פסקי דין על . מ.א.ע.מ החזקות והשקעות (2012) | פסקי דין על ממו גלובל שיווק והפצה (מגש"ה) | פסקי דין על (לשעבר דסנר ) | פסקי דין על דניאל ראובן סקלוסוב | פסקי דין על אברהם נינו רנסנברג |

54359-12/14 תאק     31/03/2015




תאק 54359-12/14 . מ.א.ע.מ החזקות והשקעות (2012) בע"מ, ממו גלובל שיווק והפצה (מגש"ה) בע"מ, (לשעבר דסנר בע"מ) נ' דניאל ראובן סקלוסוב, אברהם נינו רנסנברג








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



תא"ק 54359-12-14 רנסנברג ואח' נ' מ.א.ע.מ החזקות והשקעות (2012) בע"מ ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:1
בפני

כב' הרשמת-השופטת
עינת רביד


מבקש
ות
נתבעות

1
. . מ.א.ע.מ החזקות והשקעות (2012) בע"מ
2.

ממו גלובל שיווק והפצה (מגש"ה) בע"מ
(לשעבר דסנר בע"מ)


נגד


משיבים

תובעים

1. דניאל ראובן סקלוסוב
2. אברהם נינו רנסנברג



החלטה בבקשה למחיקת כותרת

1.
מונחת לפני בקשת המבקשות למחוק את הכותרת בסדר דין מקוצר, בעיקר בשל כך שהמשיבה 2 אינה חתומה על ההסכם מכוחו הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר; וכן משום שחלק הארי של התביעה הוא בגין "הפרה צפויה", אשר על פי הפסיקה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר; ובשל היות התביעה נדרשת לשמיעת עדויות וראיות רבות.
2.
המשיבים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר, כאשר על פי הנטען בכתב התביעה על המבקשות לשלם למשיבים סך של 2,520,000 ₪ בתוספת ריבית בהתבסס על הסכם למכירת מניות מיום 8.8.2012 שאין מחלוקת כי הצדדים להסכם הם המשיבים והמבקשת 1 (להלן: "המבקשת"). המבקשת 2 (להלן: "דסנר") אינה מופיעה כצד להסכם ואינה חתומה עליו.

הטענה כי דסנר אינה חתומה על ההסכם
3.
הטעם הראשון שלו טוענות המבקשות למחיקת הכותרת הוא, שדסנר אינה צד להסכם ואינה חתומה עליו. דסנר מופיע בהסכם בסעיף 1.6 שבו נכתב כי המבקשת "תוסיף ותשלם או תגרום לדסנר לשלם, לפי בחירתה של הרוכשת, תשלום חודשי נוסף בגין המניות הנמכרות...", אולם אין לדסנר חובה משל עצמה על פי ההסכם. לעניין זה מפנות המבקשות להלכת בתי המשפט ולפיה די בכך שצד לתביעה בסדר דין מקוצר אינו צד להסכם עליו מתבססת התביעה כדי למחוק את הכותרת.
4.
על כך ענו המשיבים כי ממסכת העובדות שפורטו בכתב התביעה עולה שדסנר התחייבה לשלם, ובפועל אף עשתה זאת 18 חודשים רצופים. "די בכך כדי להצביע על התחייבות מכללא שלה הנתמכת בראיות בכתב." (סעיף 21 לטענות המשיבים). עוד הם מפנים לבש"א (ת"א) 35057/99 א.מ.ס. מפעלי ים תיכון בע"מ נ' בנק דיסקונט (13.11.2002) (להלן: "החלטת דיסקונט") ולספרו של זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 660.
5.
על כך השיבו המבקשות כי לא נוצרה התחייבות חוזית נפרדת בין דסנר לבין המשיבים ואין ללמוד זאת מהתנהגות הצדדים.

