פסקי דין על חנה מזרחי | פסקי דין על נירן מזרחי | פסקי דין על אריק בן אבו | פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח |

33335-09/14 תק     02/04/2015




תק 33335-09/14 חנה מזרחי, נירן מזרחי נ' אריק בן אבו, הכשרה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 33335-09-14 מזרחי נ' בן אבו ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשם הבכיר
ניר זיתוני


התובעים


1. חנה מזרחי

ת.ז. 028487940

2. נירן מזרחי
ת.ז. 203327614

נגד


הנתבעים

1.אריק בן אבו

ת.ז. 035826361

2.הכשרה חברה לביטוח בע"מ

ח.פ. 520042177




פסק דין


1.
לפני תביעה ע"ס 19,263 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב מסוג קאיה מ.ר. 1651072 ,


, הרשום ע"ש התובע 2 ( להלן "התובע") כשהוא נהוג ע"י התובעת
1 ( להלן "התובעת")

בחלקו האחורי לאחר שנפגע לפי הנטען ע"י רכב מסחרי גדול מסוג שברולט מ.ר.

5864878 , נהוג ע"י הנתבע 1 ( להלן "הנתבע") ומבוטח ע"י הנתבעת 2 ( להלן "הנתבעת") .

2.
על פי הגרסאות של שני הנהגים , כפי שפורטו בכתבי הטענות ובעדותם היום , הנתבע

פגע ברכב בו נהגה התובעת מאחור , כאשר הרכב בו נהגה התובעת היה בעצירה מלאה .

הנתבע מסביר כי נפל לו הטלפון וכאשר התכופף להרים אותו פגע בארגז של משאית שפרקה

סחורה , נבהל מהמכה , לא הבחין הרכב שעצר לפניו ופגע בו מאחור .

3.
הנתבעת הגישה כתב הגנה לקוני במסגרתו טענה להכשלה בבירור החבות מצד שני הנהגים


בעטיה לא ניתן כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען . נטען כי הנהגים התבקשו לשתף פעולה עם

חוקר
מטעם הנתבעת ולערוך שחזור , אך סירבו . עוד נטען להעדר קשר סיבתי בין הנזקים

הנטענים לבין אירוע התאונה . באשר לגובה הנזק נטען כי לא צורפה חוות דעת שמאי לגבי

ירידת הערך הנטענת כנדרש בפסיקה ולא פורטו מצב הרכב והעבר שלו .

4.
בדיון שהתקיים היום נשמעו הנהגים , סוכן הביטוח של שני הנהגים מר רוני לניאדו ,

( להלן "הסוכן") , מר רמי רבדל , חוקר מטעם הנתבעת ( להלן "החוקר") , אחיו של

הנתבע מר עדי בן אבו ( להלן "עדי") ונציג הנתבעת מר מוטי כהן ( להלן "מוטי") .

5.
הנהגים חזרו על גרסתם הראשונית ,מסרו פרטים נוספים ונחקרו בחקירה נגדית ממושכת

ע"י נציג הנתבעת . גרסתם של הנהגים לא נסתרה ואני נותן בה אמון מלא .
6.
למעשה הנתבעת טוענת כי המבוטח שלה , הנתבע והתובעת עשו יד אחת , בהנחיית הסוכן

, כדי להונות את חברת הביטוח ולאפשר לתובעת לקבל פיצוי בגין נזק שלא נגרם בתאונה

הנטענת בכתב התביעה . טענה שכזו מן הראוי לפרט במסגרת כתב ההגנה , כאשר אין די

לענין זה בטענה הכללית לפיה אין קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין אירוע התאונה .

7.
למעשה הנתבעת עשתה דין לעצמה כאשר הגישה במהלך הדיון את דו"ח החוקר מבלי

שביקשה היתר לעשות כן לפי הלכת סויסה . הנתבעת הגדילה לעשות כאשר לא ציינה

במסגרת כתב ההגנה את הטעמים בעטיים החליטה שלא לשלם את התביעה כבר עם

קבלת מכתב הדרישה , למעט הטענה להכשלת בירור החבות . כפי שהתברר מעדותו

של החוקר ומעדותו של מוטי וכן מטיעוניו , טעמים אלה היו ידועים לנתבעת היטב וכללו


טענה להפרשי גבהים ואי התאמה בין צורת הפגיעה לבין תיאור התאונה . לא מצאתי כל


הצדקה לכך שטענות אלה לא פורטו במסגרת כתב ההגנה .

