פסקי דין על יצחק דרשאן | פסקי דין על שוקרולה מנוצירי | פסקי דין על לאה מנוצירי |

35724-05/14 א     06/03/2015




א 35724-05/14 יצחק דרשאן נ' שוקרולה מנוצירי, לאה מנוצירי








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 35724-05-14 דרשאן נ' מנוצירי ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' הרשמת בכירה
איילת הרץ-טופז-אחיעזר


תובע/משיב

יצחק דרשאן


נגד


נתבעים
/מבקשים

1. שוקרולה מנוצירי
2. לאה מנוצירי


החלטה

1.
בפני
בקשה להורות על ביטולם של פסקי הדין שניתנו כנגד המבקשים 1 ו- 2.

2.
המבקשים טענו כי פסק הדין ניתן מבלי שבוצעה למבקשים המצאה כדין של כתב התביעה ובלא שנמסרה להם הזמנה לדין, המורה להם להגיש כתב הגנה. המבקשים למדו על התביעה לראשונה ביום 27.7.14 עת מצאו בתיבת הדואר פסיקתה שניתנה כנגדם ב 21.7.14. אז נזכר בנו של המבקש 1 והמבקש 1 עצמו, שהינו קשיש בן למעלה מ 80, כי מספר שבועות קודם לכן הגיע לביתו בשעות ערב מאוחרת אדם לא מוכר אשר ביקש למסור מעטפה. בנו של המבקש 1 אשר פתח את הדלת נצטווה על ידי אותו אדם ליטול את המעטפה ולחתום על מסמך. בנו של המבקש הביט במעטפה וראה כי היא ממוענת לאביו, המבקש 1. בשלב זה קרא בנו של המבקש 1 לאביו, ואמר לו כי אדם בלתי מוכר מבקש ליתן לו מעטפה. המבקש 1 אשר לא זיהה את השליח ואת שם השולח, ביקש מהשליח כי יעזוב וייקח את המעטפה עימו. בהתאם השליח הלך ונטל את המעטפה עימו. השליח לא ביקש מהמבקש 1 לחתום. בנוסף, לא נעשה כל ניסיון של השליח למסור מעטפה למבקשת 2, ששהתה בבית בעת ביקור השליח. ובהתאם לתקנות אין די במסירה לבן משפחה ויש לבצע ניסיון לאתר בעל הדין עצמו. המבקשים מציינים כי עד היום לא ידוע האם במעטפה היה כתב התביעה שכן המעטפה נלקחה ע"י השליח ולא הודבקה על הדלת. לאחר האירוע התקשר בנו של המבקש 1 לבתו של המבקש 1 שהיא עו"ד והיא הנחתה את המבקש 1 לקבל את המעטפה ככל שינסו למסרה שוב. המבקשים טוענים כי במידה וכתב התביעה היה נמסר היתה דואגת הבת להגשת כתב הגנה. ברם, מאז לא נעשה ניסיון נוסף לבצע המצאה למבקשים. בנוסף, המשיב מתגורר צמוד לבית המבקשים ולא הודיע להם על הגשת כתב התביעה. כמו כן, תצהיר המוסר, נחתם כחודשיים תמימים לאחר המועד בו לכאורה בוצעה מסירה למבקשים. על כן יתכן שנשמט מזיכרון השליח כי נטל את המעטפה עימו. בנוסף, לא מצויין בתצהירו כי ביצע המצאה גם של הזימון לדין. לאור האמור טוענים המבקשים כי כתב התביעה לא הומצא ולא הודבק, השליח לא ניסה לאתר המבקש 2 והמשיב לא טרח להמציא כתב התביעה.

המבקשים טענו כי סיכויי הגנתם טובים ואין המדובר ב"הגנת בדים". המבקשים טוענים כי היה על המשיב לצרף לתובענה את שותפו לקרקע. בנוסף, הדרישה להעתקת עמוד החשמל אשר מצוי בשטח המדרכה הציבורית צריכה להיות מופנית לחברת החשמל שהקימה את העמוד. כמו כן, יש לדחות בהעדר עילה דרישתו של המשיב להשתתפות בעלות הקמת גדר שנבנתה ללא היתר בניה. ביחס לטענת הפלישה, טענו המבקשים כי לא הובהר היכן עומד הגבול. בהמשך אף עתרו לעיכוב ההליכים בתיק דנן עד הכרעת בית המשפט המחוזי בתביעה שהוגשה מטעמם שעניינה תיקון טעות שנעשתה לטענתם בקווי הגבול בשטח.

