פסקי דין על גור אריה המל | פסקי דין על שרות בתי הסוהר

1834/01 עעא     18/11/2001




עעא 1834/01 גור אריה המל נ' שרות בתי הסוהר




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עעא001834/01


בפני
:
כב' השופט בר-אופיר דוד
– סגן-נשיא
תאריך:
18/11/01



בעניין:
גור אריה המל





העותר

נ ג ד


שרות בתי הסוהר





המשיב

החלטה

1. העותר גור המל מרצה עונש של מאסר עולם בכלא איילון. מפעם לפעם נמצא העותר באגף הבידוד והוא מלין על התנאים השוררים שם. בקרתי בשבועות האחרונים בתאי הבידוד, ולא נותר לי אלא לאשר את תלונותיו של העותר. התנאים שם קשים מאוד. מצויים שם תאים קטנים שמתגוררים בהם שני אסירים או אסיר אחד. אגף הבידוד נמצא במבנה מנדטורי ישן נושן שהולך ומתבלה עם הזמן. מטבע הדברים דורש אגף כזה תחזוקה ושיפוץ מתמידים, אלא שהדברים אינם נעשים. אני מניח שמחדל זה נובע בעיקר מהעדר תקציבים, ובוודאי שלא מאדישותן של רשויות השב"ס כלפי מצוקה זו. התאים קטנים וצפופים, וכמעט שאין בהם מרחב מחיה מינימלי. אין שם כסאות ושולחנות, ועל האסירים לאכול את ארוחותיהם בתנאים מאולתרים בתוך תאיהם. התאים אינם מאווררים, ותפוקתם של המאווררים הנמצאים במסדרון איננה מספיקה כדי שיהיו במקום תנאים מינימליים של נוחות. אין הפרדה בין השירותים והמגורים הנמצאים באותו תא קטן, והדבר מהווה פגיעה חמורה בצנעת הפרט. לפי תלונתו של העותר נראה שגם האינסטלציה בתאים איננה תקינה. ייתכן שהאסירים תורמים גם הם את תרומתם לנזקים וקלקולים במערכות השונות, אלא שאחריות השב"ס היא לתקן את המתקנים הפגומים.

2. אין צורך להרבות במילים על החשיבות הנודעת להענקת תנאי חיים הוגנים לאסירים המרצים עונש מאסר ארוך או קצר כאשר יהיה. ההלכה הפסוקה אמרה לא פעם כי חומות הכלא אינן מפרידות בין האסיר לבין כבוד האדם. השהיה בבידוד , אף שהיא מהווה עונש משמעתי, איננה מכוונת לפגוע בכבוד האדם של האסיר הנענש. המדובר הוא בגישה אנושית בסיסית המעמידה במרכזה את רווחתו הסבירה של האסיר, גם כאשר הוא נכלא בתאי בידוד בשל התנהגותו בכלא. בית המשפט העליון (מפי השופט י' זמיר) אמר את הדברים הבאים:

" הסמכות לנהל בית סוהר מקנה בידי הנציב, או בידי מנהל בית הסוהר, שליטה על חיי האסיר כל יום כל שעה, מבוקר עד בוקר, בכל אשר יעשה, בתנאי חיים קשים המחייבים משמעת חמורה. אין אדם שכפוף ותלוי ברשות מינהלית לשבט או לחסד כמו אסיר. ואין רשות שמכתיבה אורחות חיים לאדם כמו שירות בתי הסוהר. לרשות מינהלית רגילה יש סמכות נקודתית, לעניין מסוים בתנאים מסוימים, ואילו לנציב בתי הסוהר או למנהל בית סוהר יש סמכות גורפת ונמשכת. ניהול בית סוהר הוא תפקיד מורכב מאד. כשם שהוא דורש עוצמה רבה, כך הוא מחייב גם רגישות רבה. הוא דורש שמירה על הסדר והבטחון, ועם זאת הוא מחייב שמירה על כבוד האדם, ומעבר לכך אף הכנה של האסיר לחיים תקינים בחברה לאחר בית הסוהר. הסמכות של שירות בתי הסוהר אינה דומה, מבחינת המהות וההיקף, לסמכות מנהלית רגילה.

ההבדל במהות ובהיקף של הסמכות צריך להתבטא גם במהות ובהיקף של הביקורת השיפוטית על הפעלת הסמכות. כמו בהפעלת הסמכות, כך גם בהפעלת הביקורת השיפוטית על הסמכות, נדרשים איזון ורגישות יותר מן הרגיל. מצד אחד, בגלל התלות הגדולה של אסירים בסוהרים, ומחמת החשש מפני שימוש לרעה בכוח שבידי הסוהרים, כוח שמופעל מאחורי חומות גבוהות, יש צורך כפול ומכופל בביקורת של בית המשפט על שירות בתי הסוהר. אכן, בית המשפט הוא אשר שלח את האסירים אל בין החומות; אך עכשיו, שהחומות סוגרות עליהם, בית המשפט הוא אביהם של אסירים. פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב -1971, מקנה (בסעיף 62א) רשות לכל אסיר להגיש עתירה לבית המשפט 'בכל עניין הנוגע למאסרו'... בתי המשפט מטים אוזן לאסירים מתוך רצון לעזור להם ככל שהעניין מוצדק" (עע"א 7440/97 מ"י נ' גולן, פ"ד נ"ב (1) 1, 8-7).

3. הליקויים בתאי הבידוד חייבים לבוא על תיקונם, למרות כל הקשיים האובייקטיביים שרשויות השב"ס עומדות בפני
הם מדי יום, כולל החבלות ברכוש שמבוצעות בידי אסירים. אני מציע לנציבות לעשות כל מה שניתן כדי לתקן את הדברים בכל הדחיפות.

4. העותר בקש כי אורה לרשויות השב"ס לייחד לו תא מסוים באגף הבידוד, אם וכאשר יהיה עליו לרצות עונש נוסף באגף הבידוד. בקשה זו נדחית מכיוון שמיון האסירים לתאים השונים הוא עניין מובהק של מנהל האגף לענות בו.

5. עיקר הדברים: העתירה נדחית, אולם נציבת השב"ס מתבקשת לבחון את האפשרויות לתיקון דחוף של הליקויים.
ניתנה היום, 18.11.2001, בהעדר הצדדים ובאי כוחם. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לנציבת השב"ס, לב"כ השב"ס ולעותר.
דוד בר-אופיר, שופט סגן-נשיא









עעא בית משפט מחוזי 1834/01 גור אריה המל נ' שרות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 18/11/2001)