פסקי דין על תמר שמואלי | פסקי דין על מיכאל שמואלי | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ

30006-12/13 א     16/03/2015




א 30006-12/13 תמר שמואלי, מיכאל שמואלי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 30006-12-13 בנק לאומי לישראל בעמ נ' שמואלי ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
11

בפני

כב' השופטת
עפרה אטיאס

מבקשים
1
.
תמר שמואלי

2
.
מיכאל שמואלי


נגד

משיב
בנק לאומי לישראל בע"מ




החלטה

בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה ע"י כב' הרשם שרעבי (בתוארו אז) ביום 2.6.2014.

להלן בקצרה העובדות הצריכות לעניין:

1.
ביום 16.12.2013 הגיש המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ
(להלן- "הבנק") תובענה כנגד המבקשים. תביעה מתוקנת הוגשה ביום 20.3.2014 .
2.
במסגרת התביעה נתבקש בית המשפט להצהיר כי המבקש הוא הבעלים של דירה בקומה ראשונה ברחוב אחד העם 12 בנהריה המסומנת כתת חלקה 6 בתשריט שערך המודד יוסי לוי (להלן- "הדירה"); כי המבקש רשאי להרשם כבעלים של הדירה, כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת הבנק בלשכת רישום המקרקעין ושטר המשכון שנרשם אצל רשם המשכונות חלים על דירה זו וכי הבנק רשאי להמשיך בהליכי מימוש המשכון הרשום על הדירה ולאחר רישום המשכנתא- בהליכי מימוש המשכנתא.
3.
התביעה המתוקנת הומצאה למבקשים ביום 1.5.2014.
4.
עוד קודם חלכן, ביום 23.2.2014
הגיש הבנק במסגרת הליכי הפש"ר שהתנהלו כנגד המבקשים (תיק פש"ר 31314-09-12) בקשה במסגרתה נתבקש בית המשפט של פש"ר לאפשר לבנק לנהל את ההליכים נשוא תיק זה. כב' השופטת קראי גירון בהחלטה מיום 25.4.2014 נענתה לבקשה.
5.
ביום 2.6.2014 ניתן כנגד המבקשים

פסק דין
כמבוקש בתובענה. פסק הדין הומצא למבקשים ביום 28.6.2014.
6.
בשלהי חודש יולי 2014 הגישו המבקשים באמצעות בא כוחם תובענה לעיכוב ההליכים לפינויים מן הדירה במסגרת ת"א 56176-07-14 (שלום חיפה) בטענה שמצבם הכלכלי קשה ואין באפשרותם לעמוד בהסדר התשלומים לסילוק הפיגורים שהוצע ע"י הבנק. בכתב ההגנה טען הבנק כי בית המשפט השלום אינו מוסמך לדון בתובענה בשל פסק הדין שניתן במסגרת הליך זה.
7.

ביום 3.9.14 התנהל דיון במסגרת ת"א 56178-07-14 הנ"ל. במהלך הדיון שב והבהיר המבקש כי אין באפשרותו לשלם את חוב הפיגורים בגין המשכנתא בתנאים כפי שנדרשו ע"י הבנק.

8.

התביעה נשוא ת"א 56178-07-14 נמחקה בסופו של דבר משום שהמבקשים לא הופיעו לדיון ולמבקשים נשלחה הודעת פינוי ביום 9.2.2015.
9.
בעקבות הודעת פינוי זו הפקידו המבקשים בידי הבנק ביום 6.2.2015 סך של 30,000 ₪ ואף חתמו על הסדר לדחיית מועד פינוי בתנאים כפי שפורטו בהסדר לדחיית הפינוי. גם לצורך עריכת ההסדר היו המבקשים מיוצגים ע"י בא כוחם,
עו"ד עבד אלמונעם.
10.
ביום 8.3.2015 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין.

טענות הצדדים:
11.
המבקשים אינם
משתיתים את בקשתם על עילת ביטול מחובת הצדק. המבקשים מודים כי קבלו את כתב התביעה ביום 1.5.2015, אלא שלטענתם, בשל טעות משפטית, לא הגישו בקשה לביטול פסק הדין במועד.
12.

