פסקי דין על טדגי שלמה | פסקי דין על עמיר עירן | פסקי דין על אוזן אמיר |

3678/02 פ     24/10/2004




פ 3678/02 מדינת ישראל נ' טדגי שלמה , עמיר עירן, אוזן אמיר




13
בתי המשפט

פ 003678/02
בית משפט השלום באר שבע
24/10/2004
תאריך:
כב' השופט נ. אבו טהה

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
משה קליין

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . טדגי שלמה
- נידון
2 . עמיר עירן
- בהעדר
3 . אוזן אמיר
- בעצמו

הנאשמים
פרוטוקול
ב"כ המאשימה:
הנאשם 2 לא התייצב. הבנתי מהנאשם 3 כי הוא נסע לסלובקיה הואיל והוא חי שם.

הנאשם 3:
הנאשם 2 הוא חבר שלי והוא נסע לסלובקיה כי רעייתו מתגוררת שם הוא אמור לחזור בקרוב.
את ההזמנה לדיון קיבלתי רק לפני שלושה ימים. הנאשם 2 לא היה בארץ כאשר נשלחה ההזמנה.
הכרעת דין

1. כנגד הנאשמים 1, 2 ו-3 הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין בכך שביום 31.1.02 העליבו הנאשמים את עובד הציבור השוטר אבינועם בן דוד, בעת שמילא תפקידו כחוק בכך שאמרו לו: "אתה חתיכת אפס, בן זונה, זבל גדול חרא".

2. בתאריך 16.9.03, הודה הנאשם 1 בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום בפני
כב' השופטת דרורה בית אור ונידון בפני
ה. לבקשת המאשימה, הנאשם 1 הוסף כעד תביעה.

3. הנאשמים 2 ו- 3 כפרו בעובדות שיוחסו להם בכתב האישום.

4. עד תביעה מס' 1, השוטר אבינועם בן דוד, העיד בפני
כי בעת שהיה בסיור שגרתי ברכב משטרתי ברח' הראשי בנתיבות, הבחין ברכב מסוג "אפולו" שחונה במצב שמפריע לתנועה ועל כן, ביקש מהנהג (הנאשם 1) לפנות את המקום וזאת באמצעות כריזה. אולם, משלא שעה הנהג לקריאה, ניגש אליו השוטר וביקש ממנו שיציג רשיונות והסביר לו שהוא ביצע עבירת תנועה.

בהמשך, השוטר ניגש לניידת המשטרתית כדי לרשום דו"ח תנועה לנהג ובמקביל ניגש אליו הנהג ושאל אותו אם הוא מתכוון לרשום לו דו"ח. משהשיב לו שכן, קילל אותו במילים "בן זונה ואפס".

עוד מוסר העד, כי יחד עם הנהג היו הנאשמים 2 ו- 3 ברכב. בעת שהמתין להגעת ניידת נוספת, פנה אליו הנאשם 3 ואמר לו:"אתה סתם מתלהב יא חתיכת אפס".

עוד מוסר העד, כי באותו מעמד פנה אליו הנאשם 2 ואמר לו:"אתה אפס מאופס, זבל גדול, חרא".

עוד מסר העד, משהגיעה הניידת הנוספת, ביקש מהנאשמים להתלוות אליו לתחנה, אולם הם סירבו לעלות לניידת ואז הסכים שהם יגיעו ברכב שלהם לתחנת המשטרה ושם הודיע להם את סיבת העיכוב וגם בתחנת המשטרה המשיכו הנאשמים לקלל אותו במילים "אתה שקרן, אתה אפס".

5. בחקירתו הנגדית של העד על ידי הנאשמים 2 ו- 3, לא נשאל העד שאלה כלשהי בנוגע למעשה העבירה המיוחס להם בכתב האישום.

6. עד תביעה מס' 2, שלמה אטדגי (הנאשם 1), בעדותו מסר:"אני ושני חבריי הינו ברכב שלי, הסתובבנו. אחד החברים היה צריך לעשות סידור בעירייה, מול התחנה, השוטר עבר ואמר לי להזיז את האוטו, אמרתי לו שאני תכף זז והוא אמר לי שאם לא אזיז את האוטו אני אשא בתוצאות. השוטר עשה פרסה בקו לבן, התפרץ אלינו וביקש את הרשיונות והוא ניגש לניידת לרשום לי דו"ח. התפרצתי אליו מתוך כעס".

עוד מסר בעדותו כי שני הנאשמים 2 ו- 3 אין להם שום עניין בזה, אני אמרתי שאני אשם, הודיתי וזהו.

