פסקי דין על אמנון תרזי | פסקי דין על מרח' לסקוב חיים 13/2 | פסקי דין על חיפה | פסקי דין על גבריאל טילינגר | פסקי דין על רו"ח | פסקי דין על ת.ד399 ואח' |

18408-03/14 תק     12/04/2015




תק 18408-03/14 אמנון תרזי, מרח' לסקוב חיים 13/2, חיפה נ' גבריאל טילינגר, רו"ח, ת.ד399 ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


כ"ג ניסן תשע"ה, 12 אפריל 2015

ת"ק 18408-03-14 תרזי נ' טילינגר


בפני

כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע


תובע

אמנון תרזי

, ת.ז. 056500937
מרח' לסקוב חיים 13/2
, חיפה


נגד


נתבע

גבריאל טילינגר
, רו"ח

, ת.ז. 051946572
ת.ד. 5399, אשקלון 78153




פסק דין


התובע, שקיבל מהנתבע שירותי הנהלת חשבונות במשך שנים, הגיש את התביעה בטענה כי מסר לנתבע תשלום בסך 27,483 ₪ ביום 5/6/13 עבור תשלומי מקדמה למס הכנסה (21,132 ₪) ותשלום שוטף לביטוח הלאומי (6,351 ₪) לחודש מאי 2013, אך הנתבע שילם למס הכנסה בחסר ולא שילם למוסד לביטוח לאומי, והתובע נאלץ להשלים את הסכומים לשתי הרשויות בסך 11,206 ₪.

הנתבע אישר כי קיבל מהתובע בחודש יוני מאי 2013 בהעברה בנקאית את הסך 27,483 ₪, וטען כי ביצע את התשלומים כדלהלן: למס הכנסה 16,763 ₪, לביטוח הלאומי 6,351 ₪ והיתרה הגיעה לו עצמו בגין חשבוניות עבור טיפולו בענייני התובע, והתובע אף נותר חייב לו סכומים נוספים.

התובע הציג מסמכים, המעידים כי בחודש יוני 2013 לא שולם למוסד לביטוח לאומי (נספח ג' לכתב התביעה ות/1), והנתבע לא הצליח להציג אסמכתא לתשלום זה. על כן אני מקבלת את טענת התובע לפיה הנתבע לא העביר למוסד לביטוח לאומי תשלום שוטף עבור חודש מאי 2013, למרות שקיבל את הכסף מהתובע. התובע הציג קבלה על תשלום הסך 6,470 ₪ למל"ל (ת/3), ואני מחייבת את הנתבע להשיב לו סכום זה.

בעניין מס ההכנסה, הציג התובע תשלום שביצע בסך 4,736 ₪ (ת/2), אך לא ניתן לדעת לאיזו תקופה מתייחס התשלום. לא הוצגה אסמכתא על דרישת מס ההכנסה לתשלום גבוה יותר מזה ששולם, והנתבע הציג העתק פנקס לפיו שילם עבור התובע מקדמות מס בסך 16,763 לפי הכנסה ללא מע"מ בסך 72,880 ₪ (נ/1) ורשימת שבע חשבוניות, שקיבל מהתובע (נ/2), המסתכמות ב-84,000 ₪ (ללא מע"מ 71,795 ₪). למרות זאת שילם מקדמות לפי 23% מ-72,885 ₪.

התובע טוען כי הנתבע השמיט מהדיווח ארבע חשבוניות, בסך כולל 23,500 ₪ (נספח ב' לכתב התביעה). הנתבע טען כאמור כי הגיש דיווח על החשבוניות שקיבל מהתובע, אך אני מוצאת כי העובדה שלנתבע היה העתק של השובר הרלוונטי בפנקס מקדמות מס הכנסה ולא את הפנקס של המוסד לביטוח לאומי, וכי המסמכים נ/1 ו-נ/2 מלאים תיקונים, תומכת בטענת התובע כי היתה בעיה עם התשלום גם למס ההכנסה עבור הכנסות חודש מאי 2013. אני תמהה על הנתבע, רו"ח
במקצועו, שהחזיר לתובע את המסמכים והפנקסים המקוריים ביום 8/9/13 בדואר שליחים (נ/3), לאחר שכבר הבין שייאלץ להגיע עם התובע להתדיינות משפטית (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 20-24), וצילם רק את התשלום עבור מס ההכנסה ולא עבור ביטוח לאומי.

