פסקי דין על מושיק מור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3782-04/14 בל     12/03/2015




בל 3782-04/14 מושיק מור נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 3782-04-14





1212 מרץ 2015
לפני: כב' סגן הנשיאה אילן סופר

נציג ציבור (עובדים) – מר ישראל עמי-שי
נציגת ציבור (מעסיקים) – גב' מרים זרצקי

התובע
:

מושיק מור
, (
ת.ז.

-
014807986

)
ע"י ב"כ: עו"ד חנן נקש



-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר

החלטה

1.
התובע הגיש תביעה להכיר בליקוי הנפשי ממנו הוא סובל, כפגיעה בעבודה.

2.
התובע הינו יליד 10.5.55, נשוי ואב ל-2 ילדות, שירת בצבא קבע, וביום 17.8.03 החל לעבוד בחברת "קונקס" תחבורה ישראל בע"מ (להלן: "החברה" ו/או "קונקס"), תחילה בתפקידים שונים ולאחר מכן כמנהל משק ארצי בחברה.

3.
בשנות עבודתו הראשונות, יחסיו של התובע עם מר לסקר משה (מי שקיבל את התובע לעבודה ב"קונקס" ולימים מונה למנכ"ל החברה) היו חבריים, הדוקים וטובים מאוד והתובע
היה יד ימינו, איש סודו ושותף להצלחותיו והתקדמותו של מר לסקר בחברה. אולם, לטענת התובע, זמן מה לאחר שמר לסקר מונה למנכ"ל החברה, החלה מערכת היחסים בין התובע למר לסקר להתערער אט אט, עד כי בסופו של דבר, יחסיהם הגיעו לשיא שלילי, שעה שהתובע פוטר מעבודתו, ע"י מר לסקר, ביום 15.8.12. סיפור הפיטורין, כפי שיפורט להלן, מורכב משלושה אירועים מיוחדים, אשר גרמו לתובע לפגיעה נפשית קשה.

4.
מערכת היחסים המעורערת בין המנכ"ל לסקר לתובע, עוד בטרם הוגנבה לאוזנו של התובע השמועה, כי הוא מועמד לפיטורין, ומן הסתם עוד בטרם קיבל את הודעות הפיטורין (הלא פורמלית והפורמלית), אכן השפיעה על התובע מבחינה רגשית ועל מצב רוחו. אך השמועה הראשונה על פיטורין והפיטורין עצמם, הכריעו את הכף וגרמו לתובע לבעיותיו הנפשיות, כפי שאלו עולות מהרשומה הרפואית ומחוות דעתו הרפואית של הפסיכיאטר, הדר גיישין.

5.
סיפור הפיטורין החל, כאמור, בשמועה שהגיעה אל התובע ביום 18.5.11, שעה שקצין הבטיחות של החברה (מר יחיאל שרביט) פנה אל התובע וציין בפני
ו שהוא שמע כי רוצים לפטרו. לטענת התובע, מרגע השמועה על כוונת הפיטורין, ובהמשך, שעה שמנהלו של התובע (מר מוטי ששון) הגיע, לטענתו, למשרדו של התובע ביום 20.12.11, וציין בפני
ו שרוצים לפטרו, ובכל התקופה שלאחר מכן, לא הפסיק התובע המאוכזב שנתן את כל חייו ל"קונקס" ולקידומה (למעשה מאז ימיה הראשונים בישראל), לחשוב על נושא הפיטורין, הן במהלך היום והן בלילות, ובשל כך הוא הפך מדוכדך, סבל מנדודי שינה ואף החלו אצלו תופעות של הזעה, סגירת לסתות לא רצוני וכד' (הכל כמפורט ברשומה הרפואית), ולמעשה התובע כבר לא ידע האם להאמין (או אולי לא רצה) לאותה שמועה אם לאו (עוד בטרם נאמר לו מפורשות ע"י מר ששון כי רוצים לפטרו). בכל אותה העת נותרים בליבו של התובע הספק והאמונה שמא לא יפוטר וכי מדובר רק בשמועה. מאידך, אירוע ההודעה על הפיטורין כרסם בו יום יום, שעה שעה, הטריד את מוחו, הדיר שינה מעיניו ולא נתן לו מנוח.

