פסקי דין על המבקשת: | פסקי דין על המשיבים: 1. דן גרטלר(צדדי ג') 2. די.גי.אי אינווסטמנטס בע"מ3. די.גי.אי יהלומים בע"מע"י ב"כ עוה"ד ד"ר צבי טמיר ו/או עו"ד אראל טמירוע"י עוה"ד בועז בן צור ושות'4. איי.די.אייהחלטה"התיק יוחזר אפוא אל רשם ההוצאה לפועל אשר ידון ...

1190/04     10/03/2015




הוצלפ 767 third avenue associates נ' הנציגות הקבועה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו






המבקשת: 767 third avenue associates

(הזוכה) ע"י ב"כ עו"ד חגי כרמון
ו/או עו"ד עמי אסנת

עוה"ד אפשטיין קנולר חומסקי אסנת גילת טננבויים ושות'
משיבות פורמליות: 1. הנציגות הקבועה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו


(החייבות) 2. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
המשיבים: 1. דן גרטלר
(צדדי ג') 2. די.גי.אי אינווסטמנטס בע"מ
3. די.גי.אי יהלומים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר צבי טמיר ו/או עו"ד אראל טמיר
וע"י עוה"ד בועז בן צור ושות'

4. איי.די.איי

החלטה

"התיק יוחזר אפוא אל רשם ההוצאה לפועל אשר ידון בפלוגתאות העובדתיות שלהלן, ישקול ויחליט, כחוכמתו, ובאמצעים הדיוניים כטוב בעיניו, ויחזיר את חומר הראיות בצירוף ממצאיו ונימוקיהם לבית משפט זה:

א. האם היו בידי מי שעליו ביקשה הזוכה להטיל עיקול, כספים של קונגו, הרלוונטיים לבקשה זו.
ב. אם כן, מהו האופי של אותם כספים, האם מדובר בנכס שלטוני או בנכס מסחרי, בשים לב למבחנים השונים האפשריים לצורך סיווג הכספים, ובחינת שאלת חסינות המדינה מפני הליכי הוצאה לפועל".

כך הורה בית המשפט העליון (כב' השופטים ס' ג'ובראן, ח' מלצר ונ' סולברג) ביום 25.7.2013.
רקע בקצרה:

1. ביום 20.1.1995 חוייבה חייבת 1 בפסק דינו של בית המשפט הפדראלי של דרום מדינת ניו יורק לשלם לזוכה סך של 563,724 דולר ארה"ב, וזה הוכרז כאכיף ביום 14.5.1997 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ביחס לשתי החייבות. (להלן: "פסק הדין").

2. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 2.7.2001 לביצוע פסק הדין וביום 3.7.2001 אושרה בקשת הזוכה להטלת עיקולים על זכויות החייבות אצל צדדי ג' כדלקמן:

"1. לעקל ברישום בלבד, עד גובה החוב, לנוכח עמדת היוה"ש לממשלה המצ"ב.
2. המשך ביצוע ההליך, לאחר שתבוצע מסירה כדין באמצעות היוהמ"ש ובאמצעות משרד החוץ כמקובל בהתאם לאמנות הבינ"ל, ובלבד שיתאפשר לחייבים להביע עמדתה, אם לעניין החסינות ואם לגופו של עניין, תוך 60 יום מהמסירה".

3. ביום 15.4.2003 התקיים לפניי ראש ההוצאה לפועל הרשם (כתוארו אז) יובל גזית דיון בהתנגדות החייבות לניהול הליכי ההוצאה לפועל נגדן, וביום 12.10.2003 נקבע, תוך דחיית הטענה שלא בוצעה מסירה כדין של האזהרות בתיק ההוצאה לפועל, שהכספים שעיקולם התבקש הינם נכסים מסחריים, ולפיכך הטלת עיקולים ברישום אצל צדדי ג' "אינה באה בגדר חסינות המדינה הזרה ואין כל מניעה מנקיטת הליכי עיקול בגינה". על החלטה זו ביקשו החייבות לערער לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב (בר"ע 1190/04).

4. בעקבות החלטה זו עתרה הזוכה לזמן את צדדי ג' 1-4 לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), ובתגובה עתרו צדדי ג' 3-1 להשהיית החלטה בבקשה עד להכרעת בית המשפט המחוזי בבר"ע 1190/004. ביום 16.5.2004 נדחתה בקשת צדדי ג' 3-1 לעכב ההכרעה בבקשה עד להכרעת בית המשפט המחוזי בבר"ע 1190/04 כמו גם טענת צדדי ג' 3-1 לפיה אם יחויבו בתשלום כלשהו לזוכה הרי זה לא יפטור אותן מתשלום לחייבות וכך יאלצו הן לשלם פעמיים. על החלטה זו ביקשו צדדי ג' 3-1 לערער לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב (בר"ע 2095/04).

5. בקשות רשות הערעור אוחדו וביום 10.8.2006 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבר"ע 1190/04 ו- 2095/04 ובו נקבע שקביעת רשם ההוצאה לפועל לפיה הכספים שעיקולם התבקש הינם נכסים מסחריים מוקדמת ולא נומקה דייה ועל כן הורה להחזיר את הדיון לרשם ההוצאה לפועל לדון בסוגיית סיווג הכספים שעיקולם התבקש כנכס שלטוני או מסחרי לאחר חקירת הצדדים השלישיים. (להלן: "פסק הדין של בית המשפט המחוזי").

6. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגישו החייבות וצדדי ג' 3-1 בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 7677/06 ורע"א 7929/06) אך משבאותה העת טרם הכריע בית המשפט המחוזי בערעור החייבות על החלטות רשמי בית המשפט המחוזי שלא לבטל את אכיפת פסק הדין, הורה בית המשפט על מחיקתן על בקשות רשות הערעור ונקבע שהצדדים יהיו רשאים לחדש פנייתם לבית המשפט ככל שפסק הדין יוותר על כנו.

7. ביום 24.4.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופט נ' הנדל, רע"א 43/12) על פיו נדחה הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 17.10.2011 (כב' השופטת ש' ברוש) בעניין אכיפת פסק הדין. משנדחו טענות החייבות ונקבע שפסק הדין הינו אכיף, חידשו החייבות וצדדי ג' 3-1 את בקשות רשות הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. (רע"א 7677/06 ורע"א 7929/06).

8. משנדרש בית המשפט העליון להכריע בבקשות רשות הערעור של החייבות וצדדי ג' 3-1 הוברר שהמסד העובדתי לוקה בחסר, ובהעדר בסיס עובדתי כנדרש הורה בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 25.7.2013 כמפורט ברישא החלטה זו, להחזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לדון ולהחליט בשתי הפלוגתאות האמורות.