המבקשים טוענים כי הגשת הבקשה באיחור אינה נובעת מזלזול בהליכי בית המשפט אלא בשל הליכי פש"ר בו היו נתונים מזה זמן רב וסברתם המוטעית כי גם הליך זה מתנהל תחת כנפי הפש"ר. המבקשים טוענים כי
לא בדקו את מהות התביעה ולא ידעו שעליהם להתנגד למימוש הנכס במסגרת הליך זה.
13.
המבקשים טוענים כי המבקש ואחיו הם אלו שבנו את בית המגורים שנבנה בכתובת אחד העם 12 בנהריה, כי בבעלותם של המבקש ואחיו היו מספר רב של דירות מה שאפשר להם לבחור איזו דירה לשעבד ובאלו תנאים. לטענתם, ממסמכי הבנק שצורפו לתובענה עולה כי הנכסים הממושכנים הן דירות 12/2 ו- 12/7 ולא דירת המבקשים, דירה 12/1 ברחוב אחד העם בנהריה.
14.
המבקשים טוענים כי מעולם לא היתה כוונה מצדם למשכן את דירת מגוריהם, כי לא סוכם על מישכון דירת המגורים וכי המבקשת מעולם לא ויתרה על זכויותיה מכח היות הדירה דירת מגורים.
15.
הבנק טוען כי אין בבקשה נימוק המצדיק הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין וכי טענת המבקשים כי לא נכנסו לעובי הקורה או כי טעו טעות משפטית אינה מקימה טעם מיוחד להארכת מועד.
16.
הבנק מפנה לחקירתם של המבקשים בפני
המנהל המיוחד בהליך הפש"ר שם הצהיר המבקש באופן מפורש כי קיימת משכנתא על דירת מגוריו.
17.

הבנק טוען כי מעולם לא היתה מחלוקת לגבי זיהוי הדירה וכי הקושי בזיהוי הדירה נבע מאי רישום בית משותף. נטען כי כאשר ניטלו ההלוואות הוצג בפני
הבנק תשריט שערך המודד בשנת 2001 שבו סומנה הדירה בה מתגוררים המבקשים כדירה מס' 7. לטענת הבנק, העובדה שהדירה נשוא התובענה ממוספרת בבנין כדירה מס' 1, אינה רלנבטית לזיהוי הנכס.
18.

הבנק טוען כי הבקשה לביטול פסק הדין כללית ולא מפורטת ואין בה כל הסבר לשאלה מה כן מושכן אם לא דירת המגורים; אין בבקשה הסבר להודאתו של המבקש בפני
המנהל המיוחד כיה דירה משוכנה לבנק;
אין בה הסבר לשאלה מדוע לא הועלתה הטענה כי הדירה נשוא התביעה לא מושכנה במסגרת ההסדר עם כונס הנכסים ומדוע הסכימו
המבקשים לקביעת מועד לפינוי הדירה אם זו לא מושכנה כלל להבטחת החוב לבנק.

19.

המבקשים בתשובתם טוענים כי תגובת הבנק אינה מגובה בתצהיר לאימות העובדות הנטענות בה ודי בכך כדי לדחותה. המבקשים טועני ם כי חלק
מן הדירות אכן מושכנו, אך לא דירת המגורים נשוא התביעה, כי הסדר הפשרה
לדחיית הפינוי נחתם תחת "לחץ" כדי למנוע פינויים מן הדירה, וכי לא הוגש כתב הגנה במועד בשל סברתם המוטעית כי הליכי הפש"ר מונעים התנגדות להליך הננקט ע"י הבנק.

דיון והכרעה:

20.
דין הבקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין להדחות.
21.
המועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
קבוע בחיקוק. משחלף המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין הקבוע בדין, על המבקש להאריך את המועד, להצביע על טעם מיוחד בהתאם
לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
22.
הוראת תקנה זו, המאפשרת הארכת המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו, מאזנת בין שתי מגמות: האחת, עיקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים, גם בשים לב לעומס הרב המוטל על בתי המשפט, כמו גם הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן בנוגע ל

פסק דין
בו זכה, והאינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית. והשנייה, מתן אפשרות להגשת בקשה באיחור מקום שקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת באופן המונע נוקשות יתרה בהפעלת סדרי הדין.
23.
בקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים: תחילה, יש לבסס קיומו של טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה, ורק אם נמצא טעם שכזה, יש לעבור לשלב השני בו נבחנים קיומם של שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של הטעם המיוחד שנמצא. במסגרת שלב זה, יינתן משקל לאינטרס הצד שכנגד בהסתמכות על סופיות הדיון, ובהקשר זה, יש משמעות לשאלה אם הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת תקופת הזמן להגשת ההליך המרכזי. שיקול נוסף שייבחן במסגרת זו, הוא סיכויי ההליך.

