פסקי דין על ) איי. די.איי חברה לביטוח | פסקי דין על ) רביב צולר | פסקי דין על ) משה (מוקי) שנידמן ואח' | פסקי דין על ) לשכת סוכני הביטוח בישראל | פסקי דין על ) אריה אברמוביץ | פסקי דין על ) אריאלה אלפסי ואח' |

28223-03/12 א     04/03/2015




א 28223-03/12 ) איי. די.איי חברה לביטוח בע"מ, ) רביב צולר, ) משה (מוקי) שנידמן ואח' נ' ) לשכת סוכני הביטוח בישראל, ) אריה אברמוביץ, ) אריאלה אלפסי ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 28223-03-12 לשכת סוכני ביטוח בישראל ע.ר. ואח'

נ' איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ ואח'




תיק חיצוני:




מספר בקשה:31

בפני

כב' השופט
אליהו בכר


המבקשים:

1) איי. די.איי חברה לביטוח בע"מ
2) רביב צולר
3) משה (מוקי) שנידמן
4) רענן סעד
ע"י ב"כ עוה"ד רן שפרינצק ועוה"ד נעמה ארליך


נגד


המשיבים:

1) לשכת סוכני הביטוח בישראל

2) אריה אברמוביץ

3) אריאלה אלפסי
4) אבי בן דוד
5) יקי כהן
6) אשר סייפר
7) זהבה פורת
8) דני קסלמן
9) אילן שגב
ע"י ב"כ עוה"ד ניר גורן


החלטה
מבוא
1.
לפני בקשה מטעם המבקשים (להלן: "הנתבעים") למחיקת סעיפים מתצהירי עדות
ראשית
אותם הגישו המשיבים ( להלן: "התובעים") וכן להורות על הוצאת נספחים שצורפו לתצהירים.
הבקשה
2.
ב"כ המבקשים טענו כי, ניסוחם של התצהירים נוגד באופן מובהק את כללי הצדק והדין המחייבים ביחס לעריכת תצהירי עדות ראשית. התצהירים כוללים הצהרות בדבר "עובדות" שאינן ידועות לתובעים מידיעה אישית בניגוד לתקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א").
עוד
טענו , כי התובעים צירפו לתצהירי העדות מסמכים רבים, כתבות ומאמרים, תשדירי רדיו ופרסומות שלא היה מקום לצרפם לתצהירים.
יצוין, כבר עתה כי בחלק הדיוני יפורטו הסעיפים, המסמכים, הכתבות והמאמרים, תשדירי הרדיו והפרסומות.

תגובה לבקשה
3.
ב"כ המשיבים השיב, כי בפרוטוקול מתאריך 24.12.2014 ביהמ"ש הורה כי יוגשו "...הסתייגויות ותינתן החלטה מתאימה..."
לא נאמר דבר אודות מחיקת סעיפים והוצאת מסמכים.
עוד טען, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ויש לדחותה לפי תקנה 149(ב) לתקנות סד"א, והוסיף כי תצהירי התובעים הוגשו עוד בתאריך 22.9.2014.

עוד טען, כי המבקשים עושים הכללה קיצונית של המונח ידיעה אישית ולפי אמות המידה של המבקשים, אפשר למחוק כמעט כל אמירה של עד. בשלב זה לא ניתן לקבוע בצורה קונקלוסיבית שכל הסעיפים שמחיקתם מתבקשת אינם מידיעה אישית ואינם יכולים לעמוד.

אשר לראיות בכתב, ראיה בכתב צריכה לעמוד במבחן משולב: 1) רלבנטוית
2) אוטנטיות
3)על מנת שתשמש ראיה לאמיתות תוכנה, ולהיות מוצגת באמצעות עד מתאים.

תשובה לבקשה
4.
ב"כ המבקשים השיב, כי הטענה בדבר שיהוי דינה להידחות, המבקשים מילאו אחר הנחיות ביהמ"ש בהתאם להחלטתו מתאריך 24.12.2014.
עוד נטען, כי המשיבים מנסים להכשיר את התנהלותם הפסולה באמצעות המצהיר אברמוביץ
אשר שלטענתם יכול לתת חוות דעת מומחה בעניינים אלו. מדובר בטענה מופרכת. תצהירו של
אברמוביץ לא נערך כחוות דעת ולא מתיימר לשמש כחוות דעת מומחה.