ההליך הנוכחי:

9. על פי החלטת בית המשפט העליון, ולאחר הליכים נוספים בהם נקטו הצדדים לרבות הגשת ערעור על החלטות ביניים של מותב זה לבית משפט השלום – התקיים ביום 21.9.14 דיון במעמד הצדדים במסגרתו טענו צדדי ג' 3-1 שהוראת בית המשפט העליון בדבר סיווג הכספים עוסקת בצדדי ג' 3-1 בלבד ושממילא אין מקום לזמן את צד ג' 4 לחקירה משאיננו יישות משפטית ואף לא בוצעה מסירה כדין של צו העיקול.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב בעניין זה, והחלטה זו עניינה אפוא בבקשת הזוכה לזימון צד ג' 4 לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל.
העובדות ביחס לצד ג' 4:

10. על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל דאז מיום 3.7.2001 אושרה בקשת הזוכה להטלת עיקולים על זכויות החייבות אצל צדדי ג'. בבקשת הזוכה פורט צד ג' 4 כדלקמן: "איי.די.איי. אצל דן גרטלר, רח' עומרי 9, תל אביב 69016". צו העיקול הופק על ידי המזכירות כפי המפורט בבקשת הזוכה, אצל "איי.די.איי".

בבקשת הזוכה מיום 3.7.2001 פורטו שמות מלאים, מספר זהות ומספרי ח.פ בהתאמה של צדדי ג' 3-1, אך ביחס לצד ג' 4 לא פורט בבקשת הזוכה כל פרט מזהה כגון שמה המלא ו/או שמה הלועזי ו/או מספרה המזהה ו/או כתובתה הרשומה, ונכתב "איי.די.איי. אצל דן גרטלר, רח' עומרי 9, תל אביב 69016" בלבד.

לימים הוברר שכוונת הזוכה במילה "איי.די. איי" היתה לחברה זרה, קונגולזית ששמה המלא international diamond industries au congo s.p.r.l. שמשרדיה הרשומים בקונגו. (להלן: "idi קונגו").

ביום 31.7.2001 התקבלה בתיק ההוצאה לפועל הודעת הגב' ענת גרטלר, אשתו של צד ג' 1 מיום 30.7.2001 ולפיה: "קיבלתי בביתי ברח' דניאל 28 בני ברק את הודעת העיקול הרצ"ב עבור "איי.די.איי". בביתי ברח' דניאל 28 בני ברק לא מצויים משרדים כלשהם של "איי.די.איי". ההודעה נשלחה לכתובת שגויה והיא מוחזרת אליכם במצורף למכתבי זה".

לבד מהודעת הגב' גרטלר הנ"ל, לכל אורך ההליכים, מאז הטלת העיקול על פי ההחלטה מיום 3.7.2001 ועד היום לא הוגשה בתיק זה ו/או לבית המשפט המחוזי ו/או לבית המשפט העליון כל תגובה ו/או בקשה ו/או הודעה מטעם צד ג' 4 והוא אף לא יוצג על ידי עו"ד מטעמו.

נכון להיום לא הוגשה בתיק בקשה לתיקון הבקשה להטלת צו העיקול ו/או לתיקון הצו ו/או פרטיו של צד ג' 4 כפי שאלה פורטו בבקשה להטלת עיקולים מיום 3.7.2001. כן לא הוגשה בקשה להכיר בתחליף ההמצאה הנטען מיום 30.7.2001 לידי הגב' גרטלר.

צד ג' 4 לא היה חלק מההליכים בבית המשפט המחוזי ו/או בבית המשפט העליון. בקשות רשות הערעור שהוגשו לבית המשפט המחוזי על החלטות רשם ההוצאה לפועל (בר"ע 1190/04 ו- 2095/04) הוגשו על ידי החייבות ו/או צדדי ג' 3-1 בלבד, וצד ג' 4 לא פורט באף אחת מהן.
כמו כן, בקשות רשות הערעור שהוגשו לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (רע"א 7677/06 ורע"א 7929/06) הוגשו על ידי החייבות ו/או צדדי ג' 3-1 בלבד, וצד ג' 4 לא פורט באף אחת מהן.
טענות הזוכה:

11. לטענת הזוכה בית המשפט העליון הורה על בירור שתי שאלות עובדתיות ולא משפטיות, ואין מקום לבחינת הטענה לפיה לא בוצעה המצאה כדין של צו העיקול לצד ג' 4 ו/או שצד ג' 4 איננו ישות משפטית, ואלה חורגות מסמכות הרשם. לטענת הזוכה לאורך כל ההליכים לא התעוררה שאלת קיומו המשפטי של צד ג' 4 והעלאתה כעת הינה שגויה וגורמת לה עוול של ממש, ומכל מקום בית המשפט העליון לא הורה לרשם ההוצאה לפועל לברר שאלה זו.
הזוכה מלינה על כי ב"כ צדדי ג' 3-1 מעלים טענות בשם צד ג' 4 שעה שטוענים הם בפה מלא שאינם מייצגים את צד ג' 4.
הזוכה מאשרת שצד ג' 4 לא היתה חלק מההליכים בפני
בית המשפט העליון ולטענתה אין לצד ג' 4 אלא להלין על עצמו בלבד מאחר וצדדי ג' 3-1 שהינם במישרין ו/או בעקיפין "דן גרטלר" בחרו לטמון ראשם בחול ולהתעלם מקיומו של צד ג' 4. הזוכה מדגישה שבהחלטת בית המשפט המחוזי הורתה כב' השופטת שטופמן על זימון לחקירה של צדדי ג' 4-1.
כן טוענת הזוכה שצד ג' 4 הינו ישות משפטית עצמאית, ואף צדדי ג' 3-1 הודו בערעור בבית המשפט העליון בקיומה של אי.די.אי כישות משפטית עצמאית, ואף הביאו מכתב משרת המשפטים של קונגו בו הצהירה במפורש שנחתם הסכם זיכיון עם חברה בשם idi. אף צדדי ג' 3-1 קשרו את idi קונגו וזיהו אותה עם צד ג' 4 ובכך אוששה הזהות המוחלטת והבלתי ניתנת לערעור עם החברה הקונגולזית idi הפעילה ומחזיקה נכסים בישראל ובין צד ג' 4.
מוסיפה הזוכה וטוענת שחברת איי.די.איי כפי שהיא רשומה בתיק ההוצאה לפועל, היתה רשומה כצד בתיקים בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי, וצד ג' 4 לא ראה לנכון לאורך כל השנים בהן היה צד להליך לעתור לביטול ההליך נגדו ו/או לערער על החלטות בעניינו.
אף בהודעת הגב' ענת גרטלר, אשתו של צד ג' 1, מיום 30.7.2001 ישנה הודאה של הגב' גרטלר שאיי.די.איי הינה אישיות משפטית, שכן זו לא טענה שאין חברה כזו בנמצא אלא שבביתה לא מצויים משרדיה.
לעניין ההמצאה לצד ג' 4 טוענת הזוכה שזו בוצעה כדין ונושא הסמכות הבינלאומית כלל אינו מתעורר בענייננו שכן יש לאמץ את שיטת הידיעה הפורמלית. ההמצאה בוצעה לגב' גרטלר שהינה אשתו של המחזיק ב- 99% ממניות צד ג' 4 ומשזו מתגוררת עם מר גרטלר הרי ההמצאה בוצעה כדין. יתרה מכן טוענת הזוכה שמר גרטלר התייצב לדיונים כצד ג' 1 וכמנהל ובעלים של צד ג' 4 ועל כן ההמצאה שבוצעה למר גרטלר תקפה ביחס לשני כובעיו, הן כצד ג' 1 והן כמנהלי בעלים ונשיא של צד ג' 4.
מוסיפה הזוכה וטוענת שעל פי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי אף אם ההמצאה הוחזרה על ידי אשתו אין בכך כדי לגרוע מתוקפה שעה שזו בוצעה ל"מנהל או למורשה"
בכתובת מגוריו של מר גרטלר.
לשיטת הזוכה יש להורות על זימון צד ג' 4 לחקירה כפי שהורה בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי, שכן תוקפו של צו העיקול המקורי מיום 3.7.2001 מעולם לא הועם.
טענות צדדי ג' 3-1:

