פסקי דין על עו"ד מיכאל סיגל | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי | פסקי דין על טוביה גלזר | פסקי דין על אייל סייג ואח' |

35051-01/15 עתמ     25/02/2015




עתמ 35051-01/15 עו"ד מיכאל סיגל נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי, טוביה גלזר, אייל סייג ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 35051-01-15 סיגל נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
דר' מנחם רניאל


עותרים

עו"ד מיכאל סיגל


נגד


משיבים

1.ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי

2.טוביה גלזר

3.אייל סייג

4.עו"ד ד"ר עופר גוט

5.עו"ד בן ציון שפר




פסק דין


1.
זו עתירה כנגד החלטת המשיבה 1 לבחור במשיב 5 כיועץ משפטי ותובע עבור המשיבה 1. העותר מבקש לבטל את מינויו של המשיב 5 כיועץ משפטי, ולהחזיר את הדיון למליאת המשיבה 1, על מנת שתבחן הן את הצעת המשיב 5 והן את הצעת העותר. המשיבים 2-4 הם חברי ועדת האיתור שהמליצה על בחירת המשיב 5.

2.
כתבתי שהעותר מבקש להחזיר את הדיון למליאת המשיבה 1, על מנת שתבחן את הצעת המשיב 5 אל מול הצעת העותר, ותבחר יועץ משפטי. זה מה שנאמר בסעיף 24 לעתירה, אבל בראשית העתירה נאמר רק שמבוקש לבטל את מינויו של המשיב 5. בקשתי את הבהרת העותר בראשית הדיון בעתירה, והוא לא חזר בו מהבקשה להביא בפני
מליאת המשיבה 1 את הצעתו והצעת המשיב 5 בלבד, מתוך 16 המציעים (עמ' 2 לפרוטוקול).

3.
אם זו בקשתו של העותר, הרי שהעותר לא צירף לעתירה את כל המציעים האחרים, שיש לצרפם לפי תקנה 6 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים, כדין מי שעלולים להיפגע מקבלת העתירה. קבלת עתירה לפיה רק העותר והמשיב 5 ישקלו כיועצים משפטים אפשריים, פוגעת בזכותם של מציעים אחרים. די בכך כדי לדחות את העתירה, אך מכיוון שדין הבקשה הזו להידחות, לא אדחה את העתירה בשל אי צירוף המשיבים הנחוצים להכרעה בה אילו הייתי מקבל את העתירה.

4.
העתירה מבוססת על "נוהל מינוי יועץ משפטי לועדות מקומיות לפי סעיף 19 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965", ולא טוענת בניגוד לו. על פי נוהל זה, הוקמה ועדת איתור, שעליה להמליץ על אחד המועמדים, ולנמק את ההמלצה, כפי שעשתה. הועדה המרחבית רשאית שלא לקבל את המלצת ועדת האיתור ולמנות מועמד אחר מבין המועמדים אשר נבחנו על ידי ועדת האיתור, ובלבד שתנמק החלטתה בכתב.

5.
העותר טען בעתירתו, שאלמלא נבחר המשיב 5, היה העותר נבחר לכהונת היועץ המשפטי. לטענה עובדתית זו לא באה שום ראיה בעתירה ובמסמכים שצורפו לה. שאלתי את העותר על כך, ותחילה הפנה אותי לפרוטוקול מליאת הועדה, שאינו כולל דבר על כך שביקשו לבחור בעותר. לאחר מכן טען ששמע זאת מיו"ר ועדת האיתור, לפני החלטת ועדת האיתור, אבל הכחיש שקיבל מיו"ר ועדת האיתור מידע לפני ההחלטה. איני מאמין לדברי העותר ששמע מיו"ר הועדה שאלמלא נבחר המשיב 5 היה העותר נבחר, ואין ראיה לטענה עובדתית זו. על כן, אין בסיס עובדתי לטענה שאלמלא נבחר המשיב 5 ליועץ משפטי לועדה, היה העותר נבחר. לפיכך, אני דוחה את הבקשה להחזיר את הדיון למליאת המשיבה 1, על מנת שתבחר בין העותר למשיב 5.

