פסקי דין על עפאף אסדי | פסקי דין על מועצה מקומית דיר אלאסד | פסקי דין על דיאנה דבאח |

28934-03/15 פה     26/04/2015




פה 28934-03/15 עפאף אסדי נ' מועצה מקומית דיר אלאסד, דיאנה דבאח








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

פ"ה 28934-03-15
פ"ה 11459-03-15

26 אפריל 2015
לפני:
כב' השופטת איריס רש

נציג
ציבור (עובדים)
מר משה קרבצקי:
נציג ציבור (מעסיקים)
מר יוסף הלפרין

המבקשת
:

עפאף אסדי

ת.ז. 053783106
ע"י ב"כ: עו"ד סעדי איהב



-

המשיבות
:
1

.
מועצה מקומית דיר אלאסד

ע"י ב"כ: עו"ד חליל נעמה


2

.
דיאנה דבאח
ת.ז. 26523910


החלטה
1.
מונחת לפנינו בקשת המבקשת לצו עשה זמני שיורה למשיבה 1 (להלן – המועצה) להחזיר את המבקשת לאלתר לעבודתה כמלווה בהסעות ולשלם לה שכר עבור החודשים ינואר 2015 ועד למועד החזרתה לעבודה.

2.
דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 15.3.2015, לאחר שניתנה למשיבות הזדמנות להגיב לבקשה.

נציין כי המשיבה 2 (להלן – הגב' דבאח) צורפה לבקשה בהתאם להחלטה מיום 9.3.2015 כמי שעשויה להיפגע מתוצאות ההליך וזאת לנוכח היותה העובדת שמבצעת את התפקיד אותו מלאה המבקשת ערב הפיטורים. המבקשת הגישה אישור מסירה לפיו הבקשה וההחלטה מיום 9.3.2015 נמסרו לגב' דבאח ביום 11.3.2015.


המועצה הגישה תצהיר תשובה מטעמו של מר חטיב איברהים, מנהל כח אדם במועצה (להלן –מר חטיב).

הגב' דבאח לא הגישה תגובה מטעמה ולא התייצבה לדיון.
3.
בהינתן כי עסקינן בהליך זמני, התקיימו חקירות נגדיות קצרות וב"כ הצדדים
סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

ואלו העובדות הלכאוריות הצריכות לענייננו:

4.
המבקשת, תושבת דיר אל אסד,
הועסקה על ידי המועצה משנת 2002.

5.
על יחסי הצדדים חלה חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות בישראל (להלן –חוקת העבודה).

6.
בשנים הראשונות לעבודתה, המבקשת שמשה כמלווה בהסעה לבית ספר בנצרת. לאחר מכן ועד לחודש אפריל 2014 המבקשת שמשה כמלווה בהסעה לבית ספר לליקויי שמיעה בכפר מג'אר.

7.
בחודש אפריל 2014 בוטל קו ההסעה לכפר מג'אר עקב העובדה שלא נותרו תלמידים הזקוקים להסעה, למעט תלמיד אחד שסבל מבעיות רפואיות קשות ואימו שמשה כמלווה בהסעה בשל יכולותיה לטפל בילד.

8.
הילדים שהוסעו לבית הספר בכפר מג'אר הועברו לבית ספר באבו סנאן. קיים קו אחד לאבו סנאן וההסעה לאבו סנאן מאוישת באופן קבוע ומאז שנת 2009 על ידי המלווה, גב' הנא נעמה.

9.
מחודש מאי 2014 ועד לתחילת שנת הלימודים הנוכחית, המבקשת לא עבדה כמלווה בהסעה והיא לא קיבלה שכר מהמועצה.

10.
בשנת הלימודים הנוכחית המבקשת שובצה כמלווה בהסעה לבית ספר בכפר כנא במקום הגב' דבאח ששהתה בחופשת לידה. ההודעה על סיום עבודתה בקו ההסעה לכפר כנא נמסרה למבקשת על ידי הגב' דבאח ביום 1.12.2014.