(ראו:
בש"א 1711/12
רוכמן נ' מענית
(19.6.12); בש"מ 6229/12 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (10.1.12)).
24.
ככלל,

טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין [
רע"א 10436/07
ציון נ' בנק הפועלים בע"מ
, פסקה 10 (פורסם בנבו, 28.4.2008)], ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי-כוחם, לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ [

רע"א 10436/07
הראל נ' בנק הפועלים
(פורסם בנבו, 28.4.2008)].
25.
במקרה שלנו, לא עלה בידי המבקשים להצביע על קיומו של טעם מיוחד
המצדיק הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. פסק הדין הומצא למבקשים בסוף חודש יוני 2014 ואלו הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 8.3.2015 היינו כשמונה חודשים (!!!) לאחר קבלת פסק הדין.
26.
אף שלאחרונה, חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות

שבדין, באופן
שאין לשלול,
על אתר, בקשה למתן ארכה מחמת
טעות ביחס למצב המשפטי הרי שנסיבות המקרה שבפני
נו אינן נופלות לקטגוריה זו.
27.
קשה להלום את טענת המבקשים כי סברו בטעות שאין באפשרותם לתקוף את ההליכים למימוש
הדירה מחוץ להליכי הפש"ר. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם החלטתה המפורשת של כב' השופטת קראי גירון אשר התירה את ניהול ההליך,
מחוץ להליכי הפש"ר. הטענה בדבר קיומה של טעות כאמור אינה מתיישבת עם העובדה שהמבקשים היו מיוצגים, ועם טענת הבנק כי הוא נושה מובטח. טענה זו אף אינה מתיישבת עם העובדה שהמבקשים בעצמם נקטו בהליכים משפטיים מחוץ להליך הפש"ר בניסיון לעכב את פינויים מן הדירה במסגרת ת"א 16176-07-14 (שלום חיפה) וזאת לאחר קבלת פסק הדין.

28.

גם אלו היו המבקשים צולחים את משוכת הטעם המיוחד לא היה בכך לסייע בעדם.
הבקשה הוגשה כאמור, באיחור ניכר, כשמונה חודשים לאחר שפסק הדין הפך לחלוט.
אינטרס ההסתמכות של הבנק שפסק הדין הפך לסופי הוא אינטרס "חזק". המבקשים לא טענו בהליך שהתנהל בפני
כב' השופט וגנר כי פסק הדין אינו מחייב אותם או כי בדעתם להגיש בקשה לביטולו, ואף חתמו עם הבנק על הסדר לדחיית מועד הפינוי מבלי שטענו, גם אז, כנגד תוקפו המחייב של פסק הדין.
יש להניח שהבנק לא היה נעתר לבקשת המבקשים לדחיית מועד הפינוי שהיה קבוע ליום 9.2.2015 אלו ידע על כוונתם להגיש בקשה לביטול פסק הדין חודש לאחר מכן.
29.
גם סיכוייו הלכאוריים של ההליך נמוכים. המבקשים אינם טוענים לביטול מחובת הצדק אלא מכח שיקול הדעת המסור לבית המשפט.
בבוא בית המשפט לדון על פי שיקול דעתו האם לבטל את פסק הדין, עליו לבחון את הטעם למחדלו של המבקש, האם נבע מזלזול בבית המשפט או שקיים נימוק ראוי לכך, וכן את סיכויי הגנתו של המבקש, כאשר הטעם השני הוא הטעם העיקרי. ראו:
רע"א 2694/92
אינג' פבר נ' הסוכנות היהודית לא"י
(פורסם בנבו, 5.8.1992);

ע"א 1205/03
א.ש. בוני הכפר בניה ופיתוח בע"מ נ' קמיל
(פורסם בנבו, 13.1.2005); וכן:

רע"א 7934/06
אבו קנדיל נ' עין הנצי"ב בקבוצת הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ
(פורסם בנבו, 18.4.2007).

