פסקי דין על שריף אלטורי (קטין)

50013/01 פ     27/11/2001




פ 50013/01 מדינת ישראל נ' שריף אלטורי (קטין)




10


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פ 050013/01


בפני
:
כב' השופט שלי טימן


תאריך:
27/11/2001



בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

ע"י ב"כ עו"ד זוסמן



נ ג ד


שריף אלטורי (קטין)

הנאשם

ע"י ב"כ עו"ד פרידמן



גזר דין

1. לאחר שורה של בירורים (לרבות קבלת חוות דעת פסיכיאטרית), הודה הקטין בפני
– באמצעות סניגורו הנכבד, עו"ד יוסף פרידמן, בביצוען של העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לפיכך קבעתי, בהכרעת הדין, כי הנאשם ביצע שלש שעבירות של שוד מזוין, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; עבירה של נהיגה ללא רשיון, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה; ונהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.

לאחר מכן נתבקש ונתקבל תסקיר אודות הנאשם, והצדדים טענו לעונש.
עתה אני בא להחליט אם להרשיעו, ומהו העונש שיוטל עליו.

2. האישום הראשון עוסק בבעל רכב שהגיע לשכונת הרכבת בלוד, כדי לקנות כבש; פגש
בנאשם ושאל אותו היכן ניתן לבצע את הקניה. הנאשם אמר שיברר זאת בפלאפון של בעל הרכב, אולם משנוכח המתלונן שהנאשם איננו עושה כן, וביקש לקבל את המכשיר בחזרה- סירב הנאשם, הוציא מכיס מכנסיו אולר, הניף אותו אל מול המתלונן ונטל 50 ₪ שהיו מונחים על כסא המכונית שליד הנהג.

הנאשם נס מהמקום, כשהמתלונן בעקבותיו, ואז הגיע הנאשם לרכב, כשהוא משליך עליו אבן גדולה. המתלונן ניסה להסית את האבן מהמכונית ונפגע באצבעו.

האישום השני עוסק באירוע שהיה כשבועיים לאחר מכן. הנאשם נכנס למכונית שהגיעה לשכונה, ובה שני אנשים, בהסכמתם. אז שלף מברג ואמר למארחיו כי אתמול דקר אדם, וידקור גם אותם, אם לא יקנו לו קולה. השלושה נסעו לקיוסק, המתלוננים קנו לנאשם קולה, ואז כיוון אותם הנאשם בחזרה לשכונת הרכבת באיומי מברג, כשהוא מניף אותו בתנועות חדות; הורה לנהג לכבות את המנוע; נטל דיסקים שהיו במכונית, ופירק את הרדיו-טייפ במכונית, כשאנשים מתקהלים סביב, והמתלוננים נסים מהמקום ומותירים את רכבם מאחור.

האישום השלישי מתייחס לאירוע שהיה במרכז לוד, יום לאחר האירוע הקודם.
הנאשם עצר את המתלונן, שנסע ברחוב, ואמר לו שהוא זקוק לעזרה.
משעצר המתלונן את רכבו, שלף הנאשם סכין יפנית, הניפה לעבר הנהג ושאל אותו אם ברצונו למות. הוא הורה למתלונן לצאת מהמכונית, הטיח אגרוף בפני
ו, פתח את דלת המכונית, הוציא את המתלונן החוצה, התיישב במכונית ונסע מהמקום, אף שאין לו רשיון נהיגה.

3. שירות המבחן הגיש תסקיר ארוך ומפורט אודות הקטין, ופירט בו גם את נסיונות השיקום של הנאשם, לאחר איבחון פסיכולוגי שנעשה בו, במהלכו נמצא כמי שמתפקד ברמה גבולית מבחינה שכלית, ומי שמתקשה למצוא לעצמו שקט במישור הרגשי, תוקפן ומתנהג בבוז לפניות אליו.
יצויין כי בחווה"ד הפסיכיאטרית שנתבקשה בתיק שבפני
נקבע שמדובר בקטין עם רמת אינטיליגנציה גבולית, אימפולסיביות, והפרעת אישיות אנטי סוציאלית, הזקוק לטיפול והכוונה.

הוא הופנה למעון פתוח ע"י ביהמ"ש לנוער, ומשנכשל הנסיון הזה, הוכנס למעון הנעול "נוף הרים" בירכא לתקופה של שנתיים מיום 10.10.01, אולם ביום 9.1.00 הביע רצון לעבור לכלא. שוכנע להשאר, אולם ברח בכל פעם שהובא לדיון בביהמ"ש.

עם זאת – סבורה קצינת המבחן כי ארבעת חודשי המעצר זעזעו את הקטין, ועל כן שכנעה את המעון להסכים ולקבלו, כהזדמנות אחרונה לשיקומו.

