פסקי דין על יואב סער | פסקי דין על יואב יעקבי | פסקי דין על עודד פיליפ דנציגר ואח' | פסקי דין על הום טאון בע"מ

5645-01/15 א     11/03/2015




א 5645-01/15 יואב סער, יואב יעקבי, עודד פיליפ דנציגר ואח' נ' הום טאון בע"מ








בית משפט השלום בקריות



ת"א 5645-01-15 הום טאון בע"מ
ואח'
נ' סער ואח'

תיק חיצוני
:


בפני

כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן


מבקשים

1. יואב סער

2. יואב יעקבי

3. עודד פיליפ דנציגר
4. מיכל דנציגר
5. יוסי מנשרוב
6. מיה מנשרוב
7. אלינה ברק
8. אבנר סנדר
9. סופיה פיין
10. גדליה שרון
11. עליזה שרון

נגד


משיבה

הום טאון בע"מ
ן



החלטה

התביעה והתביעה שכנגד בתיק זה קבועים בפני
.
ביום 23.2.15 הוגשה על ידי המבקשים/התובעים שכנגד בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד המורה למשיבה/התובעת בתיק העיקרי להמנע מביצוע כל עבודה מכל מין וסוג שהוא בבניין שברחוב אלכסנדר ינאי 50, חיפה ובחצרותיו ולהמנע מלהכניס עובדים לבניין או להמנע מלהכנס אליו.
בנוסף נתבקש בית המשפט לתת צו מניעה האוסר על המשיבה מלהמשיך בהליכים לקבלת היתר בניה חדש אשר בעניינם נתקבלה החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה מיום 26.1.15.

הבקשה מתייחסת לכך שהצדדים התקשרו ביניהם בחוזה שבמהלכו היתה צריכה המשיבה לבצע עבודות בניה בהתאם להוראות תמ"א 38 ואולם לטענת המבקשים המשיבה הפרה את ההסכמים ולמעשה עוד בחודש 8/14 נטשה (הבקשה מתייחסת לכך כי מדובר בנטישה) את הבניין
ולא ביצעה בו כל עבודה.
בסעיפים 4 ו- 5 שעניינם הפרת חוזה מפרטים המבקשים את כל העילות הנוגעות להפרת החוזה בין הצדדים ולמעשה ניתן להבין, כי אין אמון בינם לבין המשיבה והם מבקשים כי לא יתאפשר לה להמשיך ולבצע עבודות באתר.

נמנעתי מתוך הבנה של המשמעויות של מתן צו מניעה שכזה לתת את הצו וקבעתי דיון דחוף במעמד הצדדים אשר התקיים יום לאחר הגשת הבקשה ביום 24.2.15.
בדיון זה שמעתי בין השאר את המבקש מס' 5, יוסי מנשרוב, אשר תצהירו תמך את הבקשה ואשר הבנתי מהמבקשים שהינו הרוח החיה מאחורי הבקשה ואשר ציין בין השאר: "אני מבקש להפסיק לגור באתר בניה. אבקש, כי הפרוייקט יסתיים. לגבי ההיתר הנוסף השני (ההיתר המוגדר ההיתר החדש – הערה שלי השופט ע.נווה) הוא היה בידיעתנו. היזם בא אלי וביקש מאתנו שלמכור דירות עם קוקיות קשה לו והוא ביקש דירות שטוחות. בתקופה שהוא פועל להשיג את ההיתר השני הוא היה צריך לעבוד על ההיתר הראשון. יש הרבה דברים שאפשר לסיים תוך כדי למשל הרחבה, שביל, הכניסה לבניין, הלובי שהיה אמור להסתיים, ציפוי הבניין, המעליות שאפשר להתחיל לעבוד עליהן. לשאלה אם נכון שהיתה מחשבה מצידם של היזמים ללא קשר לנושא של ההיתר השני להמשיך ולבצע עבודות מסוימות על פי ההיתר הראשון ואנו מנענו מהם אני משיב שזה לא נכון". עוד הוסיף וציין מר מנשרוב כי האמירה לגבי נטישת האתר מתייחסת לכך שמחודש אוגוסט לא נעשה דבר באתר ואף יצאו מכתבים מעו"ד. הדיירים לא נתנו אורכה לפרוייקטים והיזם נהג בחוסר תום לב.