6.
לפני דיון בטענות לגופו של ענין, אעסוק בטענת הסמכות העניינית שהעלה המשיב 5, שהוא ב"כ המשיבים 1,2,3,5. לטענתו, אין לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות עניינית לדון בעתירה, מכיוון שלפי חוק בתי המשפט לעניינים מינהלים התש"ס – 2000, מוסמך בית משפט לדון בעתירה נגד רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה, בענין המנוי בתוספת הראשונה. לטענתו, המשיבים אינם גוף המנוי בתוספת הראשונה והעתירה אינה בענין המנוי בתוספת הראשונה. לעותר לא היתה תשובה של ממש לטענת הסמכות העניינית, אבל ב"כ המשיבה טען, ואני מקבל את טענתו, שמינוי יועץ משפטי לועדה לתכנון ולבניה לפי סעיף 19 לחוק התכנון והבניה הוא חלק מ"עניני תכנון ובניה לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965, המנויים בפרט 10 לתוספת הראשונה. על כן, לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות עניינית לדון בעתירה.

7.
העותר טען כנגד התמשכות ההליכים לבחירת יועץ משפטי, כחצי שנה לאחר הראיון בפני
ועדת האיתור, וניתנה לכך תשובה מספקת בתשובות המשיבים, שהדבר היה עקב בחירות ומינוי מועצה חדשה.

8.
לטענת העותר, ההליך שהתנהל בפני
ועדת האיתור היה לקוי במידה המחייבת אי הסתמכות על המלצתה. זאת, על פי דברי יו"ר הועדה, מר גלזר, המשיב 2, לפיהם היו לו חילוקי דיעות עם המשיב 4 ממשרד הפנים. עו"ד גוט בחר ביועץ משפטי מהמרכז, וקשה לו לקבל יועץ משפטי מהמרכז, ולאחר "חילוקי דיעות מאד קשים... הפרקליטות החליטה על עו"ד בן ציון שפר ואין לי פה מה לחלוק ומה לעשות ואני צריך לקבל את ההחלטה על אף שקשה לי... אני נמצא ברמת סבירות עבודה עם משרד הפנים בצורה מאד טובה לעניין נושא הרפורמה, קיבלנו חצי מיליון ₪ ממשרד הפנים ויש לנו פגישה השבוע לגבי השאר. הפגישות מתחילות להניב פרי ואני לא הייתי מעוניין להכנס איתם למלחמה מסויימת". לאחר דברי חברי המליאה, אמר מר גלזר "זוהי ההצעה של משרד הפנים... אני קצת לא מרגיש נעים בדיון כי אתם צודקים, אבל יש שני צדדים למטבע. אני חייב להראות הפעם אישור ליועץ המשפטי ואני מבקש הפעם לתת לי גיבוי עם כל זה שזה קשה, לחצי שנה הזו לנסיון". עוד אעסוק בחצי שנה נסיון, אבל עולה מדברי מר גלזר, שהוא לא מסכים להמלצה של ועדת האיתור על המשיב 5, אך רואה עצמו נאלץ להסכים לדברי המשיב 4, משום שהוא נציג משרד הפנים, שאיתו אינו רוצה לריב כעת.

9.
לטענת העותר, המשיב 4 כפה דעתו על חברי ועדת האיתור, ואין מדובר בשכנוע בצדקת טענותיו ללא אילוץ. בנסיבות אלה, המלצת הועדה אינה משקפת את דעתם האמיתית של חברי ועדת האיתור, והיה על מליאת המשיבה 1 לדעת זאת לפני שהיא מחליטה לקבל את המלצת ועדת האיתור, ולו לחצי שנת נסיון. אין חברי ועדת האיתור רשאים לוותר על שיקול דעתם העצמאי בבחירת יועץ משפטי, על אף החשש להרעת היחסים עם משרד הפנים.