דיון
5.
יצוין, כי לא ראיתי כל שיהוי בהגשת הבקשה היות והוגשה בהתאם להחלטה מתאריך, 24.12.2014, יחד עם זאת סברתי כי
די היה בהגשת התנגדויות לתצהירי עדות ראשית.

6.
אבחן את סעיפי התצהיר השונים:
תצהיר אברמוביץ
א.
סעיפים 34, 52-54 ו-80 לתצהיר

: ב"כ המבקשים טענו, כי בסעיפים אלו המצהיר מתיימר להעיד על יכולות כלכליות, דרכי שיווק וכוונות חברות ביטוח שונות בבחירת אסטרטגיות שיווק מסוימות. עובדות אלה אינן בידיעתו האישית של המצהיר.

עוד נטען, כי יש בסעיפים אלו משום הרחבת חזית אסורה, כתב התביעה מתייחס לקמפיין פרסומי של הנתבעת 1 ולא של חברות ביטוח אחרות או מותגים אחרים של החברה.
עוד נטען, כי למצהיר אין ידיעה אישית אודות התייחסות ציבור הצרכנים לפרסומות ועל כן הינן פסולות.

ב"כ המשיבים השיב, כי המצהיר הינו נשיא לשכת סוכני הביטוח וסוכן ביטוח עצמאי וחשוף שנים למשוב של צרכנים, סוכנים ואנשי חברות ביטוח, כיצד ניתן לקבוע כבר עתה כי אין לו ידיעה אישית. המצהיר אינו מתיימר לדעת את עמדת כל הצרכנים והוסיף שעה שמדובר בטענות רלבנטיות אין מקום למחקן ואלת משקלן היא עניין לסיכומים.

אשר להרחבת חזית ציין, כי ביהמ"ש כבר קבע כי לא תותר הרחבת חזית והמשיבים ינסו להוכיח רק את העוולות הנזכרות בכתב התביעה ויעתרו לסעדים שנתבעו שם בלבד.

אשר לסעיף 80, שני הצדדים צירפו סקרים שפורסמו.

אשר לסעיפים
אלו, ביהמ"ש אינו רואה כל קושי בסעיפים אלו באופן המצריך מחיקתם. אפילו תאמר כי מדובר בנקודת מבט סובייקטיבית של מצהיר שהתנסה בתחומו עדיין אין בכך כדי להביא למחיקת הסעיפים אלא לכל היותר התייחסות לעולה מהסעיפים הרלוונטים בפן זה כעניין סובייקטיבי ולכן גם למשקל בהתאם להבדיל מקבילות.
עוד יובהר שוב, כי ביהמ"ש לא יאפשר הרחבת חזית מעבר לנטען בכתבי הטענות.

ב.
סעיפים 26-27, 37-41 ו- 119-120 לתצהיר:

ב"כ המבקשים טענו, כי בסעיפים אלה המצהיר הצהיר על עובדות שונות בקשר עם השפעת צורות
הומור שונות של קהל היעד וכן על מטרות הנתבעים בקמפיין והמסרים שהוא נועד להעביר, עובדות אלה אינן מידיעתו האישית ועל כן פסולות.
עוד נטען, כי בכל הקשור עם סעיפים 119-120, המצהיר מתיימר להעיד על העדפות של "לקוחות רבים" במדינות אחרות המבוטחים אצל סוכני הביטוח ולא אצל חברות ביטוח ישיר, המצהיר מפנה למאמר, אשר לא נערך על ידו ועל כן יש להוציאו מתיק ביהמ"ש. עוד נטען, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וכי טענות אלה הינן בגדר עדות סברה והיה מקום לתמוך אותן בחוות דעת מומחה.