למעשה בעדותו הקצרה בבית המשפט הציב המבקש את הטענות המרכזיות של המבקשים הדיירים. מדובר בפרוייקט שבמהלכו פעלה המשיבה בהסכמה להשגת היתר חדש שיאפשר לה לבנות דירות נוספות. הדבר נעשה בהסכמה אך לא היתה הסכמה מצד הדיירים שלא תמשכנה ותבוצענה הפעולות לפי ההיתר הראשון ולמעשה המשיבה מבחינתם נטשה את האתר, הפכה אותו לאתר בניה וחייהם בעצם הפכו להיות בלתי נסבלים.

הוצעו על ידי הצעות בפרוטוקול ישיבה זו שלהערכתי היו יכולות להביא את הסכסוך בין הצדדים לידי גמר והיה להם השפעה מרכזית גם על התביעה והתביעה שכנגד ואולם הצדדים לא השכילו להגיע להסדר והתוצאה היתה שהתיק נקבע על ידי ליום 2.3.15 לצורך דיון וחקירות של המצהיר יוסי מנשרוב ונציג המשיבה אשר הגישה לפני הדיון האמור תגובה מסודרת, נתמכת בתצהיר של עו"ד בירמן.

בפתח דבריי אציין כי יש טעם לפגם והסברתי זאת גם במעמד הישיבה מיום 2.3.15 כי עו"ד בירמן אשר מייצג את המשיבה ואשר חקר את המצהיר מטעם המבקשים נגדית הוא זה גם המצהיר מטעם המשיבה כאשר נמסר לי שמדובר היה בנציג של המשיבה בשם ערן פיינגולד אשר היה למעשה בסוד הפרוייקט ואף חתום על ההסכמים ואולם הנ"ל לא זומן לעדות על ידי המשיבה.
מכל מקום שמעתי את המצהירים באותה ישיבה ולאחר מכן אפשרתי הגשה של סיכומים.