12. לטענת צדדי ג' 3-1 הבקשה לעיקול מיום 3.7.2001 הוגשה על ידי הזוכה כנגד צד ג' 4 "שלא על פי הדין ובחסר חמור, שלא לומר ברשלנות רבתי". משעד היום לא פעלה הזוכה לתיקון מחדלה בעניין זה אין לה אלא להלין על עצמה בלבד, ובפרט ששמו הנכון של צד ג' 4 ידוע היה לזוכה לכל הפחות מאז 9/2004 עת נמסרו לידיה מסמכי הרישום של idi קונגו מאת רשם החברות בקונגו.
לטענת צדדי ג' 3-1 לא ניתן להסתפק בציון האותיות איי.די.איי לצורך זיהוי ולא ניתן לפתור עניין זה באמירה "אצל דן גרטלר", ובפרט שבזמן הטלת העיקול פעלה חברה קשורה בשם דומה בפנמה ושמה idi – international diamond industries s.a.
לטענת צדדי ג' 3-1 מכתב הזוכה מיום 6.4.2014 בבקשה להכיר בהמצאה לאשתו של מר גרטלר מיום 30.7.2001 כהמצאה לאיי.די.איי מוכיח שהזוכה מודה שלא נרכשה סמכות ביחס לחברת איי.די.איי קונגו וכן שעליה לעתור להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט.
זאת ועוד, צד ג' 4 איננו מר דן גרטלר כי אם תאגיד זר שמקום מושבו בחו"ל ועל כן המצאה לגב' גרטלר לאו המצאה היא על פי תקנה 482 ו/או 484 לתקנות סדר הדין האזרחי.
הערכאות הקודמות לא בדקו בשום שלב את הטענות לעיל ומעולם לא קבעו כל קביעה שהיא ביחס לצד ג' 4; המסד העובדתי לרבות תוקף צו העיקול או המצאתו לצד ג' 4 לשם בירור השאלה האם נתפסו כספים כלשהם של החייבות מכח צו העיקול, הינו במובהק בגדר הדברים אשר נמסרו לבירורה של לשכת ההוצאה לפועל.
דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי ארוכות בכתבי הטענות בתיק לרבות בסיכומי הצדדים ראיתי לדחות את בקשת הזוכה לזימון צד ג' 4 לחקירה.

13. פסק הדין של בית המשפט המחוזי וכן החלטת בית המשפט העליון מיום 25.7.2013 שהורתה על עריכת בירור בעניין הכספים שהיו אצל צד ג' 4 ו/או סיווגם אינם חלים ביחס לצד ג' 4 משזה לא היה צד להליכים אלה, והם חלים ביחס לצדדי ג' 3-1 בלבד.

צד ג' 4 לא היה חלק מההליכים בבית המשפט המחוזי ו/או בבית המשפט העליון. בקשות רשות הערעור שהוגשו לבית המשפט המחוזי על החלטות רשם ההוצאה לפועל (בר"ע 1190/04 ו- 2095/04) הוגשו על ידי החייבות ו/או צדדי ג' 3-1 בלבד, וצד ג' 4 לא פורט באף אחת מהן, ואף לא היה צד להן.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.8.2006 מפורטים צדדי ג' 3-1 בלבד ללא כל איזכור של צד ג' 4. הסעיף הראשון של פסק הדין מיום 10.8.2006 המגדיר את הצדדים לפסק הדין הינו:
"בקשות רשות ערעור על החלטות ראש ההוצל"פ בתל אביב יפו (כב' הרשם י' גזית) מיום 17.10.2003 (בר"ע 1190/04) ומיום 16.5.2004 (בר"ע 2095/04) אשר קיבל את בקשת המשיבה 1 בבר"ע 1190/04 (להלן: "הזוכה") לעיקולם של כספי המבקשות בבר"ע 1190/04 (להלן: "המבקשות" או "החייבות") אצל המבקשים בבר"ע 2095/04 (להלן: "הצדדים השלישיים" או "צד ג'") ואשר קיבל את בקשת הזוכה לזמן את הצדדים השלישיים לחקירה בהתאם להוראות סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, בטרם הכרעה בבר"ע 1190/04".

בכותרת פסק הדין מפורטים המבקשים בבר"ע 2095/04 אותם כינה בית המשפט "הצדדים השלישיים" או "צד ג'" כדלקמן: דן גרטלר, די.ג'י.איי אינווסטמנטס בע"מ ודי.ג'י.איי יהלומים בע"מ. היינו צדדי ג' 3-1 ללא כל אזכור של צד ג' 4.
בהמשך, בעמוד 3 לפסק הדין, מתאר בית המשפט את הצדדים השלישיים: "הצדדים השלישיים הן שתי חברות ישראליות ובעל המניות בהן, אזרח ישראלי".
ובהמשך בעמוד 59 לפסק הדין: "כן טוענים הצדדים השלישיים כי התקשרותה של ממשלת קונגו, בוצעה עם צד רביעי, חברת idi. טענה זו, נתמכת, בנוסף, בתצהירו של נציגה הדיפלומטי של ממשלת קונגו מיום 14.4.2005 שהוגש בבר"ע 1190/04...."