ב"כ המשיבים השיב, כי המצהיר מעיד
על תפישתו האישית את המציאות העסקית והמגמה בה כפי שחווה אותה בחושיו ובמוחו, המצהיר צירף אסמכתאות שאפשר להתווכח על משקלן אך לא ניתן לומר כי אינן רלוונטיות או בלתי קבילות.

אשר לסעיפים אלו, גם כאן ביהמ"ש אינו רואה בהם קושי באופן המצריך מחיקתם. גם כאן, אפילו תאמר כי בנקודת מבט סובייקטיבית של המצהיר עסקינן, עדיין אין בכך כדי להביא למחיקת הסעיפים אלא לכל היותר למשקלם בהתאם. מובן שלמבקשים הזכות לחקור בגין נושאים אלה בחקירה נגדית.

אשר לסעיף 120, המפנה למאמר בנושא ביטוח, אין
מקום למחיקת הסעיף אך אין לראות בכך אישור ביהמ"ש להגשת מסמך זה במסגרת התצהיר ועל כך אדון בהמשך בפרק הרלוונטי.

ג.
סעיפים 48-49, 108-109, 124-126, 134, 136-138, 165-166, 173, 175, 221, 244-245 לתצהיר:
ב"כ המבקשים טענו, כי התובעים מעלים עוולות שונות כגון: הטעיה, תחרות בלתי הוגנת ושקר מפגיע. מדובר בטענות משפטיות שאין להם מקום על פי דין בתצהיר עדות ראשית.
עוד נטען, כי התובעים טוענים, שהנתבעת 1 מטעה את מבוטחיה בעת החתימה על הפוליסה; כי הנתבעת 1 מכשילה את מבוטחיה בעת כריתת החוזה; כי הנתבעת 1 מטעה את לקוחותיה ביחס למדיניות התמחור; כי הנתבעת 1 דוחה מבוטחים מסוימים ומסרבת להעניק להם ביטוח; כי הנתבעת 1 נוהגת לכרות פוליסות חסרות תוקף ולהשלות את המבוטחים כאילו רכשו כיסוי ביטוחי; כי הנתבעת 1 מטעה את לקוחותיה בכך שאינה מעניקה את ההנחות המובטחות על ידה. מדובר בטענות שאין למצהיר ידיעה אישית לגביהן. עוד נטען, כי מדובר בטענות המבוססות על כתבות עיתונאיות ומאמרים שאים להם ערך ראייתי.

ב"כ המשיבים השיב, כי על הנתבעים להוכיח שהעובדות הנטענות אינן בידיעתו האישית של המצהיר. כמו כן הוסיף, כי יש לעשות הבחנה בין ידיעה לבין ידיעה מוחלטת מובהקת, המצהיר עובד
בשוק הביטוח זמן ניכר ויודע על התנהלות המתחרים.

אשר לסעיפים אלה, גם כאן ביהמ"ש אינו רואה כל קושי המצריך מחיקתם. לכל היותר ניתן יהיה לטעון למשקלם בבוא העת. מיותר לציין כי הנתבעים יכולים לחקור אודות הידע של המצהיר בנושא בחקירתם הנגדית.

ד.
סעיפים 56-58, 118, 150-151, 156 ו- 159-161 לתצהיר:
ב"כ המבקשים טענו, כי המצהיר מתיימר להעיד אודות דרכי קבלת ההחלטות של מנהלי הנתבעת 1. מדובר בטענות שאין למצהיר ידיעה אישית אודותם.
עוד נטען, כי המצהיר מנסה לבסס את טענותיו על "מסמך האסטרטגיה", דו"חות תקופתיים שאינם דו"חות של החברה, אלא של חברת ה"סבתא" שלה. מדובר במסמכים שלא נערכו על ידי המצהיר ועל כן אין לראותם כראיה לאמיתות תכנם.

ב"כ המשיבים טען, כי מדובר בטענות עובדתיות העומדות בליבת עילת התביעה שהתובע חייב לפרט בתצהירו.
עוד נטען, כי המבקשים אינם טוענים כי הטענה אינה רלוונטית ואף אינה נכונה אלא כי הפרטים אינם ידועים למצהיר
אלא למיטב ידיעתו.

גם באשר לסעיפים אלה, ביהמ"ש אינו רואה בהם כל קושי המצדיק מחיקתם וניתן לחקור ביחס אליהם בחקירתה הנגדית.

ה.
סעיפים 123, 142 ו- 145 לתצהיר:


ב"כ המבקשים טענו, כי המצהיר מתיימר למסור מידע אודות השירות שניתן על ידי מוקדנים של הנתבעת 1, ביחס לאופן הכשרתם, רמת מומחיותם, עלויות העסקתם והתגמולים אותם הם מקבלים. מדובר בסעיפים שאינם בידיעתו האישית של המצהיר.
עוד נטען, כי סעיפים אלה מהווים הרחבת חזית
אסורה היות ואינם רלבנטים לעילות התביעה.

ב"כ המשיבים טען, כי באשר להיקף ידיעתו של העד על אופן הכשרת המוקדנים, המבקשים יכולים לאמת עובדות אלה בחקירתו.

אשר להרחבת חזית, מדובר בעובדות שנועדו להוכיח טענות שעלו בכתב התביעה.
גם באשר לסעיפים אלה, אין מקום למחיקתם ודי בחקירת המצהיר לעניין זה.

ו.
סעיפים 139-140 לתצהיר:
ב"כ המבקשים טענו, כי המצהיר טוען שהטענה לפיה הנתבעת 1 מתנהלת ביעילות כלכלית גבוהה יותר משל סוכני הביטוח אינה נכונה ומפנה למסמך של חברת
ernst& young
, מסמך אשר אינו יכול לשמש כראיה קבילה לאמיתות תוכנו.
ב"כ המשיבים השיב, כי הנתבעת לא יכולה לקבוע מה בבסיס ידיעתו של המצהיר.

גם באשר לסעיפים אלה, ביהמ"ש אינו רואה כל קושי בדומה לסעיפים דלעיל. אשר להפניית למסמך בסעיף 140, אין במחיקת הסעיף כדי להכשירה את הגשת המסמך בו אדון
בהמשך.

ז.
סעיפים 193, 196-198 ו-200 לתצהיר:


ב"כ המבקשים טענו, כי המצהיר מתיימר להצהיר מידיעה אישית אודות פעילות דירקטוריון החברה ומנהלי החברה, מדובר בטענות שאינן בידיעתו האישית של המצהיר.
עוד נטען, כי הצהרות אלו מבוססות על התבטאויות של הנתבע 4 אשר נעשו זמן לאחר הגשת התביעה ולאחר התקופה שבה התביעה מתיימרת לעסוק
ועל כן אינה רלוונטית לתביעה.

ב"כ המשיבים השיב, כי התביעה כוללת גם תיאור כוזב ולשון הרע ולא ניתן לטעון כי ההצהרות מהן עולה הלך רוחו והיסוד הנפשי של הנתבע 4 אינן רלוונטיות להוכחת הזדון במעשיו או כי פרסומיו אינם רלבנטיים.

שוב, וגם באשר לסעיפים אלה, אין מקום למחיקתם ודי בחקירת המצהיר לעניין זה.

ח.
סעיפים 235-236 ו-248 לתצהיר:

ב"כ המבקשים טענו, כי המצהיר טוען שלתובעים נגרם נזק הנובע מעליה נטענת ברווחיה של הנתבעת 1, אולם המצהיר אינו יכול להעיד על כך מידיעתו האישית.
עוד נטען, כי המצהיר מנסה לבסס טענה זו על מסמך האסטרטגיה, אולם מסמך זה אינו יכול לשמש בראיה לאמיתות תוכנו.

ב"כ המשיב השיב, כי מסמך האסטרטגיה הינו ראיה לפרסום של שלוח הנתבעת. שאלת נפקותו אינה עומדת לדיון.

גם כאן ביהמ"ש אינו רואה כל קושי בסעיפים אלו באופן המצריך מחיקתם. מהטעמים דלעיל.
תצהיר בן דוד , תצהיר ניב ותצהיר קסלמן
א.
סעיפים 11-14 לתצהיר בן דוד, סעיפים 4-7


לתצהיר ניב וסעיפים 11-14 לתצהיר קסלמן:


ב"כ המבקשים טענו, כי מבקשים להעיד שהנתבעת 1 מטעה את מבוטחיה בעת החתימה על הפוליסה; כי הנתבעת 1 מכשילה את מבוטחיה בעת כריתת החוזה; כי הנתבעת 1 מטעה את לקוחותיה ביחס למדיניות התמחור; כי הנתבעת 1 דוחה מבוטחים מסוימים ומסרבת להעניק להם ביטוח. מדובר בהצהרות שאינן מידיעה אישית ועל כן דינן להידחות.
ב"כ המשיבים השיב, כי ניתן לחקור את המצהירים על בסיס הידע במועד חקירתם.

גם כאן ביהמ"ש אינו רואה כל קושי בסעיפים אלו באופן המצריך מחיקתם כאמור לעיל.

ב.

סעיפים 19-21 לתצהיר בן דוד, סעיפים 11-13 לתצהיר ניב וסעיפים 21-23 לתצהיר קסלמן:
ב"כ המבקשים טענו, כי המצהירים מבקשים להעיד על "עלויות השיווק של ביטוח ישיר", אולם למצהירים אין ידיעה אישית בנושא זה ועל כן הינן פסולות.
ב"כ המשיבים השיב, כי המצהירים צירפו מסמכים לתמיכה
בהצהרתם ושאלת המשקל והיקף הידיעה אינם יכולים להיות מוכרעים בשלב זה.
אשר לסעיפים אלו, בשלב זה לא מצאתי מקום למחיקתם אלא לאחר חקירה נגדית בעניין. אציין כי אין באי מחיקת הסעיפים כדי להכשיר את הגשת המסמכים, ככל שבמהלך החקירה יתברר כי אין מקום להגשת המסמכים, הם ימשכו מהתצהירים.

ג.
סעיף 23 לתצהיר בן דוד, סעיף 15 לתצהיר ניב וסעיף 25 לתצהיר קסלמן:

ב"כ המבקשים טענו, כי המצהירים מבקשים להעיד על הוצאות החברה, על מערך השיווק וכן על עובדות שונות הנוגעות להכשרת המוקדנים, מדובר בהצהרות שאינן מידיעה אישית.
ב"כ המשיבים השיב, כי מאחר והוזמן מוקדן יהיה ניתן לעמוד על אופן הכשרתו והוסיף כי משקל דברי המצהירים יתברר בחקירתם הנגדית.

אשר לסעיפים אלו, גם כאן ביהמ"ש אינו רואה כל קושי בהותרת סעיפים אלו. אפילו תאמר בנקודת מבט סובייקטיבית של המצהיר עדיין אין בכך כדי להביא למחיקת הסעיפים אלא לכל היותר התייחסות לעולה מהסעיפים הרלוונטים בפן זה כעניין סובייקטיבי ולכן גם משקלם בהתאם. מכל מקום, נושא זה יכול ויתברר בחקירה נגדית.

ד.
סעיף 24 לתצהיר בן דוד, סעיף 16 לתצהיר ניב ותצהיר 26 לתצהיר קסלמן:

ב"כ המבקשים טענו, כי המצהירים מבקשים
להעיד על כך שהחברה מטעה את לקוחותיה בכך שאינה מעניקה את ההנחות המובטחות על ידה, גם כאן
מדובר בהצהרות שאינן מידיעה אישית.
ב"כ המשיבים השיב, כי נקודה זו נכללה בשאלון שהנתבעים סירבו להשיב לו, אשר למשקל ההצהרות ניתן יהיה לחקור בחקירה נגדית.

אשר לסעיפים אלו, אין למוחקם גם אם מדובר בהתרשמות סובייקטיבית באשר זו ניתנת לבדיקה בחקירה הנגדית.

7.
לאור האמור לעיל לא סברתי כי יש מקום למחיקת סעיפים מתצהירי העדות הראשית.
אתה אפרט את המסמכים השונים ובחינת הצורך במחיקתם.

