פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על יוסף נחליאלי

4791-12/12 בל     10/02/2015




בל 4791-12/12 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף נחליאלי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 4791-12-12
10 פברואר 2015

לפני: כב' השופטת אורלי
סלע
- נשיאה
המבקש
:


המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן



-

המשיב
:

יוסף נחליאלי
, (
ת.ז.

-
042906727

)
ע"י ב"כ: עו"ד עינת קנפו לוי


החלטה
1.
לפניי בקשה שהגיש הנתבע, המוסד לביטוח לאומי
(להלן – המבקש), להורות לתובע לבצע בדיקת
ct
חזה ולהתיר לו להפנות שאלת הבהרה נוספת לד"ר ניר פלד שמונה לשמש כמומחה יועץ רפואי בתיק זה (להלן – המומחה).

2.
התובע, יוסף נחליאלי
(להלן – המשיב) מתנגד בקשה.

3.
לטענת המבקש, המומחה קבע בחוות דעתו המשלימה כי לצורך קביעה ודאית של מחלת המשיב נדרשת בדיקת
ct
חזה וללא הבדיקה, חוות דעת המומחה מבוססת על השערות בלבד. משכך – יש להורות למשיב לבצע בדיקת
ct
חזה לצורך העברתה למומחה להשלמת חוות הדעת.


המשיב מתנגד לבקשה בנימוק שאין כל הצדקה, בנסיבות העניין, להורות לתובע לבצע את הבדיקה האמורה, אשר סיכונים בצידה, וזאת כאשר המומחה פירט בהרחבה בחוות דעתו את הבסיס לקביעתו בדבר נזק פיברוטי ריאתי ממנו סובל המשיב.

4.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחוות הדעת, לרבות חוות הדעת המשלימה, הגעתי למסקנה כי יש להורות למשיב לבצע בדיקת
ct
חזה, ואפרט –

בחוות דעתו מיום 16.4.14 קבע המומחה, בין היתר –

"לסיכום –
הנתונים להערכת מחלתו הריאתית לוקים בחסר ואינם מאפשרים קביעה מדוייקת (מומלץ להשלים
ct
חזה
הן מבחינה רפואית והן לצורך חווד זו). עם זאת, ניתן להעריך כי התובע סובל ממחלת ריאות רסטרקטיבית עם חשד לפיברוזיס ריאתי ושינויים פלויראליים. גם אלו, די בהם על מנת לקבוע כי מחלתו הריאתית קשורה בסבירות גבוהה (מעל 50%) לחשיפה תעסוקתית של חקלאיים וחשיפה לחומרים אורגניים וחקלאיים.
רמת הפגיעה התפקודי בעניין זה אינה ניתנת להערכה. לצורך כך יש להשלים הערכה ריאתית תפקודית עדכנית על ידי
ct
חזה ותפקודי נשימה הכוללים זרימות, דיפוזיה וריווי חמצן במאמץ"
(ההדגשות הוספו – א.ס.)
.

בחוות דעתו המשלימה מיום 20.11.14, במענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו, קבע המומחה, בין היתר –

"לנושא מהות הפגיעה ומידת הנכות:
קביעה זו של נזק פיברוטי ריאתי מתבססת (כפי שמופיע בחוות דעתי הקודמת) על פירוט הממצאים הקליניים וההדמייתיים בתיק הנתבע
המעידים על חשד לפיברוזיס ריאתי מימין (ראה צילום מתאריך 22/2/12). בהנחה כי מדובר על פיברוזיס ריאתי, שכן אפשרות זו היא הראשונה בסבירותה לנוכח הממצאים העולים בסדרת צילומי החזה וכן מפורטת שכזו בתיק הנתבע, דנתי בקשר הנסיבתי בעניין זה.
עם זאת, סייגתי בעבר, ומסייג גם כעת, כי ללא בדיקת
ct
לא ניתן לקבוע בוודאות את מהות הפגיעה.
על מנת לדון באופן מוחלט בסוג הפגיעה ובחומרתה, יש להשלים בדיקה זו
.

לסיכום:
האבחנה הסבירה ביותר העולה מתוך סדרת צילומי החזה של התובע הינה פיברוזיס ריאתית. קביעה וודאית של המחלה/נזק דורשת השלמת
ct
חזה
. קביעת דרגת הנכות דורשת בדיקת תפקודי נשימה הכוללים זרימות, דיפוזיה וריווי חמצן במאמץ.
במידה ובית המשפט מסתפק באבחנה המתבססת על זו הסבירה ביותר, ניתן לקבוע כי מחלה זו קשורה בסבירות של מעל 50% לעבודתו. עם זאת, לצורך קביעת דרגת הפגיעה, יש להשלים את הבדיקות אשר צויינו מעלה".

5.
עיון בחוות הדעת, לרבות חוות הדעת המשלימה, מלמד כי קביעות המומחה באשר לליקוי ממנו סובל המשיב ניתנו שלא באופן חד משמעי ועל בסיס הנחות והערכות בלבד.

6.
בעב"ל 39612-11-12 המוסד לביטוח לאומי
נ' סמניון מלניק (11.11.13) קבע בית הדין הארצי –

"הנה כי כן, חוות דעתה שזורה בביטויי ספק רבים כגון, "יש הגיון להניח" ו"לא ניתן לשלול", "אני נוטה להסיק" המצביעים בקריאה כוללת של חוות דעת על הרבה יותר שמא מאשר ברי. אכן פסקנו, כי הביטוי "לא ניתן לשלול" אינו צריך להוביל בכל מקרה למסקנה שמדובר בספק, אך כאמור בקריאה כוללת של חוות הדעת על כל מילותיה והקשריה, התמונה המצטיירת היא, שרב בה הספק על הוודאי. על כגון דא אמר בית דין זה, שאין די בקשר סיבתי ברמה רופפת כדי להרים את נטל ההוכחה הנדרש להוכחת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה למחלה. הקשר הסיבתי במקרה דנא הוא רופף מאד"
(ההדגשות במקור – א.ס.)


(ראו והשוו – עב"ל 106/07 דורית גלס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי
(20.5.07, עב"ל 213/98 שרלוט וינמן נ' המוסד לביטוח לאומי
, (3.1.03)).

הוא הדין במקרה שלפנינו.

בחוות הדעת ובחוות הדעת המשלימה, המומחה נקט בלשון המטילה את ממצאי חוות הדעת בספק רב, כגון –
"ניתן להעריך"
,
"מעידים על חשד"
,
"בהנחה כי מדובר"
ו-
"לא ניתן לקבוע בוודאות"
. עוד ציין המומחה, ואף שב והדגיש זאת בחוות הדעת המשלימה, כי קביעתו לקיומו של קשר סיבתי מבוססת על ההערכה

"הסבירה ביותר"
וכי לצורך קביעה ודאית של הליקוי ממנו סובל התובע יש צורך לערוך בדיקת
ct
חזה. המומחה אף ציין, בחוות הדעת המשלימה, כי ניתן לקבוע קשר סיבתי וזו במידה ובית הדין מסתפק באבחנה המתבססת על סברה בלבד.

שימוש בביטויים אלה בחוות הדעת, תוך בחינת הקשרם לתוכן חוות הדעת וממצאיה, מביאה למסקנה כי קביעת המומחה לקיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לפגיעתו, ניתנה בספק ומבלי שהובא בפני
ו מלוא החומר הרפואי הנדרש לצורך קבלת החלטה כוללת, ברורה וחד משמעית של מצבו הרפואי של המשיב.


לכל זאת אוסיף, כי פרט לטענה כללית ואגבית של המשיב כי מדובר בבדיקה הכרוכה בסיכונים, המשיב לא נימק בתגובתו מדוע הוא כה נמנע מלבצע בדיקה אשר יש בה כדי לשפוך אור על מצבו הרפואי ולהביא לחקר האמת.

7.
לאור האמור לעיל ובהתאם לקביעת המומחה בחוות הדעת, לרבות בחוות הדעת המשלימה, התובע יבצע בדיקת
ct

חזה ויגיש תוצאותיה לבית הדין עד לא יאוחר מיום 19.2.15.

8.
אין מקום, בשלב זה, להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות.

9.
לעיון ביום 22.2.15.


ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ה,
(
10 פברואר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 4791-12/12 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף נחליאלי (פורסם ב-ֽ 10/02/2015)