פסקי דין על דניאל סיאני | פסקי דין על נסים אחרק

17034-09/14 תק     27/02/2015




תק 17034-09/14 דניאל סיאני נ' נסים אחרק








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


27 פברואר 2015
ת"ק 17034-09-14 סיאני נ' אחרק




בפני

כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי


תובע

דניאל סיאני


נגד


נתבע

נסים אחרק




פסק דין



1.
התובע והנתבע עתידים להיות שכנים.
הנתבע בונה את ביתו במגרש הסמוך לביתו של התובע. בסמוך לשני הבתים קיים מגרש נוסף שאינו בנוי השייך גם הוא לתובע ומיועד לאחד מילדי התובע שירצה לבנות בו את ביתו (להלן: המגרש הריק).
יצויין כי במתחם המגרש הריק בנוי מקלט השייך לתובע בו הוא מאחסן חפצים שונים וכלי עבודה.

2.
הנתבע ביקש מאת התובע להשתמש במגרש הריק לתקופה קצרה וזאת לצורך אחסון עפר שהוא מוציא מהמגרש בו הוא בונה את ביתו.
התובע הסכים לבקשתו של התובע לעשות שימוש זמני במגרש הריק. הסכמות הצדדים לעניין זה עוגנו בהסכם כתוב מיום 8/5/14 שנערך בסיועו של עורך דין (להלן: ההסכם הכתוב). על-פי נוסח ההסכם הוסכם בין הצדדים כי:
התובע נתן הסכמתו לנתבע לעשות במגרש הריק שימוש לתקופה של 3 – 4 שבועות;
ההסכמה היא לאחסון אדמה; בנוסף הסכים התובע לאפשר למשאבת בטון להכנס לשטחו לצורך ביצוע העבודה;
בתמורה הסכימו הצדדים כי הנתבע יבנה על חשבונו חומה המפרידה בין הבתים;
עוד הוסכם כי הנתבע נותן הסכמתו מראש למי מילדיו של התובע לבנות במגרש הריק – לא יתנגד לבנייה ולא ידרוש תשלום בגין החומה שבנה בין החלקות.

3.
אין חולק שבפועל עשה הנתבע שימוש במגרש הריק לתקופה של כחודשיים וחצי וזאת מעבר לתקופה המוסכמת בהסכם הכתוב. עוד אין חולק כי מעבר לאחסון של אדמה במגרש הריק, איחסן הנתבע בשטח גם חומרי בניין כגון ברזלים ופלטות עץ.
עם סיום בניית שלד ביתו של הנתבע, הפסיק את השימוש במגרש הריק, שיטח את האדמה והוסיף שכבת אדמת 'חמרה' על פני הקרקע.

4.
עיון בכתב התביעה שבפני
י מעלה כי לתובע מספר טענות נגד הנתבע שרק לגבי חלקן הוא מבקש סעד. בבסיס טענותיו, הטענה היא שהנתבע לא עמד בהסכם הכתוב שנחתם. להלן יפורטו טענותיו ובצידן הסעדים הנתבעים:
א.
הנתבע לא בנה חומה לכל אורך החלקה שתפריד בין השטח של התובע לשטח של הנתבע כפי שהתחייב בהסכם. בגין כך תובע התובע סך של 6,500 ₪ (סע' 6 לכתב התביעה).
ב.
הנתבע לא עמד בתנאי ההסכם ועשה שימוש בוטה וללא רשות בשטחו (סע' 7 לכתב התביעה). יושם לב שבגין טענה זו לא ביקש התובע סעד.
ג.
תוך כדי הבנייה גרם הנתבע נזק לשער הכניסה לשטח ולא תיקנו למרות פניות חוזרות של התובע אליו. בגין כך תובע התובע סך של 500 ₪.
ד.
הנתבע חרג מתקופת השימוש המותרת על-פי ההסכם. בגין כך נתבעים 300 ₪ דמי שימוש ליום ובסה"כ 19,200 ₪.
ה.
התובע לא יכול היה לעשות שימוש במגרש ונגרמה לו עוגמת נפש. בגין כך נתבעו 6,000 ₪.
את סך תביעתו העמיד התובע על 32,200 ₪.