דיון והכרעה בסוגיית דסנר
6.
תקנה 202 לתקנות קובעת כי תביעה יכולה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר כאשר היא על סכום קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, שיש עליהם ראיות בכתב.
7.
בסוגיית דסנר עולה השאלה האם מהעובדות המפורטות בכתב התביעה עולה, כי לדסנר חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, שיש עליהם ראיות בכתב לחיוב בתשלום סכומי התמורה למבקשים.
8.
בכתב התביעה נכתב בכל הנוגע לדסנר כך: "יובהר כי אמנם ההסכם נחתם מול הנתבעת 1, אולם יש בו התחייבות מפורשת של הנתבעת 2, דסנר, לשלם את התשלום העיתי, ואכן, לאורך כל התקופה שבה שולמו תשלומים אלה, הדבר נעשה באמצעות הנתבעת 2 ובאמצעותה בלבד." (סעיף 23) וכן, "למען הסדר הטוב, נבהיר כי תביעה זו ראויה להתברר כנגד הנתבעת 2, דסנר, בסדר דין מקוצר גם כן, הואיל והיא זו אשר שילמה את בתשלומים העיתיים לאורך תקופה של 18 חודשים. על כן עסקינן בתביעה על סכום קצוב מכוח התחייבות מכללא של דסנר, הבאה לידי ביטוי בהתנהגותה לאורך תקופה בלתי מבוטלת זו, ואשר מבוססת על ראיות בכתב..." (סעיף 28).
9.
בחנתי את כתב התביעה ואת הנספחים לו, במיוחד את ההסכם, ואת נספח 5, שהוא מכתב ההוראות להעברות הכספים, ואין בהם כל התחייבות של דסנר לשלם למשיבים. סעיף 1.6 אינו מטיל כל התחייבות על דסנר, אלא על המבקשת בלבד לגרום לכך שדסנר תשלם. דסנר אינה חתומה על ההסכם ואף אינה ערבה לו. העובדה שדסנר שילמה את התשלומים אינה הופכת אותה למי שנטלה על עצמה התחייבות לשלם, כאשר ברור מן ההסכם כי המבקשת מחוייבת לשלם בעצמה או לגרום לדסנר לשלם, כפי שאכן עשתה עד אשר נפסקו התשלומים. כתב התביעה אינו מתאר סיטואציה לפיה לאחר ההסכם נוצרה התחייבות עצמאית מכח התקשרות כלשהי בין בכתב ובין בעל פה בין המשיבים לדסנר. ולכן בהעדר טענה לקיומה של התחייבות של דסנר מכוח עצמה כלפי המשיבים אין לומר שהוכח כי קיימת התחייבות של דסנר.
10.
בחנתי גם את החלטת דיסקונט ולא מצאתי כי היא מסייעת למשיבים. בהחלטת דיסקונט לא הייתה כל מחלוקת, שהחברה הנתבעת ניהלה חשבון בבנק דיסקונט והנתבעים האחרים היו בעלי המניות וככאלה היו ערבים בכתב לחובות החברה לבנק דיסקונט. המסמכים שהוצגו בהחלטת דיסקונט היו הבקשה לפתיחת חשבון עליה חתומה החברה וכתב ערבות עליו חתומים שני הערבים (סעיף 9 להחלטת דיסקונט). במקרה שבפני
, להבדיל מהחלטת דיסקונט, לא נטען לעובדה ממנה עולה שדסנר חתמה או התחייבה בעל פה על דבר כלפי המשיבים בשום שלב. במקרה זה, אי אפשר ללמוד על התחייבות מכוח התנהגות מהתשלומים שביצעה דסנר, משום שכאמור בהסכם התחייבה המבקשת לגרום לדסנר לשלם ולכן מדובר בקיום התחייבות המבקשת ולא בתוצאת התחייבות עצמאית של דסנר.
11.
לפיכך אני קובעת כי כתב התביעה אינו מראה עילה שראויה להתברר בסדר דין מקוצר כלפי דסנר ומשכך על פי הפסיקה די בכך על מנת שתפסל התביעה כולה מלהתברר בסדר דין מקוצר. ראו גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013:" אם בעת בדיקת התביעה מגלים עילת תביעה כלשהי ואפילו חלופית שאינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר – תימחק הכותרת, שכן קיומו של חלק בתביעה שאינו ראוי להידון בהליך מקוצר זה, פוסל את התביעה כולה מלהידון בדרך דיונית זו." (עמ' 790).
12.
משקבעתי כך, אין עוד צורך לדון בטענות הנוספות של המבקשים, אך למען הזהירות אתייחס אליהן בקצרה

הטענות הנוספות


13.
איני מקבלת את טענותיהם הנוספות של המבקשות.
14.
טענת ההפרה הצפויה

- הכלל במקרה זה הוא על פי סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 :

"גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו."
15.
וקובע כב' הנשיא גורן ב

