פסקי דין על אלון קמינקר | פסקי דין על יניב עבאדי

25610-04/13 סע     11/03/2015




סע 25610-04/13 אלון קמינקר נ' יניב עבאדי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ס"ע 25610-04-13

11 מרץ 2015
לפני:
כב' הרשמת מירי שי-גרינברג


התובע
:

אלון קמינקר
ע"י ב"כ: עו"ד רענן מיכאלוביץ'

-

הנתבע
:
יניב עבאדי
ע"י ב"כ עו"ד הישאם נעאמנה

החלטה

1.
הסוגיה העומדת, בשלב זה, להכרעת בית הדין היא סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בתביעתו של מר אלון קמינקר
("התובע") כנגד מר יניב עבאדי
("הנתבע"). לאמור האם בין התובע לבין הנתבע התקיימו יחסי "עובד" ו"מעסיק"" מחודש יולי 2012 ועד ליום 20/12/12.


יוער ויודגש, רק אם יימצא שהתקיימו בין הצדדים יחסים כאמור, יהיה מקום להמשיך ולדון בתביעות הכספיות שבין הצדדים האמורים.

הצדדים להליך

2.
התובע הינו גמלאי צה"ל אשר לאחר סיום שירות הקבע השתתף בקורס שמאי רכב. ביום 31/8/12 עבר את המבחן האחרון והוסמך כשמאי רכב.

3.
הנתבע הוא שמאי רכב, המנהל משרד בשם "יניב שמאים".

4.
לצורך השלמת הכשרתו כשמאי רכב וקבלת אישור משרד התחבורה לעסוק בשמאות רכב, התמחה התובע במשרדו של הנתבע.

5.
בתקופת ההתמחות, מיום 6/4/11 ועד 7/12, אין מחלוקת שבין הצדדים התקיימו יחסי עבודה. בתום ההתמחות פוטר התובע מעבודתו אצל הנתבע. התובע סבור שמגיעות לו זכויות סוציאליות עבור תקופת ההתמחות וסיומה, ולכן הגיש תביעה לבית דין זה (ס"ע 25715-04-13). תביעה זו עודנה מתבררת, בפני
מותב של בית הדין בראשות כב' השופטת איריס רש.

6.
אין חולק בין הצדדים שבחודש יולי 2012, התקשרו הצדדים בהסכם, לפיו יועסק התובע אצל הנתבע ("הסכם ההתקשרות"). בהסכם מיום 5/8/12, שכותרתו "הסכם: שירותי עבודה/קבלן" (נספח ג' לכתב התביעה), הוגדר מעמדו של התובע כפרילנסר ("משתתף חופשי").

הצדדים פעלו בהתאם להסכם ההתקשרות עד ליום 20/12/12. על פי סעיף 3 להסכם ההתקשרות
, "כל הסכם עבודה קודם למול המשרד בטל ומבוטל". בהמשך ההסכם, הצהיר התובע "כי ידוע לו כי אין באמור לעיל הסכם עובד מעביד, הקשר בין הצדדים הינו קשר קבלן המבצע שירות תמורת חשבונית מס בהתאם לעבודתו". התמורה שהוסכמה בין הצדדים הינה "50% מחשבון שכר טרחה שהוצא לדורש".

ההליך בבית משפט השלום בחיפה

7.

התובע הגיש, ביום 14/4/13, תביעה בבית משפט השלום בחיפה, המבוססת על הסכם ההתקשרות, בה עתר לחייב את הנתבע בתשלום סך 48,188 ש"ח בגין שכר טרחה עבור עבודות שמאות שביצע עבור הנתבע.

8.
בתביעתו האמורה, טען התובע שבתום תקופת ההתמחות בה היה כאמור שכיר, הוא נקרא, בחודש יולי 2012, לשיחה אל הנתבע וזה הודיע לו על שינוי מתכונת העסקתו וכי מעתה יועסק כפרילנסר. בעקבות כך נחתם בין הצדדים הסכם ההתקשרות.

התובע הוסיף וטען כי בחודש דצמבר 2012 הודיע לו הנתבע על שינוי תנאי ההתקשרות. לאחר דין ודברים ומשלא הסכים התובע להצעת הנתבע, הודיעו האחרון, ביום 20/12/12, על סיום ההתקשרות ביניהם.

9.
בכתב הגנתו הנתבע כפר בטענות התובע וטען כי שילם לו את מלוא התמורה שהגיעה לתובע, לפי הסכם ההתקשרות. ככל שלא שולם לתובע חלק מהתמורה הרי ששכר הטרחה טרם שולם לנתבע על ידי הלקוחות והוא ישולם לתובע מיד לאחר הגבייה מהלקוחות. לטענת הנתבע, הפסקת ההתקשרות נבעה מחילוקי דעות בעקבות זלזול שהפגין התובע בעריכת הבדיקות.

