצה בשנת 1994.

בשנת 1998 עבר עבירות של פריצה, תקיפה בתנאים מחמירים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרתהוראה חוקית ועבירות סמים שונות בגינן נדון בבית המשפט לנוער והוטל עליו קנס ושנתיים פיקוח של קצין מבחן (ללא הרשעה).

בשנת 2000 הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה בתנאים מחמירים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש ונגזרו עליו עונשי מאסר לריצוי בפועל ומותנים (לדבריו, ריצה את עונש המאסר בעבודות שירות).

ביום 17.1.02 נדון הנאשם בגין עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו וביום 10.12.02 נדון הנאשם בגין עבירה על פקודת זכות יוצרים. לתיק זה צורף תיק נוסף באותו נושא.

המדובר בתפיסתו של הנאשם, עת שהציע למכירה 419 תקליטורי מחשב ומולטימדיה, 32 v.c.d ו-329 תקליטורי מוסיקה.

נגזר עליו, בין היתר, עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור אותה עבירה.

בתאריך 20.5.04 נדון הנאשם בתיק פלילי 3939/03 ונגזר עליו עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין עבירה של הפרת זכות יוצרים. המדובר בעבירה שבוצעה ביום 7.6.01, עת שהנאשם עסק ביודעין במסחר בתקליטורי מוסיקה, מחשב ו-d.v.d מזוייפים (פסק הדין המקורי הוגש לבית המשפט היום.

בית המשפט התחשב בעובדה שבמשפטו הקודם, מחודש דצמבר 2002, ביקש הנאשם לצרף את כל התיקים הפתוחים נגדו.
לאחרונה, קבעו בתי המשפט בארץ כי יש לשנות את הדימוי בענין העבירות בגינן הורשע הנאשם.

ברע"פ 1519/03 שמעון סויסה נ' מדינת ישראל
, תק-על 2003 (2) 795 נקבע בין היתר:
"תופעת העבירות כנגד הקניין הרוחני הגיעו למימדים רחבי היקף, המביאים לפגיעה חמורה בסחר המקומי, כמו גם בסחר הבינלאומי ומחייבים את רשויות אכיפת החוק, כמו-גם את מערכת בתי המשפט, להקפיד כי תהיה הרתעה יעילה כנגד עבירות אלה".

באשר ל"מקומו" של הנאשם במנגנון הזיוף וההפצה, קבע כב' השופט שפירא בב"ש 4587/04 כי גם אם הוא אינו בראש הפירמידה (כפי שעולה לכאורה מהעדויות), הרי שאין הוא "בורג קטן".

לאחר בדיקה מדוקדקת של מכלול הנסיבות ושל הפסיקה שהוגשה, תוך מתן משקל רב להודאת הנאשם במיוחס לו והבעת חרטתו, הנני גוזר עליו עונש של 24 חודשי מאסר, מזה 12 חודשים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 24.6.04 והיתרה על תנאי.

התנאי הוא שבמשך שנתיים מיום סיום ריצוי העונש, לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע.

הנני מורה על הפעלת עונשי המאסר המותנים המפורטים להלן:
6 חודשי מאסר שנגזרו על הנאשם ביום 10.12.02 בתיק פלילי 4472/02 בימ"ש שלום חיפה.
9 חודשי מאסר שנגזרו על הנאשם ביום 20.5.04 בתיק פלילי 3939/03 בימ"ש שלום חיפה.

בנסיבות הקיימות, לאור העובדה שהנאשם ביקש בעבר לצרף את כל התיקים שהיו פתוחים נגדו והדבר לא נעשה, הנני מורה כי עונשי המאסר המותנים שהופעלו ירוצו בחופף זה לזה ויצטברו לעונש המאסר שנגזר עליו היום.

התוצאה היא, שעל הנאשם לרצות עונש של שנה ו-9 חודשי מאסר מיום מעצרו - 24.6.04.

לגבי המוצגים - תינתן החלטה בסיום כל ההליכים בתיק זה (כולל המשפט בעניינו של נאשם מס' 2).

הודעה לצדדים זכות ערעור - תוך 45 יום מהיום - לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום כ"ד בשבט, תשס"ה (3 בפברואר 2005) במעמד הצדדים.


א. הבר
, שופט
סגן נשיא
שרון ד.








פ בית משפט שלום 3019/04 מדינת ישראל נ' דניס ניימן (פורסם ב-ֽ 03/02/2005)