פסקי דין על רפאל חיים | פסקי דין על אליהו מור יוסף

44472-01/13 א     05/04/2015




א 44472-01/13 רפאל חיים נ' אליהו מור יוסף








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 44472-01-13 חיים נ' מור יוסף




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
16

בפני

כב' השופטת
נעם חת מקוב


מבקש

רפאל חיים


נגד

משיב
אליהו מור יוסף



החלטה

בקשה של התובע, לדחיית כתב ההגנה של הנתבע בשל מעשה בית דין, היינו מבוקש לקבוע כי הנתבע מושתק מלטעון כל טענה בכתב ההגנה שהגיש שעומדת בסתירה לקביעות בפסק הדין בה”פ 1174/05 (להלן: "המרצת הפתיחה").

רקע כללי וטענות הצדדים
בתביעה כאן, תובע התובע להצהיר כי הנתבע פולש לחלקתו במושב גבעולים בהתאם למפת המדידה שצירף לתביעה וכן תובע להורות לנתבע לפנות את הפלישה.
מפת המדידה שצורפה לכתב התביעה, היא המפה של המודד שמונה מטעם בית המשפט בהמרצת הפתיחה ואשר לטענת התובע, אומצה על ידי בית המשפט בפסק הדין בהמרצת הפתיחה ועל כן מושתק הנתבע מלטעון כי מפה זו איננה מחייבת אותו.
לטענת התובע, מתקיימים כל התנאים לקיומו של השתק פלוגתא, היינו, מדובר באותם צדדים ובאותה פלוגתא, ההתדיינות בהליך הקודם הייתה ביחס לפלוגתא זו והוכרעה בממצא פוזיטיבי, כשההכרעה הייתה חיונית להכרעה בפסק הדין.

הנתבע מצידו טוען כי לא התקיימו התנאים המקימים השתק פלוגתא.
הנתבע טוען כי התובע כאן לא היה צד להמרצת הפתיחה ועל כן הוא זר להליך הקודם ואינו יכול ליהנות מהשתק פלוגתא.
לטענת הנתבע, אילו הוא זכה בהמרצת הפתיחה והיה מגיש תביעה נגד התובע כאן ומנסה להסתמך על השתק פלוגתא, היה התובע טוען כי לא היה לו יומו בבית המשפט ועל כן מכוח עיקרון ההדדיות וכן עקב העוול שייגרם לנתבע אם ייהנה התובע מהשתק פלוגתא, יש לקבוע כי אין תחולה לכלל במקרה זה.
עוד טוען הנתבע כי אין מדובר באותה פלוגתא.
בעוד שבהמרצת הפתיחה הפלוגתא הייתה הסגת הגבול הנטענת של התובע, הרי שכאן הפלוגתא היא פגיעה בקניינו של הנתבע.
נוכח עמדה זו טוען הנתבע כי וודאי שלא היה לו יומו בבית המשפט בכל הנוגע לפלוגתא בהליך זה.
לטענת הנתבע אין אף לומר כי נקבע ממצא פוזיטיבי בהמרצת הפתיחה שכן בסופו של יום כל שנקבע הוא כי צו המניעה הזמני בוטל ובקשת הנתבע נדחתה, אולם לא הייתה קביעה פוזיטיבית באשר לגבול בין חלקות הצדדים.
לטענת הנתבע, בית המשפט דחה את ההמרצה משום שלא הוכחה ובכל מקרה לא קבע את קו הגבול בין החלקות ולא קבע את מימדי הפלישה הנטענת שלו.
עוד טוען הנתבע, כי על אף שבית המשפט בהמרצת הפתיחה אימץ את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הרי שחוות דעת זאת לא קבעה את קו הגבול בין המגרשים, אלא הציעה הצעה לפתרון הבעיה וכשנשאל על כך המומחה בחקירתו הנגדית השיב כי אין לו מסקנה אלא המלצה בלבד.