בסיכומיהם המבקשים למעשה חוזרים על הטענות המופיעות בבקשה ומדגישים בפני
בית המשפט את התמונות אשר הוצגו בפני
במעמד הישיבה ואשר מציגות לדעתן את מצב הבניין המהווה למעשה "אתר בניה". על פי סעיף 10 להסכם המצורף על ידי המבקשים היה על המשיבה לסיים את עבודתה לא יאוחר מתאריך 8.12.14 ולא בתאריך 7/15 כפי שטען עו"ד בירמן בעדותו. במכתבו של עו"ד אלקלעי אשר ייצג את המבקשים הסכימו המבקשים להאריך את המועד החוזי עד לתאריך 27.1.15
בלבד ולאחר מכן ניתנה הודעת ביטול ההסכם בצירוף לדרישה להמנע מכניסה לשטח החלקה.
המבקשים מפנים את בית המשפט לחקירתו הנגדית של עו"ד בירמן המדגישה, כי למעשה הקמת הפיגומים בבניין (הפיגומים בצבע אדום) והמשך העבודות בוצעו בשבועיים האחרונים. המבקשים טוענים כי נקיטת ההליך המשפטי על ידי המשיבה נועדה להלך אימים על המבקשים ובנוסף לכך פנתה המשיבה והדגישה הליך נוסף בבית המשפט המחוזי בחיפה.
ההליכים הללו מדגימים כי קיים נתק של ממש בין הצדדים והוא אינו מאפשר המשך ההתקשרות ביניהם.
המבקשים טוענים, כי מטרת המשיבה בנטישת האתר היה לה מטרה אחת והיא ל"כופף" את המבקשים להסכים לבניית 4 דירות על גג הבניין.
המבקשים מפנים לפרוטוקול הישיבה שנערכה בתאריך 6.11.14 במשרדו של עו"ד אלקלעי שייצג את המבקשים לפני עו"ד פינגרר ב"כ בבקשה זו במהלכו נכחו גם ערן פיינגולד ועו"ד בירמן ששם התגלה כי למעשה דרישותיה של המשיבה היו בלתי אפשריות והיא ביקשה תוספת של 4 יחידות דיור ואף 5. זו גם הסיבה האמיתית לאחר שלא נתקבלה עמדה זו לנטישת האתר ואי כיבוד ההתחייבויות לפי ההיתר הראשון (הישן) תוך נקיטת ההליך המשפטי כנגד המבקשים.
כצפוי מלינים המבקשים על אי הבאתי
של ערן פיינגולד לעדות. הנ"ל הוא זה שחתם על ההסכם, הנ"ל היה יכול למסור מידע חשוב לבית המשפט והנ"ל היה בסוד מערכת היחסים שבין הצדדים.
המבקשים טוענים, כי בנסיבות שנוצרו ובמיוחד נוכח צילומי הבניין המטיל גם סיכונים בטיחותיים של ממש על הדיירים, מאזן הנוחות נוטה לטובתם. הם מפנים למשל לעדותו של מנשרוב אשר ציין כי האתר לא בטיחותי ואף העיד כדלקמן :"היום האתר לא בטיחותי. ישנה סכנה של התחשמלות. היה פיצוץ אדיר בבניין וזה קרה לי אחרי התצהיר".
ברור מהוראת סעיף 8.4 להסכם כי המשיבה היתה צריכה להשלים את כל העבודות קודם להתחלת העבודות על גג הבניין (לצורך בניית הדירות הנוספות) וברור מהתמונות שהוצגו כי הדבר לא נעשה. יש להעדיף את טובתם של המבקשים על פי האינטרס הכספי של המשיבה ולתת בידם את הזכות להנות ממטרת ההסכם ומזכותם למימושו על פי לוח הזמנים שהוסכם ביניהם.
למבקשים נגרמה פגיעה באיכות החיים. המשיבה לא צירפה את יומני העבודה המצביעים על נטישת האתר. פוטרו בעלי תפקידים מטעם המשיבה. המבקשים מפנים לסעיפים בהסכם אשר בעליל לא קויימו. המבקשים מדגישים כי לצורך ההכרעה בסעד הזמני אין צורך לבחון את מכלול הראיות והטענות של הצדדים או להביע עמדה נחרצת בדבר גורל התביעה, הוצגו ראיות מהמנות לכאורה לקבלת עמדת המבקשים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים אשר הציגו את מצוקתם בצורה ברורה.

בסיכומיה פותחת המשיבה וטוענת כי אין לקבל את הטיעון של המבקשים כי חוסר אמון ואי נוחות צריכים להוות הצדקה לקבלת הצו. עבודות בניה מעצם טבען מלוות מאי נוחות וחוסר אמון אינה עילה לביטול הסכם.
עוד מדגישה המשיבה כי הסעד המבוקש בבקשה עומד בסתירה לנימוק שעליו עומדת הבקשה. הסעד של הפסקת עבודות יעצים את אי הנוחות ויאריך את תקופת הבניה עד לברור התביעה לאכיפה שהוגשה על ידי המשיבה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
זאת ועוד, המבקשים מציינים כי האינטרס שלהם הוא לממש את ההסכמות ולהמשיך את הבניה ולא לעצור את העבודות כפי שמציינת הבקשה. כך שמתן הצו לא ימנע את אי הנוחות הנטענת של המבקשים שכן אין בצו האמור כדי לבטל את זכות החזקה של המשיבה במקרקעין והמבקשים למעשה לא יהיו יכולים להתקשר עם שום יזם אחר לבצוע המשך העבודות עד לאחר תום ברור הטענות נשוא התביעה שהוגשה לבית משפט מחוזי.

