פסקי דין על ברדלי דוד גרינמן | פסקי דין על טיירו נעים | פסקי דין על דוד פינטו |

55422-03/14 תק     22/02/2015




תק 55422-03/14 ברדלי דוד גרינמן נ' טיירו נעים, דוד פינטו








בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש



ת"ק 55422-03-14 גרינמן נ' ח.פ. 512892118 ואח'




בפני

כב' השופט
מוחמד חאג' יחיא


התובע

ברדלי דוד גרינמן


נגד


הנתבעים

1.טיירו נעים
ח.פ. 512892118

2.דוד פינטו




פסק דין


1)
עניינה של התביעה הוא פיצוי התובע בעטיה של תאונת דרכים מיום 23.1.14 (להלן: "התאונה"). התובע עותר לפיצוי בגובה 17,947 ₪.

2)
בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר
.

3)
הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן עוסקת בשאלת נסיבות קרות התאונה.

טענות הצדדים

4)
התובע טוען בין השאר, כי ביום 23.1.14, רכב הנתבעים - משאית לפינוי אשפה (להלן: "המשאית") חסמה את דרך יציאתו מחניה. התובע טוען כי ניסה ברכבו (להלן: "הטנדר") לעקוף את המשאית, עצר כדי לאפשר מעבר לרכב אחר שנסע על הכביש, וכי אז, באופן פתאומי, המשאית פגעה ברכבו, בדופן השמאלית. כאמור, התובע העמיד את תביעתו על סך 17,974 ₪ כאשר סכום זה מורכב מסך 12,935 ₪ בגין נזק ישיר, 3,411 ₪ בגין ירידת ערך וסך 1,628 ₪ שכר טרחת שמאי.

5)
לעומת גרסה זו, הנתבעים טוענים בכתב הגנתם בין השאר, כי ביום התאונה, עת עמדה המשאית, שהייתה נהוגה על-ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") בעצירה מוחלטת לצורך פינוי ואיסוף אשפה, הגיח רכב התובע וניסה לעקוף את המשאית מצד ימין תוך שהוא עולה על שטח "אי-תנועה", נצמד למשאית ובכך גרם לתאונה. הנתבעים מכחישים את גובה הנזקים הנטענים על-ידי התובע וכן מוסיפים כי בכל מקרה, התובע נהג ברשלנות ובחוסר זהירות.
דיון והכרעה

6)
לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

7)
למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים, וכך עולה ממכלול החומר הראייתי הקיים בתיק, כי המשאית היא הרכב הפוגע ברכב התובע. בנסיבות אלו, אף שככלל, הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע שכן "
המוציא מחברו עליו הראיה
", אך מכוח הוראת סעיף 41 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בנסיבות כגון-דא, הנטל עובר לנתבעים להוכיח כי לא הייתה התרשלות של נהג המשאית בקרות התאונה.

8)
הפלוגתא בתביעה דידן היא בשאלה המרכזית בדבר נסיבות קרות התאונה, האם כטענת התובע, התאונה אירעה עת ביקש רכב התובע לעקוף את המשאית כאשר היה בעצירה או שמא כטענת הנתבע, המשאית פגעה ברכבו של התובע עת ביצע עקיפה אסורה מצד ימין ובשעה שלא הבחין בו.

9)
לאחר ששמעתי את עדות התובע ואת עדות הנתבע, לאחר שהתרשמתי מעדויותיהם ובעיקר,
לאחר שעיינתי והתרשמתי במוצגים שהונחו לפניי, אני מבכר את גרסת הנתבע על גרסת התובע, זאת שכן בנסיבות העניין ולאור התמונה הכוללת שהונחה לפניי, גרסת הנתבע נראית גרסה סבירה יותר מזו של התובע, כפי שיובהר להלן. גרסת התובע מעוררת מספר קשיים שמעידים על חוסר סבירותה ובכל מקרה, מקשים על קבלתה, ואלה הם:

10)

ראשית
- התובע טוען כי המשאית הדפה את רכבו כמטר. מעיון במוצגים שהציג הנתבע והם תמונות של הרכבים סמוך לאחר התאונה, עולה כי גרסה זו אינה סבירה משלושה טעמים מרכזיים: ממכלול הראיות עולה כי המשאית לא נסעה במהירות אלא הייתה בעצירה מוחלטת והתאונה אירעה מיד עם תחילת נסיעתה; רכבו של התובע הוא טנדר; מידת הנזק ברכב התובע. בשים לב למשקלו של טנדר, דחיפה צדדית של מטר, סביר כי תארע לו היה מדובר בפגיעה על-ידי משאית נוסעת כי אז ההדיפה משמעותית, ובכל מקרה, יש יסוד סביר להניח כי במקרה של דחיפה למרחק האמור, הנזק שהיה נגרם לטנדר היה גדול יותר מהנזק שנגרם בפועל. מכאן, אין בידי לקבל את הטענה לפיה הטנדר נהדף לצד במרחק של מטר.

11)

שנית
- מעיון במוצגים שהונחו לפני בית המשפט במועד הדיון, עולה באופן ברור כי כל רוחב הטנדר מצוי בשטח עפר המיועד ככל הנראה לשתילת שיחים, כך נראה מהתמונות שהוצגו, וכי שטח זה אינו מיועד למעבר אדם, לא כל שכן למעבר רכבים. על כן, בשים לב לעמידתו האלכסונית של הטנדר, עולה באופן ברור כי הוא ביקש לעקוף את המשאית, מצד ימין, בצמוד למשאית, דרך שטח שאינו מיועד לנסיעת כלי רכב. מכאן, נראה כי התובע נהג בחוסר זהירות ותוך נטילת סיכון.

12)

שלישית
- מעיון בהפרש הגבהים בין מקום מושבו של נהג המשאית לבין גג הטנדר, מקובלת עליי בהקשר זה טענת נהג המשאית לפיה לא הבחין בטנדר, ונראה כי נהג המשאית אף לא יכול היה להבחין בטנדר לפניו.

13)
מכל אלה, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע לא התרשל בנהיגתו וכי הרים את הנטל המוטל עליו, בנסיבות העניין כאמור, לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, כי לא הייתה התרשלות בנהיגתו, בין היתר ובעיקר, לאחר שהשתכנעתי כי לא צפה ולא יכול היה לצפות כי רכב יבקש לעקוף את רכב המשאית, מצד ימין, בצמוד אליה ודרך שטח שאינו מיועד למעבר רכבים ואף לא להולכי רגל.

14)
למעלה מכך, ולמען הזהירות שמא שגיתי במסקנתי דלעיל, אף אם אניח כי נמצא שהתאונה נגרמה בשל התרשלות בהתנהגות הנתבע, סבורני בנסיבות העניין, במיוחד מיקום התאונה והסיכון הרב שהתובע יצר, נושא התובע באשם תורם, בשיעור גבוה מאוד, אולי אף בלעדי, לקרות התאונה אשר ככל הנראה, לא הייתה נמנעת בשים לב לנסיבות שיצר רכב התובע.

סיכום

15)
אפוא - התביעה נדחית.


התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 600 ₪ אשר ישולמו לנתבעים תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הסך האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

על-פי הוראת תקנה 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים תוך חמישה-עשר יום
.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום
.




ניתן היום,
ג' אדר תשע"ה, 22 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 55422-03/14 ברדלי דוד גרינמן נ' טיירו נעים, דוד פינטו (פורסם ב-ֽ 22/02/2015)