דיון והכרעה
טענת התובע כי הצדדים להמרצת הפתיחה הם הצדדים להליך כאן איננה נהירה, שכן על פני הדברים בהמרצת הפתיחה המשיב היה בנו של התובע כאן ואף התביעה כאן הוגשה תחילה על ידי בנו של התובע ורק לאחר שהנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בהיעדר יריבות, ביקש התובע לתקן טעות קולמוס ולקבוע כי התובע (הוא הבעלים של המגרש), יהיה האב ולא הבן.
על כן, לכאורה אכן אין זהות בין הצדדים להליכים . עם זאת נראה כי ניתן לומר כי התובע כאן הוא צד קרוב למשיב בהמרצת הפתיחה ואף הנתבע, הגיש תביעה בבית משפט השלום בקריית גת בין היתר כנגד התובע כאן, בהסתמך על פסק הדין בהמרצת הפתיחה.
על כן אני דוחה טענת הנתבע כי אין מדובר באותם צדדים.
אני סבורה כי אין ממש בטענת הנתבע כי מדובר בפלוגתאות שונות.
כאמור הנתבע טוען כי הפלוגתא שהוכרעה בהמרצת הפתיחה הייתה הסגת גבול נטענת ואילו כעת מבוקשת פגיעה בקניינו.
אני סבורה כי לא זה המבחן לקביעת הפלוגתא שהוכרעה בהליך.
גם אם תוצאה של קבלת התביעה כאן תהיה פגיעה בקניינו של הנתבע, הפלוגתא שיש להכריע בה היא של הסגת גבול ולשם כך נדרשת הכרעה לגבי קו הגבול בין המגרשים.
גם בהמרצת הפתיחה נדרש בית המשפט להכריע בטענה של הסגת גבול ולשם כך מינה מודד שיקבע את קו הגבול בין המגרשים.
המודד עשה כן וקבע את קו הגבול בין המגרשים, דבר שהביא לדחיית המרצת הפתיחה שהגיש הנתבע, משום שלא הוכחה הסגת גבול.
לצורך מסקנה זו נדרש בית המשפט לקבוע פוזיטיבית את קו הגבול בין המגרשים והוא אף עשה כן.
בהמרצת הפתיחה אימץ בית המשפט את חוות דעתו של המודד שמונה על ידו ואת קו הגבול שנקבע בה בין מגרשים 14 ו – 15.
במסגרת התביעה שהגיש הנתבע כנגד התובע ונתבעים נוספים בת.א. 1160/07 בבית משפט השלום בקריית גת, ניתנה החלטה בבקשה שהגישו הנתבעים שם לסילוק התביעה על הסף.
בית המשפט קבע שם כי בין הצדדים קיים מעשה בית דין הקובע את גבול החלקות (ראה החלטה בבש"א 1788/07 מיום 30.12.07).
על כן אין ממש בטענת הנתבע בתגובתו
על פיה דחיית הבקשה לסילוק על הסף שיקפה דחייה של טענת השתק הפלוגתא, נהפוך הוא היא אימצה אותה, אולם הבקשה נדחתה משום שהתביעה בקריית גת הוגשה בגין פלישה חדשה מעבר לגבול שקבע המודד בהמרצת הפתיחה.
עוד אציין כי על המרצת הפתיחה הגיש הנתבע ערעור, ע"א 1124/07, אשר נדחה ב

פסק דין
מיום 20.3.08.
בפסק הדין מציין בית המשפט כי המומחה מטעם בית המשפט סמך קביעותיו על המפה המתאימה ביותר לעניין זה של הסוכנות היהודית ומציין כי המערער (הוא הנתבע כאן) לא הציג כל מפה מחייבת אחרת ואינו טוען כי קיימת מפה כזו.
על כן, אני סבורה כי למרות שיש לקבוע כי קיים השתק פלוגתא בין הצדדים נכון למצב הדברים בעת שניתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה, נוכח טענת הנתבע כיום כי המצב התכנוני השתנה ונוכח העובדה כי המודד קבע קביעותיו על סמך מפת סוכנות אשר איננה בגדר תוכנית מאושרת ומחייבת, אין למנוע מן הנתבע לטעון כי כיום המצב שונה.
על כן אני סבורה כי יש למנות מודד שיקבע את קו הגבול בין המגרשים על בסיס חוות דעת המודד מטעם בית המשפט בהמרצת הפתיחה ובהתחשב גם בתוכנית המפורטת שאושרה בשלב זה רק על ידי הוועדה המקומית וטרם אושרה על ידי הוועדה המחוזית.
כן אני סבורה כי יש לאפשר לצדדים לטעון טענות עובדתיות ומשפטיות לעניין השלכתה של תוכנית זאת אם בכלל על המצב המשפטי.
אסביר את הטעמים למסקנתי זו.
משום שהתוצאה של קבלת התביעה כאן, על פני הדברים פוגעת בבית המגורים הבנוי על מגרשו של הנתבע, יש לנקוט זהירות בטרם תחסם דרכו של הנתבע לטעון לשינוי במצב התכנוני.
אף המודד בהמרצת הפתיחה סבר כי יש בעייתיות במדידה כפי שעולה ממפת הסוכנות וציין כי למעשה קווי הגבול על פי מפת הסוכנות משנת 1956 מביאה למצב בו כל אחד מן הבתים במגרשים פולש למגרש השכן.