מאחר ולפי נ/1 שילם הנתבע עבור התובע את הסך 16,763 ₪ ביום 11/6/13 (מופיע בבירור בחותמת הדואר), הרי שזה הדיווח שמס ההכנסה קיבל ואם הוצאה שומה אחרת לתקופה, היה על התובע להציג על כך מסמך, אחרת מקובל כי מס ההכנסה מקבל את המקדמות שמשלמים לו לפי דיווח הנישום. התובע טען כי קיבל שיחת טלפון מהמל"ל אך לא הציג ראיה כי מס ההכנסה דרש ממנו סכומים נוספים עבור אותה תקופה, בה שילם הנתבע את הסכום ששילם, 16,763 ₪.

הנתבע טוען כי התובע היה חייב לו 4,050 ₪ עבור "שכ"ט בגין 2012 + עד יוני 2013 450 * 9 כולל מע"מ (חשבונית מיום 31/7/13), ו-600 ₪ עבור "הנה"ח שוטף בסיס מרץ – יוני 2013 (חשבונית מיום 31/7/13), ועוד נותר חייב 3,540 ₪ עבור "ייעוץ טלפוני והכנת חומר לדיון במס הכנסה ושליחתו" (חשבונית מיום 10/10/13) ו-2,405 ₪ הפרש תשלום על הצהרת הון שלא שולמה (לא הוצאה חשבונית). לאחר ששמעתי את הדיון, אני קובעת כי הנתבע, רו"ח
, הוציא את החשבוניות קרוב לחודשיים לאחר קבלת התשלום נשוא התביעה מאת התובע, חשבונית אחת הוציא בחודש אוקטובר 2013 ועבור הצהרת ההון כלל לא הוציא חשבונית. הנטל להוכחת טענת הקיזוז רובץ על הנתבע והוא לא עמד בו כלל. עדותו היתה בלתי מהימנה, כך טען לעניין הצהרת ההון פעם כי לא ערך אותה, אלא רק נתן לתובע יעוץ (פרוטוקול, עמ' 5, שורות 8-18), לאחר מכן טען כי הגיש את הצהרת ההון אך לא התייצב עם התובע לדיון במס הכנסה (שם, עמ' 6, שורות 16-18). באופן כללי הנתבע, שיש לו גישה למסמכים, והוא אמור להיות מסודר ולתייק כל מסמך רלוונטי לא עשה רושם מהימן בתשובותיו בעניין מסמכים, כאמור הציג קבלה על תשלום מקדמה למס הכנסה ולא לביטוח הלאומי, לא הציג ראיות על הכנת הצהרת הון בטענה כי לא ערך אותה, ואח"כ חזר בו מהטענה. עריכת החשבוניות מטעמו רק חודשים לאחר קבלת התשלום מאת התובע מעידה כי ניסה למצוא צידוק להשארת הפרש הכספים בחזקתו, אך איני מקבלת את טענותיו בעניין.

לא יעלה על הדעת כי הנתבע נתן לתובע שירות במשך שנים כה רבות, ולא הציג מערכת הנהלת ספרים מסודרת, העתקי דיווחים, והעלה טענות לחובות בגין שנים קודמות, לרבות הצהרת הון לשנת 2009 (סעיף 8 לכתב ההגנה), כאשר בדיון ניסה לטעון כי המדובר בהצהרת הון לשנת 2010 או 2011. אני דוחה את טענות הנתבע כלפי התובע.

הסיכום הינו שאני מחייבת את הנתבע להשיב לתובע מתוך הסכום שקיבל ממנו ביום 5/6/13 בסך 27,483 ₪ את הסך 10,720 ₪ (הסכום שהתקבל בניכוי הסכום ששולם למס ההכנסה).
בהשבת הסכום הנ"ל יפוצה התובע על נזקיו, ואני דוחה את התביעה לפיצוי על עגמת נפש, משלא הוכח כי התשלום למס ההכנסה בסך 4,736 ₪ קשור למעשי הנתבע.

הנתבע ישלם לתובע לסילוק התביעה את הסך 10,720 ₪ ועוד אגרת המשפט בסך 110 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪ נוספים. סה"כ סום פסק הדין לתשלום תוך 30 יום מהמסירה, 11,330 ₪.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"ג ניסן תשע"ה, 12 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 18408-03/14 אמנון תרזי, מרח' לסקוב חיים 13/2, חיפה נ' גבריאל טילינגר, רו"ח, ת.ד399 ואח' (פורסם ב-ֽ 12/04/2015)