פסקי דין על ערן כהן | פסקי דין על אמיר יוסף לניאדו

9554-02/15 א     15/03/2015




א 9554-02/15 ערן כהן נ' אמיר יוסף לניאדו








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 9554-02-15 לניאדו נ' כהן

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
1

בפני

כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני


המבקש / הנתבע

ערן כהן

ת.ז. 033489121
באמצעות בא כוחו עו"ד ארז מודעי


נגד

המשיב / התובע

אמיר יוסף לניאדו

ת.ז. 038231494
באמצעות בא כוחו עו"ד משה אליק




החלטה

בעניין: סילוק התביעה על הסף בשל חוסר סמכות מקומית

1.
ביום 4.2.15 הגיש התובע נגד הנתבע תביעת לשון הרע ע"ס 300,000 ₪ המתייחסת בעיקרה למכתבים בשפה האנגלית אשר נשלחו ע"י הנתבע ובא כוחו לתובע, לחברה המנוהלת ע"י התובע וכן למשקיעים ובעלי מניות נוספים בחברה. מדובר במכתבים הכתובים בשפה האנגלית כאשר הכתובת אליה נשלחו בכל הנוגע לנמנעים העיקריים מצוייה בחיפה.

2.
בסעיף 38 לכתב התביעה נטען כי בימ"ש השלום בחיפה מוסמך לדון בתביעה כיוון שהמכתבים נשלחו אל התובע ולמקום עסקי החברה שבניהולו ומקום המעשה שבשלו תובע כולם בחיפה. עוד נטען בסעיף 39 לכתב התביעה כי העדים אשר יוזמנו, שהם המכותבים של אותם מכתבים, רובם ככולם תושבי חיפה והסביבה.

3.
ביום 15.2.15 הגיש הנתבע את הבקשה שלפניי לסילוק התביעה על הסף בשל חוסר סמכות מקומית. כפי שציינתי כבר בהחלטת הביניים מיום 15.2.15 תידון הבקשה כבקשה להעברת מקום הדיון שכן בתי המשפט אינם נוהגים לדחות על הסף תביעה בשל חוסר סמכות מקומית לאור הוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט.

4.
ב"כ הנתבע מפנה לסעיף 8 לכתב התביעה בו נאמר כי עניינה של התביעה רישום דברי לשון הרע על גבי מכתבים. נטען כי התובע אינו טוען כי רישום ומשלוח המכתבים נעשו בחיפה ולכן התובע עצמו מוכיח כי מקום המעשה שבשלו הוא תובע אינו בחיפה. לפיכך נטען כי יש למחוק את הטענה בסעיף 38 לכתב התביעה בהיותה טענה עובדתית הפוכה לאמור בסעיפים 8 ו - 9 לכתב התביעה. עוד נטען כי תקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה מקנה סמכות מקומית לבימ"ש שלתחום שיפוטו נשלחו מכתבים. נטען כי התובע אינו טוען מפורשות לסמכות שכזאת ובצדק שכן טענה שכזו תרוקן מתוכן ותסכל את תקנה 3 (א) בכל מקרה בו נשלח מכתב כלשהו. בסעיף 19 לבקשה מוסבר כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כיוון שאין בה טענות המחייבות זאת.

5.
ביום 8.3.15 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי די בכך שהמכתבים נשלחו אל התובע ומקום עסקי החברה שבניהולו המצויים בחיפה כדי לקבוע כי מקום המעשה שבשלו תובעים מצוי בחיפה, דבר המקנה סמכות מקומית לבימ"ש זה בהתאם לתקנה 3 (א) (5). עוד נטען כי למעשה לכל בתי המשפט בארץ סמכות מקומית לדון בתביעה כיוון שהנתבע
פרסם את השמצותיו בכתובות אליהן שלח את המכתבים במטרה להוציא את דיבתו של התובע בפני
כולי עלמא. לתמיכה בטענותיו מפנה ב"כ התובע לפסיקת ביהמ"ש העליון ברע"א 530/12 שם נקבע כי כאשר הפרסום מופץ בכל רחבי הארץ כל בימ"ש בארץ קונה סמכות לדון בתביעה. עוד מפנה ב"כ התובע לפסיקת ביהמ"ש העליון לפיה אין זה ראוי בנסיבות רגילות להעלות טענה לחוסר סמכות מקומית במדינה קטנה כמדינת ישראל.

6.
ביום 12.3.15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. נטען כי יש להתעלם מהתגובה משום שהוגשה באיחור, אשר גרם לנתבע ממש בדמות הצורך להגיש בקשות בעניינים נוספים לבימ"ש זה. עוד נטען כי עיתוי התגובה נבחר בחוסר תום לב כך שהתגובה הוגשה ביום בו הגיש הנתבע בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה ולאחר הגשת בקשה זו. לגופו של עניין נטען כי בסעיף 4 לתגובה הועלתה טענה חדשה המהווה שינוי חזית אסור לפיה מקום ביצוע העוולות הוא בכל מקום בו נצפו התכנים המעוולים. נטען כי אין די בכך שהפרסום הופץ בתחום שיפוטו של ביהמ"ש אליו הוגשה התביעה על מנת להקנות סמכות מקומית לאותו בימ"ש. נטען כי כאשר נשלחים מכתבים אישיים, חלופת השיפוט המתאימה היא מקום מגורי הנתבע. באשר לפסיקה של ביהמ"ש העליון לפיה טענת חוסר סמכות מקומית ירדה מחשיבותה נטען כי אין הדבר מונע מבתי המשפט לדון ולפסוק בטענות לחוסר סמכות מקומית לפי תקנה 3.

7.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות שכן לבימ"ש זה סמכות מקומית לדון בתביעה לפי תקנה 3 (א) (5) לתקנות סדר הדין האזרחי שכן מקום המעשה שבשלו תובעים הינו בחיפה, לשם נשלחו המכתבים עליהם מבוססת התביעה. למסקנה דומה הגיע בימ"ש השלום בעפולה בת.א. 1260-04-08 חיימי נ' שמואל מור חב' חוקרים, החלטה מיום 8.2.09. באותה החלטה אליה הפנה ב"כ הנתבע במסגרת התשובה לתגובה, נקבע בסעיף 12 להחלטה כי די בכך שעצם פרסום המכתבים הנטען נעשה בערים בני ברק ורמת גן על מנת להקנות לבימ"ש השלום בת"א סמכות מקומית מאחר ועם הפרסום בערים אלה השתכללה לכאורה עוולת לשון הרע בת"א. באותו אופן ממש במקרה שלפנינו עם פרסום המכתבים עליהם מבוססת התביעה בחיפה השתכללה לכאורה עוולת לשון הרע בחיפה.

8.
כיוון שטענה ברוח זו הועלתה בסעיף 38 לכתב התביעה, אין מקום להתעלם מטענה זו בטענה שהיא סותרת את האמור בסעיפים 8 ו – 9 לכתב התביעה. יש לזכור לעניין זה כי הסעיפים הרלבנטיים אשר נועדו להסביר מדוע מוקנית לבימ"ש זה סמכות מקומית הם סעיפים 38 ו – 39 ולא סעיפים 8 ו - 9 המצויים תחת פרק המבוא שכותרתו "פתח דבר".

9.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ה, 15 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 9554-02/15 ערן כהן נ' אמיר יוסף לניאדו (פורסם ב-ֽ 15/03/2015)