הנה כי כן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו ביחס לצדדי ג' 3-1 בלבד וצד ג' 4 מוזכר בו פעם אחת ומכונה צד רביעי ולא אחד מהצדדים השלישיים.

על כן אין כל יסוד לטענת הזוכה לפיה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הורה הוא על זימון צדדי ג' 4-1 לחקירה.

כך אף בהליכים שהתקיימו בבית המשפט העליון. בקשות רשות הערעור שהוגשו לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (רע"א 7677/06 ורע"א 7929/06) הוגשו על ידי החייבות ו/או צדדי ג' 3-1 בלבד, וצד ג' 4 לא פורט באף אחת מהן ולא היה צד להן.
בכותרת החלטת בית המשפט העליון מיום 25.7.2013 לא צויין צד ג' 4 כי אם צדדי ג' 3-1 בלבד. בסעיף 3 להחלטת בית המשפט העליון מבהיר בית המשפט הנכבד מיהם אותם הצדדים השלישיים: "המבקשים ברע"א 7677/06; להלן: הצדדים השלישיים". על פי כותרת ההחלטה המבקשים בר"ע 7677/06 הינם צדדי ג' 3-1 בלבד.

אין כל ממש בטענת הזוכה בסיכומיה לפיה איי.די.איי כפי שהיא רשומה בתיק ההוצאה לפועל, היתה רשומה כצד בתיקים בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי, וצד ג' 4 לא ראה לנכון לאורך כל השנים לתקן זאת, משום שכאמור לעיל צד ג' 4 לא היה חלק מההליכים בבית המשפט המחוזי ו/או בבית המשפט העליון.

יודגש שההחלטות בתיק ההוצאה לפועל מיום 17.10.03 (נושא בר"ע 1190/04) ומיום 16.5.04 (נושא בר"ע 2095/04) לא הורו על זימון צדדי ג' 4-1 לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל (כטענת הזוכה) אלא קבעו, בהתאמה, שהכספים שעיקולם התבקש הינם נכסים מסחריים, ולפיכך הטלת עיקולים ברישום אצל צדדי ג' "אינה באה בגדר חסינות המדינה הזרה ואין כל מניעה מנקיטת הליכי עיקול בגינה", וכן שאין מקום לעכב ההכרעה בבקשה לזימון צדדי ג' לחקירה עד להכרעת בית המשפט המחוזי בבר"ע 1190/04 (כן נדחתה טענת צדדי ג' 3-1 לפיה אם יחויבו בתשלום כלשהו לזוכה הרי זה לא יפטור אותן מתשלום לחייבות וכך יאלצו הן לשלם פעמיים). בהחלטה מיום 16.5.04 אף הורה ראש ההוצאה לפועל דאז לצדדי ג' 3-1 לתמוך טענותיהם לעניין החיסון בתצהיר ובחוה"ד אך לא הורה על זימון לחקירה.

מהאמור לעיל עולה שצד ג' 4 איננו אחד מהצדדים השלישיים המפורטים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.8.2006 ו/או בהחלטת בית המשפט העליון מיום 25.7.2013 ועל כן עתירת הזוכה לזמן את צד ג' 4 לחקירה מכח החלטת בית המשפט העליון ו/או פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחית.

14. אף אם החלטת בית המשפט העליון ו/או פסק דינו של בית המשפט המחוזי היו חלים ביחס לצד ג' 4, סבורתני שלא היה מקום להורות על זימון צד ג' 4 לחקירה, כפי שיפורט להלן.

אכן בית המשפט העליון הורה לרשם ההוצאה לפועל לברר שתי פלוגתאות:
א. "האם היו בידי מי שעליו ביקשה הזוכה להטיל עיקול, כספים של קונגו, הרלוונטיים לבקשה זו.
ב. אם כן, מהו האופי של אותם כספים, האם מדובר בנכס שלטוני או בנכס מסחרי, בשים לב למבחנים השונים האפשריים לצורך סיווג הכספים, ובחינת שאלת חסינות המדינה מפני הליכי הוצאה לפועל".

במסגרת הבירור שעל רשם ההוצאה לפועל לערוך, צווה הוא על ידי בית המשפט העליון לשקול ולהחליט "כחוכמתו, ובאמצעים הדיוניים כטוב בעיניו". בניגוד לטענת הזוכה בית המשפט העליון לא הורה על דרך הבירור ובכלל זאת לא הורה על זימון צדדי ג' 3-1 ולבטח לא על זימון צד ג' 4 לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, שהרי זה לא היה צד להליך כאמור.
על מנת להכריע האם היו בידי צד ג' 4 כספים של החייבות שומה על רשם ההוצאה לפועל לברר האם צו העיקול אצל גורם זה אכן 'תפס' כספים כלשהם. בירור שאלה זו, ממילא כולל בחובו בירור 'יסודותיו' של צו העיקול, ועל כן טענות הזוכה לפיהן חרג רשם ההוצאה לפועל מסמכותו ו/או שבירור זה הינו בניגוד להחלטת בית המשפט העליון מיום 25.7.2013 נדחות.

15. יש לברר אם כן את עתירת הזוכה לזימון צד ג' 4 לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, בין אם החלטת בית המשפט העליון מיום 25.7.2013 חלה בעניין צד ג' 4 ובין אם לאו.

תקנה 71(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת: "בקשת עיקול בידי צד שלישי תפרט את שמו המלא ומענו של הצד השלישי שבידיו נמצאים או עשויים להימצא נכסים של החייב ואם היו לו סניפים, יצויין בבקשה מען המשרד הראשי של הצד השלישי".