10.
המשיבים 1,2,3,5 לא הגיבו למעשה בכתב תשובתם לטענה זו, ורק טענו שהמשיב 5 היה בעדיפות אצל כולם ולא היתה מניעה לבחור בו, ולאחר שהסכים להפחתה בשכרו, התקבלה החלטה פה אחד. זו התחמקות מהטענות, שמשמעה קבלתם כנכונות, לאור דברי המשיב 2 בפני
מליאת הועדה. המשיב 4 טען שהדיון התנהל באופן שכל אחד מחברי ועדת האיתור הביע עמדתו, והוא ציין שהמשיב 5 הוא המועדף מבחינתו, אך לא כפה דעתו על חברי הועדה האחרים. החברים האחרים לא אמרו שהם אנוסים להסכים לעמדת משרד הפנים, "או שיקולים זרים אחרים" (משמע, גם המשיב 4 מסכים שאם אכן הסכימו מטעם כזה היה זה שיקול זר). לטענת המשיב 4, לא ציין שהמשיב 5 הוא "מועמד הפרקליטות", שאינה נוטלת חלק בהליך, אך הבהיר שהסיכוי לקבל הסכמה כתובע מטעם היועץ המשפטי לממשלה הוא שיקול חשוב. לדעתו, חברי הועדה כולם הגיעו למסקנה שהמועמד המקצועי המתאים והראוי הוא המשיב 5. בניגוד לאידיליה העולה מדברי המשיב 4, דברי מר גלזר בפני
מליאת הועדה אינם משקפים אידיליה כזו. מכאן, שתי אפשרויות: או שמר גלזר לא הציג בפני
מליאת הועדה דברים כהווייתם, ובמקרה זה קיבלה המשיבה 1 את החלטתה על פי עובדות שגויות, או שמר גלזר הציג בפני
המשיבה 1 דברים כהווייתם, ובמקרה זה, כפי שמסכים גם המשיב 4, החלטת ועדת האיתור התקבלה מתוך שיקול זר, רצון שלא להרע את היחסים עם משרד הפנים. שתי האפשרויות מובילות לפסילת המלצת ועדת האיתור, ובעקבותיה פסילת החלטת המשיבה 1 שהתקבלה על פי המלצת ועדת האיתור.


11.
תמיכה בכך שמליאת המשיבה 1 חשה חוסר נחת מההליך בפני
ועדת האיתור עולה מההחלטה לבחור במשיב 5 כיועץ משפטי לתקופת נסיון של חצי שנה. הפגם שאליו התייחס מר גלזר במינויו של המשיב 5 היה היותו מפתח תקווה, בעוד המשיבה 1 יושבת במעלות. מר גלזר תיאר, שבנושא זה כפה עליו המשיב 4 את דעתו. גם הדוברים האחרים במליאה התייחסו לנושא זה. לבסוף הוחלט לבחור במשיב 5 לתקופת נסיון של חצי שנה, על מנת לבחון כיצד מסתדרת העבודה עם המשיב 5 בהיות משרדו בפתח תקווה. ואולם, לפי הנוהל, אין למשיבה 1 סמכות למנות יועץ משפטי חיצוני לתקופת נסיון של חצי שנה, אלא "העסקתו של יועץ משפטי חיצוני תהיה לתקופה של 5 שנים מיום מינויו לראשונה". קביעה זו באה בין היתר על מנת לשמור על עצמאות היועץ המשפטי אל מול הרשות. ניתן להפסיק את העסקתו של יועץ משפטי בהודעה של 30 יום מראש, אבל לא ניתן למנותו לפחות מ- 5 שנים. לב"כ המשיבים 1,2,3,5 לא היתה תשובה באשר לסמכות למנות חצי שנת נסיון, ויש לדחות את טענת ב"כ המשיב 4, שמינוי לתקופת נסיון של חצי שנה כאשר נקבע במפורש שיש למנות לתקופה של 5 שנים היא "סמכות עזר" שנתונה לרשות. עצם המינוי, הבלתי תקף, לחצי שנת נסיון מראה שהמשיבה ביקשה להימנע מלריב עם משרד הפנים הכופה לשיטתה את מינויו של המשיב 5, כדברי מר גלזר, אבל לאפשר לה לצאת מהמינוי שנכפה עליה כעבור חצי שנה. זו אינה הפעלה ראויה של סמכות המשיבה 1. אם סבורים חברי המליאה שיש למנות את המשיב 5, עליהם למנותו ל- 5 שנים. אם אינם סבורים שיש בידם למנותו ל- 5 שנים, עליהם למנות אדם אחר.