פסק דין
בהמ' (ת"א) 7010/86 פרנק ב. הול חברה בע"מ נ' דננברג יעקב :
"ונראה לי שאם נחיל את דיני סדר הדין המקוצר על הפרה צפויה של חוזה יש להבחין בין שני מקרים:
א. "גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה";
ב. "או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו".
כלומר, יש להבחין בין מקרה שבו הצד המפר גילה דעתו במפורש כי לא יקיים ¬ובמקרה כזה אין פגם לתבוע בסדר-דין-מקוצר על-ידי הגשת החוזה ופירוט אופן גילוי הדעת שלא לקיים את החוזה לבין מקרה שבו על בית-המשפט לקבוע כי מנסיבות הענין מסתבר כי הצד המפר לא יוכל או לא רצה לקיים את החוזה - ולדעתי, במקרה זה תנאי מוקדם להפעלת סעיף 17 הוא קביעת בית-המשפט על-פי הנתונים שהובאו בפני
ו כי אכן המסקנה היא שהמפר לא יקיים את החוזה גם בעתיד. במקרה זה - אין להביא את הענין בסדר דין מקוצר
."
16.
לעניין זה טענו המשיבים כי כתב התביעה מפרט באופן שאיננו משתמע לשני פנים כי המבקשות גילו דעתן שלא לשלם יתרת חובן למשיבים וזאת: "תחילה בכך שחדלו מעשות כן לאחר התשלום ה- 18 ובעת שבה הוגשה התביעה הן היו אמורות לשלם עוד 8 תשלומים עיתיים שלא שולמו. אחר כך, בכך שלא הגיבו לפניות החוזרות ונשנות של התובעים אליהם והתעלמו מהן". (סעיף 52 לתגובה).
17.
נראה כי המקרה שבפני
שבו המבקשות לא שילמו עד היום עשרה תשלומים מתוך 18 שעוד נותרו להם דומה במהותו למקרה שנדון בע"א (ת"א) 1132/99 ניצולת הקרטל בע"מ נ' פרוטרום סחר ושיווק (1990) בע"מ (6.2.00), שבו נקבע כי ניתן להגיש תביעה בסדר דין מקוצר בגין חוזה אשר הופר בחילול שתי המחאות ראשונות שניתנו על פיו.
18.
מכאן שבמקרה זה עסקינן בהפרה צפויה אשר מתאימה להידון בהליך סדר דין מקוצר.
19.
טענת מורכבות התביעה

- גם בטענה כי מדובר בתביעה המחייבת בירור מקיף ויסודי והידרשות לשמיעת עדויות רבות וראיות – אין לטעמי ממש. על פניו, מכתב התביעה עולה כי מדובר בהסכם לרכישת מניות תמורת סכום, שדרכי תשלומו נקבעו בהסכם, ואשר נטען כי המבקשים מפרים את חובתם החוזית לשלם את הסכומים הקבועים בהסכם. מכתב התביעה לא עולה כי מדובר בתביעה כגון זו שעמדה בבסיס התביעה בעניין תורג'מן (רע"א 3782/05 עו"ד קטן ואח' נ' תורג'מן (14.7.05), עליה הסתמכו המבקשות, שהיא מורכבת בהיותה תביעה לאכיפת הסכם מקרקעין שנעשה עם כונס נכסים תוך שהתגלעו בעיות ברישום הנכס הנמכר.

סוף דבר
20.
אני מוחקת את כותרת התביעה ומעבירה אותה לפסים של סדר דין רגיל.
21.
הנתבעים יגישו כתב הגנה תוך 30 יום. ימי פגרת פסח לא יבואו במניין הימים.
22.
הדיון הקבוע ליום 20.4.15- מתבטל.
23.
המשיבים ישלמו הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪.
24.
לאחר הגשת כתב הגנה, המזכירות תנתב התיק לגורם השיפוטי המטפל

.
25.
מעקב מזכירות בהתאם.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת
ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ה, 31 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט מחוזי 54359-12/14 . מ.א.ע.מ החזקות והשקעות (2012) בע"מ, ממו גלובל שיווק והפצה (מגש"ה) בע"מ, (לשעבר דסנר בע"מ) נ' דניאל ראובן סקלוסוב, אברהם נינו רנסנברג (פורסם ב-ֽ 31/03/2015)