פסקי דין על דן שמעון הרוש | פסקי דין על אבינועם הרוש | פסקי דין על גיא אבני | פסקי דין על זוהר יפת | פסקי דין על נילי שץ |

25740-01/15 תק     25/03/2015




תק 25740-01/15 דן שמעון הרוש, אבינועם הרוש נ' גיא אבני, זוהר יפת, נילי שץ








בית משפט לתביעות קטנות באשקלון



ת"ק 25740-01-15 הרוש ואח' נ' אבני עו"ד ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
3

בפני
כב'
הרשמת הבכירה עידית כלפה



התובעים:

1. דן שמעון הרוש

2. אבינועם הרוש


נגד


הנתבעים:

1. גיא אבני
, עו"ד

2. זוהר יפת
, עו"ד
3. נילי שץ
, עו"ד






החלטה

1.
תביעה קטנה לתשלום סך של 10,000 ₪, בגין ההפרש שבין שכר הטרחה שנקבע בפסה"ד בתא"מ 1463/09 (תביעה לתשלום שכ"ט שהגיש הנתבע 1 כאן כנגד התובע 1 כאן), לבין הסכום שנתבע בתיק הנ"ל, בטענה כי פסק הדין קובע כי המדובר בתביעת סרק של עורך דין (הנתבע 1 כאן) כנגד לקוחו (התובע 1 כאן).

התביעה הוגשה כאמור כנגד הנתבע 1, אשר הגיש כנגד התובע 1 תביעה לתשלום שכ"ט בגין ייצוגו בבית הדין לעבודה, וכן כנגד הנתבע 2, אשר הפנה את התובע 1 אל הנתבע 1 לשם ייצוגו בבית הדין, וכנגד הנתבעת 3, אשר כפי הנטען ע"י התובע 1 ביצעה את ייצוגו בפועל בבית הדין, מטעמו של הנתבע 1. שני האחרונים, הנתבעים 2 ו-3 לא היו צד להליך בתא"מ 1463/09, לא באו בכל דרישה שהיא לתובע 1 ואף לא שולם להם דבר על ידו.

כבר כעת יצוין כי אין כל יריבות בין התובע 2 לבין מי מהנתבעים ולא עומדת לו כל עילת תביעה, משלא היה כלל בעל דין בתא"מ 1463/09 ובהעדר כל תשתית עובדתית שתקים לו עילה.

2.
לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה כנגד הנתבעים להידחות.

תחילה באשר לנתבעים 2 ו-3, לאור עמדת התובע 1 כי תביעתו נסמכת על קביעות בית המשפט בתא"מ 1463/09, משלא דרשו מאת התובע 1 דבר וזה לא שילם להם דבר, ומאחר שכלל לא היו צד לתובענה הנ"ל, וכן בהעדר כל טענה בכתב התביעה העשויה להצמיח לתובע 1 סעד כנגד מי מהם, דין התביעה כנגדם להידחות על הסף.

בכל הנוגע לנתבע 1, דין טענותיו להעדר עילה ולקיומו של מעשה בית דין להתקבל ולהביא לדחיית התביעה.
כתב התביעה אינו מציג כל תשתית עובדתית המקימה עילת תביעה כנגד הנתבעים, לא בפן של האחריות המקצועית ואף לא בקשר לקביעות בית המשפט בתא"מ 1463/09, והוא אינו מציג מעשה נזיקי כלשהו בר תביעה.

למעשה, וליתר דיוק, התובע 1 אינו טוען כנגד תפקודם המקצועי של מי מהנתבעים במסגרת ייצוגו בבית הדין לעבודה, אינו מלין על אופן הייצוג או על תוצאותיו (הושג הסדר פשרה).