3.
מנגד לטענת המשיב, כתב התביעה הומצא כדין ע"י השליח למבקשים, ולראיה מודה המבקש 1 כי השליח אכן ביקר בביתו ופגש אותו. המשיב טוען כי המסירה בוצעה כדין לידי המבקש 1. בנוסף, המסירה למבקשת 2 בוצעה באמצעות מסירת מעטפה לבעלה, המבקש 1. המשיב טוען כי הזימונים לדין, היו מצויים בתוך המעטפות עם כתב התביעה ואין צורך לפרט הדבר על גבי המעטפה עצמה. המשיב טוען כי אדם המקבל מסמכים משפטיים חובה עליו לברר מה עליו לעשות לגביהם, ולא יעלה על הדעת שהשליח עזב את הבית מבלי שמסר את כתב התביעה שעה שהמבקש עומד מולו. לפיכך, אין לבטל פסק הדין מחובת הצדק. המשיב טען כי אין לבטל פסק הדין מתוקף שיקול הדעת מאחר ולא מוצגת כל הגנה ממשית ולמעשה רישומי הזכויות מציגים את העובדות הנכונות לאמתותם של דברים וטענת המבקשים בדבר מתן זכות שימוש ו/או בעלות אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.

4.
המסגרת הנורמטיבית:

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל יחסום בית המשפט את שעריו בפני
המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

כאשר נדרש בית המשפט לבקשה לביטול

פסק דין
עליו לבחון האם עומדת למבקש אחת משתי עילות לביטולו: ביטול מחובת הצדק ולחילופין ביטול לאור שיקול דעת בית המשפט. יפים לענייננו דברים שנאמרו בע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), 830, 835-836 (1994):

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו."

כאשר המדובר במקרה בו לא נמסר כתב התביעה לידיו של המבקש כדין, על בית המשפט לבטל את מתן פסק הדין על בסיס חובת הצדק:

"כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום — ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש — יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה שלפיה בעל - דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה נעשה ״מתוך חובת הצדק״:
ex debito justitiae
. פסק־דין כזה הוא פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין. בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק - דין, אפילו פסק - דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה."

(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 676 (מהדורה אחת עשרה,2013)).

כמו כן, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות - מהי סיבת המחדל ומהם סיכויי ההגנה:

"בדונו בשאלה זו ייטה בית המשפט להיעתר לה אלא אם כן שוכנע כי אין בתשלום ההוצאות משום פיצוי הולם לנזק אשר נגרם ליריבו. אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו על - ידי הפיגור וכאשר מגלה הנתבע – המבקש סיכויי הצלחה — יש להיענות לבקשת הביטול"..."באשר לשאלה השנייה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית. אם נתבע אינו מסוגל להצביע על הגנה אפשרית, מה טעם להיעתר לו ולפתוח את המשפט מחדש? הרי מיד לאחר מכן יינתן נגדו אותו פסק - דין ממש."
(שם, בעמודים 677 – 678).

5.
דיון והכרעה:

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל. ואבאר:

6.
ביטול מחובת הצדק –

לאחר עיון במכלול הראיות ושמיעת העדים מצאתי לנכון לקבוע כי בוצעה מסירה כדין.

השליח נחקר בפני
ועדותו היתה מהימנה וקוהרנטית. בנוסף, השליח מסר פרטים רבים על אזור הבית, ההתרחשות בו, לרבות כך שהבן אשר פתח לו את הדלת הינו אדם אחר מזה שהתייצב להעיד בפני
. השליח חזר על הדברים שנאמרו לו ע"י האב, המבקש 1, ובנו. בנוסף השליח העיד כי שאל היכן לאה והמבקש 1 השיב לו. בנוסף, תיאר כי מסר לבן את המעטפות וביקש כי יחתמו אך האב ובנו סירבו ובהמשך האב אף יצא אחריו וגידפו.

גם מעדותם של המבקש 1 ובנו עולה כי השליח אכן היה בביתם וביקש למסור שתי מעטפות. אך הם סרבו לחתום. קרי, עדותם תומכת בגרסת השליח לפיה נעשה על ידו ניסיון לבצע את המסירה. כל שטוענים המבקשים בשונה הוא כי לאחר מכן החזירו את המעטפות לידי השליח והם לא נותרו בידיהם. טענה זו נטענה בעלמא והיא אינה מגובה בראיות. בנוסף, אין זה סביר ששליח שעוסק בהמצאת כתבי בי-דין למחייתו, יקבל חזרה את המעטפות. הדבר גם סותר את תצהיר המוסר שהוגש מטעם השליח ועדותו המהימנה בפני
י.

לפיכך, מצאתי לנכון לקבוע כי שתי המעטפות נמסרו פיזית לבנו של המבקש 1 שקרא לאביו אשר עיין במעטפות, סירב לחתום על גבי אישור המסירה והשיב לשאלת השליח היכן מצויה המבקשת 2. לאור האמור, לא יכול להיות חולק כי המסירה למבקש 1 בוצעה כדין.