11.
עבודתה של המבקשת הופסקה ביום 2.12.2014 לאחר שהגב' דבאח חזרה מחופשת הלידה.

12.
ביום 2.12.2014 המבקשת פנתה למועצה ונפגשה עם מר חטיב ועם מר מאג'יד מוסא, מנהל מחלקת החינוך במועצה. לטענת המבקשת, באותו מעמד, נאמר לה שהיא עובדת זמנית אך הובטח לה שתמצא עבורה משרה חלופית עד ליום 4.12.2014 והיא תמשיך לקבל שכר מהמועצה.

13.
ביום 4.12.2014 המבקשת פנתה בכתב למר אחמד דבאח, ראש המועצה בדרישה לקבל את משרתה בחזרה בהסתמך על הטענה כי יש לה עדיפות על פני עובדות חדשות שהתקבלו לאחרונה לתפקיד של מלוות בהסעות.

14.
ביום 25.12.2014 פנה מר יחיא חוסין, יו"ר ועד העובדים במועצה למר אחמד דבאח, ראש המועצה בעניינה של המבקשת. במכתבו דרש מר חוסין לשבץ את המבקשת בתפקידה בטענה כי לאחרונה התקבלו עובדים חדשים לתפקידים דומים וכי זכותה של המבקשת עדיפה על פני זכותם של אותם עובדים בהתאם לכלל לפיו "אחרון
נכנס ראשון יוצא". מר חוסין הוסיף כי על המועצה להמשיך לשלם את שכרה של המבקשת עד לשיבוצה מחדש וכי במידה וענינה של המבקשת לא יוסדר כמבוקש נציגות העובדים תנקוט בכל הסעדים הארגוניים ו/או המשפטיים העומדים לרשותה.

15.
ביום 3.2.2015 המבקשת שלחה מכתב תזכורת לראש המועצה בקשר לשיבוצה.

16.
המועצה לא השיבה לפניות המבקשת.

17.
ביום 19.2.2015 התקיימה פגישה בין המבקשת לראש המועצה. תוכן הפגישה שנוי במחלוקת בין הצדדים. לטענת המבקשת, ראש המועצה הבטיח
למצוא לה פתרון והודיע כי עניינה מצוי בטיפולו של מר מוסא, מנהל מחלקת החינוך. בעוד שמעדותו של מר חטיב עולה כי ראש המועצה ציין שבשלב זה אין למועצה תפקיד חלופי במסגרתו ניתן לשבץ את המבקשת ואולם תינתן לה עדיפות במקרה שתתפנה משרה ההולמת את כישוריה.


טענות הצדדים
18.
טענות המבקשת –
18.1
התנהלות המועצה בעניינה הינה התנהגות פסולה, בלתי סבירה ונגועה בשיקולים זרים ובאפליה פסולה.
בשנה האחרונה המועצה קיבלה לפחות 4 סייעות מלוות חדשות מבלי שניתנה למבקשת עדיפות בשיבוץ לאותן משרות. התנהלות זו מהווה אפליה אסורה הנגועה בשיקולים זרים. לטענת המבקשת, קליטת העובדים החדשים שהמועצה מעוניינת בהם נובעת מהצורך לקיים הבטחות פוליטיות של העומדים בראשותה.
מכל מקום, לנוכח הוותק הרב של המבקשת, יש לה עדיפות על מלוות אחרות שהינן בעלות וותק נמוך משלה. עם ביטול הקו הקבוע של המבקשת ניתן היה לשבץ אותה לקו אחר במקום מלווה שהינה בעלת וותק נמוך יותר.
18.2
לא נערך למבקשת שימוע טרם קבלת ההחלטה בדבר סיום עבודתה.
18.3
המועצה לא קיימה את חובתה המוגברת כרשות ציבורית לפעול בתום לב ובהגינות. כך למשל, כשהמבקשת שובצה לעבודה בקו ההסעה בכפר כנא לא נאמר לה שהיא משובצת כממלאת מקום עד לחזרתה של הגב' הנא מחופשת הלידה.
18.4
המבקשת לא השתהתה בפני
יתה לבית הדין לנוכח המגעים שניהלה למול המועצה ותשלום שכר חודש דצמבר 2014.
18.5
מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת – אי מתן הצו יותיר את המבקשת משוללת פרנסה בעוד שקבלת הבקשה ושיבוץ המבקשת מחדש במקום מלווה חדשה לא יגרום כל נזק. ההיפך הוא הנכון: המבקשת הינה בעלת ניסיון רב כך שהמועצה תצא נשכרת משיבוצה לעבודה.

