פסקי דין על גטר טק בע"מ | פסקי דין על ש. א. א. ש. אופסט | פסקי דין על חנן שפייזמן |

15649-11/11 א     12/04/2015




א 15649-11/11 גטר טק בע"מ נ' ש. א. א. ש. אופסט בע"מ, חנן שפייזמן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 15649-11-11 גטר טק בע"מ
ואח' נ' ש. א. א. ש. אופסט בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
עזריה אלקלעי

התובעת והנתבעת שכנגד
גטר טק בע"מ


נגד

ה
נתבעים והתובעת שכנגד
1. ש. א. א. ש. אופסט בע"מ
2. חנן שפייזמן




פסק דין

1.
בפני
תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעים לתשלום סך 142,923₪, המהווה יתרת תשלום עבור חומרים וציוד שרכשה ממנה הנתבעת 1.
2.
הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" ו/או "החברה") הגישה נגד התובעת תביעה שכנגד על סך 300,000₪ בגין החזר תשלומים ששילמה לתובעת ובגין נזקים שונים שגרמה לה התובעת.

טענות התובעת
3.
התובעת עוסקת, בין השאר, ביבוא מכונות צילום והעתקה.
4.
הנתבעת שכרה אצל התובעת בהסכם שכר מכר מכונה להעתקת מסמכים מסוג "

konica c-450
" על פי חוזה מיום 02/02/06, והתחייבה לשלם בגינה 1,060₪ לחודש בתוספת מע"מ למשך 60 חודשים.
5.
הנתבעת התקשרה עם התובעת בהסכם נוסף ביום 01/04/03 ביחס למכונת העתקה מדגם 165, והתחייבה לשלם 700₪ לחודש כדמי שכירות חודשיים למשך 60 חודשים.
6.
הנתבעת שכרה אצל התובעת מכונת שכפול מסמכים "

rz-370
", על פי חוזה מיום 24/08/05 והתחייבה לשלם בגינה 60 תשלומים בסך 690₪ לחודש בתוספת מע"מ.
7.
בנוסף, שכרה הנתבעת בשכר מכר מכונת שכפול מסוג "

v 8000
" והתחייבה לשלם 48 תשלומים חודשיים בסך 380₪ בתוספת מע"מ.
8.
על חשבון חלק מהתחייבויותיה לתשלום דמי השכירות על פי הסכמי השכירות מסרה הנתבעת המחאות ו/או שטרי חוב.
9.
לקראת סוף שנת 2006, תחילת 2007, החלו ההמחאות ושטרי החוב לחזור מבלי שנפרעו, חלקם בשל חוסר כיסוי וחלקם בשל מתן הוראת ביטול על ידי הנתבעת.
10.
ביום 21/05/07 הגיעו התובעת והנתבעת להסדר ביניהן לסילוק החוב שנוצר עקב חילול ההמחאות והשטרות. בהתאם להסדר, נקבע כי נכון לסוף חודש אפריל 2007 עומד החוב על סך של 50,608₪. עותק מהסדר התשלומים צורף לכתב התביעה כנספח ד'.
11.
על חשבון החוב לפי הסדר התשלומים שילמה הנתבעת שני תשלומים ראשונים בסך 3,866₪ כל אחד ונותרה חייבת סך של 42,876₪. החל מחודש יוני 2007 הפסיקה הנתבעת את פירעון התשלומים החודשיים ואלו אינם נפרעים מאז.
12.
בנוסף, על פי הסכמי השכירות השונים, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת בגין צילומים במכונות המושכרות וכמו כן, רכשה הנתבעת אצל התובעת חומרים מתכלים וחומרים לבית הדפוס שלה.
13.
עבור פעימות המונה, רכישת החומרים המתכלים ורכישת חומרים לבית הדפוס, הנפיקה התובעת לנתבעת חשבוניות בסכום כולל של 24,974.51₪. סכום החשבוניות כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה הינו בסך 30,386₪.
14.
בגין דמי השכירות החודשיים נותרה הנתבעת חייבת, לאחר סוף אפריל 2007, במועד סיכום החוב על פי הסדר הפריסה ועד לתום תקופת השכירות, סכום משוערך עד ליום הגשת התביעה של 142,923₪ לפי הפירוט כדלקמן:

14.1.
44 תשלומים צמודים בסך 1,060₪ לחודש ובסך הכל 63,230₪ כולל מע"מ.

14.2.
11 תשלומים צמודים בסך 700₪ לחודש ובסך הכל 10,551₪ כולל מע"מ.

14.3.
40 תשלומים צמודים בסך 690₪ לחודש ובסך הכל 37,710₪ כולל מע"מ.

14.4.
2 תשלומים צמודים בסך 380₪ לחודש ובסך הכל 1,046₪ כולל מע"מ.
15.
הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ערב להתחייבויות הנתבעת כעולה משני כתבי ערבות עליהם חתם.

טענות הנתבעים
16.
הנתבעת עוסקת במתן שירותי דפוס, גרפיקה וצילום.
17.
ההתקשרות עם התובעת, הנפרשת על פני שנים רבות, נעשתה על רקע היותה משווקת של מכונות צילום והדפסה של חברות שונות, מתן שירות טכני לתיקונן וספקית חומרים מתכלים הדרושים לתפעולם על ידי התובעת.
18.
במהלך חודש דצמבר 2002 קיימה התובעת תערוכה בהרצליה ללקוחותיה ובה השתתפה גם הנתבעת. במהלך התערוכה הציגה התובעת לנתבעת מכונה מסוג "