בחקירתו הנגדית, מסר העד, כי כל מה שאמר בהודעתו במשטרה אמת. וכי במהלך הויכוח עם השוטר שני הנאשמים היו ברכב ולא התערבו כלל.

אמרתו של העד, שנמסרה במשטרה, הוגשה בהסכמתו וסומנה ת/1.

בחקירתו הנגדית הוצגה בפני
ו אמרתו, ת/1, בה מסר: "חברים שלי, שניהם יצאו מהרכב וכל אחד מהם זרק הערה לשוטר והם אמרו לו מה קרה לך, למה אתה רושם דוח. והשוטר פירש את זה כאיום או העלבת שוטר והזמין ניידת תגבורת. הוא ביקש ממני לעלות לניידת ואמרתי לו שאני אבוא עם הרכב שלי לתחנה. בסופו של דבר הוא הסכים והגעתי לתחנה יחד עם שני הנאשמים".

בתשובה לאמור לעיל, השיב העד: "אני מאשר את הדברים שנאמרו שם".

בהמשך, מסר העד בחקירתו הנגדית כי הנאשמים הם החברים שלו וגדלו יחד וכי לפני העדות בבית משפט דיברו על התיק.

7. בחקירתו הנגדית של העד על ידי הנאשם 3, לא נשאל העד שאלה כלשהי בנוגע לעובדות המיוחסות לו בכתב האישום מלבד האמירה "מה קרה לך, למה אתה רושם דו"ח" והעד השיב, כי למעט משפט זה, לא אמרו הנאשמים דבר.

8. הנאשם 2 ציין כי הואיל וכל השאלות נשאלו על ידי הנאשם 3, אין לו שאלות נוספת לעד.

9. הנאשמים 2 ו- 3 הסכימו שאימרותיהם במשטרה תוגשנה במקום חקירה ראשית ובהתאם לכך, התקבלו וסומנו ת/2 ו- ת/3.

10. הנאשם 2 בחקירתו הנגדית השיב, כי בחקירתו במשטרה לא נשאל כלל על הדברים המיוחסים לו בכתב האישום. והשאלה היחידה שנשאל הינה, האם אמר את המילה שקרן לשוטר ותו לא.
בהמשך, השיב כי גם אם חברו , עד תביעה 2, אמר בעדותו כי התערב בשיחה, זה לא נכון. אולי זה החבר השני (נאשם 3).

11. הנאשם 3, בחקירתו הנגדית, השיב:
"אין לי כל הכרות קודמת עם השוטר אבינועם".
בתשובה לשאלה אם היתה לשוטר סיבה להעליל עליו, השיב: "לא אני לא חושב".

עודבחקירתו הנגדית, משנשאל למה התכוון כאשר אמר:"שהענין יצא מפרופורציה" השיב: "הכוונה היתה לכך שהשוטר לא היה צריך לעשות פרסה בקו לבן, לצעוד אלינו בזעם, לכך התכוונתי. לפעמים מילה מלטפת היתה סוגרת את הענין בטוב. לא תקפנו, לא דיברנו. אם היה בנועם, לא הינו מתפרצים".

12. התביעה בסיכומיה ביקשה להרשיע את הנאשמים בעבירה שיוחסה להם. התביעה מבקשת מבית המשפט להאמין לעדי התביעה ולדחות את גרסת הנאשמים.

טוענת התביעה, כי עדות השוטר אבינועם נתמכת בעדותו של עד תביעה 2. כמו כן, מפנה לסתירות בדברי הנאשמים בין מה שמסרו באימרותיהם במשטרה לבין עדותם בבית משפט.

הנאשם 2 מבקש לדחות את עדות השוטר ולקבל את עדותו.

הנאשם 3 מבקש לדחות את עדות עדי התביעה ולקבל את עדותו ולראות בעדות הנאשם 2 כעדות תומכת בגרסתו.

13. המתלונן, עד תביעה 1 עשה עלי רושם מהימן, ואילו גרסת הנאשמים אני דוחה בחוסר אמון ואלה טעמי:

א. עדותו של המתלונן עקבית וסדורה ולא נסתרה במהותה בחקירה הנגדית.

ב. הנאשמים בעדותם הן בפני
והן באימרותיהם במשטרה, ת/1 ו- ת/2, אישרו את
גרסתו של המתלונן למעט האמירות המיוחסות להם.