"תנאי-בלעדיו-אין לניהול תקין של הליך משפטי הוא, שיעמדו זה מול זה שני בעלי הדין שבריבם נדרש בית-המשפט לפסוק. מקום שאין לך תובע, אין לך תובענה, ומקום שאין לך תובענה, אין בית-המשפט רשאי לפסוק, ואם פסק, לא קם מעשה-בית- דין. לפיכך חייב בית-המשפט להפסיק הליך ואף לבטלו, אם נוכח לדעת, שאין לפניו תובע או נתבע, כגון שחבר בני-אדם שתבע או נתבע, חסר ישות משפטית ועל-כן אין החוק מכיר בקיומו, ראה, [kazard bros. & co. v. midland bank; (1933) 148 l.t. 242, 244, ]5. כי וצא בזה, אם קיים בעל-דין, אך אינו מסוגל לפעול, בין שהוא קטין שאינו רשאי לתבוע אלא באמצעות אפוטרופסו או ידיד קרוב ובין שהוא תאגיד שאין לו מנהלים: [daimler v. continental tyre co.; (1916) 114 l.t. 1049, 1058, 6. והוא הדין אם קיים התאגיד ואף יש לו הנהלה, אך זו לא הרשתה הגשת התובענה בשם התאגיד, ראה [‎.danish mercantille co. ltd. v. beaumont, (1951) [7".

ע"א 207/74 the russian ecclesiastical mission in jerusalem נ' מדינת ישראל פ"ד כט(1), 836, 839.

בקשת הזוכה להטלת עיקולים אצל צד ג' 4 מיום 3.7.2001 לקתה בחסר באופן מהותי כך שפרטי צד ג' 4 לא פורטו כראוי ולא כללו שמו המלא ומענו של צד ג' 4, והזוכה הסתפקה בכיתוב: "איי.די.איי. אצל דן גרטלר, רח' עומרי 9, תל אביב 69016".

לא יכול להיות חולק שהשם שנכתב על ידי הזוכה "איי.די.איי" איננו יישות משפטית, ועל כן צו העיקול אינו תקף.
נוכח מהות הטענה לפגם מהותי בצו העיקול, לא מצאתי כל רלוונטיות בטרוניית הזוכה לפיה טענות אלו הועלו על ידי צדדי ג' 3-1 על אף שלכאורה צד ג' 4 אינו מיוצג בהליך והיה מקום לברר הטענות לגופן ללא קשר לזהות הטוען להן.

העובדה שהזוכה שגתה בציון שם צד ג' 4 נטענה באופן גלוי וברור על ידי צדדי ג' 3-1 במסגרת תגובתם מיום 28.3.2004 לבקשת הזוכה לזמנם לחקירה, שם בפרק המבוא לתגובה טענו צדדי ג' 3-1 כדלקמן: "הזוכה לא ציינה בבקשה או בצו כלשהו מיהו אותו צד שלישי מס' 4, המכונה על ידה "איי.די.איי": האם זו שותפות, חברה או אישיות משפטית אחרת, היכן וכיצד נתאגדה ומה מספר ההתאגדות שלה".

הנה כי כן טענת הזוכה לפיה "לאורך כל ההליכים לא התעוררה שאלת קיומו המשפטי של צד ג' 4 והעלאתה כעת הינה שגויה וגורמת לה עוול של ממש" איננה נכונה משום שזו נטענה מפורשות לפני למעלה מעשור.

אף שחלפו כמעט ארבע עשרה שנים ממועד הטלת צו העיקול, ואחת עשרה שנים מאז הוגשה תגובת צדדי ג' 3-1 לעיל במסגרתה טענו בפה מלא שצד ג' 4 איננו בגדר יישות משפטית, ואף שמסמכי הרישום של idi קונגו היו בידי הזוכה מאז 9/2004 (ככל הנראה בעקבות תגובת צדדי ג' 3-1 מיום 28.3.2004) - לא פעלה הזוכה לתיקון הבקשה להטלת צו העיקול ו/או לתיקון פרטיו של צד ג' 4 כפי שאלה פורטו בבקשה להטלת עיקולים מיום 3.7.2001.

צודקים צדדי ג' 3-1 ששומה היה על הזוכה לציין במסגרת בקשתה להטלת העיקולים מיום 3.7.2001 שכוונתה בשם אותו כינתה צד ג' 4, "איי.די.איי" היתה לחברה זרה הרשומה בחו"ל וכתובת משרדיה הרשומים הינה בחו"ל ולא בישראל. משהזוכה לא עשתה כן, ואף לא ראתה לנכון לעתור לתיקון צו העיקול לא ניתן לקבל טענתה כיום שצו העיקול הופנה כדין ל- idi קונגו.

יאמר כבר שהעובדה שבקשת הזוכה להטלת העיקולים, בין היתר אצל צד ג' 4, אושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל דאז ו/או שמזכירות ההוצאה לפועל הפיקה צו עיקול על שם איי.די.איי כמפורט בבקשת הזוכה ובהחלטת ראש ההוצאה לפועל דאז, אין משמעותה הכשרת הכשל של העדר פרטיו המלאים והנכונים של צד ג' 4 בבקשתה, ו/או אי ציון העובדה שכוונתה בצד ג' 4 הינה לחברה זרה שמקום מושבה בחו"ל.

לטעמי, ציון פרטיו של הגורם אצלו התבקש העיקול באופן כה שגוי ומנותק משמו האמתי של גורם זה הינו פגם היורד לשורשו של עניין ויש בו כדי לאיין את צו העיקול שכן לא קיימת ישות משפטית בשם איי.די.איי, והזוכה נמנעה מתיקון מחדל זה מאז 3.7.2001 ועד היום וחרף העלאת טענה מפורשת בעניין זה על ידי צדדי ג' 3-1 עוד ביום 28.3.2004 והעובדה שמסמכי הרישום של idi קונגו היו בידיה מאז 9/2004.

לרשות הזוכה עמד פרק זמן ארוך ביותר במהלכו יכולה היתה לפעול לתיקון פרטיו של צד ג' 4 ו/או לעתור להכרה במסירת צו העיקול, אך הזוכה היא שבחרה להותיר את צו העיקול המקורי כך שזה הופנה ל"איי.די.איי" שאיננו יישות משפטית כלל.

16. עתה טוענת הזוכה שניתן להכשיר את צו העיקול על אף הפגם בציון שמו של צד ג' 4 נוכח הודאת והבנת צדדי ג' 3-1 את כוונתה להטלת העיקול אצל idi קונגו. בכל הכבוד לזוכה אינני מקבלת את טענתה בעניין זה שכן לא ניתן להתגבר על הכשל בהטלת צו עיקול אצל גורם שאיננו קיים, הלכה למעשה, ולאחר מעשה לשייכו לגורם אחר, ובפרט שגורם זה הינו חברה זרה, נתון אותו היה על הזוכה לציין כבר במסגרת הבקשה להטלת צו העיקול, ועל אחת כמה וכמה שעה שעובדה זו היתה ידועה לזוכה משך למעלה מעשור אך היא בחרה במודע שלא לפעול לתיקון צו העיקול.