riso v-8000
" (להלן: "המכונה"). התובעת הציגה בפני
הנתבעת מצג לפיו מכונה זו הינה בעלת יכולת הדפסה בשני צבעים ובעלת יכולת הדפסה ואיכות שטרם נראו.
19.
מאחר שהמערכת העסקית בין הצדדים הייתה ארוכת שנים ולשביעות רצונה של הנתבעת, ובהסתמך על מצגי התובעת, הסכימה הנתבעת לרכוש את המכונה.
20.
הנתבעת בקשה להבהיר כי במהלך תצוגה לא ניתן לבדוק מכונה כזו או אחרת וניתן לבדוק את המכונה רק לאחר שהיא מסופקת ומתחילה לעבוד. מכאן, שהנתבעת הסתמכה על מצגי התובעת באשר ליכולותיה של המכונה ושירותי התמיכה בקשר אליה. יש לציין כי באשר למכונה לא נחתם כל הסכם בין הצדדים, בניגוד לשכירות המכונות הקודמות.
21.
מיד לאחר שהתובעת סיפקה לנתבעת את המכונה, התברר לנתבעת כי למכונה בעיות מכאניות רבות וכי כל שהובטח לנתבעת על טיב המכונה לא עמד במבחן המציאות. התברר כי המכונה לא רק שאינה תואמת את המצגים שהוצגו על ידי התובעת, אלא שהיא גורמת לנזקים ולתקלות מסוגים שונים. לעיתים המכונה לא הייתה מדפיסה בשני צבעים, כאשר הנתבעת נאלצה להשתמש במכונת דפוס של צבע אחד פעמיים, לעיתים המכונה הייתה מפסיקה להדפיס לאחר 200 יחידות במקום 5,000 או 6,000, ולעיתים כלל ההעתקים של המאסטר היו מוכתמים באופן שנדרש לבצע את העבודה בשנית.
22.
לעיתים, הגיעו הדברים כדי כך שהמכונה הושבתה כליל מפעילות ולא ניתן היה לעשות בה כל שימוש.
23.
לטענת הנתבעת, מספר לקוחות, ובהם לשכות הבריאות של רחובות, צפת וערים נוספות, עזבו את הנתבעת ופנו לספקים אחרים. דבר שגרם נזק רב לנתבעת.
24.
למיטב ידיעת הנתבעת, מספר מכונות מהסוג של המכונה שרכשה הוחזרו לתובעת על ידי לקוחות נוספים בשל כשליה ואי התאמתה למצגי התובעת.
25.
לטענת הנתבעים, כלל נזקי הנתבעת מסתכמים בכ-300,000₪ ולפיכך הנתבעים מקזזים את הפסדיה של הנתבעת כנגד תביעת התובעת.
26.
פעמים רבות במהלך התקופה נשוא התביעה פנתה הנתבעת לתובעת כדי שתשלח טכנאי לתיקון התקלות במכונה. למרבה הצער, חרף פעולות הטכנאי, התקלות חזרו ונשנו והתברר לנתבעת שלא רק שהמכונה פגומה ויכולותיה אינן תואמות למצג שהוצג על ידי התובעת, אלא שטכנאי התובעת אינם בעלי ניסיון ויכולת לתת מענה לתקלות הרבות שפקדו אותה.
27.
נציגי הנתבעת התלוננו פעמים רבות בפני
נציגי התובעת על ביצועי המכונה ושמעו מהם הבטחות והתנצלויות. באחת מהפגישות בין נציגי הצדדים ביקשו נציגי הנתבעת לבטל את העסקה ולהחזיר את המכונה לתובעת.
28.
נציג התובעת, מר דוד רוזן (להלן: "רוזן"), לא הסכים לבטל את העסקה. במהלך השנים נפגשו נציגי הנתבעת עם נציגי התובעת וחזרו ופירטו בפני
הם את הטענות ביחס למכונה, אך דבר לא השתנה.
29.
בניסיון להתמודד מול נזקי המכונה, רכשה הנתבעת באוגוסט 2005 מכונת דפוס משומשת במטרה לצמצם את נזקי הנתבעת וכתחליף חלקי למכונה. לבסוף, לאחר שכל הבטחות התובעת לא מולאו ומאחר שהמכונה לא תוקנה, הופסק השימוש בה ובמקומה נרכשה מכונה אחרת.
30.
הנזקים שנגרמו לנתבעת כתוצאה מהמכונה גרמו לפגיעה מצטברת בהכנסותיה, דבר שחייב אותה להגיע להסדר עם התובעת באשר לתשלומיה. ביום 21/05/07 הגיעו הצדדים להסדר שצורף כנספח ד' לכתב התביעה.
31.
הסדר זה נחתם מול רוזן (נציג התובעת כאמור), תוך הבטחתו בעל פה כי התשלומים שנותרו עבור המכונה יופסקו עד למציאת פתרון כולל לבעיות הנתבעת ונזקיה. חרף התחייבות זו, המשיכה התובעת לדרוש את התשלומים ולפיכך חלה הדרדרות קשה ביחסי הצדדים.
32.
הנתבעת איחרה בהעברת התשלום השני לפי ההסדר בכמה ימים והתובעת הפסיקה, שלא כדין ובניגוד להסכמים שבין הצדדים, לספק לה חומרים ושירות לכל מכונות הדפוס שהנתבעת שכרה ממנה. התובעת פעלה כך בידיעה כי אי אספקת החומרים והשירות ישתקו את פעילות הנתבעת ובכך יופעל לחץ בלתי הוגן לגביית הכספים.
33.
התובעת לא אפשרה לנתבעת לרכוש חומרים ממקורות אחרים באומרה כי לא תוכל להיות אחראית לתקינות המכונה בשימוש בחומרים לא מקוריים.
34.
הנתבעת אף פנתה ליצרן היפני של המכונה והתלוננה ביחס למכונה והתנהלות התובעת. נציגי החברה היפנית השיבו כי יצורה של המכונה הופסק.
35.
ב"כ הנתבעת הודיע לב"כ התובעת כי נוכח הפרת התחייבויותיה, הנתבעת תפסיק לשלם את דמי השכירות עבור המכונות. כמו כן, ביקש כי המכונות תיאספנה על ידי התובעת.

התביעה שכנגד
36.
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד נגד התובעת לתשלום 300,000₪ ובה היא חוזרת על עיקר הטענות שהועלו בכתב ההגנה.
37.
לטענת הנתבעת, התובעת הפרה את חובתה לספק לה מכונה תקינה וסיפקה מכונה שאינה תואמת את המצגים שהוצגו ביחס אליה. התובעת סיפקה לנתבעת מוצר פגום ולקוי שלא ניתן לעשות בו את השימוש לו נועד.
38.
בהתנהגותה הפרה התובעת את הוראות חוק המכר וביצעה עוולה של הפרת חובה חקוקה. כמו כן, התובעת פעלה כלפי הנתבעת בחוסר תום לב, בניגוד לחובתה לפי סעיף 39 לחוק החוזים. כן התרשלה התובעת בכך שסיפקה לנתבעת מוצר לקוי.
39.
התובעת התנתה, שלא כדין ובחוסר תום לב, את המשך התשלומים עבור המכונה באספקת חומרים וחלפים למכונות האחרות אותן רכשה הנתבעת מהתובעת, ביודעה כי הנתבעת תלויה בעבודתה ובהמשך אספקת חומרים אלה. בכך, גרמה התובעת לנתבעת להפסדים ניכרים.
40.
הנתבעת טוענת כי היא זכאית לפיצויים כדלקמן:
40.1.
עבור החזר תשלומים ששילמה לתובעת בגין המכונה סך של 55,095₪.
40.2.
עקב אי מתן שירות למכונות הנתבעת סך של 90,000₪.
40.3.
עקב הפסד רווחים עקב אי הגשת מכרזים סך של 100,000₪.
40.4.
עבור נזקים כלליים סך של 50,000₪.
ובסך הכל, עומד סכום התביעה שכנגד על סך של 300,000₪.

