פסקי דין על שלום ויסמן | פסקי דין על ג'ימי אסיה

25696-03/14 סעש     21/03/2015




סעש 25696-03/14 שלום ויסמן נ' ג'ימי אסיה








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 25696-03-14


21 מרץ 2015
לפני:
כב' השופט תומר סילורה


התובע
:

שלום ויסמן
ע"י ב"כ: עו"ד דוד דרעי

-

הנתבע
:

ג'ימי אסיה

ע"י ב"כ: עו"ד מוטי גנץ

החלטה

1.
בפני
בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף כנגדו.

עיקרי העובדות הרלוונטיות

2.
התובע היה בזמנים הרלבנטיים להגשת התביעה מו"ל של מגזינים בתחום העיצוב, וכן הבעלים והמנהל של המכללה ללימודי עיצוב (להלן: "המכללה"). כחלק מהתמחות המכללה בעיצוב פנים, הוחלט על פיתוח רעיון חדשני של קורה "רב תחומי", שהיה בו איזון בין התחום הטכני לתחום היצירתי בתוך תוכנית הלימודים.
3.
בחודש דצמבר 2001 החלה המכללה בשיווק התוכנית המיוחדת וחיפוש אחר מרצים והחלה היענות והרשמה. הנתבע הגיש מועמדותו כמרצה במכללה והתובע החליט להעסיקו.
4.
בחודש אוקטובר 2002 החליט התובע לסיים העסקתו של הנתבע.
5.
לאחר פיטוריו, פנה הנתבע למכללה לבנייה בישראל (להלן: "המכללה לבנייה"), הציע לה לפתוח קורס עיצוב רב תחומי והחל לעבוד עבורה.
6.
בשנת 2003 הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבע והמכללה לבנייה לבית משפט השלום בתל אביב. במסגרת תביעתו טען התובע לפגיעה בזכויות יוצרים בקשר לחומרים לימודיים, לשון הרע והפרת הסכם ודרש פיצוי כספי בסך כולל של 250,000 ₪.
7.
ביום 9.5.05 התקיים דיון בתיק במסגרתו הודיעו התובע והמכללה לבנייה על פשרה אליה הגיעו (אשר קיבלה תוקף של

פסק דין
). הנתבע לא התייצב לאותו דיון ועל כן התבקש ואף ניתן

פסק דין
כנגדו בהיעדר התייצבות (להלן: פסק הדין").
8.
ביום 30.7.13
- כשמונה 8 שנים לאחר מתן פסק הדין - הגיש הנתבע בקשה לביטולו בבית משפט השלום, בין היתר מפאת היעדר סמכות עניינית של בית משפט השלום לדון בתובענה.

9.
ביום 26.2.14 החליט בית משפט השלום בתל אביב לבטל את פסק הדין שניתן בעניינו של הנתבע בהיעדר סמכות עניינית והעבירו לבית הדין לעבודה.

עיקרי טענות הצדדים לעניין בקשת הדחייה על הסף

טענות הנתבע

10.
לטענת הנתבע, התביעה הוגשה במקור בבית משפט השלום והיא הוגדרה כתביעה כספית בסך 250,000 ₪ משני הנתבעים גם יחד, כאשר כתב התביעה אינו מפרט איזה חלק מהסכום נתבע מהנתבע 1 ואיזה חלק מהנתבעת 2. בסופו של דבר הגיע התובע והנתבעת 2 (המכללה לבנייה) להסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
במסגרתו שילמה המכללה לבנייה לתובע פיצוי כספי. טוען הנתבע, לפיכך, כי לפי סעיף 83ב לפקודת הנזיקין וההלכה שבעקבותיו, מי שניזוק על ידי מספר מעוולים יחד רשאי לתבוע את נזקו מכל אחד מהם בתביעות נפרדות, אולם

