פסקי דין על פלאפון תקשורת בע"מ | פסקי דין על ברוך מנלה

24061-09/12 תאמ     31/03/2015




תאמ 24061-09/12 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ברוך מנלה








בית משפט השלום בחדרה



תא"מ 24061-09-12 פלאפון תקשורת בע"מ
נ' מנלה
תיק הוצל"פ: 12-08225-12-7

בפני
כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין פלדמן


התובעת
פלאפון תקשורת בע"מ

ח.פ. 511076572


נגד

הנתבע
ברוך מנלה

ת.ז. 051933786



פסק דין


לפניי תובענה כספית אשר תחילתה בתיק הוצאה לפועל שבכותרת.

1.
הנתבע התקשר עם התובעת בהסכמים וביקש לנייד אליה את קווי הטלפון שהיו ברשותו בחודש 12/08.

2.
עובר להתקשרות עם התובעת היה הנתבע מנוי אצל חברה מתחרה, סלקום.

3.
בין מועד הניוד אל התובעת ועד לחודש 04/11 נערכו מספר הסכמים נוספים בין התובעת לבין הנתבע, במסגרתם נערכו עסקאות "שדרוג" אשר כללו בין היתר החלפת המכשירים שהיו בידי הנתבע, במכשירים חדשים.

4.
ב- 12/11' חוללה ההוראה לחיוב כרטיס האשראי שמסר הנתבע לתובעת, והתובענה דנן הוגשה בגין יתרות חוב בעבור הציוד שבידי הנתבע.

5.
אין מחלוקת בנוגע לכך שמ- 12/08 ועד לשנת 2010, בוצעו עסקאות שדרוג מעת לעת, כי במסגרת עסקאות אלו נקבע מנגנון של חיוב-זיכוי, כך שהנתבע זכאי היה לזיכוי בזמן אויר במלוא עלותם החודשית של המכשירים, וכן אין מחלוקת בנוגע לכך שהעסקאות בוצעו באופן שעלות כל מכשיר חולקה ל- 36 תשלומים. כך, עולה כי כל עוד היה הנתבע מנוי של התובעת זוכה במלוא הסכום החודשי של עלות המכשירים שבידיו, ואילו כאשר נייד את מנוייו נדרש לשלם את עלות המכשירים בתשלומים חודשיים באמצעות כרטיס האשראי, ולא ניתן היה לבצע קיזוז נוסף.

6.
הנתבע טוען כי בחודש אפריל 2011 הודיע לתובעת על רצונו להתנתק משרותיה, ונייד את מנוייו לחברה מתחרה אחרת, אורנג'. כן טען כי בעקבות הודעתו האמורה שילם את קנס היציאה שנדרש לשלם והמשיך לבצע תשלומים חודשיים בגין עלות המכשירים השונים שבידיו עד לחודש דצמבר 2011. יצויין, כי התובעת אינה חולקת על נתונים אלו.

7.
מכל האמור עד כה עולה כי אין למעשה מחלוקת בנוגע לכך שיתרת עלות המכשירים לא שולמה בדרך שנקבעה בין הצדדים בהסכמים שביניהם.

8.
הנתבע אף אינו חולק בנוגע לכך שהחיובים שבגינם חויב מדי חודש בחודשו במהלך תקופת היותו מנוי, תואמים את הוראות ההסכמים הכתובים שבין הצדדים.

9.
מכל אלו ניתן לומר כבר בשלב זה כי התובעת הוכיחה את תביעתה.

10.
המחלוקת נוגעת לשאלה האם ההסכמים הכתובים מבטאים נכונה את הסכמות הצדדים, והאם עפ"י ההסכמות שבין הצדדים חויב הנתבע חיובים עודפים, באופן המצדיק קיזוז יתרת עלות המכשירים מן החיובים העודפים הנטענים.

11.
לטענת הנתבע בחן נציג המכירות של התובעת עובר לניוד מנוייו אליה, את השימוש הנהוג אצל התובע ובני משפחתו והמליץ לו על מסלול אשר יוביל להוזלת מחירי השירותים אותם הוציא באותה תקופה עבר טלפונים ניידים. כך, הציג לפניו, לטענתו, הנציג מצג ולפיו עלותם הכוללת של השירותים תעמוד על סך של 1,100 ₪ לחודש, עבור מכלול המנויים שברשותו, וזאת לאחר שערך תחשיבים והמליץ לפניו לקבל את המסלול בו בחר הנתבע בעת המעבר. הנתבע מבהיר כי נייד את מנוייו לתובעת לאור מצג זה של הנציג, ולאור העובדה שהתובעת התיימרה לספק לו את אותם שירותים בעלות נמוכה מזו ששילם קודם לכן בחברה המתחרה.