טענות ההגנה של התובעת בפני
כתב התביעה שכנגד
41.
המכונה נשוא התביעה אכן הוצגה בכנס, אולם נציגי הנתבעת בדקו את המכונה וביצועיה בזמן עבודתה בכנס ומצאוה מתאימה למטרותיהם.
42.
לתובעת לא הייתה ידיעה בדבר צרכיה של הנתבעת ומה היה אופי העבודה אותה התכוונה הנתבעת לבצע עם המכונה, ולפיכך התובעת ממילא לא יכולה הייתה להמליץ, ואף לא המליצה, לנתבעת בעניין רכישת המכונה.
43.
המכונה שסופקה הייתה תקינה לחלוטין ויתכן כי לא התאימה לסוגי עבודה מסויימים שביקשה הנתבעת לבצע.
44.
יצרן המכונה ביפן לא הפסיק את יצור המכונה, אלא, כמקובל, שדרג מדי תקופה את המכונה והוציא דגמים חדשים ומשוכללים יותר הנמכרים עד היום.
45.
התובעת טענה, כי הנתבעת הודתה בחוב ואף ביקשה לפרוס אותו לתשלומים נוחים. זאת ועוד, חובה של הנתבעת לא נבע רק מאי עמידתה בתשלומים בגין המכונה.
46.
עוד ציינה התובעת, כי משהנתבעת לא עמדה בתשלומיה נאלצה התובעת להפסיק מתן שירות לנתבעת שחדלה מלשלם את חובותיה.
47.
לטענת התובעת, ההסכם ביחס למכונה מעולם לא בוטל והנתבעת לא הייתה רשאית לבטלו באופן חד צדדי.
48.
לטענת התובעת, משהנתבעת הפסיקה את תשלומיה לתובעת, רשאית הייתה התובעת להפסיק מתן שירות ואספת חומרים.



ראיות התובעת
עדותו של מר דוד רוזן
49.
רוזן הגיש תצהיר ולפיו הוא נמנה על עובדי התובעת.
50.
רוזן חזר על האמור בפרק "טענות התובעת" בנוגע להסכמים שנכרתו בין הצדדים ביחס למכונות השונות ופירט את סכום חובה של הנתבעת לתובעת.
51.
בחקירתו הנגדית השיב רוזן כי הוא עובד 19 שנה אצל התובעת בתפקידים שונים. לדבריו בעמוד 9 לפרוטוקול, שורה 27, שני מסמכי הערבות עליהם חתם הנתבע ואשר הוגשו וסומנו נ/1 ונ/2, נחתמו בשנת 92' באותו מועד, וזאת כאשר הוא טרם הועסק אצל התובעת.
52.
רוזן השיב כי לאורך כל התקופה היו לנתבעת בעיות של תשלומים שלא שולמו במועד וכי תמיד היו עיכובים, אך בקשר למכונה הספציפית החלו הבעיות בשנת 2007. רוזן השיב כי הוא ערך הסדר תשלומים עם הנתבעת, שבו פורטו חובות הנתבעת ופירוט פריסת התשלומים, כאשר בהסכם זה נקבע כי הנתבעת יכולה לרכוש מוצרים ולעבוד, אך זאת במזומן בלבד.
53.
בהתייחס למכונה, השיב רוזן כי מדובר במכונה הראשונה שהובאה לארץ. נציגי הנתבעת ראו את המכונה וביקשו ממנו ומהסוכן שטיפל בהם לרכוש את המכונה בתנאים מיוחדים, תוך שהם ביקשו להביא להם את המכונה ישירות מהתערוכה. לדברי רוזן, חלק ניכר מהתשלומים עבור המכונה לא נפרעו במועדם.
54.
רוזן השיב כי נציגי התובעת לא ידעו מה צריכה הנתבעת ועל מה הם עובדים. לדבריו, הם רכשו מכונות במהלך השנים. הוא לא יודע מאיזה סוג ולא דובר על סוגי עבודות או על צרכים מסויימים של הנתבעת.
55.
לדברי רוזן, המכונה הייתה אמורה להדפיס בהרצה אחת שני צבעים, דבר שהיה אמור לחסוך זמן למשתמש. כמו כן, נציגי הנתבעת ישבו בתערוכה חצי יום, ראו כי המכונה מתאימה להם והחליטו לרכוש אותה.
56.
לדבריו, לא הייתה בעיה טכנית במכונה. לטענת הנתבעים, המכונה לא עשתה את מה שהם ציפו שהיא תעשה ולכן הזמינו טכנאי שירות. הטכנאי הגיע, סידר את המכונה ואף פעם לא דיווח כי לא עלה בידו לתקן את התקלה. לדבריו, לא הייתה כל תקלה שלא נפתרה. היו תקלות במכונה, כפי שקיימות בכל מכונה, אולם הן תוקנו.
57.
רוזן השיב כי נמכרו חמש-שש מכונות מסוגה של המכונה ואחת מהן הוחזרה, למיטב ידיעתו.
58.
רוזן נשאל האם נכון כי הנתבעים פנו אליו בבקשה לבטל את העסקה של המכונה. הוא אישר כי הם פנו, אולם לדבריו זה היה אחרי יותר משלוש שנים בהן המכונה פעלה. מאחר שחלף זמן כה רב, התובעת לא הסכימה לבטל את ההסכם. רוזן השיב כי הנתבעת ביקשה לבטל את העסקה, אך לא ביקשה לזקוף את התשלומים לזכות מכונה חלופית אחרת.
59.
רוזן הכחיש כי הנתבעים ביקשו לרכוש מכונה אחרת במקום המכונה ואמר כי אילו הנתבעים היו מבקשים זאת, יתכן שהתובעת הייתה שוקלת זאת. לדבריו, הנתבעים עבדו גם עם חברות אחרות מהן רכשו מכונות.
60.
לדברי רוזן, ההחלטה לרכוש את המכונה הייתה של הנתבעים, לאחר שראו אותה בתערוכה.
61.
רוזן הכחיש כי הייתה הסכמה להפסיק לגבות את התשלומים ביחס למכונה ואמר כי אילו היה סיכום כזה הוא היה מוצא את ביטויו בכתב והיה מקוים. לראיה, כאשר סוכם על פריסת החובות, התשלומים ביחס למכונה מפורטים שם ללא כל הסתייגות. ההפך, ישנה חתימה שהם מכירים בחוב ומתחייבים לשלם אותו במועדים שנקבעו.
62.
רוזן נשאל האם נכון כי לאחר החתימה על הסדר התשלומים היו שני איחורים קצרים בתשלומים ואזי מיד הוכנס כל החוב לגביה. במענה לשאלה, השיב כי "אני לא יודע מה זה נקרא "איחורים קצרים". איחור של שלושה שבועות, לא בתשלום... לבין שהגשנו את זה ועשינו את הסנקציה עברו שלושה שבועות. התשלום היה אמור להתקבל חודשיים-שלושה לפני כן" (עמוד 15 לפרוטוקול, שורה 12). לדבריו, לאחר שפיגרו בתשלום על פי ההסדר שלושה שבועות החליטה התובעת לנקוט בסנקציה. לדבריו, איחור של שלושה שבועות הוא לא איחור קטן.
63.
רוזן ציין כי כדי לאפשר לנתבעת להמשיך ולעבוד חרף החוב, הסכימה התובעת לאפשר להם חומרים בגוביינא. לדבריו, התובעת אינה בנק וכנגד השירותים שהיא נותנת היא צריכה לקבל תשלום. הנתבעת לא עמדה בתשלומים, נעשה הסדר תשלומים, היו איחורים ועדיין ניתנה להם האפשרות להמשיך לעבוד. אולם, כשלא עמדו בהסדר, לא הייתה התובעת חייבת להמשיך לספק להם חומרים.
64.
לדברי רוזן, במכונה היו בעיות כמפורט בדו"ח שהוגש וסומן נ/4.