8.
לא מצאתי כל אינטרס של הנתבע לעשות יד אחת עם התובעת כדי להונות את הנתבעת

תוך שהוא חושף את עצמו לחיוב אישי בגין התביעה שהוגשה גם נגדו . לא נסתרה

עדותה של התובעת לפיה ההיכרות הקודמת בינה לבין הנתבע היא שטחית ( ע' 4 , ש 19 ) .

התובעת והנתבע הביעו נכונות מפורשת להעמיד את נכונות גרסתם למבחן בבדיקת

פוליגרף .



הנתבע אף היה מוכן לממן את עלות הבדיקה שלו בשלב הראשון , כאשר דרש כי אם גרסתו


תמצא נכונה , תוחזר לו עלות הבדיקה ע"י הנתבעת . סירובה , הלגיטימי לכשעצמו , של

הנתבעת לכך , הינו הסיבה לפיה התיק לא הסתיים בהסכמה במהלך חקירתה הנגדית של

התובעת .

9.
אין מחלוקת כי הנתבע היה מוכן לשתף פעולה עם החוקר והסיבה היחידה לכך שנכונות

זו לא הביאה להשלמת החקירה היתה סירובו של הסוכן להמליץ לנתבע לעשות כן , כאשר

הנתבע מתנה מראש את הסכמתו בכך שהסוכן יתן את הסכמתו לשיתוף הפעולה .

עמדה זו של הסוכן הינה שגויה לאור הוראת ס' 23(ב) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981

( להלן "החוק") המחייב את הנתבע כמבוטח של הנתבעת למסור לנתבעת את כל המידע


והמסמכים הדרושים לבירור החבות ואף לעזור לנתבעת ככל שיוכל להשיגם .

במישור העובדתי אני מקבל את עדותו את הנתבע לפיה אם היה נאמר לו ע"י החוקר

כי סירובו לשתף פעולה עם החוקר מטעם המבטחת שלו מנוגד להוראות החוק , היה

הנתבע משתף פעולה בחקירה . אין זה מתקבל על הדעת כי אדם רציונלי יחשוף את

עצמו לחבות בלעדית אפשרית בנזק משמעותי שנגרם לרכב התובעים בתאונה , שאין

ספק שנגרמה באשמתו , כאשר נאמר לו במפורש כי התנהגותו מנוגדת להוראת חוק


מפורשת .

10.
לאור האמור לעיל , אני קובע כי התאונה התרחשה כפי שתיארו התובעת והנתבע בעדותם

כאשר האחריות הבלעדית לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע .


הטענות שהעלתה הנתבעת במהלך הדיון הן טענות כבושות שלא פורטו כנדרש בכתב

ההגנה .

כמו כן , טענות אלה לא הוכחו . כפי שאראה בהמשך , לא היתה כל מניעה לבדוק לעומק

טענות אלה גם ללא שיתוף פעולה של הנהגים ולא ניתן הסבר מניח את הדעת לכך
שהדבר

לא
נעשה
.

11.
כדי שתתקבל טענה להכשלת בירור החבות שבכוחה לפטור את הנתבעת מחובת התשלום

לתובעת , על הנתבעת להוכיח ארבעה דברים . ראשית , כי הנתבע הפר את חובת שיתוף

הפעולה . רכיב זה הוכח כדבעי שכן אין מחלוקת כי הנתבע לא שיתף פעולה עם החוקר .

עם זאת , אני סבור שמן הראוי היה להציג בפני
הנתבע את הוראת החוק ואף להקריא

לו אותה . כאמור לעיל , התרשמתי כי אם החוקר היה עושה כן , הנתבע היה חוזר בו

מסירובו לשתף פעולה .

12.
שנית , על הנתבעת להוכיח כי נקטה אמצעים סבירים כדי להשיג את המידע הדרוש לה או

כדי לזכות בשיתוף פעולה של המבוטח . כאמור לעיל , רכיב זה לא הוכח .