12.
משאין חולק כי החיובים בוצעו בהתאם ללשון ההסכמים עליהם חתם הנתבע, הרי שמדובר בטענה בדבר קיומן של הסכמות והתחייבויות לעלות כוללת, שלא בא זכרם בהסכמים החתומים. כך, למעשה, מדובר בטענה לקיומו של הסכם בע"פ כנגד מסמך בכתב (הנוגד לכאורה את תכנו של המסמך הכתוב).

13.
כלל הוא כי אין לשמוע טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב אלא אם יוכיח הטוען לה קיומו של אחד מבין שלושה אלו:
- מסמך אחר שנערך על ידי הצד שכנגד, אשר תומך בגרסה הנגדית;
- הודאה של הצד שכנגד, התומכת בגרסה הנגדית;
- תמיכה לטענות בפנקסיו של הצד שכנגד.

14.
נטל השכנוע, לרבות נטל הבאת הראיות רובץ במקרה כאמור על הטוען את הטענה, ובמקרה דנן – על הנתבע.

15.
מסמך כתוב של התובעת התומך בטענות לא הוצג ואלו אף אינן מתיישבות עם פנקסי התובעת שהוצגו כאן, כפי שמבהיר אף הנתבע עצמו. מצופה היה אם כן כי הנתבע יפעל לזימון אותו איש מכירות, לתמיכה בטענתו בנוגע לאופן ביצוע החישוב, לסכומים המוצגים לו ולמכלול טענותיו.

יחד עם זאת, בחר הנתבע שלא לזמן את איש המכירות, וזאת לאחר שבהתאם לצו של ביהמ"ש כאן המציאה התובעת את מלוא פרטיו של העד, ויכול היה הנתבע בקלות רבה לזמנו באמצעות ביהמ"ש. משלא פעל להזמינו לא זו בלבד שלא הרים את הנטל המוטל עליו להביא עדות של מי מטעם התובעת (כפי שהיה במועד ביצוע העסקה) לתמיכה בגרסתו, אלא שלמעשה אף קמה כנגדו החזקה, ולפיה לו זומן העד על ידו היתה העדות פועלת לחובתו דווקא.

16.
זאת ועוד – טוען הנתבע כי הסיבה היחידה בגינה עבר להיות מנוי אצל התובעת הינה סיבה כלכלית. לשיטתו, אם כן, המצג שהציג לו נציג המכירות, גרם להטעייתו, ויש למעשה לתקן בדיעבד את החוזים שנערכו איתו ולקזז כל חיוב שאיננו עפ"י המצג האמור.

משמדובר בטענה בדבר טעות או הטעיה ביחס לכדאיות העסקה, אשר איננה מקימה לטוען את הזכות לעתור לביטול או תיקון של החוזה עפ"י הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ובהתאמה אף איננה מקימה לו זכות לעתור לקיזוז "חיובי יתר", אין לי אלא לדחות את הטענה, גם מסיבה זו.

17.
לבסוף אציין כי טענת הנתבע ולפיה הסתמך על יעוץ שניתן לו ע"י נציג המכירות של התובעת, בשל קושי בהבנה וניתוח ההצעה העולה מן ההסכם הכתוב, תמוהה בעיניי שכן רשאי היה הנתבע להתייעץ במי מטעמו ולערוך את חישוביו בנפרד, ואין הוא מחויב להתייעץ עם מי מטעם התובעת בעריכת ההסכם.

ראוי להזכיר כי הנתבע, לשיטתו, הוא בעל עסק עצמאי, מחזיק במספר רב של מנויים, מנהל ספרים כחוק וממילא מוחזק כמי שבידיו הכלים והאפשרות להיוועץ באנשי מקצוע מטעמו, שאינם בעלי עניין בהסכם, ולשקול שיקוליו היטב, טרם שיתקשר בו.
משבחר הנתבע אחרת אין לו להלין אלא על עצמו.

מכל האמור – אני קובעת כי התובעת הוכיחה את תביעתה, כי אין מחלוקת בנוגע לכך שנותרה יתרה לתשלום בגין עלות הציוד, וכי הנתבע, לעומתה, לא הרים את הנטל להראות כי קמה לו הזכות לעתור לקיזוז.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, מורה על חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ ומחייבת את הנתבע בהוצאות ההליך כאן בסך כולל של 4,000 ₪ אשר יתווספו לחוב בתיק ההוצל"פ.

המזכירות תעביר פסה"ד לצדדים ואלו יעבירו העתק ללשכת ההוצל"פ.

ניתן היום,
י"א ניסן תשע"ה, 31 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 24061-09/12 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ברוך מנלה (פורסם ב-ֽ 31/03/2015)