ראיות הנתבעת
חוות דעת מומחה של מר דניאל פולישוק (להלן: "המומחה")
65.
המומחה, שהינו בנקאי, הגיש חוות דעת ולפיה הנזק שנגרם לנתבעת על ידי התובעת עקב תשלומים ששולמו עבור מכונה ללא קבלת תמורה, עקב נזק כלכלי מכך שהמכונה לא עבדה כמצופה ועקב נזק בגין אי מתן שירות למכונות צילום מסתכם בסך של 1,022,591.58₪.
66.
בחקירתו הנגדית אישר המומחה כי השתית את חוות דעתו על דברים שנאמרו לו. המומחה נשאל האם כאשר קבע כי המכונה הייתה אמורה לבצע 20,000 הדפסות ביום הוא ביסס דבריו על שנאמר לו והוא אישר כי אכן כך הדבר. המומחה אישר כי הוא לא ראה הזמנות בפועל ביחס לעבודות. עוד אישר המומחה כי הוא שוחח עם חלק מהספקים בשנים 2011-2012.
67.
המומחה השיב כי הנתבעת לא השתתפה במכרזים כי לא הייתה לה יכולת לבצע את הדרוש, אך הוא לא יודע אם היו סיבות נוספות לאי השתתפותה במכרזים.
68.
המומחה התבקש להסביר מדוע הוא אינו מתייחס להכנסות הנתבעת ממועד רכישת המכונה בשנת 2002 ומדוע הוא אינו מתייחס לשנים 2002-2007. המומחה השיב כי הוא לא ראה מאזנים קודמים.
69.
המומחה אישר כי היו מקרים שבהם היו פיגורים בתשלומים. הוא התבקש להסביר את הפער בתשלומים מיולי 2003 ועד מרץ 2004 ביחס למכונה. הוא השיב כי סביר להניח שבתקופה זו לא בוצעו תשלומים בגין המכונה.
עדותו של מר יצחק שפייזמן (להלן: "שפייזמן")
70.
שפייזמן חזר בתצהירו על האמור בפרק "טענות הנתבעים". בחקירתו הנגדית השיב כי עוד לפני התערוכה סוכן של התובעת אמר להם כי יש מכונה מתאימה לצרכיהם והוא הזמין אותם לראות אותה בתערוכה.
71.
הוא אישר כי המכונה התקבלה בסוף שנת 2002 והנתבעת התחילה לעבוד עליה בשנת 2003. כשנתבקש להראות מכתבים ששלח לתובעת בקשר לליקויים במכונה השיב כי לא נערכה כמעט שום תכתובת בעניין ליקויים ותיקון מכונות. הוא אישר כי לא נשלח כל מכתב בעניין המכונה.
72.
שפייזמן אישר כי הוא עצמו לקוח מוגבל בבנק וכי הוא עוסק בחברה בפן המקצועי, בעוד שאחיו מתעסק בפן הכספי. לדבריו, הוא ואחיו שותפים מלאים בחברה.
73.
שפייזמן ציין כי הוא יודע שהמצב של החברה היה רע מאוד ועכשיו הוא יותר טוב.
74.
שפייזמן אישר כי הוגשו כמה תביעות כספיות נגד הנתבעת.
75.
שפייזמן אישר כי התשלומים לתובעת היו מחולקים לשני סוגים: תשלומים עבור המכונות ותשלומים עבור צבעים, חומרים וכו'. עוד אישר כי הסדר התשלומים, ת1, מוכר לו.
עדותו של הנתבע
76.