לא ניתן כטענת הזוכה להכשיר צו עיקול פגום זה רק נוכח העובדה שהליכים בין הצדדים מתמשכים "למעלה משש עשרה שנים בערכאות שונות" שכן הימשכות ההליכים אין בה כדי להכשיר פגם כה מהותי, ובפרט שהזוכה היא שנמנעה מתיקון הכשל אף שזה היה ידוע לה היטב לכל הפחות מאז נמסרה תגובת צדדי ג' 3-1 לבקשה לזמנם לחקירה ביום 28.3.2004 במסגרתה טענו צדדי ג' 3-1 מפורשות שצד ג' 4 איננו יישות משפטית.

אין בידי לקבל את טענת הזוכה לפיה צדדי ג' 3-1 הודו בערעור בבית המשפט העליון בקיומה של איי.די.איי כישות משפטית עצמאית, ואף הביאו מכתב משרת המשפטים של קונגו בו הצהירה במפורש שנחתם הסכם זיכיון עם חברה בשם idi ו/או שצדדי ג' 3-1 קשרו את idi קונגו וזיהו אותה עם צד ג' 4 ובכך אוששה הזהות המוחלטת והבלתי ניתנת לערעור עם החברה הקונגולזית idi הפעילה ומחזיקה נכסים בישראל ובין צד ג' 4. ראשית הזוכה איננה מדייקת בטענותיה. במכתב הנטען משרת המשפטים של קונגו צויין מפורשות שמה המלא של idi קונגו ולא idi כטענת הזוכה. במכתב נכתב מפורשות בסעיף 5: international diamond industries au congo s.p.r.l.. ולאחר מכן בסוגריים "idi". על כן לא ברור מה יש בכך להועיל לזוכה שטענה שצד ג' הינו "איי.די.איי" בלבד. שנית, העובדה שמאן דהוא פירט נכונה את שמו של idi קונגו במסגרת הליכים בבית המשפט העליון שצד ג' 4 כלל לא היה צד להם, שנים כה ארוכות לאחר הטלת צו העיקול, אין בה כדי להכשיר את הכשלים בבקשת הזוכה שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל למעלה מעשור קודם לכן וליצור בכך "אישוש זהות מוחלטת" כטענת הזוכה בינו ובין איי.די.איי.

העובדה שצד ג' 1 היה ו/או עודנו מנהל חברת idi קונגו אין בה כדי להכשיר את הודעת העיקול השגויה שהופנתה לגורם שאיננו קיים ואיננו בגדר יישות משפטית, שכן הפגם הינו פגם מהותי אותו לא פעלה הזוכה לתקן מהלך ארבע עשרה השנים האחרונות . (זאת למעלה מן הצורך שכן טענת הזוכה בעניין זה נטענה לעניין הכשרת ההמצאה לצד ג' 4 ולא בעניין הכשרת הודעת העיקול גופה).

העובדה שקיימת זהות חלקית ושולית בין השם שצויין על ידי הזוכה לבין השם אליו התכוונה הזוכה בבקשתה להטלת עיקולים ולא צויין בה ולו העובדה הבסיסית שהמדובר בתאגיד זר - אין בה כדי להכשיר את הפגם שנפל בבקשת הזוכה בדבר העדר יישות משפטית, אותו כאמור נמנעה הזוכה מלתקן עד היום, משך למעלה מארבע עשרה שנים.

אין כל ממש בטענת הזוכה לפיה חברת איי.די.איי כפי שהיא רשומה בתיק ההוצאה לפועל, היתה רשומה כצד בתיקים בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי, ראשית משום שכאמור איי.די.איי לא היתה צד להליכים בבית המשפט העליון ו/או בבית המשפט המחוזי, ושנית משום שהזוכה היא שאחראית לרישום שגוי זה והיא שלא פעלה לתיקון מחדלה מהלך כל השנים. לא ברור אף מי היה אמור לתקן פגם זה שעה שהגורם שנרשם על ידי הזוכה "איי.די.איי" אינו ישות משפטית כלל ומדוע זה אמור לפעול לתיקון מחדליה של הזוכה.

אף אין ממש בטענה לפיה צד ג' 4 לא ראה לנכון לאורך כל השנים בהן היה צד להליך לעתור לביטול ההליך נגדו ו/או לערער על החלטות בעניינו. שעה שאין יישות משפטית בשם שננקב על ידי הזוכה לא ברור מי אמור היה לעתור לביטול ההליך ומפאת איזה צורך היה עליו לפעול בעצמו לתיקון מחדליה של הזוכה.

כן אין ממש בטענת הזוכה לפיה בהודעת הגב' ענת גרטלר, אשתו של צד ג' 1, מיום 30.7.2001 ישנה הודאה של הגב' גרטלר שאיי.די.איי הינה אישיות משפטית, משום שלא טענה שאין חברה כזו בנמצא אלא שבביתה לא מצויים משרדיה. בכל הכבוד לזוכה לא ניתן ללמוד מהודעת הגב' גרטלר את שהיא מבקשת ללמוד ממנה, ומכל מקום אין בהודעת הגב' גרטלר כדי לתקן את מחדלה של הזוכה עצמה ברישום שגוי של פרטיidi קונגו.

מהאמור לעיל עולה שצו העיקול אינו תקף משום שהוטל אצל גורם שאיננו מהווה יישות משפטית והתעלמות הזוכה מטענות ברורות בעניין זה שנטענו לפני למעשה מעשור ואי תיקונו עד היום, איננו מאפשר הכשרתו בדיעבד.

17. כפי המפורט לעיל, לימים הוברר שכוונת הזוכה במילה "איי.די. איי" היתה לחברת idi קונגו. אף שטענה זו לא נטענה על ידי הזוכה (שעמדה על טענתה לפיה צד ג' 4 הינו ישות עצמאית) יש לברר האם ניתן לייחס ל- idi קונגו ידיעה והבנה שצו העיקול מופנה אליה על אף הטעות בציון שמה, וזאת במועד הטלת צו העיקול.

ברע"א 1016/08 ע.א.מ. קונדוס בע"מ נ' אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ, 14.1.10, [פורסם בנבו] בו נדון מקרה של הטלת עיקול על שם מותג מסחרי של החברה במקום על שם החברה עצמה, נקבע שאם כוונת צו העיקול היתה "גלויה וברורה", ולא יכולה להיות לגביה טעות, או אז לא רשאי היה מקבל הצו להתעלם ממנו, ואולם אל מול חובה זו של מקבל צו העיקול, יש לבחון את התנהלות הזוכה, שהרי "אילו התנהלה המבקשת באופן סביר, היתה מגלה מהרה שהצו אינו מקוים, ומבקשת להוציא צו חדש ומתוקן. ועוד נשוב ונזכיר, כי התרשלות המבקשת בניסוח הבקשה המקורית היא שהביאה אותנו עד הלום".

