פסקי דין על שרה מיכאלי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

20425-12/13 בל     09/02/2015




בל 20425-12/13 שרה מיכאלי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 20425-12-13

09 פברואר 2015

לפני: כב' השופט צבי פרנקל

נציג ציבור עובדים: מר אסמעיל אבו מטיר
נציג ציבור מעסיקים: מר חיים נחשוני
ה
תובעת
:

שרה מיכאלי
(
ת.ז.

-1483462)
ע"י ב"כ: עו"ד לימור עמית



-
נגד-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד נעמה נוה



פסק דין

1.
התובעת ילידת 1963, עובדת משנת 2004 בתפקיד כח עזר במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי בבית החולים סורוקה בבאר שבע. התובעת הגישה תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בכתף ימין כפגיעה בעבודה בגין אירוע מיום 7.7.12 הנתבע דחה תביעה זו, לאחר מכן הגישה תביעה מחדש להכיר בפגיעה בכתף ימין על דרך תורת המיקרוטראומה. הנתבע דחה את התביעה על כן הגישה התובעת תובענה זו.

2.
התובעת עובדת חמש משמרות בשבוע בנות של 8 שעות כל אחת. לטענתה עיקר עבודתה כרוך במשימות פיזיות תוך שימוש בהפעלת כח הידיים. במחלקה מאושפזים עד 12 חולים שחלקם מורדמים או מונשמים. התובעת נדרשת לבצע עבודות ניקיון, שליחויות למחלקות אחרות, להאכיל את החולים, לקלח את החולים, ואת החולים ששוכבים במיטה לרחוץ על ידי שינוי תנוחת השכיבה. התובעת נדרשת לבצע פעולות נוספות של סיוע בצילום רנטגן, פעולות שמבוצעות עם הידיים אשר מחייבות לטענתה יישור וכיפוף של הידיים והחזקתן באוויר תוך שהחולה נשען על ידיה.

4.
בעדותה בפני
נו העידה התובעת שהרחצות לא התבצעו לכל החולים בכל משמרת, אלא 10 עד 12 חולים בכל 24 שעות, כך שבמשמרת אחת רוחצים ארבעה חולים, כן אישרה שבמשמרת יש לעיתים כ- שתי עובדות כח עזר, כך שלעיתים היא רחצה שני חולים בלבד במשמרת. התובעת אישרה שתנועתה לגבי חולה שנמצא במיטה, היא תנועה של רכינה כלפיו ולמעט הכנסת הכרית אין תנועה של הרמת יד מעל גובה השכם. התובעת תיארה את פעולת הרחצה ואישרה שישנם מספר סוגי תנועות בפעולת הרמת
ראש לצורך הנחת
כרית או להרים רגל לצורך הנחת כרית או לסובב את חצי הגוף של החולה.

5.
מלבד התובעת, שמענו גם את גב' גלינה לינסקי, אחות מוסמכת במחלקת טיפול נמרץ שתיארה את העבודה במחלקה. היא אישרה שבעבר כח העזר ובכלל זה התובעת סייעו בהפיכת החולים, היא אישרה שבמהלך משמרת התובעת נדרשה למספר פעולות: ניקיון מטות, מחשוב, חדר סירים, סיוע בהבאת ציוד, ותיארה שעבודת התובעת היא עבודה מאוד קשה.

כמו כן, שמענו את גב' עדינה אליר – אחות אחראית טיפול נמרץ, היא תיארה את עבודת המחלקה ולשאלה מהן המטלות שנדרשת עובדת כח עזר לבצע בכל משמרת השיבה: לשמור על הסדר והמראה של היחידה בתוך המחלקה, לפנות את אוגרי הכביסה, להכין ציוד, להתעסק עם עבודות המחסן, לדאוג להאכלת החולים שרובם מוזנים ע"י זונדה וכדומה. העדה תיארה שרחצה של חולה לוקחת בין חצי שעה לשעה, וכי כל הזמן כח העזר נדרש לשנות את התנוחות של החולים. העדה אישרה שסידור מוצרים, עבודה עם עגלות הכביסה, עבודות הניקוי דורשים הרמה של היד מעל לגובה הכתף.

6.
במכתב המעסיק מיום 17.8.14 נכתב שעבודת התובעת כוללת את הפעולות הבאות:


ניקוי וארגון כלים של המחלקה: חדרי סירים, חדרי תרופות, מקררים, כלים, חדרי צוות.