10.
ביום 17/2/14 התקיים דיון בפני
כב' השופטת שולמית ברסלב. למקרא הפרוטוקול עולה שהוסכם בין הצדדים שלבית משפט השלום קנויה הסמכות העניינית לדון בתובענה מאחר שמדובר במערכת יחסים של מזמין ונותן שירותים. ב"כ התובע ציין כי "לגבי הסמכות העניינית - מאחר ואין מחלוקת גם על דעת חברי, לעניין זה אנו כן חשבנו שההליך נכון וכל שהיה בידינו הגשנו. ... לבית המשפט יש סמכות עניינית לדון בתיק"; ובהמשך ציין "היו תקופות שונות ולכן אנו חושבים שיש סמכות עניינית לבית משפט זה". ב"כ הנתבע ציין כי "אנו סבורים שלא התקיימו יחסי עובד מעביד ולכן הוגשה כאן התביעה. אנו מאשרים את הסמכות העניינית של בית משפט זה".

11.
בהחלטתה מיום 10/7/14, קבעה כב' השופטת שולמית ברסלב כי "הסמכות העניינית לדון בתובענה זו נתונה לבית הדין לעבודה". עוד קבעה ש"אין בהסכמת הצדדים להתדיין בפני
ערכאה שיפוטית אחת כדי להקנות לה סמכות עניינית, מקום בו מסר המחוקק את הסמכות לערכאה שיפוטית אחרת. כך גם אין בעצם העובדה שהצדדים הכתירו את הסכם בשם 'הסכם: שרותי עבודה וקבלן', כדי לשלול את המסקנה המשפטית לפיה אין המדובר בעובד" (ההדגשות במקור). בנוסף נקבע כי היעילות המערכתית מחייבת שערכאה משפטית אחת תדון בכל מערך היחסים בין הצדדים, וזאת כדי להימנע מהכרעות סותרות.

לאור האמור, הורה בית משפט השלום על העברת התביעה לבית דין זה, מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, "אשר לו מסורה הסמכות הייחודית לקבוע האם גם בתקופה שמחודש יולי או אוגוסט 2012 שררו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד".

ההליך בבית דין זה

12.
ביום 21/10/14 התקיים לפני דיון מוקדם במעמד הצדדים ובאי כוחם, ובסיומו ניתן צו גילוי ועיון במסמכים. הצדדים זומנו לדיון נוסף, שהתקיים ביום 7/1/15. במסגרתו הוריתי על פיצול הדיון, באופן שבשלב הראשון תוכרע השאלה
האם לבית הדין האזורי לעבודה הסמכות העניינית לדון בתביעה זו, לאמור האם כתב התביעה מקים לתובע עילת תביעה שעניינה זכויות מכוח משפט העבודה.

13.
הצדדים הגישו סיכומים בכתב לעניין זה.

טענות הצדדים

14.
טענת התובע היא שהתביעה הוגשה מלכתחילה בבית משפט השלום מאחר שההתנהלות מול הנתבע הייתה על בסיס שכר טרחה שחושב לפי אקספרטיזות (אומדנים), ולכן סבר בתמימותו שמדובר בתביעה פשוטה שניתן לנהלה בסדר דין מהיר. עם זאת, משקבע בית משפט השלום שהסמכות העניינית מסורה לבית הדין לעבודה, יש ליתן לתובע את יומו ולא ניתן עוד להעביר את התביעה לערכאה אחרת, לפי סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט.

התובע מבקש מבית הדין לקבוע שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיק, מאחר שבחינה מהותית של אופי ההתקשרות בין הצדדים מלמד על יחסי עבודה. בין היתר נטען כי הסכם ההתקשרות המגדיר את מעמדו כפרילנסר נכפה על התובע; הוא היה חלק אינטגראלי מעסקו של הנתבע ולא היה לו עסק משלו בתחום השמאות וכל החשבוניות הופקו על שם עסקו של הנתבע; בהתאם להסכם ההתקשרות התובע לא רשאי היה לקבל עבודות שמאות נוספות אלא דרך הנתבע ובהסכמתו; בהתאם להסכם ההתקשרות היה התובע כפוף לפיקוחו של הנתבע.

בשולי הדברים עתר התובע לאפשר לו לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת רכיבי תביעה נוספים בגין פנסיה, הבראה, נסיעות, חופשה, מחלה, ימי חג, פיצוי בגין אי עריכת שימוע ופיצויי פיטורים.