הנתבע הצהיר כי כתב הערבות מיום 28/06/92 נחתם בגין רכישת המכונה הראשונה שרכשה הנתבעת מהתובעת, אשר התשלומים ביחס אליה נפרעו.
77.
לדבריו, ביום 21/05/07, לאחר שמספר המחאות חזרו עקב מצבה הכלכלי של הנתבעת, הגיעה הנתבעת להסדר פריסת תשלומים. התשלום הראשון הועבר באיחור של ארבעה ימים והתשלום השני הועבר באיחור של 20 ימים. לדבריו, בגלל איחורים קטנים אלו פעלה התובעת באופן כוחני והפסיקה את אספקת כל החומרים לבית הדפוס ולא הסכימה לתת שירותים נוספים.
78.
לטענת הנתבע, עקב התנהגות התובעת נגרמו לנתבעת נזקים משמעותיים ומניתוח דו"חות רווח והפסד של הנתבעת עולה כי הכנסות החברה פחתו עקב התנהלותה של התובעת כמפורט בתצהירו. כמו כן, מצהיר הנתבע כי פעילותם של חלק מהלקוחות עם הנתבעת פחתה בצורה ניכרת בשל אי הגשת מכרזים חדשים; דבר שנגרם בעקבות חסימת אספקת חומרים על ידי התובעת.
79.
הנתבע הצהיר כי הוא עותר להחזר התשלומים החודשיים ששילמה הנתבעת בגין המכונה בשבע שנים שקדמו להגשת התביעה שכנגד עקב ביטול ההתקשרות. הוא עותר לפיצוי בגין מניעת התקשרות עם ספקים עקב הפסקת אספקת חומרים, וכן הוא תובע בגין הפסד הכנסות, והכל כמפורט בתביעה שכנגד.
80.
בחקירתו הנגדית השיב הנתבע כי הוא חתום על השטרות נ/1 ונ/2. לדבריו, התשלומים לתובעת שולמו בזמן, אם כי אישר שהיו מקרים בהם איחרו בביצוע התשלומים.
81.
הנתבע אישר כי נערך הסכם תשלומים [ת/1] עם התובעת.
82.
כן אישר הנתבע כי את החובות שלהם לתובעת ניתן לחלק לשניים: המחאות ושטרות שנתנו מראש לפי ההסכמים של המכונות וחשבוניות של כל מיני קניות.
83.
הנתבע אישר כי כאשר חתם על הסדר התשלומים, ת/1, התייחס המסמך לחובות עד לאותו יום בו נחתם, וכי מאותו יום קדימה היו עוד המחאות דחויות ושטרות שהיו מופקדים אצל התובעת.
84.
הנתבע נשאל האם לאחר מועד הסדר התשלומים המשיך לשלם את התשלומים השוטפים עבור דמי השכירות למכונות האחרות ועבור המכונה.
85.
הנתבע שינה את תשובותיו מספר פעמים בעניין זה, אולם בסופו של דבר אישר בעמוד 31 לפרוטוקול, שורה 24, כי לאחר ההסכם לא שילם את התשלומים עבור המכונה ובעמוד 32 לפרוטוקול, שורה 12, אישר כי לא שילם גם את התשלומים החודשיים האחרים.
86.
הנתבע נשאל באשר לירידת הרווחים אצל הנתבעת, אולם הוא לא ידע לתת הסברים ואמר כי צריך לשאול את רואה החשבון.

דיון והכרעה
87.
בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי מסחר במשך תקופה ארוכה שבמסגרתם שכרה הנתבעת מהתובעת מכונות שכפול והדפסה בתנאי שכר מכר, כאשר בגין המכונות הייתה הנתבעת אמורה לשלם לתובעת דמי שכירות חודשיים. בנוסף, רכשה הנתבעת מהתובעת חומרים מתכלים עבור המכונות ששכרה.
88.
לטענת התובעת, הנתבעת חייבת לה כספים בגין יתרת דמי שכירות ובגין שירותים וחומרים כמפורט בכתב התביעה.
89.
הנתבעת אינה חולקת על סכום החוב, אלא שלדבריה היא זכאית לקזז כנגד החוב נזקים שגרמה לה התובעת עקב אספקת מכונה פגומה שאינה מתאימה לתכליתה, ועקב הפסקת מתן שירות למכונות, תוך הפרת הסכם, דבר שהסב לנתבעת נזקים ניכרים.
אי התאמה לפי חוק המכר
90.
לטענת הנתבעת, היא קנתה ביום 15/12/02 מהתובעת מכונה שהייתה אמורה להדפיס בשני צבעים במחזור אחד, כאשר מכונה זו נרכשה מתצוגה שנערכה על ידי התובעת בבית מלון. המדובר במכונה ראשונה מסוגה בארץ, כאשר לטענת הנתבעת היא לא יכלה לבדוק את המכונה בטרם רכשה אותה, אלא שהרכישה התבססה על מצגי אנשי המכירות של התובעת אשר גמרו את ההלל על המכונה.
91.
לטענת הנתבעת, כבר בסמוך למועד אספקת המכונה התברר כי המכונה אינה מתאימה לתכליתה וכי יש בה תקלות רבות שטכנאי התובעת אינם יודעים לתקן, ולפיכך, לדבריה, סופקה לה מכונה שאינה מתאימה לתכליתה ושאינה תואמת את המצגים שהוצגו לה על ידי נציגי התובעת. דבר שגרם לה נזק.
92.
התובעת טענה כי נציגיה לא יצרו כל מצגי שווא אצל הנתבעת. העדים מטעמה הכחישו כי אמרו לנציגי הנתבעת שהמכונה מתאימה לעבודות המבוצעות על ידה, שכן התובעת לא ידעה כלל איזה עבודות הנתבעת מבצעת. לטענת התובעת, הנתבעת רכשה את המכונה לאחר שבדקה את ביצועה במסגרת התערוכה.
93.
לא שוכנעתי כי התובעת יצרה בפני
הנתבעים מצגי שווא ביחס למכונה או ביצועיה. התרשמתי כי הנתבעת רכשה את המכונה מהתצוגה לאחר שהתרשמה מביצועיה. הנתבעת עוסקת שנים רבות בתחום וחזקה עליה כי בטרם רכשה את המכונה היא בדקה את התאמת המכונה לדרישותיה ואם לא עשתה כן - אין לה אלא להלין על עצמה בלבד.
94.

בסעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968, (להלן: "חוק המכר"), נקבע:
"אי-התאמה

המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר -
(1)
רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;
(2)
נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;
(3)
נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
(4)
נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5)
נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים
".
בסעיף 13(א) לחוק המכר, נקבע:
"על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו"
ובסעיף 14 לחוק המכר, נקבע:
"הודעה על אי-התאמה
(א)
על הקונה להודיע למוכר על אי-התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13(א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר.
(ב)
לא הודיע הקונה על אי-ההתאמה כאמור בסעיף-קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה
".