ובהמשך: "משחלפו שבועות והמבקשת היתה, או צריכה היתה להיות, מודעת לכך שהעיקול לא מומש והכספים לא הועברו, נעה המטוטלת לכיוון טענת המשיבה ל'הצדק סביר', במידה מסוימת למצער. רמת הפעילות המצופה מצד שלישי תלויה גם בהתנהלות הנושה. כיצד אמור מחזיק לפרש את שתיקתו של נושה, המודע לכך שצו - שמתחילה נפל בו פגם משמעותי - אינו מקוים? אכן, לעובדה שהכספים לא עוקלו "שני הורים", אך חלקה של המבקשת גדל והלך ככל שחלף הזמן".

בעניינו העיקול הוטל אצל "איי.די.איי" שאיננו השם המסחרי של idi קונגו. אף אם נצא מנקודת הנחה שכוונת צו העיקול אצל "איי.די.איי" היתה "גלויה וברורה" במועד הטלת צו העיקול, חרף טענת צדדי ג' 3-1 לפיה כוונת צו העיקול לא היתה ברורה משום שבאותו מועד פעלה חברה בעלת שם דומה בפנמה – יש לבחון את התנהלות הזוכה.
וכיצד פעלה הזוכה בעניינו? בשתיקה רועמת משך ארבע עשרה שנים והימנעות מתיקון צו העיקול – צו "שמלכתחילה נפל בו פגם משמעותי". התנהלות הזוכה מאז הוטל צו העיקול איננה סבירה לטעמי וככזו איננה יכולה לגרור חיוב idi קונגו במאומה.

אף אם ציון שמו של צד ג' 4 באופן שגוי מקורו בשגגה בתום לב של הזוכה (ולא בהטעייה כטענת צדדי ג' 3-1 לצורך הסוואת העובדה שמדובר בחברה זרה) הרי מרגע שצדדי ג' 3-1 העלו עניין זה על הכתב במסגרת תגובתם מיום 28.3.2004 וטענו בפה מלא "הזוכה לא ציינה בבקשה או בצו כלשהו מיהו אותו צד שלישי מס' 4, המכונה על ידה "איי.די.איי": האם זו שותפות, חברה או אישיות משפטית אחרת, היכן וכיצד נתאגדה ומה מספר ההתאגדות שלה" – שומה היה על הזוכה לפעול לאלתר לתיקון צו העיקול ומשלא עשתה כן שנים כה ארוכות, ואף לא פעלה לצירוף צד ג' 4 להליכים בבית המשפט המחוזי ו/או בבית המשפט העליון, פעלה היא באופן שאיננו סביר, שהרי ידוע היה לה היטב שהצו אינו מקוים והיא נמנעה במתכוון להוציא צו חדש ומתוקן. אופן התנהלות הזוכה איננו מאפשר חיוב idi קונגו כצד ג'.

אף אם במקרה זה "לעובדה שהכספים לא עוקלו "שני הורים"", הרי שהתנהלותה הבלתי סבירה של הזוכה מאז הטלת צו העיקול משך שנים כה ארוכות מעבירה האשמה לפתחה עד כי איננה יכולה להקים חיוב כלשהו של idi קונגו כיום, ובפרט שזו פורקה לפני שנים כה ארוכות. בנוסף, על פי ההלכה ברע"א 1016/08 ונוכח הזמן הרב שחלף - ממילא היה מקום לקבל טענת "הצדק סביר".

18. נוכח העדר אישיות משפטית וכן התנהלותה הבלתי סבירה של הזוכה מהלך כל השנים מאז הוטל צו העיקול ועד היום, הרי אף אם היתה מוכיחה הזוכה שצו העיקול נמסר כדין בשעתו (חרף השבתו ללשכת ההוצאה לפועל על ידי הגב' גרטלר כבר למחרת מסירתו), אין כאמור לעיל מקום לחיוב idi קונגו במאומה, ועל כן, אינני נדרשת לבחון את סוגיית המצאת צו העיקול לידי הגב' גרטלר, אשתו של צד ג' 1.

19. בהתאם להלכה הפסוקה העדר תגובה מטעם צד ג' לצו העיקול אין די בו על מנת לבסס קביעה שבידי צד ג' זה מצויים נכסים ברי עיקול, ועל הזוכה לזמן את צד ג' לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל על מנת לברר האם אכן מצויים בידיו נכסים ברי עיקול. רע"א 5222/93 גוש 1992 בנין בע"מ נ' חברה חלקה 168 בגוש 6181 בע"מ, 25.7.94 [פורסם בנבו];

בענייננו לא השיב צד ג' 4 לצו העיקול. בכך אין לבסס קביעה שמצויים בידיו כספים כלשהם, אך העדר התשובה לצו העיקול אינו מצדיק בנדון זימון צד ג' 4 לחקירה, שכן כפי האמור לעיל צג ג' 4 – איי.די.איי - אינו מהווה ישות משפטית כלל וצו העיקול לא תפס מאומה. על כן אין מקום להורות על זימונו לחקירה אף בהעדר תגובה מטעמו.

אף אם תאמר שכוונת צו העיקול היתה ברורה, הרי שעל פי ההלכה שנפסקה ברע"א 1016/08 הנ"ל התנהלותה הבלתי סבירה של הזוכה מאז הטלת צו העיקול ועד היום איננה יכולה לאפשר חיובו של צד ג' 4 – איי.די.איי ו/או idi קונגו במאומה, ועל כן אף מסיבה זו אין מקום להורות על זימון צד ג' ו/או idi קונגו לחקירה.

20. אשר לטענת הזוכה לפיה זימון צד ג' 4 אושר זה מכבר על ידי רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 16.5.2004 הרי שבשום שלב בתיק זה לא אושר זימון צדדי ג' 4-1 לחקירה על פי סעיף 46 כי אם נקבעו דיונים (שבוטלו) לשמיעת טענותיהם המקדמיות של צדדי ג' 3-1 עת הביעו התנגדותם לזימונם לחקירה וכן ביחס למסמכים שנדרשו לצורך החקירה, כאשר בשום שלב של ההליך לא נמסרה כל תגובה שהיא מטעם צד ג' 4, לא במענה לצו העיקול ולא במענה לבקשה לזמנו לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל.

יודגש שאף בית המשפט העליון לא הורה לרשם ההוצאה לפועל לזמן את צדדים ג' 4-1 לחקירה על פי סעיף 46 כי אם לדון בפלוגתאות לשקול ולהחליט "כחוכמתו, ובאמצעים הדיוניים כטוב בעיניו" בלבד.