מסמכים
8.
ב"כ המבקשים טענו, כי יש להוציא מתצהירי עדות ראשית מסמכים שלא נערכו על ידי התובעים אלא על ידי צדדים שלישיים שאינם צד להליך.

אשר לכתבות ולמאמרים, טענו ב"כ המבקשים, כי התובעים צירפו לתצהיריהם
כתבות כגון: כתבה מעיתון הארץ מתאריך 19-20.2.2013 (נספח 3 לתצהיר אברמוביץ); כתבה מאתר אינטרנט

news
1 מתאריך 10.5.2012 (נספח 7 לתצהיר אברמוביץ); כתבה מאתר אינטרנט
themarker

מתאריך 29.4.2014 (נספח 8 לתצהיר אברמוביץ); כתבה מאתר אינטרנט גלובס מתאריך 16.1.2013 (נספח 13 לתצהיר אברמוביץ); כתבה מאתר אינטרנט וואלה מתאריך 20.1.2012 (נספח 15 לתצהיר אברמוביץ); כתבה מאתר אינטרנט
ynet

מתאריך 3.9.2011 (נספח 16 לתצהיר אברמוביץ); כתבה מאתר אינטרנט

news
1 מתאריך 26.11.2012 (נספח 17 לתצהיר אברמוביץ); מאמר שכותרתו "
insurers
,
intermediaries and interactions
" (נספח 19 לתצהיר אברמוביץ); כתבה מאתר אינטרנט
themarker
מתאריך 19.1.2014 (נספח 20 לתצהיר אברמוביץ); כתבה מאתר אינטרנט
themarker
מתאריך 22.4.2014 (נספח 5 לתצהיר בן דוד, נספח 2 לתצהיר ניב ונספח 11 לתצהיר קסלמן). הלכה פסוקה היא, כך טענו, כי אין לצרף כתבות ומאמרים כראיה היות ומחבר הכתבה אינו עד בהליך ואין אפשרות לחקור אותו.

אשר למכתבים והדו"חות, טענו ב"כ התובעים, כי
התובעים צירפו לתצהיריהם
מסמכים שהמצהירים לא היו עורכיהם, השולחים או הנמענים שלהם כגון: דו"ח שכותרתו "ריכוז סכומי פרסום לפי שנים" ודו" שכותרתו "מופעים 2009 עד 3/12" המבוססים על נתוני חברת "יפעת בקר פרסום (נספח 9 לתצהיר אברמוביץ ונספח 2 לתצהיר בן דוד); עמ' 35 מדו"ח "משק הביטוח בישראל בשנת 2010" של חברת
ernst & young

(נספח 21 לתצהיר אברמוביץ, נספח 6 לתצהיר בן דוד, נספח 12 לתצהיר קסלמן ונספח 3 לתצהיר ניב); פניית ח"כ אורי מקלב אל המונה על שוק ההון במשרד האוצר מתאריך 10.4.2011 (נספח 25 לתצהיר אברמוביץ); העתק מפניית ד"ר יובל שטייניץ לח"כ איתן כבל מתאריך 12.7.2012 (נספח 26 לתצהיר אברמוביץ).

עוד נטען, כי אין ביכולת המצהירים להצהיר על מסמכים אלה מידיעה אישית, לצורך הגשתם יש לאמתם בתצהיר או להגישם באמצעות עורכיהם.

אשר לדו"חות הפנימיים, טענו ב"כ המבקשים, כי התובעים צירפו לתצהיריהם מסמכים פנימיים של החברה כגון: עמ' 104 לדו"חות הכספיים של הנתבעת 1 (נספח 10 לתצהיר אברמוביץ); מסמך אסטרטגיה (נספח 11 לתצהיר אברמוביץ); עמודים א-90 א-91 וד-4 לדוחות הכספים של הנתבעת 1 (נספחים 22-23 לתצהיר אברמוביץ);
פרוטוקול מס' 902 מישיבת ועדת הכלכלה מתאריך 3.7.2012 (נספח 24 לתצהיר אברמוביץ); עמוד מתוך אתר האינטרנט
ucompare

(נספח 27-28 לתצהיר אברמוביץ); דו"ח תקופתי לשנת 2011 של הנתבעת 1 (נספח 31 לתצהיר אברמוביץ); דו"ח תקופתי לשנת 2012 של הנתבעת 1 ( נספח 32 לתצהיר אברמוביץ); דו"ח תקופתי לשנת 2013 של הנתבעת 1 (נספח 33 לתצהיר אברמוביץ). מדובר במסמכים שלא נוצרו על ידי המצהירים ועל כן אין ביכולתם להצהיר עליהם מידיעה אישית.