12.
העותר טען גם שבחירת המשיב 5 בלתי סבירה לגופה, שכן משרדו בפתח תקווה הרחוקה, והצעתו עמדה על סך 42,000 ₪ ותוקנה ל- 38,000 ₪, ולאחר מכן הופחתה ל- 25,000 ₪ רק על מנת שתעלה בקנה אחד עם הצעת העותר. אכן, כדברי המשיבים, יש לוועדת האיתור סמכות לפנות למועמדים ולבקש מהם הבהרות, מסמכים ופרטים, אבל אני דוחה את הטענה שהמשא ומתן שנוהל עם המשיב 5 על הצעתו הכספית היה "הבהרות מסמכים ופרטים". כבר בהזמנה להציע הצעות נאמר איזה ישובים כוללת הועדה המשיבה 1. טענת המשיב 5, שרק בעת הדיון בוועדה נודע לו שמעלות אינה כלולה בוועדה, לאחר שפוצלה ממנה, למרות האמור במפורש בהזמנה להציע הצעות, היתה אמורה לפגוע בכשירותו של המשיב 5, שלא קרא את מסמכי
המכרז בעיון הדרוש. על אתר, תיקן את הצעתו מ- 42,000 ₪ לחודש ל- 38,000 ₪ לחודש. כלומר, 38,000 ₪ לחודש הוא הסכום המשקף את ההיקף הנכון, שנודע למשיב 5 באותה עת. לאחר מכן, בפגישות שאין תיעוד שלהם, הסכים המשיב 5 להפחית את הצעתו ל- 25,000 ₪ לחודש, בדיוק כהצעתו של העותר. דרשתי וחקרתי את המשיב 5 בענין זה בעת הדיון בעתירה, ולא קבלתי תשובה מספקת איזה נתונים חדשים, שלא היו ידועים למשיב 5 בעת הפחתת התמורה ל- 38,000 ₪, נמסרו לו עד שהפחית את הצעתו ל- 25,000 ₪. ודוק – הועדה רשאית לקבל הבהרות, מסמכים ופרטים. לא המועמד רשאי לקבל.
היקף העבודה היה צריך להיות ידוע עוד לפני ההצעה הראשונה, וכל שכן בעת מתן ההצעה
השניה, כאשר ידע את היקף הרשויות המקומיות הכלולות בוועדה. למרות הכחשתו של המשיב 5, לא הוסר הספק, שמא הנתון היחיד שנמסר לו ושימש בסיס להפחתת התמורה המבוקשת היה שהעותר הציע 25,000 ₪ לחודש.

13.
על פי כל האמור לעיל, אני קובע שההליכים בועדת האיתור ועל פיהם במליאת המשיבה 1 לא נוהלו באופן ראוי ובהתאם לכללי המשפט המינהלי. החלטת ועדת האיתור לא התקבלה כשכל אחד מחברי הועדה מפעיל שיקול דעת ומשתכנע מנימוקי חברו, עד להחלטה פה אחד, אלא שני חברי הועדה המשיבים 2-3 ראו עצמם אנוסים לפעול לפי דעתו של המשיב 4, או שהציגו מצג לא נכון על דיוני הועדה בפני
המשיבה 1. כך או כך, ההליך פגום ואינו מבטא שיקול דעת עצמי, שיש לנקוט בהפעלת הסמכות המינהלית.

14.
לפיכך, אני מקבל את העתירה ומבטל את בחירתו של המשיב 5 כיועץ משפטי של המשיבה 1. בשל דחיית חלק מטענותיו של העותר, המשיבים 1,2,3,5 ישלמו לעותר הוצאות משפט רק בסך 11,800 ₪. המשיב 4 ישלם לעותר הוצאות משפט בסך 2,360 ₪.

ניתן היום,
ו' אדר תשע"ה, 25 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.
















עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 35051-01/15 עו"ד מיכאל סיגל נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי, טוביה גלזר, אייל סייג ואח' (פורסם ב-ֽ 25/02/2015)