בניגוד לטענת הזוכה ההחלטה מיום 16.5.2004 לא הורתה על זימון צדדי ג' 4-1, אלא קבעה שאין מקום להעתר לבקשת צדדי ג' 3-1 לעכב ההכרעה בבקשה לזימון צדדי ג' 4-1 לחקירה עד הכרעה בערעור על ההחלטה מיום 17.10.2003 ובקשת הזוכה לזימון צדדי ג' 4-1 לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל לא הוכרעה לגופה. בהחלטה זו אף הורה ראש ההוצאה לפועל דאז לצדדי ג' להמציא תצהיר וחו"ד לצורך דיון בטענת החיסיון שהעלו. (לא נעלם מעיני שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי נכתב שבהחלטה מיום 16.5.04 התקבלה בקשת הזוכה לזימון צדדי ג' לחקירה ואולם ההחלטה ברורה).

ביום 7.9.2006 הורתה רשמת ההוצאה לפועל דאז, נוכח האמור בשורות 16-14 בעמוד 60 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.8.2006 "ב"כ הצדדים יודיעוני מיהם הצדדים אשר יוזמנו לדיון, על מנת שאקבע מועד לדיון במעמד הצדדים ואורה למזכירות הלשכה לזמנם". אכן נקבע מועד לדיון בטענות המקדמיות של צדדי ג' 3-1 אך זה לא התקיים בפועל נוכח ההליכים שהתנהלו בבית המשפט העליון.

אף אם הורה בעבר רשם ההוצאה לפועל לזמן את צד ג' 4 לחקירה על פי סעיף 46, הרי שאותו צד ג' 4, לא ערער מעולם על ההחלטה לזמנו לחקירה על פי סעיף 46 ומשזה לא היה צד להליכים בבית המשפט המחוזי ו/או בבית המשפט העליון, לא ברור מדוע זה לא ראתה הזוכה לעתור לקביעת מועד לחקירתו בעשור שחלף. ככל שלדעת הזוכה ניתנה החלטה המורה על זימון צד ג' 4 לחקירה הרי שהיה עליה לפעול ליישומה.

אף עתה עותרת הזוכה לזמן את צד ג' 4 לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, היינו הזוכה מודה שהחלטה המורה על זימון לחקירה לא ניתנה בעבר.

נוכח המפורט לעיל והעובדה שלא קיימת יישות משפטית בשם שננקב על ידי הזוכה בבקשתה לזימון צד ג' 4 אינני רואה לזמן את צד ג' 4 לחקירה, שכן לא ניתן לזמן גורם שאיננו יישות משפטית לחקירה, אף אם ייחקר גורם שזהותו כלל איננה ברורה, לא היה מוביל הדבר לחיובו במאומה משום שלא ניתן לחייב גוף שאיננו יישות משפטית.

אם תאמר שצו העיקול אכן היה תקף, הרי שעל פי ההלכה ברע"א 1016/08 הנ"ל, אין מקום להורות על זימון צד ג' 4 לחקירה בשלב זה נוכח התנהלות הזוכה עד כה והימנעותה מתיקון צו העיקול עד היום.

על כן אני קובעת שלא היה בידי צד ג' 4, איי.די.איי – כפי שנרשם בבקשות הזוכה ובצו העיקול ולא תוקן עד היום על ידי הזוכה - כספים של קונגו, הרלוונטיים לבקשה זו, ומכאן שמתייתר הצורך להכריע בעניין אופיים של כספים אלה.

21. נוכח כל המפורט לעיל, בין אם החלטת בית המשפט העליון מיום 25.7.2013 ו/או פסק הדין של בית המשפט המחוזי חלים ביחס לצד ג' 4 ובין אם לאו; בין אם צד ג' 4 מהווה יישות משפטית ובין אם לאו; בין אם צו העיקול היה תקף ובין אם הטלתו באופן כה שגוי ומנותק משמו האמתי של idi קונגו הינה פגם היורד לשורשו של עניין ויש בה כדי לאיין את תוקפו; בין אם כוונת צו העיקול היתה "גלויה וברורה", ולא יכולה להיות לגביה טעות ובין אם לאו; ראיתי לדחות את בקשת הזוכה לזימון צד ג' 4 לחקירה על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל.

משנדחית הבקשה לזימון צד ג' 4 לחקירה - ממילא לא נדרש צד ג' זה להמציא כל מסמך שהוא לידי הזוכה.

22. אשר לצדדי ג' 3-1 – אחר עיון בטענות הצדדים ראיתי לאשר הבקשה לזמנם לחקירה על פי הוראות סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל ואין מקום לנהל דיון מקדמי (נוסף) בבקשה זו. ככל שיוברר בחקירה זו שהיו בידיהם כספים של החייבות, יבורר אופיים של כספים אלה.

אשר למסמכים אותם ביקשה הזוכה לחייב את צדדי ג' לצרף – משנדחתה לעיל הבקשה לזמן את צד ג' 4 לחקירה תמציא הזוכה לעיוני רשימה מתוקנת של המסמכים אותם היא מבקשת את צדדי ג' 3-1 להמציא בשים לב שהנטל להוכיח קיומם של כספים מוטל לפתחה, ורק אם תוכיח קיומם של כספים אלה יעבור הנטל לפתחם של צדדי ג' 3-1 להוכיח שכספים אלה חסינים ו/או פטורים מעיקול.
זכות תגובה תינתן לצד ג' ביחס לרשימה שתוצג על ידי הזוכה.
התוצאה:

23. על פי המפורט לעיל ביחס לצד ג' 4, איי.די.איי, נקבע שלא היו כספים של קונגו, הרלוונטיים לבקשה זו, ועל כן מתייתר הצורך להכריע בעניין אופיים של כספים אלה.

אשר לצדדי ג' 3-1 - מועד לחקירתם יקבע לאחר גיבוש רשימת המסמכים כאמור בסעיף 22 לעיל.

נוכח התוצאה היה מקום לחייב את הזוכה בהוצאות צד ג' 4, אך משצד ג' 4 איננו אישיות משפטית – לא ניתן צו כאמור.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים כמפורט ברישא ההחלטה.

י"ט אדר תשע"ה
10 מרץ 2015
תאריך

קרן גיל
, רשמת
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו
לפני כב' הרשמת קרן גיל

תיק 0153659010
10.3.2015
1









הוצלפ לשכות ההוצאה לפועל / 767 third avenue associates נ' הנציגות הקבועה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (פורסם ב-ֽ 10/03/2015)