פסקי דין על יצחק לוי | פסקי דין על א.ש. ירוק בכפר | פסקי דין על שלומי הרוש | פסקי דין על אופיר חליוה |

54169-10/12 תאמ     22/04/2015




תאמ 54169-10/12 יצחק לוי נ' א.ש. ירוק בכפר בע"מ, שלומי הרוש, אופיר חליוה








בית משפט השלום בטבריה



תא"מ 54169-10-12 לוי נ' א.ש. ירוק בכפר בע"מ
ואח'


תיק חיצוני: 05-05260-12-5


בפני

כב' השופטת
אילונה אריאלי


התובע

יצחק לוי

ת.ז. 034423285


נגד


נתבעים

1.א.ש. ירוק בכפר בע"מ

ח.פ. 514137926

2.שלומי הרוש

ת.ז. 060623568

3.אופיר חליוה

ת.ז. 046249330




פסק דין


זוהי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 19,000 ₪ עבור שירותי מוסך שעל פי הנטען העניק התובע לנתבעים.

טענות התובע
התובע הינו בעל מוסך לרכבים ומשאיות בבית שאן. הנתבעים הזמינו ממנו שירותי מוסך לטיפול במספר רכבים אשר בבעלותם, בחזקתם או בשימושם. התביעה דנן מתייחסת לחוב בגין 5 חשבוניות: 525,535,566,567,568.

התובע ביצע את העבודות המפורטות בחשבוניות לשביעות רצונם של הנתבעים, אך הם לא שילמו את התמורה בגינן וזאת חרף פניותיו אליהם.

הנתבעים מס' 2 ו- 3 הינם בעלי המניות בנתבעת מס' 1 ואחראים אישית לחוב.

בתצהיר עדותו הראשית טוען התובע, כי הוא לא היה מבצע תיקון ברכבים לפני אישורו של הנתבע מס' 2 באמצעות הטלפון ולפני שזה היה אומר לו על שם איזו חברה להוציא את החשבונית, מבין שתי החברות שבבעלותו.

טענות הנתבעים
הגנת הנתבעים הועלתה לראשונה בתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע התביעה. לאחר העברת התביעה לסדר דין מהיר, הגיש התובע כתב תביעה בסדר דין מהיר ובעקבות זאת הגישו הנתבעים כתב הגנה מתוקן, שם נטען כדלקמן:

כתב התביעה איננו מגלה עילה נגד הנתבעים. התביעה מבוססת על 5 חשבוניות שהפיק התובע בכתב ידו, כאשר אין על גבי החשבוניות כל אישור או חתימה של הנתבעים. התובע ביצע בחשבוניות תיקונים של זהות הלקוח – הוסיף את שמות הנתבעים מס' 2 ו- 3.

עוד טוענים הנתבעים להעדר יריבות ביחס לנתבעים מס' 2 ו- 3 ולהעדר עילת תביעה אישית נגדם. הרכבים כי נטען שתוקנו במוסך התובע אינם רכבי הנתבעים מס' 2 ו- 3 והם מעולם לא התחייבו אישית בהתחייבויות החברה הנתבעת מס' 1.

התובע איננו מפרט בתביעתו את הסכום הנתבע וכיצד חושב, כאשר חמש החשבוניות מסתכמות בסך של 15,701 ₪ ואילו סכום התביעה הועמד על סך של 19,000 ₪.

באשר לחשבוניות העומדות ביסוד התביעה, טוענים הנתבעים כדלקמן:

חשבונית מס' 568 - הנתבעת איננה חייבת עבור חשבונית זו. העבודה המצוינת בחשבונית מעולם לא אושרה. מהרישום בחשבונית לא ניתן לזהות את פרטיי הרכב ולמי הוא שייך, מדובר ברכב שלא שייך לנתבעת.

חשבונית מס' 567 - הנתבעת מכחישה כל קשר לתיקון ולרכב הנטען.

חשבונית מס' 566 - הנתבעת מכחישה כל קשר לתיקון ולתוכן החשבונית. לגבי העברת טסטים לארבעה רכבים - עבור העברת הטסטים התובע הוציא חשבונית נוספת (מס' 530) שבגינה הגיש התובע תביעה אחרת שהסתיימה והתמורה שולמה לו במלואה.

חשבוניות מס' 525 ו- 535 - הנתבעת מאשרת כי סכומן לא שולם לתובע, אולם הדבר נעשה בתיאום והסכמה עם התובע ולפיה התשלום יעוכב עד למציאת צרור מפתחות של שני רכבים של הנתבעת שהתובע איבד, מפתחות שעלות שחזור כל אחד מהם מגיעה לסך של 7,000 ש"ח.

בתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעים, חוזר הנתבע מס' 2 על הטענות שהועלו בכתב ההגנה המתוקן והוסיף וטוען כי התובע פעל בחוסר מקצועיות והשהה את המשאיות במוסכו תקופות ארוכות, דבר שגרם לנתבעים נזק כלכלי כבד.



דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובכל חומר הראיות ולאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. על פי תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי:

ראשית, יש לקבל את הטענה כי סכום התביעה (19,000 ₪) לא פורט כדבעי, כאשר הוא עולה על סכומן הכולל של החשבוניות. בנסיבות אלה, תיבחן התביעה על פי החשבוניות - כל אחת וסכומה.

שנית, יש לקבל את טענת הנתבעים מס' 2 ו- 3 כי לא הוכחה עילת תביעה אישית נגדם.
התובע, הנושא בנטל ההוכחה, לא הביא כל ראיה לכך שהרכבים שטופלו במוסכו הם רכביהם האישיים של הנתבעים מס' 2 ו- 3 ולא רכבי החברה - הנתבעת מס' 1. אדרבה, מניסוח כתב התביעה עולה כי התובע תבע את הנתבעים מס' 2 ו- 3 בהיותם "בעלי המניות והנם אחראים באחריות אישית לחוב".

העובדה שבחשבוניות שהוציא התובע צוינו לצד שם החברה הנתבעת מס' 1 גם שמות הנתבעים מס' 2 ו- 3 "שלומי + אופיר", אין בה, כשלעצמה, כדי להרים את נטל ההוכחה כי הרכבים שטופלו הם רכביהם האישיים של הנתבעים מס' 2 ו- 3 או כי הם התחייבו באופן אישי לתשלום חובה של הנתבעת מס' 1 עבור הטיפול ברכביה. התובע לא ציין על גבי החשבוניות שבמחלוקת את מספרי הרכבים שטופלו וכאמור, לא הביא כל ראיה לכך שמדובר ברכבי הנתבעים מס' 2 ו- 3, להבדיל מרכבי החברה. בחקירתו הנגדית טען התובע כי הרכבים אליהם מתייחסות חשבוניות מס' 567 ו- 568 הינם של "מישהו מהמשפחה שלו", עדות כללית ובלתי מפורטת שוודאי אין בה כדי להרים את נטל ההוכחה בעניין (עמ' 8 שורות 31-32 לפרוטוקול).

זאת ועוד, הטענה כי התובע טיפל ברכבים אישיים של הנתבעים מס' 2 ו- 3, עומדת בסתירה לטענת התובע בתצהירו ולפיה נהג הנתבעים בשם אלי ביטון "המליץ בפני
מעבידו שכל רכבי החברה שעובדים באזור הצפון יטופלו במוסכי " (סעיף 5 לתצהיר). בהמשך אמנם הצהיר התובע כי הנתבעים החלו לתקן את כלי רכבם האישיים, אך טענה זו נטענה בעלמא וללא כל פירוט שהוא של פרטיי הרכבים ושל מספרי החשבוניות המתייחסות לעבודות שבוצעו ברכבים אלה.

