פסקי דין על ציון בזק | פסקי דין על דוד בוסקילה | פסקי דין על שמעון כהן |

39324-02/15 רתק     04/03/2015




רתק 39324-02/15 ציון בזק נ' דוד בוסקילה, שמעון כהן








בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בפני
:
כב' ס. הנשיא השופטת ר. יפה-כ"ץ
04 מרץ 2015
רת"ק 39324-02-15




בעניין:



ציון בזק

המבקש


נגד




1. דוד בוסקילה
2. שמעון כהן



המשיבים



בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות באשקלון
בת.ק. 49920-06-14 מיום 29.01.2015
שניתן על ידי כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה

ה ח ל ט ה

1.
זוהי בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור, על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, אשר דחה את תביעת המבקש, אשר שימש כמנהל קמפיין בבחירות לרשויות מקומיות בעיר שדרות, לתשלום סך של 10,000 ₪ בגין הפרת הסכם בינו לבין המשיבים.

2.
לטענת המבקש, המשיבים התחייבו לשלם לו סך של 50,000 ₪ תמורת עבודתו, אולם שילמו לו בפועל 40,000 ₪ בלבד, ולאחר מכן התחמקו מתשלום היתרה. מנגד טענו המשיבים, כי ככל שנעשה הסכם עם המבקש, מדובר בהסכם מול הסיעה; העבודה נעשתה עבור הסיעה; המבקש נמנע מהצגת חשבונית מס כדין בגין הסכום ששולם לו; והיות והסיעה היא אישיות משפטית נפרדת, אין מקום לחייב את חבריה באופן אישי.

3.
בהתאם לתקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות הינו 15 ימים מיום מתן פסק הדין, או מיום המצאתו לצדדים, במידה ולא ניתן במעמדם. במקרה שבפני
נו, פסק דינו של בית משפט קמא ניתן במעמד הצדדים, ביום 29.01.2015, בעוד שבקשת הארכת המועד הוגשה ביום 17.02.2015, היינו, כארבעה ימים לאחר המועד הקבוע בדין.

המבקש נימק בקשתו להארכת מועד בכך שהוא אוסף חומר מהמפקח על הבחירות ומגורמים נוספים, לצורך הוכחת טענותיו.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, קובעת, כי מקום בו המועד או הזמן נקבעו בחיקוק, רשאי בית משפט להאריכם מטעמים מיוחדים שירשמו, ובהתאם להלכה, מקום בו הטעם לאיחור נגרם כתוצאה מעניין שהוא בתחום שליטתו של המבקש או בא כוחו, לא ייחשב הדבר לטעם מיוחד, בניגוד למקרה בו האיחור נגרם כתוצאה מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין
[ר', למשל, בש"א 3430/13 גבי אלבז נ' אבירם מיטל (2013)].

בענייננו, לא זו בלבד שהבקשה להארכת המועד הוגשה כארבעה ימים לאחר המועד הקבוע בדין להגשת הבר"ע מבלי שניתן כל הסבר לכך, אלא שהנימוק לבקשה אינו מצדיק מתן ארכה, ובוודאי שאינו מהווה טעם מיוחד. איסוף חומר הראיות להוכחת טיעוני המבקש צריך היה להיעשות במסגרת ההליך העיקרי, ומשלא נעשה כן, אין למבקש להלין אלא על עצמו, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה. יתרה מכך,
ככלל,
אין לצדדים בערעור ממילא זכות להגיש מסמכים חדשים שלא הוצגו בפני
בית משפט קמא, מבלי לבקש רשות מבית המשפט לעשות כן, שכן מדובר בהגשת ראיות חדשות בערעור בניגוד לקבוע
בתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.



מעבר לצורך יצוין, כי לאחר קריאת פסק הדין ובחינת טענות המבקש,
אשר פורטו בקצרה בבקשה להארכת המועד,
הרי שממילא, סיכוייה של בקשת רשות הערעור לגופה, קלושים ביותר.

4.
מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות, היא לאפשר הליך מהיר, פשוט ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים. "התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים, שלא יכלו לעמוד בהן, היה נגרם עוול. לא בכדי קבע המחוקק, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות

(סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב])
, כאשר בקביעה זו יש כדי לשקף את המשקל המשמעותי שיש ליתן להכרעת בית המשפט בערכאה המבררת.

מאחר ומדובר בהליך שאמור להיות יעיל, נגיש, פשוט ומהיר, לא מוקנית לצד שאינו שבע רצון מהחלטת בית המשפט זכות ערעור והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן. בשל כך, יש להעניק משקל רב להכרעת בית המשפט שבפני
ו התבררו עובדות המקרה.

5.
ובמקרה שבפני
נו, בית המשפט שמע את הצדדים; התרשם מדבריהם וממהימנות עדותם; ובסיכומו של הליך, מצא כי יש לדחות את התביעה, ולא מצאתי מקום להתערב בקביעותיו אלה. מבקשת הארכת המועד עולה, כי מרבית טענותיו של המבקש הינן כנגד ממצאי מהימנות ו/או עובדה שנקבעו, וכאמור, אין מקום שערכאת הערעור תתערב ב

פסק דין
על סמך בקשתו של צד לקבוע עובדות אחרות מאלו שנקבעו, אלא במקרים חריגים, שהמקרה שבפני
נו אינו נמנה עליהם.

6.
יתרה מזו, קביעת בית משפט קמא, לפיה הסיעה הינה אישיות משפטית נפרדת, ומשכך לא הוכחה חבותם האישית של המשיבים, בדין יסודה. בהלכה הפסוקה הוכרה אישיותה המשפטית הנפרדת של סיעה זה מכבר באופן מפורש, ור', למשל, בבג"ץ 823/90 סיעת בת-ים נ' מבקר המדינה, פ"ד מד (2) 692, שם קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, כב' השופט ברק, כדלקמן:
"סיעה" הפועלת ברשות מקומית היא אישיות משפטית, אך אין היא כשרה לכל פעולה משפטית. כשרותה מוגבלת לתחומי הפעילות שהדין המקים אותה קובע"

[ור' גם ת"א 2462/99 ארגמן מיכון משרדי בע"מ נ' סיעת ירושלים אחת (1999)].

7.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת המועד להגשת הבר"ע- נדחית.
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,
י"ג אדר תשע"ה, 04 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.








השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס. נשיא












רתק בית משפט מחוזי 39324-02/15 ציון בזק נ' דוד בוסקילה, שמעון כהן (פורסם ב-ֽ 04/03/2015)