פסק דין
שיינתן לטובתו של הניזוק נגד אחד המזיקים יהווה מחסום בסוגיית גובה הנזק. לטענתו, סעיף זה אינו חל רק על מעוולים במשותף, כי אם גם שעה שמדובר בתובענות אחדות על אותו נזק, בעילות משפטיות שונות (ע"א 132/86 אורנה ג'ורי - מדינת ישראל, 11.4.88).
במילים אחרות
: שעה שהתובע הגיע לפשרה עם הנתבעת 2 וכתב התביעה לא מפרט איזה חלק מהסכום נתבע מהנתבע 1 ואיזה חלק מהנתבעת 2 - הוא מנוע מלהמשיך לנהל את תביעתו כנגד הנתבע ויש להורות על סילוק התביעה על הסף.
טענות התובע
11.
לטענת התובע, נימוקי הבקשה לדחייה על הסף מבוססים על הנחה פרשנית חסרת שחר שעליה בונה הנתבע טיעון משפטי שגוי. בהקשר זה מציין התובע שבסעיף 28 לכתב התביעה מפרט התובע את ראשי הנזק אותם הוא תובע מכל אחד מהנתבעים. גם אם לא צויין סכום התביעה בגין כל ראש נזק, אין המשמעות היא כי מדובר בנזק אחד.
12.
זאת ועוד, דחיית תובענה על הסף הינה חריגה ביותר ונעשית רק כאשר אין מנוס וכשאין תוחלת לכתב התביעה.
דיון והכרעה
13.
על פי תקנות 44 ו- 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, רשאי בית הדין, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזו, לסלק על הסף כתב טענות.
14.
הלכה פסוקה היא שסעד של סילוק על הסף יינתן רק במקרים חריגים כפי שנקבע על ידי בית הדין הארצי בע"ע 408/07 מדינת ישראל - משה כהן והמועצה המקומית דיר אל אסד, 13.2.08:

"הלכה מושרשת היא כי סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף. כדברי חברי הנשיא סטיב אדלר: 'בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין' וכבר נפסק, כי 'בית דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות הטענות המופיעות בתביעה וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף' זאת מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה מבחינה דיונית… ואין היא טובה ליחסי עבודה', על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית".

15.
זאת ועוד, מעיון בכתב התביעה עולה שהתובע אכן פירט בסעיף 28 לכתב התביעה את הסעדים המבוקשים מכל אחד מהנתבעים: "התובע מעריך את נזקיו בסך כולל של 250,000 ₪ הכוללים פיצוי בגין לשון הרע והפרת ההסכם מהנתבע 1, פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים והפרת סימני מסחר מהנתבעים 1,2 ופיצוי כספי מהנתבעת 2 בשל הרווחים הכספיים שהפיקה מהקורס שהעבירה ושייך לתובע". כמו כן אפנה לסעיפים 13-14 לכתב התביעה שם מפרט התובע את הטענות שיש לו כנגד הנתבע בעילת לשון הרע.

16.
הנה כי כן, בניגוד לטענת הנתבע - בכתב התביעה התובע עותר לסעד ספציפי מהנתבע (לשון הרע והפרת הסכם) ולפיכך העובדה שהתובע הגיע להסכם פשרה עם המכללה לבנייה אינה מונעת ממנו להמשיך את התביעה כנגד הנתבע ואין מקום להורות בשלב מקדמי זה על דחית התביעה על הסף כנגדו.
17.
אמנם, כתב התביעה אינו מפרט את סכומי התביעה בגין כל ראש נזק, אולם אין הדבר פירושו שמדובר בנזק אחד (שכן מסעיף 28 לכתב התביעה עולה בבירור שיש לתובע עילת תביעה ספציפית כנגד הנתבע). בכל מקרה, בית הדין יעדיף תמיד להכריע בסכסוך לגופו של עניין ולא לדחותו על הסף גם על פני "מחדל פרוצדוראלי" הניתן לתיקון ועל כן אני מתיר לתובע, ולו למען הסדר הטוב, לכמת את הרכיב הנתבע על ידו בגין עילת התביעה של לשון הרע והפרת הסכם כך שהנתבע ידע בדיוק בפני
איזה סכום תביעה עליו יהיה להתגונן.
18.
בסיכומו של דבר, לא מצאתי כי בנסיבות העניין מתקיימת הצדקה להורות על סילוק התובענה על הסף. נהפוך הוא, לטעמי יש לברר התביעה, להציג ראיות הצדדים במלואן ולתת לכל צד את יומו בבית הדין.


סוף דבר:
19.

(א)
בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף - נדחית.
(ב)
התובע יודיע לבית הדין עד ליום 12.4.2015 איזה סכום נתבע על-ידו מהנתבע (בגין עילת התביעה של לשון הרע והפרת ההסכם).
(ג)
שאלת ההוצאות תלקח בחשבון בתום ההליך.
(ד)

המזכירות תקבע את התיק לדיון קד"מ
ניתנה היום, א' ניסן תשע"ה,
(
21 מרץ 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.






























סעש בית דין אזורי לעבודה 25696-03/14 שלום ויסמן נ' ג'ימי אסיה (פורסם ב-ֽ 21/03/2015)