ג. לעניין האמור בסעיף ב' לעיל, ראה עדות הנאשם 3 בחקירתו הנגדית עמ' 16 לפרוטוקול: "לפעמים מילה מלטפת היתה סוגרת את הענין בטוב. לא תקפנו, לא דיברנו. אם היה בנועם לא היינו מתפרצים".

ד. תימוכין לגרסתו של השוטר, מצאתי בעדותו של עד תביעה 2 בת/1 "חברים שלי,
שניהם יצאו מהרכב וכל אחד מהם זרק הערה לשוטר".

ה. עד תביעה 2, בחקירתו הנגדית, אישר את הדברים שמסר באימרתו - ת/1.

ו. הנאשם 1 באימרתו במשטרה, ת/1, טען שהוא לא זוכר אם אמר לשוטר שקרן ובעדותו בפני
, הכחיש שהתערב בשלב כלשהו בשיחה שהיתה בין השוטר לבין עד תביעה 2 . לעניין זה, מצאתי להעדיף את דברי עד תביעה 2, שאכן הנאשם 1 התערב בשיחה שהיתה בין השוטר לבין עד תביעה 2.

ז. הנאשם 3 באימרתו ת/3 מסר: "ירדתי מן הרכב וישבתי על המעקה והשוטר התווכח עם הנהג. אני לא אמרתי לו אפס ולא שום דבר". בעוד שבחקירתו הנגדית מסר: "אם היה בנועם לא היינו מתפרצים".

עוד השיב הנאשם 3, כי לא היתה כל סיבה לשוטר להעליל עליו ולא היתה לו כל הכרות קודמת עם השוטר.

14. לאור כל האמור, בקבלי את עדותו של המתלונן הנתמכת בעדותו של עד תביעה 2 ובדחותי בחוסר אמון את גרסת הנאשמים, אני מרשיע את הנאשמים בעבירה על פי סעיף 288 לחוק העונשין, דהיינו העלבת עובד ציבור בעת שמילא תפקידו כחוק.

ניתנה היום ט' בחשון, תשס"ה (24 באוקטובר 2004) במעמד הצדדים.

נסר אבו טהה- שופט

ב"כ המאשימה
מגיש הרשעות קודמות.

הנאשם:
אני מאשר את המרשם הפלילי.

החלטה
התקבל וסומן ת/1.

ניתנה היום ט' בחשון, תשס"ה (24 באוקטובר 2004) במעמד הצדדים.

נסר אבו טהה- שופט

ב"כ המאשימה טוען לעונש:
מדובר בעבירה של העלבת עובד ציבור בה הוא מבטא יחס של בוטות וזלזול כלפי החוק, כלפי האחראים על אכיפת החוק. יש לציין שזו לא העבירה הראשונה שמורשע בה הנאשם וכי רק לאחרונה בשנת 2003 נידון ללא הרשעה בעבירה של העלבת עובד ציבור.
התביעה מבקשת להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס כספי גבוה כדי שזה ירתיע את הנאשם מלחזור ולבצע את המעשים בהם הורשע בכתב האישום.

הנאשם 3:
אני מביע חרטה אני מבקש להתחשב בי.
אני מתנגד לבקשת התובע להטיל עלי מאסר על תנאי אני מוכן לשלם קנס משולש במידה ואגיע לבית המשפט שנית. אני מבטיח שלא אעשה זאת שוב.

גזר דין (בעניינו של הנאשם 3)
הנאשם הורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.
ב"כ המאשימה עותר להשית על הנאשם מאסר על תנאי וקנס.
הנאשם יליד 1977 ולחובתו רישום פלילי בגין עבירה דומה מיום 12.9.02 שם נידון לערבות על סך 2000 ₪. הנאשם, הביע בפני
חרטה על מעשיו וביקש להסתפק בהטלת קנס בלבד.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א. חודש מאסר על תנאי מהיום למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע.
ב. 500 ₪ קנס או יומיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 31.12.04.

זכות ערעור תוך 45 ימים.
ניתן היום ט' בחשון, תשס"ה (24 באוקטובר 2004) במעמד הצדדים

נסר אבו טהה, שופט
החלטה (בעניינו של הנאשם 2)

המזכירות תזמן את הנאשם 2 ליום 22.12.04 בשעה 10:00.
ניתנה היום ט' בחשון, תשס"ה (24 באוקטובר 2004) במעמד ב"כ המאשימה בלבד.

נסר אבו טהה- שופט
שם הקלדנית: סיון עטר








פ בית משפט שלום 3678/02 מדינת ישראל נ' טדגי שלמה , עמיר עירן, אוזן אמיר (פורסם ב-ֽ 24/10/2004)