Google

מוני מוסקוביץ, ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ - ישראל אלי סויסה, שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסקי דין על מוני מוסקוביץ | פסקי דין על ישיר איי.די.איי. אחזקות | פסקי דין על ישראל אלי סויסה | פסקי דין על שומרה חב' לביטוח |

35015-08/14 תאמ     12/03/2015




תאמ 35015-08/14 מוני מוסקוביץ, ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ נ' ישראל אלי סויסה, שומרה חב' לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 35015-08-14 מוסקוביץ ואח' נ' סויסה ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
נצר סמארה


תובעים

1.מוני מוסקוביץ

3.
ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד יעקב שלוש

נגד


נתבעים

1.ישראל אלי סויסה

2.
שומרה חב' לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד חגית חופי




פסק דין



1.
לפניי תביעה כספית ע"ס 34,956 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 02.04.2014, בין כלי רכב, מ"ר 0-120-71(להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 81-508-25 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.
אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה.

3.
נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועד נוסף מטעם התובעים שלא היה עד לתאונה.

4.
בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על

פסק דין
זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות בשיעור של 30% לקרות התאונה.



הגם שהצדדים הסכימו למתן

פסק דין
על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

5.1.
אני מקבל את גרסתו של נהג רכב התובעים בדבר כניסתו של רכב הנתבעים באין כניסה.

בהודעתו של נהג רכב הנתבעים במשטרה הוא ציין "לאחר נסיעה של כ- 200 מטר לערך הגיע רכב ממולי..." (ת/3). גם בעדותו בבית המשפט ציין נהג רכב הנתבעים כי "באותו יום הורדתי בבית ספר באותו רחוב כ- 200 מ' מהתאונה...המשכנו כ- 150-200 מ' ולפתע הוא הגיע במהירות ונכנס בי." (עמ' 5, שורות 18-16 לפרוטוקול). גרסה דומה שמסר נהג רכב הנתבעים הן במשטרה והן בבית המשפט, מצביעה על כך שההורדה של ילד לבית הספר הייתה באותו רחוב של הרחוב בו ארעה התאונה, דבר המעיד כי נהג רכב הנתבעים אכן הגיע מכיוון כניסת 'אין כניסה', שם היה לו שדה ראייה במרחק אותו ציין בגרסתו לעיל.

ניסיונו של נהג רכב הנתבעים להראות כי הוא לא נכנס באין כניסה אלא מרחוב צדדי אחר היא טענה כבושה שלא בא זכרה בכל גרסה קודמת שלו. לכן, איני מקבל ניסיון זה.

במצב דברים זה, ברור כי נהג רכב הנתבעים הפר את כללי התעבורה ואין לי ספק כי הדבר תרם לקרות התאונה. יחד עם זאת, אני סבור כי עיקר האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב התובעים, אשר לפני פנייתו שמאלה למגרש החנייה היה עליו לבחון אם יש רכב מתקרב לכיוונו מהנתיב הנגדי. נהג רכב התובעים מודה בחקירתו כי כלל לא הסתכל שמאלה לפני הפנייה שמאלה אלא רק ימינה (עמ' 3, שורות 18-15 לפרוטוקול). אין חולק כי זכות הקדימה הייתה של רכב הנתבעים ולא של רכב התובעים המבקש לפנות שמאלה ולשם כך צריך לחצות את נתיב הנסיעה הנגדי. אלא כאמור נהג רכב התובעים כלל לא בחן אם יש רכב המגיע מהנתיב הנגדי, מתוך נימוק שלא חשב שיש סיכוי שיגיעו משם רכבים.

5.2.
אמנם, כניסתו של רכב הנתבעים בנתיב שהכניסה בו לא הייתה מותרת במועד התאונה. ברם, כניסה באין כניסה אינה משמיטה את חובתו של נהג רכב שיכולה להיות אינטראקציה עם הרכב שנכנס באין כניסה, לנהוג מצדו על פי כללי התנועה.

איני מקבל את טענתו של נהג רכב התובעים כי לפני פנייתו שמאלה הוא לא ראה את רכב הנתבעים ובעת פנייתו שמאלה התנגש בו רכב הנתבעים. הטענה פשוט אינה הגיונית ואינה מקובלת עליי.

על נהג רכב התובעים היה לאפשר את מעברו של רכב הנתבעים ורכבים אחרים הנוסעים על הנתיב הנגדי ורק אז היה עליו לפנות שמאלה.

משכך, אחריותו של נהג רכב הנתבעים לקרות התאונה היא בשיעור של 30% בלבד.

6.
לפיכך, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים:

6.1.
סך של 10,487 ₪, שהינו 30% מסכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2.
שכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪ או בשיעור 11.8% מהסכום המוצמד שנפסק, הגבוה מביניהם.

6.3.
שכר העדים כפי שנפסק בדיון.

7.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.





ניתן היום,
כ"א אדר תשע"ה, 12 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.
















תאמ בית משפט שלום 35015-08/14 מוני מוסקוביץ, ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ נ' ישראל אלי סויסה, שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/03/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים