פסקי דין על חנוך בן דב | פסקי דין על בת שבע בוסקילה

44713-10/14 תאח     17/02/2015




תאח 44713-10/14 חנוך בן דב נ' בת שבע בוסקילה








בית משפט השלום בצפת



תא"ח 44713-10-14 בן דב נ' בוסקילה




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
רבקה איזנברג


תובע

חנוך בן דב


נגד


נתבע
ת

בת שבע בוסקילה



החלטה

1.
בפני
בקשת הנתבעת לעיכוב פסק הדין (בטעות נרשמה בפרוטוקול כ"החלטה"), מיום 1.1.15 ,על פיו ניתן צו לסילוק יד הנתבעת מהמושכר והיא חויבה בהוצאות בסך 1,500 ₪. לטענת הנתבעת בכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין.
הנתבעת טענה כי התביעה הייתה תביעת סרק שכן התובע הוא שהפר את ההסכם ביניהם וכי ביום 1.11.14 -3 ימים לאחר הגשת התביעה, שכרה דירה חלופית ואולם התובע סירב לאפשר לה לפנות את חפציה. לטענת הנתבעת כתב התביעה הומצא לידיה רק ביום 4.1.15 ולא כנטען על ידי התובע ובתאריך 24.11.14 רק התבקשה טלפונית לקבל את התביעה ולא גרה כבר בדירה. הנתבעת טענה כי בנסיבות אלו לא היה מקום לחייבה בהוצאות ואף אינה מחזיקה עוד בדירה. הנתבעת ציינה כי החיוב בהוצאות מכביד עליה מאוד.

2.
התובע התנגד לבקשה והפנה לדיון שהתקיים ביום 1.1.15.

3.
הכלל הינו כי הגשת ערעור אינה מעכבת את פסק הדין עליו מערערים וכי הזוכה בתיק זכאי לקבל את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה (ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984
). על מנת שבית המשפט יענה לבקשה לעיכוב הליכים, על המבקש לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים: סיכויים טובים להצליח בערעור וכן כי אם יזכה בערעור, יהיה זה מן הנמנע, או קשה מאוד, להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצוע מידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק כזה, שאינו ניתן לתיקון (
ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ נ. ויטקו כימיקלים בע"מ, פד"י מ"א
(1) 713).

4.
לעניין סיכויי הערעור- הנתבעת לא מבקשת לשנות את צו הפינוי שניתן שהרי כבר פינתה את הדירה ולא טענה כי יש לעכב את הפינוי. טענת הנתבעת היא כי החיוב בהוצאות לא היה מוצדק וערעור ככל שיוגש, יתייחס לחיוב זה. אינני סבורה כי ניתן לקבוע במקרה זה כי קיימים סיכויים טובים לערעור. טענת הנתבעת כי לא קיבלה את התביעה אלא רק ביום 4.1.15,נסתרת מכך שהגישה כתב הגנה ("תגובה לתביעה") כבר ביום 24.12.14 ואף התייצבה לדיון ביום 1.1.15. אם לא קיבלה את כתב התביעה וההזמנה לדין, כיצד ידעה להגיש תגובה ולהתייחס לתביעה וכן כיצד ידעה על מועד הדיון???!
יצוין כי כתב ההגנה שהגישה הנתבעת לא נתמך בתצהיר כנדרש בתקנות ולכן מימלא, בהעדר תצהיר, לא הייתה יכולה
הנתבעת להוכיח את טענותיה כי התובע הוא זה שהפר את ההסכמות ביניהם. כפי שפורט בפסק הדין, הנתבעת עצמה הודתה כי פינתה את הנכס רק לאחר הגשת התביעה ולכן, בהעדר תצהיר מטעמה להוכחת טענותיה לעניין התנהלות התובע, הרי לכאורה הגשת התביעה הייתה מוצדקת והתובע היה זכאי לפיצוי בגין הוצאות הגשת התביעה.
לפיכך, סבורתני כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

5.
גם הטעם השני הנדרש לצורך היעתרות לבקשה, לא הוכח – ההלכה הינה כי ב

פסק דין
כספי הנטייה היא שלא לעכב את פסק הדין. ויודגש-הנתבעת לא מלינה על הפסק לפינוי שכן כבר פינתה את הדירה במועד הדיון והסכימה לנתינתו של הצו לסילוק יד. כל טענות הנתבעת מתייחסות לחיובה בהוצאות. על המבקש עיכוב ביצוע

פסק דין
במקרה של

פסק דין
כגון דא, מוטל הנטל לשכנע כי אם יזכה בערעור לא יוכל להיפרע מהזוכה ולקבל כספו בחזרה. הנתבעת לא הציגה כל צורך מפורט בעיכוב ביצוע חיובה בהוצאות, מעבר לקושי הכלכלי לעמוד בפירעון ההוצאות. בהתאם להלכה, אין בקושי כאמור די כדי להצדיק עיכוב ביצוע

פסק דין
. ככל שהחיוב לא ישולם ויועבר לביצוע בהוצאה לפועל, תוכל הנתבעת לטעון שם, בפני
רשם ההוצל"פ למצב כלכלי קשה לצורך פריסת החוב לתשלומים. אולם, כבר נקבע כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו שיקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
כספי (
ע"א 9351/07
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מצפה אפק נ. מיכאל נגל).
על מנת לזכות בסעד המבוקש היה על הנתבעת להוכיח כי ככל שיתקבל הערעור, לא תוכל לגבות מהתובע בחזרה את ההוצאות שישלמו. הנתבעת לא העלתה טענה זו ולא התייחסה כלל למצבו הכלכלי של התובע.



לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה.


לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.






ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ה, 17 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.













תאח בית משפט שלום 44713-10/14 חנוך בן דב נ' בת שבע בוסקילה (פורסם ב-ֽ 17/02/2015)