סעיף 27 לחוק המכר קובע:

"הוראות פרק זה באות להוסיף על כל דין אחר בענין התרופות בשל הפרת חוזה".
95.
לדברי התובעת, מאז רכישת המכונה בשנת 2002 עבדה המכונה אצל הנתבעת עד שנת 2007, כאשר המכונה תפקדה כפי שהייתה צריכה לתפקד וכאשר כמות התקלות שנתגלו במכונה הייתה סבירה, כמקובל במכונות מסוג זה. לטענת התובעת, כל התקלות שהיו במכונה תוקנו על ידי טכנאי התובעת לשביעות רצון הנתבעת.
96.
בהתאם לדו"ח הזמנת עבודה ללקוח המתייחס למכונה ואשר בו נרשמו כל הקריאות והטיפולים ביחס לתקלות שאירעו במכונה, נ/4, בהתייחס לתקופה שמיום 11/03/03 ועד יום 06/02/07, נתגלו במכונה במשך חמש שנים 26 תקלות לפי התפלגות כדלקמן:
96.1.
בשנת 2003 - ארבע תקלות.
96.2.
בשנת 2004 - שבע תקלות.
96.3.
בשנת 2005 - תשע תקלות.
96.4.
בשנת 2006 - חמש תקלות.
96.5.
בשנת 2007 - תקלה אחת.
97.
במהלך כל התקופה הארוכה של חמש שנים שבה הופעלה המכונה אצל הנתבעת, לא שלחה הנתבעת לתובעת כל מכתב או פניה אחרת בכתב באשר לליקויים במכונה והיא לא העלתה בפני
ה בכתב כל טענה לפיה המכונה אינה מתאימה לתכליתה. זאת ועוד, כמות התקלות במהלך השנים והתפלגותן אינה מלמדת על מכונה שאינה מתפקדת או על כמות תקלות חריגה ביחס למכונות מסוג זה.
98.
המצהיר מטעם הנתבעת אישר כי הוא לא שלח כל מכתב לתובעת בעניין הפגמים במכונה, וזאת לדבריו, עקב היחסים הטובים ששררו בין הצדדים.
99.
אינני מקבל הסבר זה וסבור אני כי אלמלא המכונה התאימה לנתבעת ואילו מצב המכונה היה כה ירוד כפי שמנסה הנתבעת להציג, מן הסתם הייתה פונה לתובעת בכתב במהלך השנים ומתריעה בפני
ה על מצב המכונה ודורשת את החלפתה או את החזרתה.
100.
כפי שהעיד רוזן מטעם התובעת, הפעם הראשונה שבה ביקשה הנתבעת להחזיר את המכונה הייתה לאחר שהמכונה הייתה בשימוש הנתבעת למעלה משלוש שנים, ללא תלונות, למעט תקלות שגרתיות שתוקנו. רוזן אישר כי בשלב זה התובעת לא הסכימה לבטל את העסקה והוא הכחיש את טענת הנתבעת לפיה היא ביקשה להחליף את המכונה במכונה אחרת.
101.
הנתבעת לא הוכיחה כי המכונה לא התאימה לתכליתה או כי כמות התקלות שהיו במכונה במהלך השנים אינה סבירה, וראוי היה כי בעניין זה הייתה מוגשת על ידה חוות דעת מומחה. משלא עשתה כן, נזקף מחדל זה לחובתה.
102.
מושכלות יסוד של דיני הראיות המה, כי הימנעות בעל דין מהצגת ראיה פועלת לחובת אותו בעל דין.
"...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760).
103.
בנסיבות אלו, כשהנתבעת לא הוכיחה כי המכונה הייתה פגומה במידה העולה כדי "אי התאמה", ומשהנתבעת לא הודיעה לתובעת על אי התאמה, הרי שאין היא זכאית להסתמך עליה.
האם התובעת הייתה רשאית להפסיק לתת שירות לנתבעת
104.
לטענת התובעת, הנתבעת הייתה בקשיים כספיים ולא עמדה בתשלומים השוטפים עבור המכונה ומכונות אחרות, כאשר במהלך התקופה ביקשה הנתבעת הקפאת הליכים והסדר נושים. לדברי התובעת, הנתבעת פנתה אליה בעבר כדי להגיע איתה להסדר החוב.