מנגד, יש לדחות את טענת הנתבעים ולפיה בהעדר חתימות מי מהם על החשבוניות, אין תוקף לחשבוניות ואין לחייב בתשלום עבורן. הנתבע מס' 2 אישר בעדותו בבית המשפט כי בדרך כלל הוא איננו חותם על חשבוניות וכי הוא נהג לשלם עבור חשבוניות שלא נחתמו על ידי מי מטעם הנתבעים, אלא אם הייתה לנתבעים הסתייגות או טענה לגבי תוכן החשבוניות (עמ' 13 שורות 1-4 לפרוטוקול).

ועתה לבחינת החשבוניות אחת לאחת:

חשבוניות מס' 525 ו- 535
- הנתבעים הודו כי התובע אכן ביצע את העבודות המפורטות בחשבוניות אלה וכי לא הייתה להם כל השגה ביחס לעצם ביצוע אותן עבודות ולסכומים שצוינו בחשבוניות (עמ' 14 שורות 10-11 לפרוטוקול).

טענתם היחידה של הנתבעים ביחס לחשבוניות אלה הינה, כי הוסכם שהתשלום יעוכב עד למציאת צרור המפתחות שלטענתם התובע איבד. טענה זו הינה מסוג הודאה והדחה, שהנטל להוכיח אותה מוטל על כתפי הנתבעים. הנתבעים לא עמדו בנטל זה ואף הנתבע מס' 2 אישר בעדותו כי הוא איננו יכול להוכיח זאת (עמ' 15 שורות 20-21 לפרוטוקול). לא הובאה על ידי הנתבעים כל ראיה לכך שהתובע איבד את המפתחות או כל עדות בעניין והתובע הכחיש טענה זו (עמ' 10 שורות 1-25 לפרוטוקול).

בנסיבות אלה, על הנתבעים לשלם לתובע את סכומן של חשבוניות אלה: סך של 5,284 עבור חשבונית מס' 535 וסך של 134 ₪ עבור חשבונית מס' 525 ובסה"כ
- 5,418₪.

חשבונית מס' 568 -
הנתבעים טוענים בכתב ההגנה המתוקן ובתצהיר העדות הראשית כי עבודה זו לא אושרה מעולם וכי לא ניתן לזהות את פרטיי הרכב ולמי הוא שייך, כאשר אין מדובר ברכב השייך לנתבעת.

טענה זו עומדת בסתירה לטענת הנתבע מס' 2 בתצהיר שתמך בהתנגדות, שבסעיף 3 שבו הוא הודה, ברחל בתך הקטנה, כי הנתבעת מס' 1 הינה בעלת כל הרכבים נשוא כתב התביעה, למעט הרכב המצוין בחשבונית מס' 567. גם בסעיף 13 לאותו תצהיר הודה הנתבע מס' 2 כי "...בעל הדין הנכון הוא חברת א ש ירוק בכפר בע"מ שהיא חברה פעילה ואמידה והיא בעלת הרכבים נשוא התיקון הנטען (למעט הרכב הנטען בחשבונית 567 כאמור)...". בסעיף 17 לאותו תצהיר, הנתבע אף מסר פרטים מזהים של הרכב נשוא חשבונית מס' 568 וטען כי עד היום הוא נמצא ב"מוסך אחים קמחי במצב היעדר אפשרות נסיעה בגלל מעשיו או מחדליו של התובע".

הנתבע לא הביא ולו בדל של ראיה או עדות כדי להוכיח טענתו זו, כאשר הטענה כי העבודה המצוינת בחשבונית לא אושרה, נטענה בעלמא וללא כל תימוכין. בחשבונית זו צוינו מספר עבודות שבוצעו ברכב הנתבעת ומספר חלפים שהוחלפו. העובדה שהנתבע טוען באופן גורף כי העבודה לא אושרה, גורעת ממהימנות טענה כללית ובלתי מבוססת זו.