ביחס למבקשת 2, מצאתי ממש בטענת המשיב לפיה מעת שהשליח שאל את המבקש 1 היכן לאה והלה השיב לו. הרי שהדבר עונה על הדרישה הקבועה בתקנה לפיה "ההמצאה תעשה ככל האפשר לנמען גופו ובאין אפשרות יש להמציאו לאחד מבני המשפחה הגרים עמו." בנסיבות אלה, בהן השליח ווידא זהות המבקש 1 ולאחר ששאל את השאלה הנדרשת, קרי היכן מצויה המבקשת 2, הותיר את המעטפה בידי המבקש 1, הרי שיש לקבוע כי השליח פעל בשקידה ראויה וסבירה. לאור האמור, שוכנעתי שמסירת המעטפה לידי המבקש 1 שהינו בעלה של המבקשת 2, לאחר שנשאל היכן מצויה המבקשת 2, הינה מסירה כדין.

הדבר עולה בקנה אחד גם עם עיקרון תום הלב ומניעת ניצול ההליך המשפטי לרעה.

ביחס להמצאת הזימון לדין, קיבלתי את עמדת ב"כ התובעת, לפיה כתב התביעה והזימון לדיון היו שניהם במעטפה, ולא חלה עליו חובה לפרט את כל תוכן המעטפה על גבי האישור.

7.
ביטול משיקול הדעת –

לאור קביעתי לפיה לא נפל כל פגם בהמצאה הרי שאין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק. על כן, יש לבחון האם יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת זו יש לבחון את סיבת המחדל וכן את סיכויי הגנתם של המבקשים.

המבקשים טוענים כי סיבת המחדל אשר בגינה לא הוגש כתב הגנתם במועד הינה כי החזירו את שתי המעטפות לידי השליח. כאמור, לאחר שמיעת העדים ובחינת הראיות שוכנעתי כי המעטפות נשארו בידיהם.

באשר לסיכויי ההגנה, הרי שמעיון בבקשה עולה כי למבקשים טענות רבות לגופו של פסה"ד לרבות שימוש שנעשה על ידם במשך שנים בשטח;
דרישה לצירוף תובע; דחיית התביעה ביחס לעמוד החשמל אשר צריכה להיות לשיטתם מופנית כלפי חברת החשמל; העדר עילה לדרישה להשתתפות בעלות הקמת גדר שנבנתה ללא היתר בניה; ובפרט דחיית הטענה בדבר פלישה בטענה כי קיימת טעות בקווי הגבול בשטח ובהתאם הוגשה תביעה מטעמם למחוזי.
סבורה אני כי מדובר בטענות הגנה ראויות ובמחלוקת משפטית ועובדתית שיש להכריע בה לאחר שמיעת ראיות ובירור משפטי מעמיק וכי טענות אלה עונות על התנאי השני הקבוע בפסיקה, לצורך ביטולו של

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה משיקול דעתו של בית המשפט.

6.
סוף דבר:

בנסיבות אלו מצאתי לנכון לבטל את פסק הדין עפ"י שיקול דעת בית המשפט, לאור "שיקול העל" של זכות הגישה לערכאות ובהתאם לפסיקה לפיה אין פגם דיוני אשר לא ניתן לרפא בפסיקת הוצאות. לפיכך, הנני מורה על ביטול פסקי הדין שניתן כנגד המבקשים בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 20 ימים מהיום לידי ב"כ המשיב.

ברם, לאור התביעה שהוגשה ע"י המבקשים לבית המשפט המחוזי ובמסגרתה עותרים הם לצו הצהרתי ולצו עשה לפיו יקבע כי התצ"ר אינו תואם את התרש"צ ואת היתרי הבניה ובהתאם יש לתקן את התצ"ר ואת קווי הגבול ולחילופין להצהיר על קיומה של זיקת הנאה, אני מורה על עיכוב הליכים בתביעה שבפני
שכן יש בקביעות שינתנו במסגרתה יש בכדי להשפיע במישרין על תביעת הסילוק יד והריסה אשר בפני
י, וזאת לאור טענת המבקשים לפיה לא פלשו אל הנכס ונהפוך הוא קיימת טעות בתוואי הגבול והשטח הינו בבעלותם.

לאור האמור, ההליכים בתיק מעוכבים עד החלטה אחרת.

הצדדים יגישו הודעת עדכון לבית המשפט בתוך 90 יום מהיום.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ה, 06 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 35724-05/14 יצחק דרשאן נ' שוקרולה מנוצירי, לאה מנוצירי (פורסם ב-ֽ 06/03/2015)