המשיבה מדגישה כי כתב התביעה שכנגד מלמד על סעד כספי גרידא ולא סעד של אכיפה או ביטול הסכם התמ"א שנחתם בין הצדדים כאשר למעשה יש בקבלת צו המניעה כדי למנוע את מימוש ההסכם בין הצדדים.
המשיבה טוענת כי המבקשים המתינו 7 חודשים מחודש 8/14 עד הגשת הבקשה והשיהוי האמור צריך להזקף לחובתם.
המבקשים נוהגים חוסר תום לב שכן העבודות הופסקו באתר בהסכמה עד לקבלת היתר בניה מתוקן שיאפשר המשך העבודות.
הוברר כי המצהיר מטעם המשיבה ציין במפורש כי מרגע שיתקבל היתר בניה מתוקן שיאפשר את המשך ביצוע העבודות הן תעשנה מיד עם קבלת ההיתר המתוקן וללא דיחוי. המבקשים ידעו ונתנו הסכמתם להארכת המועדים והמשך הבניה רק לאחר קבלת היתר הבניה המתוקן.
המבקשים חתמו על גרמושקה בבקשה לקבלת היתר מתוקן שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה. המבקשים לא השקיעו בפרוייקט כסף למעט שכר טרחת עו"ד זאת שעה שהמשיבה השקיעה 3 מליון ₪ בפרוייקט וצירפה בעניין זה אסמכתאות כאשר המצהיר מטעמה לא נחקרה בעניין זה.
אין להתעלם מההשקעה הרבה שהושקעה על ידי המשיבה בפרוייקט.
המשיבה מכחישה כי נקיטת ההליכים נגד המבקשים מטרתה להלך אימים.
המבקשת מסבירה כי המנעות המבקשים מצרוף תצהירים מאת יתר הדיירים לבקשה למרות שמדובר בבקשה מהותית שהוגשה בשם כולם, צריכה לפעול לרעתם. לגבי אי העדת מר ערן פיינגולד, לא נגרם כל נזק מהעדתן שכן המיילים שהוחלפו בין הצדדים הוגשו והמשיבה לא חלקה עליו.
המצהיר בירמן בקיא בפרטים והחתימה של מר פיינגולד היא עניין פורמלי בלבד. אין בדין הוראה המונעת מעו"ד להיות מיוצג של צד וגם להגיש תצהיר מטעמו.
המשיבה מכחישה את הטענות לאי בטיחות באתר וטוענת כי היה מקום לצרף חוות דעת אם יש טענות לאי בטיחות. כמו כן היא מבהירה כי הדיירים הצהירה כי לקחו בחשבון את אי הנוחות והמטרד במשך תקופת הבניה וכי לא יהיו זכאים לפיצוי או תשלום בגין כך. אילו היה באמת קיים סיכון שכזה ניתן היה לפנות לבית המשפט באוגוסט.
המשיבה מציינת כי אינה מקלה ראש לפגיעת המבקשים באיכות חייהם אך מדגישה כי אם יתקבל הסעד המבוקש על ידם, הדבר יותיר את הדיירים בתוך אתר בניה וזאת עד להכרעה בתביעה שמתנהלת כאמור בבית המשפט המחוזי.
המשיבה מציינת כי התנאים למלוי צו המניעה הזמני לא מתקיימים במקרה האמור. ראשית חיוניות הסעד, שנית, הוכחת קיום הזכות, שלישית מאזן הנוחות ורביעית תום הלב ועקרון השהוי. כל אחד מהסעיפים האמורים יש בהם כדי להביא לדחיית הבקשה.

לאחר שעברתי על סיכומי הצדדים ועל פרוטוקול בית המשפט מיום 2.3.15 וכן על פרוטוקול בית המשפט מיום 24.2.15 אני נותן בזאת את החלטתי:

דין הבקשה לצו מניעה זמני להדחות.

אני לא אפסוק הוצאות לחובת המבקשים שכן יש לי ביקורת רבה על התנהגות המשיבה כפי שיובהר להלן אבל אינני סבור שבנסיבות שהוצגו לי יש הצדקה לתת את צו המניעה הזמני ואבהיר את החלטתי כדלקמן:

1.
ראשית דבר אציין, כי מדובר בהתקשרות בין צדדים לצורך בניה על פי תמ"א 38. מדובר בהליך שכרוך בבירוקרטיה וכרוך בהוצאת היתרים ומטבע הדברים גם מצריך ביצוע פעולות בניה באותו אתר.

