פסקי דין על חגי ויצמן גד | פסקי דין על איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

56023-02/12 א     11/02/2015




א 56023-02/12 חגי ויצמן גד נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 56023-02-12 גד נ' איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ




לפני
כב' השופטת
אורלי מור-אל


תובע

חגי ויצמן גד


נגד


נתבעת

איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ



החלטה

לפניי בקשת התובע לביטול

פסק דין
אשר נותן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, בטענה שמתברר שהנזק שנגרם לו בארוע תאונת הדרכים הרבה יותר גדול ממה שסבר, וכי חוות דעת מומחה בית המשפט לא הושלמה.
להלן השתלשלות האירועים ומסכת העובדות הצריכות לעניין זה:
1.
ביום 29.02.12, הגיש התובע תביעה זו בגין נזקי גוף שאירעו לו בשלוש תאונות דרכים בשנת 2007. כתוצאה מהתאונות, נטעם כי התובע נפגע בעמוד שדרה צווארי וגבי.

2.
המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, ד"ר חנן טאובר, העריך את נכותו של התובע בשיעור של 5% בגין שלוש התאונות, עקב הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי לפי סעיף חלקי מותאם 37(5)(א) של תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956.
3.
לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק, נשלחה לצדדים, ביום 30/12/13, על ידי כב' סגנית הנשיאה, השופטת אילני, הצעת פשרה בכתב, לה סירבה הנתבעת.
4.
בתאריך 4/5/14, התקיים דיון קדם משפט לפני, בו הציגה הנתבעת דו"ח חוקר פרטי, בעקבותיו עודכנה הצעת הפשרה.
5.
בתאריך 8.09.14 הגישו הצדדים הודעה על הסכם פשרה אשר באותו יום ניתן לה תוקף של

פסק דין
. סעיף 2 להסכם קובע: "סכום הפשרה ישולם תוך 30 יום מיום קבלת החלטה הנותנת תוקף של

פסק דין
להסכם זה ולאחר קבלת כתב סילוק מקורי, חתום ומאושר כדין.."
6.
בתאריך 10.11.14 הגיש בא כוחו של התובע בקשה לפיצול תשלומים שתוכנה מלמד כי חרף הגשת הודעה על הסדר פשרה, התובע לא מעוניין בחתימה על שטר סילוק ולפיכך אין הנתבעת מעבירה את סכום הפשרה אשר כולל גם את שכר טרחתו של עורך הדין. לפיכך, התבקש בית המשפט להורות על פיצול תשלומים באופן שהנתבעת תשלם את שכר טרחתו בלבד וזאת טרם החלטה בעניין יתר הפיצוי.
7.
הנתבעת התנגדה לבקשה בטענה, כי הסכם הפשרה מותנה בחתימה על שטר הסילוק, לב"כ התובע ניתנה זכות התשובה, ואולם לא הוגש דבר, ומשכך נזנחה בקשה זו.
8.
בתאריך 15/1/15, הגיש התובע עצמו בקשתו זו לביטול פסק הדין בכתב יד, בטענה כי ביקש שוב ושוב מעורך דינו לחכות עד שיקבל את סיכום ה-
mri
צווארי, אולם עורך דינו איים עליו לסגור את העניין כי אם לא הוא יתבע על הזמן שהוא משקיע על כל טלפון כל בקשה מכאן ולהבא. התובע מוסיף, כי חתם על הסכם הפשרה בלב כבד. אחרי שהגיעו תוצאות ה-
mri
מתברר שיש לו פגיעה בחוט השדרה. התובע מבקש לבטל איפוא את פסק הדין כדי שלא יצא ניזוק כלכלית, שכן המומחה מטעם בית המשפט ביקש לעשות
ct
וזה התמהה והוא לא חזק עם ה-
ct
למומחה וכך שלא הושלמה בדיקת המומחה.
9.
הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע לבטל את פסק הדין מהטעם של עקרון סופיות הדיון והגשמת ציפיות הצדדים שעם חתימת הצדדים על הסכם פשרה הרי שההליכים כנגדה יסתיימו.
10.
בא כוח התובע משאיר את בקשת התובע לביטול פסק הדין לשיקולו של בית המשפט אולם מציין בתגובתו כי מדובר בלקוח אשר מקבל החלטות ומתחרט עליהן בדרך קבע, כאשר התביעה הוגשה חרף העובדה שעמדה הצעת פשרה על הפרק. ב"כ התובע מוסיף כי להצעת בית המשפט הראשונה הנתבעת לא הסכימה, ולהצעת בית המשפט הנוספת, כי יופחתו 15% בגין האחריות, הודיע התובע כי הוא מסכים ולאחר מכן התחרט ולבסוף הסכימו הצדדים על הצעה נוספת, בסכום של 32,000 ₪, לה הסכים התובע, והצדדים חתמו על הסכם הפשרה בתאריך 28/9/2014, כאשר בתאריך 19/11/14, הגיע התובע מיוזמתו למשרדי בא-כוחו וחתם על שטח הסילוק.
בא-כוח התובע מוסיף, כי אילו סבר שסכום הפשרה לא ראוי לא היה מסכים, והוסיף כן כי לא ברורות לו הנסיבות בגדרן מבקש התובע לבטל את פסק הדין.
11.
לדברים אלה הגיב התובע, שוב בכתב יד, בלא לצרף תצהיר, כי באי כוחו איימו עליו בלחץ, בוטה מסיבי ואיטנסיבי וכי הבקשה היא לגיטימית, נוכח מצבו הרפואי ולחצים שהביאו לטעות בשיקול הדעת ועל מנת לתקן עיוות דין.
12.
מעיון בסיכום ביקור מיום 08.01.15 במרפאת עמוד שדרה אשר צרף התובע לתגובתו עולה כי ביום 05.11.14 ביצע התובע בדיקת