אשר לתשדירי רדיו ופרסומים של החברה,טענו ב"כ המבקשים, כי אין התובעים רשאים לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות. מתוך 57
תשדירי רדיו שצורפו על ידי התובעים רק 13 מהם קשורים לקמפיין הפרסומי ועל כן אין מקום להגשת תשדירי רדיו מספר 1-41, 43, 48 ו-53 (מצורפים כנספח 1 לתצהיר בן דוד ונספח 1 לתצהיר קסלמן).

עוד נטען, כי התובעים ביקשו לצרף לתצהירו של אברמוביץ חלק מקמפיין פרסומי שעלה לאוויר לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, ומדובר בהרחבת חזית.

בכתב התשובה נטען,
אין בטענת המשיבים לפיה הפרסומים מובאים כראיה חפצית.

עוד נטען, כי על פי הדין למבקשים זכות לחקור בעניינם של מסמכים המוגשים בהליך חקירה נגדית ועל כן לא ניתן לחקור את המצהירים אלא את עורכי המסמכים.

9.
ב"כ המשיבים השיב, כי יש להבדיל בין קבילות מסמך לבין נפקותו הראייתית. הפרסומים השונים מובאים לא כראיה לאמיתות תוכנם אלא כראיה חפצית לדברים שפורסמו/ נאמרו. מדובר בשאלה של משקל ולא של קבילות. על כן לא היה מקום להגיש בקשה למחיקת סעיפים והוצאת מסמכים אלא התנגדות בלבד.

10. אשר למסמכים, לדו"חות ולמסמכים הפנימיים אליהם הפנו המבקשים, אין מקום להגשת מסמכים אלה שהוכנו על ידי צדדים שלישיים שאינם עדים בתיק או נותנו חוו"ד בו, או הוצאו ע"י מי מהצדדים להליך ועל כן יש למושכם מהתצהירים. ככל שהתובעים מבקשים להגיש את המסמכים, הדו"חות והמסמכים הפנימיים שפורט לעיל, יוזמנו עורכיהם לדיון, או ככל שעסקינן במסמכים שניתן להגישם באמצעות עדי הנתבעים כך יעשו. יחד עם זאת, יובהר הבהר היטב לב"כ הנתבעים, כי ככל שיתברר במהלך הדיון שזימונם של עורכי המסמכים לא היה אלא לשם הכבדה על ההליך, יישאו הנתבעים בהוצאות הזמנתם. לפיכך, יבחנו ב"כ הנתבעים פעם נוספת האם יש מקום למשיכת כלל המסמכים אותם בקשו או שמא די בחלקם וישוחחו על כך עם ב"כ התובעים.

אשר לתשדירי הרדיו והפרסומים, ביהמ"ש לא יתיר להרחיב את גדר המחלוקת מעבר לנטען בכתבי הטענות, ככל שהוגשו תשדירים שאינם נוגעים למחלוקת, והדבר יתברר בחקירה נגדית הם ימחקו, יחד עם זאת ככל שמטרת הצגת התשדירים והפרסומים הינה להוכחת מגמה ואופן
התנהלות בגדר ההליך המשפטי, אתיר את הגשתם.

11.
הבקשה מתקבלת אם כן בחלקה בלבד. נושא הוצאות הבקשה במסגרת פסה"ד.


ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ה, 04 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 28223-03/12 ) איי. די.איי חברה לביטוח בע"מ, ) רביב צולר, ) משה (מוקי) שנידמן ואח' נ' ) לשכת סוכני הביטוח בישראל, ) אריה אברמוביץ, ) אריאלה אלפסי ואח' (פורסם ב-ֽ 04/03/2015)