2.
אני נותן אמון, כי הדיירים המבקשים סבורים כי ההתקדמות בבניה אינה משביעת רצון וכי ניתן היה בפרק הזמן שבין ההיתר הישן להיתר החדש לבצע פעולות שהיו בוודאי מקלות עליהם ועל איכות חייהם. עם זאת אני מתקשה לקבל את הטענה כי מדובר במשיבה אשר נטשה אתר בניה מ- 8/14 מקום בו נתנו את חתימתם ואת הסכמתם המפורשת להוצאת ההיתר החדש ואף הודיעו במכתב של עו"ד אלקלעי שייצג אותם כי הם מוכנים להאריך את המועד עד ליום 27.1.15.
ברור לחלוטין שהתנהגות כזו לא מלמדת על נטישה של אתר. אני שב ומדגיש כי המבקשים חיים בתוך מציאות לא פשוטה מבחינת הבניה וניתן היה להקל על חייהם, דבר שהתרשמותי היא שלא בוצע די הצורך על ידי המשיבה אך מכאן ועד לטעון שלמעשה האתר נזנח, אינה עולה בקנה אחד עם התנהגות המבקשים עצמם אשר נתנו את הסכמתם לאותו היתר מתוקן.

3.
יש לזכור כי אנו נמצאים בבקשה לסעד מן היושר שעניינו בקשה לצו מניעה זמני האוסר את המשך בצוע העבודות על ידי המשיבה. המבקשים מתרצים זאת בחוסר האמון המוחלט במשיבה ובפגיעה באיכות חייהם ובטיחותם. המבקשים כך התרשמתי לא ישאירו את מקום מגוריהם כפי שהוא ויפנו מן הסתם לגורם אחר על מנת לבצע את התיקונים ואת הליקויים. בעניין זה יש לציין מספר דברים, ראשית לאור המצאותו של הליך בבית המשפט המחוזי בחיפה שעניינו בקשה לאכיפה מצידה של המשיבה, ספק בעיני אם יוכלו לפעול ולהביא גורם אחר אשר ימשיך ויבצע את פעולות הבניה. שנית, לא מצאתי בתביעה שכנגד בקשה לביטול החוזה באופן שהמשיבה תצא מן האתר ומדובר למעשה בדרישה שהיא דרישה כספית. שלישית, בסופו של יום לא ישיגו המבקשים את מה שהם מצפים שזה הנסיון להשלים את הבניה על פי התמ"א ולחזור למעשה לשגרת חיים.

4.
בבואו של בית משפט לתת צו מניעה זמני יש לבחון מספר עניינים:

א. הראשון האם מתן הסעד הוא הכרחי באופן שיש כדי להצדיק התערבותו של בית משפט בשלב מוקדם לפני ברור התביעה העיקרית על מנת למנוע סכול של פסק הדין ככל שיינתן.

לאחר שעיינתי בתביעה שכנגד ובשים לב לעובדה כי הסעד המבוקש הינו סעד כספי ולא עצירת העבודות באתר, הגעתי למסקנה שהמבקשים אינם עומדים בתנאי זה.


ב. הוכחת קיום הזכות – האם קיימת זכות לכאורה והמבקשים הוכיחו לבית המשפט כי קיימת זכות לכאורה להצלחת תביעתם.

אני נכון לקבל כפי שהסברתי את עמדת המבקשים שהמשיבה למעשה דאגה יותר לאינטרסים שלה מבחינת השגת ההיתר החדש ואי ביצוע מספיק של עבודות באתר על מנת לממש את ההיתר הישן אך הוכח לי כי פעולות אלה בוצעו בהסכמתם ובידיעתם של המבקשים אשר חתמו על ההיתר החדש ואף נתנו הסכמה להארכת מועד לביצוע עבודות אלה, כאשר הלכה למעשה המשיבה נכנסה לאתר בסמוך לאחר אותו אולטימטום במכתבו של עו"ד אלקלעי והחלה בביצוע פעולות בניה שונות כפי שניתן היה להתרשם.


ג. עיקר העיקרים אשר אינו מצדיק מתן הצו האמור הינו מאזן הנוחות.

המשיבה הראתה במסמכים ובראיות כי בוצעה על ידה השקעה כספית ניכרת בשיעור של כ-3 מליון ₪ באותו אתר וכי מצב שבו יינתן הצו האמור ותופסק עבודתה יגרום לנזקים בסדרי גודל עצומים מבחינה כספית.