המחלוקת היחידה שנתגלעה בין הצדדים נגעה לתשלום שכה"ט המגיע לנתבע 1 בעבור ייצוג התובע 1, ובגינה הגיש הנתבע 1 את התביעה בתא"מ 1463/09. המחלוקת התייחסה לטענת הנתבע 1 מחד כי סוכם על שכר בגובה 20% מסכום הזכייה, בעוד שמאידך טען התובע 1 כי סוכם על שכר בגובה 10% בלבד, וכן באשר לסכום ממנו יש לגזור את אחוזי השכר, כאשר הנתבע 1 טען כי הם נגזרים מסכום הפשרה כולו, אשר כלל גם הסכמת המעביד לשחרור כספי קרן פנסיה (לנוכח הרקע להליך ותביעה שכנגד שהוגשה ע"י מעסיקתו של התובע1 בשל ראיות לביצוע מעשים של גניבה ממנה, על כל השלכות העניין), בעוד שהתובע 1 טען כי כספי הפנסיה אינם חלק מההסדר והוא זכאי להם ממילא ועל כן אין לגזור גם מסכום זה את שכה"ט.

הטענות המועלות כעת בכתב התביעה בדבר היות התביעה בתא"מ 1463/09 תביעת סרק וכל טענה שבפי מי מהתובעים כנגד שכה"ט שנתבע, הינן טענות שמקומן בהגנה כנגד התביעה שהוגשה, כפי שאכן נעשה בפועל.

3.
בית המשפט (כב' השופטת סבין כהן) דן בתובענה שמע עדויות הצדדים והכריע בה לגופה, כאשר הוא מקבל חלקית את טענות הנתבע 1 ומקבל חלקית גם את טענות התובע 1.
כך, קבע בית המשפט כי הנתבע 1 זכאי לשכ"ט בגין הטיפול המשפטי וקיבל גם את גרסתו באשר לגובה אחוזי השכר שסוכמו, בשיעור 20%. מובן, כי גרסתו של התובע 1 בנקודה זו נדחתה ע"י בית המשפט.
באשר לדרישת הנתבע 1 לגזור את האחוזים מסכום ההסדר הכולל, דן בית המשפט בשאלה האם המדובר בכספים שניתן לייחס אותם לכספי ההסדר, ולבסוף דחה את עמדת הנתבע 1 בנקודה זו. מובן, כי בנקודה זו קיבל בית המשפט את עמדתו של התובע 1.

בסיומו של פסק הדין (במסגרתו חויב התובע 1 בשכ"ט בהתאם לקביעות בית המשפט), נדרש בית המשפט גם לסוגיית הוצאות ההליך והכריע בה כך שלא חייב את התובע 1 בהוצאות.

בית המשפט הכריע אם כן במלוא טענות הצדדים, בבחינת קיומו של מעשה בית דין, ואף הכריע בשאלת הוצאות ההליך בשים לב לטענות והנסיבות כמפורש בפסק הדין.
מותב זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת בית המשפט בתא"מ 1463/09, ואף אינטרס סופיות ההליכים מוביל למסקנה כי הכרעתו המנומקת היטב של בית המשפט בהליך הנ"ל מסיימת את הסוגיה המועלית כעת בשנית.

כאמור, מלבד העלאת טענות שהינן תולדה של פרשנות התובעים את פסק הדין בתא"מ 1463/09, והעלאת טענות ההגנה שנטענו בהליך הנ"ל בשנית במסגרת הליך זה, לא הוצגה כל תשתית עובדתית שיהא בה כדי להקים עילת תביעה כנגד מי מהנתבעים. פסק הדין בתא"מ 1463/09 סיים את סוגיית תשלום שכה"ט בין הצדדים ואין מקום להעלות עוד טענות בנושא זה בהליך חדש.

4.
לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעים נדחית.

באשר לשאלת ההוצאות, ואף כי לנוכח דחיית התביעה יכול והיה מקום לחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים, הרי שלנוכח השלב המקדמי בו מצויה התובענה ועל מנת שלא להעצים את המחלוקות בין הצדדים, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ה, 25 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 25740-01/15 דן שמעון הרוש, אבינועם הרוש נ' גיא אבני, זוהר יפת, נילי שץ (פורסם ב-ֽ 25/03/2015)