התובעת מסדרת ומפנה כביסה, מבצעת ניקוי תקופתי יסודי.
התובעת מסייעת לאחיות בטיפול, סידור מיטות וסדינים, הלבשה והאכלה, סיוע
ברחיצה במיטה, מקלחת, ליווי מטופלים, הגשת סירים ועוד.
התובעת מטפלת במלאי ותקינות של ציוד במחלקה, בדיקה והשלמה של מלאי ציוד
בחדרים ובעגלות, בקרה בטיחותית של מיטות וכיסאות גלגלים, בקרת תאריכי
תפוגה חומרים/אוכל.
התובעת מבצעת שליחויות במחלקה, הבאת ציוד ותרופות מבית מרקחת או
מחסנים, העברת ציוד לתיקון, הזמנת כביסה דרושה.
התובעת מסייעת בתחזוקה שוטפת וניקיון של מכשור רפואי וציוד מתכלה. הכנה
לקראת יום עבודה, במהלכו ובסיום לקראת יום המחרת.
התובעת מזמינה מזון לסוגיו וחלוקתו במחלקה.
התובעת אחראית על חדר אוכל הצוות ואוכל לצוות.
התובעת מסייעת בהורדת והעלאת מטופלים מהמיטה לכורסה.
לא ניתן לכמת את שעות עבודתה בכל פעולה ופעולה שהעובדת נדרשת לבצע במהלך
יום עבודתה.

7.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שלמרות העובדה שמדובר בעבודה פיסית קשה לא מדובר ברצף של תנועות חוזרות ונשנות. עבודת התובעת מגוונת, התובעת בהודעתה לחוקר מטעם הנתבע סיפרה על הזמנת ציוד וכלכלה ועבודות ניקיון, אמנם בתצהירה ניסתה להתמקד בעבודת הרחצה אולם השתכענו שיש מגוון רחב של פעולות בעבודתה בכלל וגם בעבודת הרחצה, שכאמור התבצעה לעיתים רק בשני חולים במשמרת.

8.
אין די בעבודה מאומצת כדי לענות על תורת המיקרוטראומה. עבודת התובעת התאפיינה במטלות רבות ומגוונות. לא בכל משמרת התובעת רחצה מספר קבוע של חולים, משקלם היה שונה. התובעת העידה כי התנועות להרים ראש של חולה או רגל של חולה או להרים ולסובב את החולה חצי גוף, הן תנועות שונות. התובעת העידה שלא ניתן לספור את כמות התנועות בכל שינוי תנוחה. לצד עבודת הרחצה התובעת עסקה גם בעבודות מינהלה- ניקיון וסידור המחלקה,
התובעת לא הצליחה להוכיח תשתית עובדתית הדרושה לצורך יישום תורת המיקרוטראומה ובין היתר לא עלה בידיה להוכיח כי פגיעות זעירות חוזרות ונשנות נגרמו בעבודתה
לכתפה.
9.

מצאנו לנכון להציג את פסק הדין של בית הדין הארצי בעב"ל 21703-04-11
צביה אשוול נ' המוסד לביטוח לאומי
(מיום 10.5.12) שם דן בית הדין הארצי בעובדת כח עזר שטענה שעבודתה מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה,
בסעיפים 2-4 קבע בית הדין הארצי:
"2.
תורת המיקרו-טראומה מחייבת הנחת תשתית עובדתית של תנועות חוזרות ונשנות, זהות ודומות, ברצף מספיק על פני ציר הזמן. אלה הם גדריה של אותה תורה על פי פסיקתו של בית דין זה. קביעת הגדרים הייתה מחויבת המציאות, שכן אם היה נפסק אחרת, משמעות הדבר הייתה שתנועות פיזיות, לא משנה טיבן, או העדר תנועות פיזיות, מן הראוי היה לקשור אותן לעבודה באופן שהיה מרחיב באופן בלתי סביר את ביטוח ענף נפגעי העבודה, על כל המשתמע מכך, לעניין חובת תשלום דמי הביטוח על המבוטחים בענף זה.
3.
בית הדין בפסק דינו מצא כי המערערת, שעבדה ככוח עזר בבית אבות, לא ביצעה תנועות חוזרות ונשנות כנדרש על פני ציר הזמן, אלא עבודתה הייתה מגוונת וכללה אומנם גם פעולות של הורדת חולים לכיסא גלגלים ולהפך, העברתם מכיסא הגלגלים למיטה, אבל גם פעולות כמו קילוח, הלבשה, האכלה, החלפת טיטולים, החלפת מצעים, פינוי כלים, סידור ארונות, ניקיון וכו'.
4.
משאלה הם הדברים, בדין דחה בית הדין קמא את תביעת המערערת להכרה בפגיעתה בכתף כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרו-טראומה, ולאור האמור, הערעור על פסק דינו ראוי להידחות אף הוא. "
10.

סופו של דבר, למרות עבודת התובעת שהיתה כרוכה במאמץ רב, היא לא הוכיחה תשתית ראייתית למיקרוטראומה, לאור האמור אנו מורים על דחיית התביעה כבר בשלב זה מבלי להזדקק למינוי מומחה.
11.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ' שבט תשע"ה,
(
09 פברואר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.




נציג ציבור עובדים
מר אסמעיל אבו מטיר


צבי פרנקל
, שופט

נציג ציבור מעסיקים
מר חיים נחשוני












בל בית דין אזורי לעבודה 20425-12/13 שרה מיכאלי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/02/2015)