105.
אין חולק, כי ביום 20/05/07 נערך בין התובעת לנתבעת הסדר תשלומים בגין חובות העבר המעודכנים עד לסוף אפריל 2007 בסך של 50,608₪.
106.
הוכח בפני
י כי הנתבעת הייתה נתונה בקשיים כספיים ושפייזמן, אחד ממנהליה, הודה בכך שהיו פיגורים בתשלומים לתובעת. עוד הודה כי נגד הנתבעת הוגשו תביעות משפטיות על ידי גורמים שונים (עמוד 24 לפרוטוקול, שורה 11 ואילך).
107.
הנתבע אישר כי היו מקרים בהם הנתבעת לא עמדה בתשלומים, אם כי לטענתו, בסופו של דבר, החוב תמיד שולם.
108.
הנתבע אישר כי לאחר הסדר התשלומים עם התובעת מחודש אפריל 2007, הנתבעת לא המשיכה לשלם את התשלומים השוטפים, וזאת לאחר שהתחמק מלתת תשובה בעניין זה והכחיש קיומם של המחאות ושטרות שלא נפרעו ושנועדו לפירעון החוב השוטף בגין המכונות האחרות.
109.
הנתבע, מר מאיר שפייזמן, התחמק מלענות על השאלה האם הנתבעת הייתה בהקפאת הליכים והשיב כי לא ידוע לו על הקפאת הליכים. עדותו בעניין זה לא הייתה אמינה כלל ועיקר, והתרשמתי כי הנתבע מתחמק מלתת תשובה ישירה בעניין זה.
110.
הנתבע אישר, במענה לשאלת בית המשפט, כי לאחר ההסכם הנתבעת לא שילמה תשלומים נוספים עבור המכונה. לדבריו, כשהתובעת הפסיקה לתת לנתבעת שירות בגין שאר המכונות, ביקשה הנתבעת להחזיר את כל המכונות. לדבריו, הנתבעת הפסיקה לשלם מכיוון שהפסקת מתן השירות על ידי התובעת מנעה מהנתבעת לעבוד.
111.
הוכח בפני
י כי הנתבעת לא עמדה בתשלומים השוטפים, דבר שגרם להיווצרות חוב בסך של 50,608₪ נכון לחודש אפריל 2007. התובעת הסכימה לפרוס לנתבעת את התשלומים, וזאת לפי מסמך חתום מיום 20/05/07 ובו התחייבה הנתבעת לשלם את חובות העבר בהתאם לקבוע באותו מסמך.
112.
בהתאם להסדר התשלומים, הסכימה התובעת להמשיך ולמכור לנתבעת חומרים מתכלים במהלך תקופת הפריסה תמורת תשלום במזומן, תוך שהצדדים הסכימו כי אם לא ייפרעו הסכומים לפי הפירוט שבהסכם יועבר התיק לטיפול משפטי.
113.
התשלום הראשון שבהסדר התשלומים לא שולם במועדו, אלא באיחור של ארבעה ימים. התשלום השני לא שולם במועדו, אלא באיחור של 20 ימים.
114.
הנתבעת מתייחסת אל איחורים אלו כאל דבר של מה בכך ומלינה על התובעת כי בעקבות איחורים אלו החליטה להפסיק לתת לה שירות.
115.
לא אוכל להסכים עם הנתבעת בעניין זה. גם אם האיחור הראשון בן הארבעה ימים הינו איחור קל יחסית, הרי שאיחור בתשלום של 20 ימים הינו איחור משמעותי ואין לצפות מהתובעת כי היא תמחל על איחור זה, במיוחד כשאיחור זה מתייחס לתשלומים על פי הסדר שבא לפרוס תשלומי עבר, וזאת עקב הפרות חוזרות ונשנות של הנתבעת את התחייבויותיה.
116.
השאלה הנשאלת, איפוא, הינה האם התובעת הייתה רשאית להפסיק את אספקת החומרים ואת מתן השירות לאחר האיחור בתשלומי הסדר התשלומים ולאחר הפסקת התשלומים השוטפים על ידי הנתבעת.
117.
סעיף 43א(3) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים (חלק כללי)") קובע:
"א) המועד לקיומו של חוב נדחה -
(1)
אם נמנע הקיום במועדו מסיבה תלויה בנושה - עד שהוסרה המניעה;
(2)
אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה - עד שקויים אותו חיוב;
(3)
אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד - כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו
".
118.
מקובל להבחין בין שלושה סוגים של חיובים: חיובים עצמאיים, חיובים מותנים וחיובים מקבילים, כאשר במקרה שבפני
מדובר בחיובים מקבילים.
119.
כותבת על כך ג' שלו בספרה "דיני חוזים - החלק הכללי (תשס"ה)", עמ' 455-456:
"מעצם טיבו כולל כל חוזה חיובים חוזיים. בחוזה הדדי (סינאלגמטי) מוטלים על שני הצדדים חיובים, ומולם ניצבות זכויות חוזיות....חיובי הצדדים בחוזה הדדי יכולים להיות עצמאיים זה מזה, מותנים זה בזה או שלובים זה בזה. ...
"חיובים שלובים (אשר יש המכנים אותם "חיובים מקבילים") הם חיובים נגדיים בחוזה הדדי אשר הדין קבע שיש לקיימם בד בבד....סעיף 43(א)(3) לחוק החוזים הכללי קובע במשפטנו את דין השילוב. סעיף זה מאפשר לצד לחוזה הדדי לדחות ולעכב את הקיום מצידו, עד שהצד שכנגד יהיה מוכן לקיים את חיובו....כאשר צד לחוזה עושה שימוש בזכות לדחות את קיום חיובו כל עוד אין הצד השני מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו, הוא מפעיל סעד עצמי, הניתן להפעלה אוטונומית ומיידית."
"בחוזה שחיוביו שלובים זה בזה אין צד אחד חייב לקיים את חיוביו קודם שהצד האחר יהא נכון לקיים את חיוביו שלו. לא נדרש קיום בפועל, באשר דרישה כזו הייתה מביאה לידי מעגל שוטה שיסכל את קיום החוזה
".
120.
בע"א 765/82 אלתר נ' אלעני [פורסם בנבו] נקבע בעניין חיובים שלובים כי:
"במובן מסוים החיובים השלובים אינם אלא סוג של חיובים מותנים, אך בשל אופיים המקביל והשלוב, יש תמיד הדדיות המעוגנת בתנאים שמילויים הוא בגדר חיוב של הצדדים לחוזה. הווה אומר, החיובים ההדדיים קיימים ותקפים, וההתנאה אינה מופנית להשתכללותו של חיוב, אלא השפעתה אך על חובת הדדיות בביצוע החיובים. לצד קיום החיוב צמחה ההכרה בנכונות לקיים חיוב, כאחת מצורות הקיום של החיוב השלוב, כפי שנאמר: "מקום בו על שני צדדים או יותר, לקיים חיובים מקבילים, אין האחד יכול לתבוע את רעהו בשל הפרתו של החוזה אלא אם קיים - או לפחות היה נכון לקיים - את חלקו הוא בחיובים המקבילים" .....עיקרו של דבר, להבדיל מחיובים מותנים רגילים, הרי נוסף כאן אלמנט חשוב, והוא, חובת קיום חיובי הצדדים בו-זמנית, בגדר "טול לי ואטול לך" באותו מעמד".
121.
עוד נקבע לעניין חיובים שלובים בה"פ 32100-04-13 דסאו נ' ברוך ואח' [פורסם בנבו]:
"כך, שעה שמדובר בחיובים שלובים (או מקבילים), מורה סעיף 43 (א) (3) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים") כי צד אחד לחוזה (החייב) רשאי לעכב את ביצוע חיובו, כל עוד הצד השני (הנושה) אינו מוכן לקיים את חיובו-שלו. במילים אחרות, הנושה אינו יכול לטעון כי דחיית ביצוע חיובו של החייב, מהווה הפרה של החוזה. טעמו של דבר הוא שכל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את חיובו, זכאי החייב לדחות את ביצוע התחייבותו. בנסיבות שכאלה, החיוב המקביל אינו משתכלל והחייב פטור מחובתו (ראו שלו ואדר דיני חוזים 120 ה"ש 46 (2009)). עם זאת, אם נכון הנושה לקיים את חיובו ואילו החייב אינו נכון לקיים את המוטל עליו, עולה התנהגותו של האחרון כדי הפרת החוזה (ראו ע"א 6276/95 מגדלי באך נ' חוזה, פ"ד נ (1) 562, 568 (1996); ע"א 204/91 זרי נ' זרי, פ"ד מו (3) 552, 556 (1992)).בע"א 765/82".
122.
בת"א 13600/04 סמל דורון נ' גרינבאום דורון [פורסם בנבו] נקבע כי:
"במקרה שלפני שני הצדדים טוענים
כי ההסכם הופר על ידי הצד האחר. ישנם מקרים של חיובים מותנים, בהם אין הצד הנפגע יכול כלל לקיים את התחייבותו הוא, כל עוד לא קוים חיובו של הצד שכנגד, אפילו רצה בכך (ע"א 368/83 מסיקה ואח' נ. ועקנין ואח' פ"ד מ(2) 477 בעמ' 480). ישנם מקרים אחרים, וזה המקרה שלפני, בהם יוכל הצד הנפגע, תיאורטית ומעשית, לקיים את חיובו, אלא שאין לדרוש ממנו בנסיבות העניין לעשות יותר מאשר לתת ביטוי לנכונותו לקיים את החיוב (ראה: ע"א 674/83 דניאלה ס.א. חברה זרה נ' "גד שט" שותפות פ"ד מא (4), 113 עמ'
125 – 126)".
123.
ניתן גם ללמוד מתא"ק 16342-10-09 ס.ד.מ לסביבה 2006 בע"מ נ' מועצה מקומית כפר יאסיף [פורסם בנבו]:
"מטיבם וטבעם של דברים, מתן השרות ותשלום התמורה כמוסכם בין הצדדים, הינם חיובים שלובים ועל כן לא ניתן לבקר את החלטת התובעת להפסיק את איסוף ופינוי האשפה אור ליום 20.10.08 לאחר חודשים ארוכים של מתן שרות ללא תמורה. ניתן אפוא לקבוע כי הנתבעת היא זאת אשר הפרה באופן יסודי את ההסכם שבין הצדדים. על אף זאת נראה שהתובעת נזהרה מנקיטת צעד חריף של ביטול ההסכם בעקבות ההפרה ובחרה בצעד מתון יותר של הפסקת השרות עד למציאת פתרון, בעיתוי רגיש של ערב בחירות מוניציפאליות, צעד שלא היה מקובל על הנתבעת אשר הודיעה לתובעת כי היא מפסיקה את עבודת התובעת בתחומה. מקובלת עלי עמדת התובעת כי האחריות להפרת ההסכם מוטלת לפתחה של הנתבעת".
124.
מאחר שהנתבעת הפרה את הסדר התשלומים ומאחר שלא המשיכה לשלם גם את התשלומים השוטפים, לא הייתה התובעת חייבת להמשיך ולתת לה שירות עבור המכונות ואין לצפות מהתובעת להמשיך ולספק חומרים ושירות כאשר הנתבעת מפרה את ההסכם ואינה משלמת עבורם.
125.
העולה מן המקובץ הוא כי התובעת לא הפרה את ההסכם עם הנתבעת כאשר חדלה לספק לה שירות ולמכור לה חומרים.
126.
מאחר שאין מחלוקת באשר לסכום החוב שחבה הנתבעת לתובעת, והואיל וטענת הנתבעת הינה טענת קיזוז בלבד ומאחר שלא קיבלתי את טענת הנתבעת, הרי שהנתבעת חייבת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה.
חבותו של הנתבע בהתאם לערבותו
127.
הנתבע חתם על כתב ערבות ביום 28/06/92, נ/2, ולפיו "ואני, חנן שפייזמן
, ת.ז. 5031353... אני בעל מניות ומנהל בחב' דפוס שאאש בע"מ (להלן: "החברה"). והואיל והסכמתם לספק לחברה סחורה ושירותים, בתנאי שאני אישית אערוב לכל סכום המגיע, או שיגיע לכם מאת החברה, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות מכל מין וסוג שהוא.
והואיל ואני הסכמתי ליתן ערבות לנ"ל, לכן הנני להודיעכם: כי אני ערב לכל סכום המגיע ו/או שיגיע לכם מאת החברה והנני מתחייב אישית, לשלם לכם מיד ע"פי דרישתכם הראשונה, כל סכום
המגיע ו/או שיגיע לכם מן החברה, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ו/או הוצאות מכל מין וסוג שהוא.
ערבות זו היא בלתי חוזרת ואינה ניתנת לביטול
ללא הסכמתכם המפורשת בכתב.
ולראיה על החתום
".
128.
הנתבע אינו "ערב יחיד" כמשמעו בחוק הערבות, התשכ"ז-1967, בהיותו בעל מניות ומנהל. כמו כן, אין יסוד לטענתו, לפיה לא הודיעו לו על חובות החברה, שכן הוא עצמו היה איש הכספים בחברה ומנהלה, ולפיכך, אין לטענתו על מה שתסמוך.
129.
עוד יצוין, כי אף אם הערבות שניתנה על ידי הנתבע לגבי הבטחת התשלומים בגין המכונה הראשונה שנרכשה על ידי הנתבעת מהתובעת אכן פקעה, הרי שהערבות המצוטטת לעיל הינה ערבות כללית, המיועדת להבטחת כלל התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת ועל כן, הינה בתוקף ומכוחה קמה חבותו של הנתבע.
130.
לפיכך, הנתבע גם הוא חייב במלוא סכום התביעה במסגרת ערבותו לנתבעת.
התביעה שכנגד
131.
משדחיתי את טענות הנתבעים וקבעתי כי התובעת לא הפרה את התחייבותה כלפי הנתבעת וכי היא הייתה רשאית להפסיק לספק לה את השירות ולהפסיק למכור לה חומרים, הרי שלנתבעת אין כל עילה לתביעתה ודין התביעה שכנגד להידחות בשלמות.

סוף דבר
132.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 142,923₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף האגרה כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום תשלומה.
אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.
כמו כן, ישאו הנתבעים בשכר טרחת עורך דין בגין התביעה והתביעה שכנגד בסך 30,000₪.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום
.



ניתן היום,
כ"ג ניסן תשע"ה, 12 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 15649-11/11 גטר טק בע"מ נ' ש. א. א. ש. אופסט בע"מ, חנן שפייזמן (פורסם ב-ֽ 12/04/2015)