4. הסניגור מאמץ, כמובן, המלצה זו, ומזכיר – את המובן מאליו – ששיקומו של קטין עומד בראש מעייניו של בית המשפט לנוער, והתגובה צריכה להתאים, קודם כל למצבו של הקטין ולטיפול בו. מה גם שזהו אינטרס של החברה שהנער ישוקם.
לפיכך מבקש הסניגור להחזירו למעון הנעול, שם עליו להמשיך ולרצות צו של יותר משנה; ולהסתפק בתקופת המעצר בה ישב בתיק שבפני
(כארבעה וחצי חודשים).

5. התובע הנכבד, עו"ד זוסמן
, סבור שאין מקום יותר לנסיונות השיקום של הנאשם, משום שהוא יחזור לסורו; וחובת המדינה לדאוג לבטחונם של אזרחיה. על פי התמונה המצטיירת- המקום היחיד לנאשם כזה הוא בית הסוהר.

אודה שלא הבינותי על איזה אישום רביעי דיבר התובע; על איזו מכונית מיוחדת במינה שלא נמצאה; וכיצד מצא בעברו של הנאשם שתי הרשעות ו-20 עבירות, על פי דפי המידע שהגיש, על רישומיו הפליליים של הנאשם.

אולם בסיכומו של דבר, מבקש התובע להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מאסר בפועל לתקופה ממושכת.

6. לדידי – אין ספק שמדובר בנער בעייתי מאד, עם רקע קשה ונתונים דלים, שאיננו מסוגל לשלוט על מעשיו, והם נראים מוזרים; לפחות בחלקם.

המקום האידיאלי – גם מבחינתו וגם מבחינתה של החברה – הוא מעון נעול, שינסה להרגילו לחיים נורמטיביים, למשמעת ולשליטה עצמית.
אולם מגיע רגע, שבו גם בית המשפט לנוער "מרים ידיו" ואיננו מסוגל לעזור לנער, שאיננו עוזר לעצמו ופוגע באחרים.

על שתי עבירות של גניבת רכב, עבירה של התפרצות לרכב והפרת הוראה חוקית – קיבל עונש של ערבות, ללא הרשעה.
על שלש עבירות נוספות הקשורות ברכב: נסיון לגניבת רכב, שבל"ר (כולל נהיגה ללא רשיון וביטוח) ופריצה לרכב, תוך גניבה מתוכו – קיבל עונש של 4 חודשי מאסר.

מהתסקיר עולה שנדון גם לשנתיים מעון נעול בתיק אחר, ושקיימים כנגדו תיקים רבים, בהם הוא טוען לחפותו.

7. והנה, בתיק שבפני
הוא מבצע שלש עבירות של שוד מזויין, כשהוא מאיים ומנופף במברג, באולר ובסכין יפנית; גונב חפצים, כסף, אביזרים יקרים, ולבסוף – מכונית שלמה; ונוהג בה ללא רשיון וביטוח, תוך סיכון שלומם של אזרחים רבים.

מוזרותו של הנאשם, ומניעיו ויכולתו – אינם מעניינים את קורבנות מעלליו המבוהלים, שסבלו מטראומה ונזקים כספיים.

נאשם כזה – גם אם הוא קטין – איננו יכול לצפות לנסיון נוסף (לאחר הנסיונות שכשלו) לשיקום, שאולי יצליח (עקב הטלטלה שעבר) ואולי לא, כשהוא מוחזר למעון הנעול על סף בגירותו, ו"נהנה" מעונש "מקוצר" המתבטא בימי מעצרו.

אין זה הצעד האידיאלי; אולם רק הרחקתו של הנאשם לתקופת מה, תוך המחשת חומרת מעשיו, ואיתות לקורבנותיו כי בית המשפט דואג גם לשלומם ולזכויותיהם – תוכל להתקבל במישור הציבורי, מבחינתו של בית המשפט המופקד על אכיפת החוק ובטחונו של הציבור.

עם זאת – ובאותה מידה – אין ספק, שעונשו ייגזר על פי קריטריונים מתחשבים ומקילים- יחסית לעונשים המוטלים על עבירות כאלה, למי שעברו מכביד, משום שמדובר בקטין; ולא קטין רגיל, אלא כזה שאומללותו מאמללת אחרים.

8. על פי כל אלה אני רואה להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ולהטיל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של שתי שנים (בניכוי תקופת מעצרו בתיק זה, מיום 03.7.01 ועד היום) ובמצטבר לכל עונש אחר שכבר הוטל עליו.
כמו כן מוטל עליו מאסר של שנה וחצי, על תנאי לתקופה של שלש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה כנגד רכוש שהיא פשע; עבירה כנגד רכב; נהיגה ללא רשיון; עבירה של אלימות; או עבירה של נשיאה או החזקה או שימוש בנשק חם או קר.

זכות ערעור 45 ימים מהיום.


ניתן והודע בדלתיים סגורות, בנוכחות התביעה, הנאשם וסניגורו היום 27.11.01


שלי טימן
, שופט












פ בית משפט מחוזי 50013/01 מדינת ישראל נ' שריף אלטורי (קטין) (פורסם ב-ֽ 27/11/2001)