6.
באותה עת החל התובע לסבול גם מלחצים בקדמת החזה (בנוסף למצבו הנפשי), אשר הובילו בסופו של יום לביצוע צנתור לב (ביום 5.3.12) ולבדיקות נוירולוגיות שלא הובילו לכל ממצא. עד להכרה, כי מדובר בהסתמנות סומאטית הקשורה למצבו הנפשי כפי שאף קבע ד"ר גיישין (פסיכיאטר) בחוות דעתו.

7.
עקב מצבו הנפשי, נוכח השמועה וההודעה (הלא פורמלית) על הפיטורין (ועוד טרם ביצוע הצנתור), נאלץ התובע להיות בביתו בחופשת מחלה, ולא היה מסוגל עוד לעבוד.

8.
הפיטורין לא איחרו להגיע, ולאחר שביום 2.8.12 נערך לתובע שימוע במקום עבודתו, קיבל התובע הודעת פיטורין פורמלית ביום 15.8.12, לפיה, עבודתו בחברה תופסק החל מיום 19.8.12 (יחסי עובד מעביד הסתיימו ביום 19.9.12).

9.
הודעת הפיטורין הפורמלית שמה חותם על מצבו הנפשי של התובע. אם לאחר השמועה על הפיטורין ועד להודעת הפיטורין הפורמלית נותרה עוד בליבו של התובע תקווה כי יחזור למעגל העבודה (ואולי כך גם ישתפר מצבו הנפשי), הרי שהודעת הפיטורין הפורמלית עצמה ותחושת ההשפלה הקשה שחווה בעטייה, פגעו קשות והחמירו את מצבו הנפשי של התובע שהיה גם כך קשה עד לאותו רגע.

10.
יצוין, כי התובע הינו ממוצא גרוזיני ובעדה זו בפרט לעבודה ולפרנסת המשפחה, בעיקר כשמדובר באב המשפחה, יש ערך עליון ביותר, ומצב של פיטורין ובטלה הינו פגיעה משמעותית בכבוד האב ובמעמדו בתא המשפחתי. עובד זו לרבות הרגשת "הבגידרה" בו וכפיות הטובה, לאחר כל פועלו במשך השנים בחברה וידיעתו, כי הפיטורים הם מזימה מתוכננת מראש של המנכ"ל, פגעה באופן קשה בתובע מבחינה נפשית, וכתוצאה מכך נזקק התובע לטיפול פסיכיאטרי והכל כמפורט ברשומה הרפואית ובחוות הדעת של ד"ר גיישין.

11.
הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי.

12.
אשר על כן, הריני ממנה את ד"ר פנינה דורפמן-אתרוג כמומחית רפואי מטעם בית הדין, אשר תשיב לשאלות כלהלן:

א.

מהו ליקויו של התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך ?
ב.
האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירועים בעבודה, כמתואר בעובדות המקרה?
ג.
המומחית תשקול האם טרם מתן חוות הדעת, יש מקום לבדוק את התובע.

13.
הצדדים רשאים להעביר לבית הדין עד ליום 24.3.15 את כל החומר הרפואי שברשותם, אשר ברצונם להעביר למומחית.

14.
המומחית תמסור את חוות דעתה עד ליום 1.5.15.


ניתנה היום כ"א כ"א אדר תשע"ה,
(
12 מרץ 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.





נציג ציבור (עובדים)
מר ישראל עמי-שי

אילן סופר
סגן נשיאה

נציגת ציבור (מעסיקים)
גב' מרים זרצקי







בל בית דין אזורי לעבודה 3782-04/14 מושיק מור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 12/03/2015)