mri

אשר הדגימה ממצאים של בלטי דיסק, דיסקופתיה, דיקוק של החוט באזור
c2
עם מליציה בפני
ם. נוכח הממצאים הוזמן התובע לבירור מול וועדה המחליטה על ניתוחי עמוד שדרה במרכז הרפואי.
המסגרת הנורמטיבית, דיון והכרעה
13.
בהתאם להלכה,

פסק דין
המאשר הסכם פשרה בין צדדים להליך הינו הסכם מחייב לכל דבר ועניין ומלבד העובדה שהוראותיו מעוצבות ונוצרות על ידי הצדדים לו, הוא ממזג בתוכו שני חלקים: הן הסכם שנרקם בין הצדדים והן הגושפנקא שניתנת להסכמה זו על ידי בית המשפט (ראו: ע"א 7024/97 עדיקה נ' תמיר, פ"ד נד (5) 826).
כפי שנפסק לא פעם, הסכמים אשר קיבלו תוקף של

פסק דין
ניתנים לביטול אם נפל פגם בהליך כריתתם (ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטרש, פ"ד נ' 1, 577).
14.
המסגרת הנורמטיבית לבירורה של טענת פגם בכריתת ההסכם המונח ביסודו של פסק הדין, מצויה בפרק ב' לחוק החוזים, הדן בביטול חוזים בשל פגמים שונים בכריתתם. כך למשל, ביטול

פסק דין
בהסכמה יהא אפשרי אם נתגלה בו פגם, שבעטיו ניתן לבטל את ההסכם ששימש בסיס לפסק הדין. בין היתר, ניתן לבטל

פסק דין
כזה, אם צד להסכם טעה או רומה, וטעות או מעשה מרמה אלה היו יכולים לשמש עילה לביטול ההסכם גם אלמלא אושר בפסק הדין. למותר לציין, כי נטל הוכחת הטענה, לפיה ההסכמה לתנאי החוזה ניתנה מתוך טעות, מוטל על מי שטוען לקיומה של טעות כזאת (ראו: ע"א 690/88 הרי רובין נ' שמעון רובין (10/6/90); ת"א 6873-04-12 ויזמן נ' עמידר – החב' הלאומית לשיכון בישראל (12/1/15)).
15.
כפי שנפסק לא פעם, הדרך להביא לביטול

פסק דין
שניתן בהסכמה מחמת פגם בכריתתו או בשל הפרתו על ידי בעל דין אחר היא באמצעות הגשת תובענה עצמאית לבית המשפט המוסמך אשר נתן את פסק הדין. ראו: ע"א 4272/91 ברבי נ' ברבי, פ"ד מח(4) 689, 700א: "בעל דין המבקש לבטל

פסק דין
שניתן בהסכמה מחמת פגם בכריתתו או בשל הפרתו על ידי בעל הדין האחר, חייב להגיש תובענה עצמאית (ההדגשה איננה במקור- א.מ) לבית המשפט המוסמך אשר נתן את פסק הדין, ואין הוא יכול להסתפק במתן הודעת ביטול בלבד. כל עוד לא בוטל פסק הדין, הוא שריר וקיים ואין כוחו נופל מכוחו של

פסק דין
אחר" תקיפת החלק ההסכמי נעשית בדרך של הגשת תובענה נפרדת, על דרך של תביעה מקומית שתוגש לערכאה השיפוטית שנתנה את פסק הדין הראשון (
בג"ץ 6103/93 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח

(4)591, 605ה כמו כן, ראו גם: אורי
גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי
, מהדורה אחת עשרה, תשע"ג- 2013) וכן ראו – הדברים הבאים המדברים בעד עצמם בעא 5914/03 אפרים שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח (1/05/2005) -