לא מצאתי תשובה מניחה את הדעת בדבריו של נציג הנתבעת לשאלה מדוע לא נעשה

ניסיון לבדוק את ממשות טענות הפרשי הגבהים ואי ההתאמה בין צורת הפגיעה לאופן


התרחשות התאונה באמצעות שחזור של התאונה עם רכבים זהים לרכבי התובעת והנתבעת

במקום התאונה . העובדה כי עדיף לבצע את השחזור באמצעות הרכבים שהיו מעורבים

בתאונה ובנוכחות הנהגים , אין משמעותה כי לא ניתן היה להגיע לתוצאה טובה למדי


באמצעות רכבים זהים בשחזור המתבצע ללא הנהגים
. ברי כי התובעת והנתבע היו

מתקשים להעלות טענות נגד משקלו של שחזור שכזה כאשר הוצע להם להשתתף בשחזור

והם סירבו .

כמו כן , כל עוד לא נעשה ניסיון לשכנע את הנתבע עצמו לשתף פעולה חרף התנגדות

הסוכן , תוך שימוש בהוראת ס' 23(ב) לחוק , לא ננקטו אמצעים סבירים כדי לזכות

בשיתוף פעולה של המבוטח .

13.
מסקנתי לפיה לא התקיים הרכיב השני מייתרת את הדיון ברכיבים הנוספים ולכן

אתייחס אליהם בקצרה . הרכיב השלישי הינו כי מחדלי המבוטח הסבו לנתבעת נזק .

לטעמי רכיב זה לא הוכח שכן ניתן היה לבצע שחזור בעזרת רכבים אחרים ולבסס

באמצעותו את טענות ההגנה
. הרכיב הרביעי הינו שיעור הנזק .


הנתבעת לא ניסתה להוכיח קיומו של רכיב זה , כאשר לא התייחסה במפורט להוראות

החוק ולפסיקה במסגרת כתב ההגנה והדיון שהתקיים היום .

14.
באשר לגובה הנזק לתביעה צורפה חוות דעת שמאי המתארת נזק ישיר בסך של 15,450 ₪ .

בנוסף צורפה חשבונית תיקון ע"ס 15,450 ₪ מיום 26.6.14 . לא מצאתי כל טיעון ממשי נגד

הערכה זו ולכן אני מקבלה .

הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית למרות שהודיעה בכתב ההגנה מיום 4.11.14 כי היא

שומרת על זכותה להגיש חוו"ד נגדית . הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי .

15.
חוות הדעת של השמאי כוללת פרק קצר בו נטען ל 5% ירידת ערך לפי שווי של 52,260 ₪

לאחר ניכוי בגין רכב השכרה לשעבר . פרק זה לא נערך כנדרש שכן לא נאמר במפורש כי

הרכב נבדק לאחר התיקון ולא נאמר במפורש כי הוצג בפני
השמאי עברו של הרכב .

עם זאת , עיון בחוות הדעת מלמד כי חוות הדעת נערכה לאחר התיקון ועברו של הרכב

בא לידי ביטוי בהערכת השווי של הרכב . כאשר מוסיפים לאמור לעיל את עדותה של

התובעת , שנמצאה מהימנה , לפיה הרכב לא עבר תאונה נוספת ( ע' 3 ש' 15 עד 16 ) ואת


העובדה כי הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי , מתקבלת המסקנה לפיה הוכח

במאזן הסתברויות כי ירידת הערך שקבע השמאי מטעם התובעת קשורה רק לתאונה

נשוא התביעה ויש לאשרה .

16.
רכיב התביעה הנוסף עניינו שכר טרחת השמאי בסך של 1,200 ₪ לגביו לא מצאתי כל

השגה מטעם הנתבעים בכתב ההגנה ובדיון .

17.
על כן , אני מקבל את התביעה במלואה .

18.
באשר להוצאות המשפט יש לקחת בחשבון את תרומתם של הנתבע , התובעת וסוכן הביטוח

של התובעת והנתבע לכך שתביעה פשוטה הפכה למסובכת
ולכן להסתפק בחיוב בהוצאות

שאינו חורג מהנהוג בבית משפט זה כאשר תביעה שגרתית מתקבלת
בסך של 500 ₪ .

19.
על כן , אני מחייב את הנתבעים , ביחד ולחוד , לשלם לתובעים 19,263 ₪ בצירוף הפרשי

הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה , 14.9.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל .

כמו כן , אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪ .


סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום , אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד


ליום התשלום המלא בפועל .

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלתו .
















ניתן היום,
י"ג ניסן תשע"ה, 02 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 33335-09/14 חנה מזרחי, נירן מזרחי נ' אריק בן אבו, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/04/2015)