15.
הנתבע טוען מנגד כי לאחר שהתובע קיבל רישיון שמאות רכב הוסדרה מערכת היחסים ביניהם מחדש, כעולה מהסכם ההתקשרות שנחתם ביום 5/8/12. לפי הטענה, הסכם ההתקשרות מגדיר את היחסים בין הנתבע כמזמין לבין התובע כנותן שירות, ולשון ההסכם משקפת את אומד דעת הצדדים. הנתבע מוסיף וטוען כי בתקופת ההתקשרות נשוא תובענה זו שולמה לתובע תמורה גבוהה לאין שיעור משכר המינימום ששולם לו בתקופת ההתמחות; התובע הנפיק חשבוניות מס עבור התקבולים שהגיעו לו בגין האחוזים שסוכמו ביניהם. נטען עוד כי מתכונת העבודה והנוכחות במשרד הנתבע היו נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של התובע; הסכם ההתקשרות לא הגביל את התובע לעסוק בעיסוקים נוספים, ואכן התובע ניהל במקביל עסק של גידול מטעי זיתים וייצור שמן זית; הבעלות על הציוד הייתה של התובע (מצלמה, רכב).

לאור האמור התבקש בית הדין לדחות את התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות.

המסגרת המשפטית

16.
סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה מוסדרת בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ("החוק").

סעיף 24(א)(1) לחוק קובע כדלקמן:

"בתובענות בין עובד
או חליפו למעסיקו או חליפו
שעילתן ביחסי עובד ומעסיק
, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעסיק ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]"

.

17.
לצורך הקניית סמכות שיפוט ייחודית לבית הדין האזורי לעבודה נדרשים קיומם של יחסי עובד ומעסיק ועילת תביעה הנוגעת ליחסי עבודה (רע"א 3930/14 ניסים
ורסנו נ' משה ניניו
, מיום 26/6/2014; בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 184). אך גם מחלוקת
בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעסיק
נתונה לסמכות הייחודית של בית הדין.

18.
מכאן שסמכותו של בית הדין לעבודה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים שעניינם
בזהות הצדדים ובנושא התביעה (בשונה ממבחן הסעד הנוהג בבתי המשפט). התנאי הראשון מגביל את סמכותו של בית הדין לעבודה למצבים שבהם קיימים יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, או שיחסים כאלו היו קיימים בעבר או שעתידים היו להתקיים. התנאי השני לסמכותו של בית הדין לעבודה הוא שעילת התובענה תהיה ביחסי העבודה.

19.
אקדים ואומר, כבר בשלב זה, שיש לדחות את טענתו של התובע לפיה יש ליתן לתובע את יומו ולא ניתן עוד להעביר את התביעה לערכאה אחרת, לפי סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט.

20.
לאור האמור לעיל בסעיף 18, תיבחן סמכותו העניינית של בית הדין לדון בתביעה זו. אם יוכרע שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיק, ניתן יהיה לדון במכלול היחסים שביניהם. אולם, אם ייקבע שאין מתקיימים ביניהם יחסים כאמור – לא יוכל בית הדין לדון בתובענה, רק מכיוון שהועברה מבית משפט השלום. יודגש: בית משפט השלום בהחלטתו קבע שיש להעביר את התביעה לבית הדין, וציין שרק לבית הדין הסמכות הייחודית לדון בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעסיק. מכלל ההן נשמע הלאו: ככל שאין מתקיימים יחסים כאלה, אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה, אף אם ישנה בין אותם צדדים תביעה אחרת התלויה ועומדת כאן.

21.
לאור כל האמור, הצדדים מוזמנים לדיון הוכחות שיתקיים ביום 26/4/15 בשעה 11:00, בשאלה האם שררו יחסי עבודה בין התובע לבין הנתבע בתקופה שמחודש יולי 2012 ועד ליום 20/12/12.

22.
אמנם הוגשו תצהירים לתיק בהליך שנוהל בבית משפט השלום, אך הצדדים רשאים להגיש תצהירים משלימים אך ורק בשאלות הנוגעות לקיומם של יחסי "עובד" ו"מעסיק"" בין התובע לבין הנתבע מחודש יולי 2012 ועד ליום 20/12/12.

23.
התובע רשאי להגיש תצהיר עדות ראשית משלים מטעמו, לא יאוחר מיום 25/3/15. הנתבע רשאי להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בתוך 14 ימים מיום קבלת תצהיר התובע, ולא יאוחר מיום 15/4/15. עותק יישלח במישרין מצד לרעהו.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ה,
(
11 מרץ 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









סע בית דין אזורי לעבודה 25610-04/13 אלון קמינקר נ' יניב עבאדי (פורסם ב-ֽ 11/03/2015)