"בפתח הדברים ובטרם ניזקק לטענות הצדדים לגופן, רואים אנו להעיר בנוגע להליך בו נקט המערער. בפסיקתו של בית-משפט זה הובהר לא פעם כי פסק-דין שניתן בהסכמת הצדדים ממזג בתוכו מאפיינים של הסכם ושל פסק-דין. עובדה זו משליכה על דרך תקיפתו של פסק-דין שניתן בהסכמה, באותם מקרים בהם צד להסכם מבקש לבטלו. וכך ציינה השופטת שטרסברג-כהן ברע"פ 7148/98 עזרא ואח' נ' זלזניאק ואח', פ"ד נג(3) 337:

"באותם מקרים בהם צד להסכם פשרה מבקש
לבטל
את פסק הדין שנתן תוקף להסכם, נקבעו שני מסלולי ביטול בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואיפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית". כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק-הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש
תביעה חדשה
שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם. על-ידי הגשת תביעה כזו, ממילא מתבקש ביטול פסק-הדין.
...

מהיבט הפן ה"שיפוטי" - היינו, האישור שניתן להסכם על ידי שופט - כאשר צד מבקש לבטל את פסק הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין, פתוחה בפני
ו הדרך לנקוט בהליכי
ערעור
רגילים...".

(שם, בפיסקה 5. ההדגשות במקור- ד.ב.; עוד ראו: ע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ
נ' סלומון טמסיט, פ"ד לב(2) 42, בפיסקה 5; ע"א 177/81 גלעדי ואח' נ' גלעדי, פ"ד לו(3) 179, בפיסקה 4;
ע"א 219/87, 151 רחמני ואח' נ' שמש הדר, חברה קבלנית לבנין בע"מ
ואח', פ"ד מג
(3) 489, בפיסקה 13; ע"א 4272/91 ברבי נ' ברבי, פ"ד מח(4) 689, בפיסקה 13; ע"א 2495/95 בן לולו נ' אליאס ואח', פ"ד נא(1) 577, בפיסקה 9; י' זוסמן
סדרי הדין האזרחי
(1995, מהדורה שביעית) 786).

במקרה שבפני
נו, הגיש המערער לבית-המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק-הדין לפיו נדחתה תביעתו בהסכמת הצדדים בלא צו להוצאות. בבקשתו, טען המערער כי ההסכמה שנתן לדחיית התביעה לא היתה אמיתית וחופשית - אם בשל לחץ פסול שלפי הנטען הופעל עליו מצד בית-המשפט, ואם בשל מצבו הבריאותי בעת מתן ההסכמה. על-פי ההלכה הפסוקה עליה עמדנו לעיל, לשם ביטול הסכמה שקיבלה תוקף של פסק-דין אשר המערער טוען כי נפל בה פגם, היה עליו להגיש תובענה עצמאית בפני
בית-המשפט המוסמך לכך (ראו גם: ב"ש 215/83 ספטי נ' ספטי, פ"ד לז(2) 181, 185 והאסמכתאות המובאות שם). למרות זאת, הגיש המערער את בקשתו לביטול הפסק על-פי ההסכם, במסגרת התיק המקורי שבו קיבלה הסכמת הצדדים תוקף של פסק-דין. משנקט המערער בדרך של הגשת בקשה במסגרת התיק המקורי תחת הגשת תובענה עצמאית לביטול הפסק על-פי ההסכם, דין בקשתו היה סילוק על הסף. אף-על-פי-כן, ראה בית-המשפט קמא להידרש לבקשה לגופה, ודחה את טענותיו של המערער מטעמים עליהם עמד בהחלטתו".
16.
הנה כי כן, בהינתן שהתובע טוען לטעות, לחץ או כפיה שהביאה לכריתת ההסכם, הרי שהדרך לתקיפת פסק הדין הנה הגשת תובענה עצמאית ולא פניה לבית המשפט שאישר את ההסכם. מטבע הדברים, אין בידי הכלים לבדוק ולהכריע בטענות המבקש נגד עורכי דינו, דבר שדורש קיום הליך נפרד, מה גם שעל פניו, התובע חתם על שטר הסילוק לאחר שקיבל את תוצאות בדיקה ה-

mri
ומכאן שכל העובדות היו בידיו בעת החתימה על ההסכם.
17.
נוכח כל האמור לעיל, דינה של הבקשה להיות מסולקת על הסף, שכן הדרך הנכונה לדון בטענות המבקש אינה בהגשת בקשה לתיק דנן.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ה, 11 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.




חתימה








א בית משפט שלום 56023-02/12 חגי ויצמן גד נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/02/2015)