לענין סיכויי ההצלחה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו כי יראה הגנה אפשרית. (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי,
מהדורה תשיעית, בעמוד 355).
30.
במקרה שלנו, לא הוצג ע"י המבקשים נימוק ראוי לביסוס התנהלותם, לא לענין אי הגשת בקשה לביטול פסק הדין במועד ולא להצדקת המחדל של אי הגשת כתב הגנה במועד. בחירתם של המבקשים להגיש בקשה לביטול פסק הדין רק לאחר שנכזבו כל ציפיותיהם לעכב את הליכי הפינוי, גובלת לטעמי בזלזול בהליכי בית המשפט, בפרט כאשר המבקשים היו מיוצגים ע"י עו"ד בהליכים שהתנהלו בעניינם, בקשר למימוש הדירה.
31.
טענת המבקשים כי הדירה נשוא התובענה לא מושכנה לטובת הבנק היא טענה כבושה, שלא נטענה בשום שלב, אף שהמבקשים היו מיוצגים כל העת ואף שהיו בפני
המבקשים הזדמנויות רבות להעלות טענה זו, הן בפני
בית המשפט של פש"ר, הן בפני
ראש ההוצאה לפועל, והן בהליך שהתנהל בפני
כב' השופט וגנר לאחר מתן פסק הדין נשוא הליך זה. אף תמוה הדבר שהמבקשים חתמו, לאחרונה, על הסדר עם הבנק לדחיית מועד הפינוי למרות שלטענתם מדובר בדירה שכלל לא מושכנה לטובת הבנק. התרשמותי היא כי הטענות העובדתיות החדשות כי הדירה לא מושכנה, שסותרות הודאת בעל דין של המבקש בפני
המנהל המיוחד, נולדו רק בעקבות החלפת היצוג.
32.

טענות ההגנה של המבקשים בבקשתם לביטול פסק הדין אף אינן עולות בקנה אחד עם חקירתו של המבקש בפני
המנהל המיוחד שם דווקא הודה כי דירת מגוריו ממושכנת לטובת הבנק וכי נותרה יתרת משכנתא לסילוק בסך של 400,000 ₪.
33.
אכן לצורך בטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה די בהגנה אפשרית ולא בהגנה בטוחה, ואולם זאת כאשר הוצגה סיבה מוצדקת וראוייה למחדלם של המבקשים.
סיבה כאמור לא הונחה בפני
י כלל. הודאת המבקש בפני
המנהל המיוחד כי הדירה מושכנה לבנק,
התנהלותם של המבקשים עד להגשת הבקשה כמו גם העובדה שהמבקש לא מבהיר בבקשתו אלו דירות כן מושכנו לבנק עפ"י שטר המשכון ומה עלה בגורלן שומטים במידה רבה את הקרקע תחת טיעוני הגנתם. למעשה, טענתו היחידה של המבקש היא שדירת מגוריו אינה דירה
12/7
משום שדירתו היא דירה מס' 1 בבנין, ואולם, טענה זו לבדה, לא די בה לביסוס טיעוניו במישור זה, שכן זיהוי הדירה צריך להעשות עפ"י תשריט ולא לפי מיקומה הפיסי של הדירה בבנין.
34.
העובדה שהבנק לא תמך תגובתו בתצהיר אינה מעלה ואינה מורידה שכן החלטתי זו מבוססת על כתבי טענות שצורפו לתגובה, אשר
שאינם שנויים במחלוקת ואשר לא מצאתי לה כל התייחסות בתשובת המבקשים.
35.
מכל הטעמים דלעיל הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין נדחית. רק לפנים משורת הדין ובכדי שלא לגרום לחייבים שהוכרזו לאחרונה כפושטי רגל לצור חובות חדשים בחסות הליך הפש"ר, איני עושה צו להוצאות במסגרת הליך זה.
36.
בשולי הדברים אומר כי בקשה זו של המבקשים היא במידה רבה בקשה שמטרתה לדחות את הקץ, שכן ממילא עם ההכרזה, מוקנים נכסי החייבים לנאמן, שהיה מצידו פועל אף הוא למימוש הדירה, אלמלא פעל הבנק קודם לכן למימוש בטוחתו כנושה מובטח.
37.
החלטתי זו ניתנה בפועלי כרשמת.

המזכירות תשגר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ה, 16 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 30006-12/13 תמר שמואלי, מיכאל שמואלי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/03/2015)