5.
מנגד טוען הנתבע כי עמד בכל תנאי ההסכם וכי כל עיכוב בפינוי השטח נבע מהתנהלותו של התובע עצמו, אשר חזר והתנגד לבנייה של הנתבע בטענות שונות אשר בגינן נדרש הנתבע להפסקת עבודה למשך תקופה. כך לדוגמה טען התובע שגבול החלקות מוטעה ולכן התלונן במשרדי העירייה תוך שטען כי העבודות
מבוצעות ללא היתר, ורק לאחר הבאת חוות דעת מודד ניתן אישור של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להמשך ביצוע העבודה.

דיון ומסקנות
:
6.
על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

7.
ראשית יצויין כי בין הצדדים קיימת מחלוקת נוספת – היא למעשה המחלוקת המהותית בינם– הנוגעת למיקום קו הגבול בין החלקות. ואולם, למרות נסיונם של בעלי הדין להעלות טענות הנוגעות לקו הגבול בין החלקות במסגרת הדיון שהתקיים, הובהר לצדדים במהלך הדיון כי מיקום קו הגבול בין החלקות אינו מעניינה של התובענה שבפני
י.

8.
המחלוקת בין הצדדים בתובענה שבפני
י עניינה הפרה לכאורה של ההסכם הכתוב שנחתם בין הצדדים. בגין ההפרה דורש התובע סעד של 'פיצויים' וסעד של 'אכיפה'.
לעניין סעד ה'אכיפה' עותר התובע לחייב את הנתבע לבנות חומת הפרדה בין החלקות כפי התחייבותו.
לעניין סעד ה'פיצויים' עותר התובע לפיצוי בגין עגמת נפש בשל העדר יכולת שימוש במגרש הריק וכן פיצוי בגין תקופת שימוש חורגת בנכס.
כדי שהתובע יהיה זכאי לסעד של פיצויים, עליו להוכיח נזק שנגרם לו עקב ההפרה (סע' 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). התובע לא עמד בנטל ולפיכך אין מקום לפסוק לו פיצוי.

לא יכולה להיות מחלוקת שההסכם הכתוב שבין הצדדים שותק לעניין הסעדים שניתן לתבוע במקרה של הפרתו. יש איפוא לבחון הסעדים הנתבעים.


חובת בניית חומה
:
9.
על- פי התמונות שהציג הנתבע במהלך הדיון, הרי שקיימת הפרדה בנויה בין שתי החלקות לכל אורך הגבול שבין החלקות, שאין חולק בין הצדדים שנבנתה כולה על חשבון הנתבע. מאחר שביתו של הנתבע נבנה על גבול החלקה (קו בניין "0"), הרי שבאותו חלק, מהווה קיר ביתו של הנתבע את ה'חומה' הנדרשת בין החלקות. בהמשך לקיר ביתו של הנתבע נבנתה חומת בטון, המשלימה את ההפרדה הבנוייה שבין החלקות.
טענתו של התובע כי הנתבע לא בנה חומה כנדרש כרוכה בטענתו – שאינה קשורה לתביעה שבפני
י – כי הנתבע חרג מגבול חלקתו אל חלקתו של התובע ב- 33 ס"מ; כך שאם לא היה חורג לחלקתו של התובע, היה מקום לבנות חומה לכל אורך החלקה. טענה זו יש לדחות.

לצורך הדיון בפני
י, יש להניח כי בית הנתבע נבנה על-פי כל ההיתרים הנדרשים ותוך הקפדה על המדידה לעניין הגבול שבין החלקות. ככל שלמי מהצדדים טענה ביחס לחריגות בנייה או לחריגה מגבול החלקה, הרי שעליו לנקוט הליך משפטי מתאים.
תחת ההנחה האמורה, הרי שקיימת הפרדה בנויה בין החלקות, שחלקה כאמור מעצם קיר הבית והמשכה בחומת בטון בנויה. לאור האמור, יש לקבוע כי הנתבע עמד בחובתו על-פי ההסכם שבין הצדדים לבניית חומת הפרדה. טענת התובע בעניין זה נדחית.