המבקשים סובלים מפגיעה באיכות חייהם ללא צל של ספק אך כפי שהעיד המצהיר מטעמם למעט פניה לעו"ד ושכר טרחת עו"ד לא נגרמו להם הוצאות כספיות וכאשר לגבי אי הנוחות הכרוכה בבצוע פעולות על פי תמ"א 38 היו מודעים להם ואף חתמו על כך שהם לא יתבעו תביעות כספיות בהקשר זה. לא הוכח כי המקום סובל מליקויים בטיחותיים יוצא דופן כפי שהעיד העד מטעם המבקשים.

כששמים על המאזניים מצד אחד את איכות החיים ומצד שני את הפגיעה הכספית המשמעותית שתגרם למשיבה, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה ולא לטובת המבקשים.


ד. זאת ועוד היה כאן שיהוי כאמור בפני
ה לבית משפט לאור הטענה כי היתה נטישה מ- 8/14 וגם בכך יש כדי לפגום בבקשה. לא התרשמתי שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב מטעם המבקשים וטענה זו דינה להדחות.

5.
דעתי אינה נוחה מן התוצאה אליה הגעתי ואסביר מדוע:
מצד אחד ההכרעה מבוססת על הפרמטרים המשפטיים הידועים בנוגע לצו מניעה זמני ונדמה לי שלאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים זו התוצאה המתבקשת. עם זאת לא נחה דעתי שהתנהגותה של המשיבה כפי שבאה לידי בטוי במקרה זה היתה מוצדקת ונכונה לחלוטין. המשיבה לא הוכיחה לי שעשתה את כל הפעולות הנדרשות שהיתה יכולה לעשות מבחינת הבניה ומבחינת ההשפעה על איכות חייהם של המבקשים במהלך פרק הזמן של הנסיון להשיג את ההיתר החדש או המתוקן אשר נעשה בידיעתם של המבקשים. המשיבה כפי הנראה לא רצתה להכנס להוצאות מיותרות שבמהלכן תבצע פעולות שהן פעולות כפולות והעדיפה להמתין עד קבלת ההיתר.
אמנם הדבר אינו מצדיק את הפסקת עבודתה כפי שהסברתי ונדמה לי שגם הפסקת העבודה לא תשרת הלכה למעשה את המבקשים לאור העובדה שאינני רואה כיצד קבלן אחר יוכל להכנס בשלב כל כך מתקדם ולאור ההליכים התלויים ועומדים בבתי משפט אחרים ולהמשיך ולבצע את העבודות ואולם יש בדעתי כבית משפט המנהל את התיק לעקוב אחרי התנהגותה של המשיבה בתיק זה.
הצעתי בתיק זה הסדר שאני חושב שהיה בו אינטרס של שני הצדדים ולפיו ייקבע לוח זמנים שיאפשר את סיום הפרוייקט האמור ויהיה בו גם כדי לאפשר את מצוי האינטרסים של שני הצדדים.
אני מאפשר למבקשים ככל שיסברו במהלך ניהול התיק העיקרי בפני
כי למעשה המשיבה אינה פועלת באתר לחלוטין בשל בעיות הקשורות בהיתר הבניה לשוב ולפנות לבית המשפט על מנת לבחון את הדברים בתיק זה.
זאת ועוד, אני נמנע מהשתת הוצאות כלשהן לחובתם של המבקשים וזאת בשים לב להערותיי דלעיל.

סוף דבר, הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.
יש לפעול על פי ומכח החלטת בית משפט.
לא רצוי מבחינתי שתיקים יתנהלו באווירה שבמהלכה המשיבה נמצאת וממשיכה בבצוע העבודות ולכן אמליץ לצדדים ביחס לכל ההליכים התלויים ועומדים לפנות להליכי גישור ולהודיע לי ביחס לתיקים העיקריים על עמדתם בתוך 30 יום למינוי מגשר על ידי בית משפט על מנת לנסות ולסייע בידי הצדדים.

להביא בפני
תוך 30 יום לשם מתן החלטה בתיק העיקרי.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 5645-01/15 יואב סער, יואב יעקבי, עודד פיליפ דנציגר ואח' נ' הום טאון בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/03/2015)