טענתו העיקרית של הנתבע היא כי חוות דעת המודד מטעם בית המשפט בהמרצת הפתיחה ניתנה על סמך מפת הסוכנות משנת 1956, וזאת בהיעדר תוכנית מפורטת ומאושרת.
לטענת הנתבע, לאחר הכנת חוות דעת זו, בשנת 2008, הוכנה תוכנית מפורטת והיא אף אושרה ביום 6.7.08 על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שמעונים, שהמליצה לוועדה המחוזית לאשרה.
על כן לטענתו, אין מקום עוד להסתפק רק במפת הסוכנות לשם קביעת הגבולות ואימוץ מסקנות המומחה שניתנו טרם הכנת תוכנית אחרונה זו יגרום עוול קשה לנתבע ופגיעה בקניינו.
בספרה של נ. זלצמן בע' 152 סעיף 71 מתייחסת המחברת למצב דומה באומרה:

"... תיתכן גם האפשרות, שלפיה מעלה בעל-הדין, במסגרת ההתדיינות השנייה, אותה טענה שהשמיע בהתדיינות הקודמת, אך בכל זאת שונה הפלוגתא שקמה מזו שנידונה והכרעה בהתדיינות הקודמת.
זאת לאור השינוי שנגרם במרכיביה העובדתיים או המשפטיים של הפלוגתא, באופן שאין זו כבר אותה שאלה שהוכרעה בהתדיינות הראשונה...".
אף כי המצב בענייננו שונה מעט, אני סבורה כי ניתן ללמוד מן הדברים גם לענייננו.
המומחה מטעם בית המשפט בהמרצת הפתיחה הסתמך על מפת הסוכנות משנת 1956 בלית ברירה ובהיעדר תוכנית מחייבת ותקיפה.
נוכח הבעייתיות שיוצרת מפה זו (כפי שצוין על ידי הנתבע, על פי מפה זאת ביתו של התובע פולש למגרש 13), הציע המומחה בהמרצת הפתיחה הצעה ל"תיקון" המצב, הצעה שהייתה תלויה ברצון הצדדים וכן ברצונו של הבעלים של מגרש 13.
נוכח טענתו של הנתבע כי לאחר מתן חוות הדעת חל שינוי תכנוני, נראה כי נכון יהיה לבחון שוב את שאלת הגבול בין המגרשים תוך התייחסות להתפתחות התכנונית. הדברים נאמרים על אף העובדה שמדובר בתוכנית שטרם אושרה על ידי הוועדה המחוזית ועל אף האפשרות כי יחלוף זמן רב עד שתאושר.
ייתכן וכטענת התובע, בהיעדר תוכנית מאושרת, אין כל נפקות להתפתחות זאת ובסופו של יום יוחלט כי הגבול בין המגרשים ייקבע על פי חוות דעת המומחה בהמרצת הפתיחה, אולם ייתכן כי יש השלכה להתפתחות זאת וראוי לאפשר לנתבע את יומו בבית המשפט בעניין זה.

לא אסיים החלטה זו מבלי לציין כי יש מידה רבה של חוסר תום לב מצידו של הנתבע, כאשר מצד אחד הגיש תביעה בבית משפט השלום בקריית גת אשר נסמכת על קו הגבול שנקבע בהמרצת הפתיחה ומן הצד השני בתביעה כאן מתכחש לקביעה זו.
אומנם התביעה בקריית גת הוגשה בשנת 2007 ולטענת הנתבע התוכנית המפורטת שנבחנת כיום אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שמעונים באמצע שנת 2008, אולם כתב התביעה שם תוקן בשנת 2010 ובכתב התביעה המתוקן, עדיין הסתמך הנתבע על קביעת קו הגבול בין המגרשים במסגרת המרצת הפתיחה.
למרות זאת, אני סבורה כי אין בחוסר תום לב זה טעם מספיק כדי למנוע בירור המצב התכנוני נכון להיום מן הטעמים שפורטו לעיל.
עם זאת יש מקום לקחת התנהלות זו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.
אשר על כן אני דוחה את בקשת התובע, בכפוף לכך שקביעת בית המשפט בהמרצת הפתיחה מחייבת את הצדדים בנוגע לקו הגבול בין המגרשים כפי שהיה במועד בו ניתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה.
נוכח האמור לעיל לעניין תום ליבו של הנתבע, אינני עושה צו להוצאות.
בית המשפט סבור כי הדרך הנכונה להתקדם בהליך זה היא למנות מודד מטעם בית המשפט אשר יבחן את התוכנית המפורטת המצויה בשלבי אישור לעומת המדידה של המודד בהמרצת הפתיחה והצדדים יוכלו להביא ראיות לעניין השלכתה של תוכנית זו על המצב התכנוני וכן לטעון טענות משפטיות בעניין זה.
ככל שמי מן הצדדים סבור כי בטרם ימונה מודד נדרשים הליכים נוספים, הוא רשאי להגיב בעניין זה תוך 20 יום ובהיעדר תגובה של הצדדים ימונה מודד.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

התיק יובא לעיוני ביום 7.5.15.


ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ה, 05 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 44472-01/13 רפאל חיים נ' אליהו מור יוסף (פורסם ב-ֽ 05/04/2015)