עגמת נפש בשל אי יכולת שימוש במגרש
:
10.
מעבר לכך שגובה הפיצוי הנדרש בגין רכיב זה מופרז, הרי שבהתאם לעדותו של התובע בפני
י לא עשה כל שימוש במגרש הריק, למעט הצורך בגישה למקלט הבנוי במגרש, שם מאחסן התובע חפצים וציוד הנדרשים לו (עמ' 1, ש' 22 לפרוט'). אכן הגישה לדלת המקלט נחסמה בידי ציוד שהניח הנתבע במקום, וזאת מאחר שההסכם הכתוב בין הצדדים לא התנה את ההסכמה של התובע לאפשר לנתבע שימוש במגרש הריק בכך שלא יחסום את הכניסה למקלט, יתרה מזאת, על-פי עדותו של התובע עצמו וכן של רעייתו, משפנתה אשת התובע לנתבע וביקשה ממנו לפנות את הגישה לדלת המקלט, עשה כן הנתבע. רעייתו של התובע הוסיפה בדבריה כי השטח יהיה בשימוש רק לאחר שאחד הילדים יחליט לבנות שם ביתו. גם בכך יש כדי להעיד כי לא נגרם לתובע נזק כלל מהמשך השימוש במגרש הריק.
מכאן שלא הוכיח התובע כי בתקופת השימוש של הנתבע במגרש הריק נגרם לו נזק מפני שלא יכול היה לכאורה לנצל את השטח. תביעת הפיצוי של 6,000 ₪ בגין רכיב זה, איפוא, נדחית.

שימוש חורג במגרש הריק ביחס למוסכם
:
11.
מאחר שעל-פי עדותם של התובע ורעייתו עצמם הם אינם עושים שימוש במגרש הריק, למעט גישה למקלט המצוי בשטחו וכי השטח מיועד לבניית בית של אחד מילדיהם; ומשלא הועלתה בפני
י טענה כי מדובר בשטח שנהג התובע או התכוון להשכירו ולהשיא רווחים בגין השכרתו, הרי שלא נגרם לתובע כל נזק, שיכול להיות בר-פיצוי בגין ההפרה הנטענת של ההסכם מצד הנתבע.

יתרה מזאת, על-פי הראיות שהובאו בפני
י ניתנה הסכמה של התובע ו/או רעייתו הן בעל-פה והן בהתנהגות לשימוש החורג מהמוסכם בהסכם הכתוב, לכל הפחות לעניין הציוד שניתן לאחסן בו.
בהתאם לעדותו של התובע לאחר שהניח הנתבע בנוסף לעפר, כפי שהוסכם, גם ברזלים, הזיז הנתבע את הברזלים לבקשת אשת התובע – ואולם, בהתאם לעדות התובע, התואמת לגירסת הנתבע בעניין זה, רעייתו של התובע עמדה על הזזת הברזלים מלפני דלת המקלט, כדי לאפשר גישה של התובע למקלט, אך לא עמדה על פנוי הברזלים מאותה חלקה. רעיית התובע העידה כי אמר לנתבע לא לשים ברזלים לפני המקלט (עמ' 4, ש' 6 לפרוט').

בנסיבות העניין משההסכם הכתוב בין הצדדים שותק לעניין פיצויים מוסכמים בגין הפרת החוזה, ומשלא הוכיח התובע נזק בגין ההפרה הנטענת של החוזה מצד הנתבע, הרי שלא ניתן ליתן סעד של פיצויים לתובע.

12.
לעניין הטענה בדבר נזק לשער, קיימת התחייבות של הנתבע לתקן את השער עם סיום עבודות הבנייה. הנתבע הכיר בחבותו זו (ראו בסע' 11 לכתב ההגנה) אלא שהסביר שם שאין טעם בתיקון השער בשלב זה מאחר שטרם הסתיימו העבודות בסביבת השער וכי רכבי עבודה עוד נכנסים פנימה דרכו.

לאור כל האמור המסקנה היא שלגבי חלק מההפרות הנטענות הרי שאין מקום לראות בנתבע כמי שהפר את ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים בנוגע לאופן השימוש במגרש הריק. לגבי חלק אחר מההפרות הנטענות, לא הוכיח התובע נזק בר פיצוי.

התוצאה
:
13.
אשר על כן התביעה נדחית.
נרשמה הכרתו של הנתבע בחובתו לתקן את השער כפי התחייבותו עם סיום עבודות הבנייה.
בנסיבות העניין ומאחר שבעלי הדין עתידים להיות שכנים ואף מי מילדי התובע עתיד לבנות את ביתו במגרש הריק לצד ביתו של הנתבע, הרי שמצאתי לא לעשות צו להוצאות.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.



ניתן היום,
ח' אדר תשע"ה, 27 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 17034-09/14 דניאל סיאני נ' נסים אחרק (פורסם ב-ֽ 27/02/2015)