משנמצא כי הרכב המצוין בחשבונית זו הינו רכב הנתבעת ומשלא נסתרה טענת התובע כי העבודות והחלפים המפורטים בחשבונית זו אכן בוצעו ומנגד - משלא הוכיחו הנתבעים את טענתם הכללית והבלתי מפורטת כי העבודה לא אושרה ולא פרטו כלל כיצד נהגו נוכח ביצוע העבודה לטענתם ללא אישורם (כגון: מדוע לא השיבו את החלפים לתובע, האם הלינו בפני
ו על שביצע עבודה ללא אישורם וכיוצא באלה), הרי שהתובע עמד בנטל המוטל עליו, אף שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, והוכיח שעל הנתבעת לשאת בתשלום עבור חשבונית זו, שסכומה 3,932 ₪.



חשבונית מס' 567 -
הנתבעים הכחישו כל קשר לחשבונית זו וזאת כבר בתצהיר שתמך בהתנגדות לביצוע התביעה ולאחר מכן - בכתב ההגנה המתוקן ובתצהיר העדות הראשית. גם בעדותו עמד הנתבע על כך שהוא לא מכיר את הרכב מסוג סיטרואן ברלינגו המצוין בחשבונית זו (עמ' 15 שורות 14-17 לפרוטוקול).

התובע, מנגד, טען בעדותו כי מדובר ברכב של "מישהו מהמשפחה", כאשר הוא לא הביא נתונים או ראיות כלשהן ביחס לרכב זה, לרבות פרטיי הרכב כולל מספר רישוי (עמ' 8 שורה 31 לפרוטוקול). התובע גם לא הגיש את יומן העבודה בו רשומים הפרטים הרלוונטיים לביצוע העבודות, אף שעל פי עדותו קיים יומן כזה (עמ' 9 שורות 3-6 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, לא עמד התובע בנטל להוכיח כי על הנתבעת לשלם לו על פי חשבונית זו.

חשבונית מס' 566
- על פי חשבונית זו, התובע ביצע העברת טסטים לארבע משאיות מסוג וולוו וכן הוציא אישורי בלמים. התובע צירף לתצהירו גם אישורי בדיקת תקינות וטסטים שבוצעו ברכבים. בעדותו טען התובע, כי דובר בארבע משאיות מסוג וולוו שהוא ביצע להן מבחני רישוי (טסטים) בכפר קרע (עמ' 9 שורה 11 לפרוטוקול).

הנתבעים טוענים, בעלמא, כי "הנתבעת מכחישה כל קשר לתיקון ולתוכן הנטען", טענה שאף עומדת בסתירה לטענה העובדתית הנוספת שהועלתה ביחס לחשבונית זו ולפיה עבור העברת הטסטים לארבעה רכבים הנתבעים כבר שילמו לתובעת וזאת על פי חשבונית מס' 530, שנתבעה בהליך אחר.

גם טענה זו של הנתבעים הינה מסוג הודאה והדחה: הם מודים כי התובע ביצע טסטים לארבעה מרכבי הנתבעת, אך טוענים כי הם כבר שילמו לתובע על כך, על פי חשבונית 530. אלא שמעיון בחשבונית זו, שהוגשה כראיה על ידי הנתבעים, עולה כי מדובר בחשבונית עבור עבודות שבוצעו ברכב אחד בלבד שמספרו צוין באותה חשבונית. בנסיבות אלה, לא הוכיחו הנתבעים כי הם כבר שילמו לתובע עבור העבודות המצוינות בחשבונית מס' 566, שסכומה - 2,784 ₪.

בסה"כ הוכיח התובע כי הוא זכאי לתשלום בסך כולל של 12,134 ₪ מאת הנתבעת מס' 1 בלבד.


סיכום
על יסוד האמור לעיל, הריני מקבלת באופן חלקי את התביעה נגד הנתבעת מס' 1 ומורה לה לשלם לתובע סך של 12,134 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (3.9.12) ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת מס' 1 לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 (כשסכום זה כולל גם את ההוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 22.4.13) ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה נגד הנתבעים מס' 2 ו- 3 נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום,
ג' אייר תשע"ה, 22 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 54169-10/12 יצחק לוי נ' א.ש. ירוק בכפר בע"מ, שלומי הרוש, אופיר חליוה (פורסם ב-ֽ 22/04/2015)