19.
טענות המשיבה -
19.1
הבקשה לוקה בשיהוי ניכר.
19.2
הבקשה לוקה בחוסר ניקיון כפיים משעה שהמבקשת טוענת שהיא הועסקה כסייעת מלווה, בעוד שאין תפקיד כזה ברשות המקומית. המבקשת הועסקה כמלווה בהסעה והיא אינה משמשת כסייעת.
קיים שוני בדרישות התפקיד ובתנאי ההעסקה של סייעת לבין הדרישות והתנאים של מלווה להסעה, בפרט לעניין הזמניות.
19.3
בהתאם לסעיף 106.41 לחוקת העבודה מלווי הסעות אינם זכאים לקבלת קביעות. המינוי לתפקיד מתחדש בהתאם לצרכים בתחילת שנת הלימודים ותוקפו עד לתום אותה שנת לימודים או עד לתום הצורך בהסעה.

קו ההסעה שבו שובצה המבקשת בוטל ואין משרה פנויה בה ניתן לשבץ את המבקשת.
המבקשת שובצה באופן זמני במקום הגב' דבאח שהינה מלווה וותיקה שיצאה לחופשת לידה. עם חזרתה של הגב' דבאח מחופשת הלידה אין מקום להמשיך ולהעסיק שתי מלוות.

דיון והכרעה

20.
בפתח ההכרעה נחזור ונדגיש שכל הקביעות הן לכאוריות בלבד ואין בהן כדי להשליך על ההכרעה הסופית, אשר תינתן לאחר הבאת המסכת העובדתית המלאה.

21.
בהתאם
לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984
(להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) החלה בבית הדין לעבודה מכח
תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991,

כאשר מוגשת בקשה למתן סעד זמני עלינו לבחון את קיומם של שני תנאים מצטברים עיקריים: קיומה של זכות לכאורה, הנבחנת באמצעות בדיקתם של סיכויי התביעה העיקרית וקיומה של הצדקה למתן סעד טרם בירור התביעה לגופה, הנבחנת באמצעות מאזן הנוחות. בין שני התנאים קיימת "מקבילית כוחות", כך שככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייה של המבקשת לזכות בתביעה גבוהים, יקל עימה בדרישות מאזן הנוחות ולהיפך.

שאלות משנה המסייעות להכרעה בהליך הזמני נוגעות להתנהגותם של בעלי הדין, תום ליבם, מועד הפניה לבית הדין והאם היא לוקה בשיהוי, ניקיון כפיים של המבקשת והאם מתן סעד זמני הינו צודק ומידתי בהתחשב במכלול נסיבות העניין.
מבחנים אלו רלוונטיים לא רק לצו מניעה זמני אלא גם לצו עשה זמני (
עע (ארצי) 30914-04-10
שמחה בוסי נ' רשת הגנים של אגודת ישראל
, ניתן ביום 12.9.2012).

22.
הנה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה בבקשה בשלב זה, על סמך ראיות לכאורה בלבד היא, האם המבקשת הוכיחה זכות לכאורה להחזרתה לעבודה במידה כזו שתצדיק הענקת סעד זמני (שהוא הסעד המבוקש בתביעה העיקרית) כבר בשלב זה ועוד בטרם הוכרעה התביעה העיקרית. ככל שהתשובה לשאלה זו תהא בחיוב, יהיה מקום לבחון האם התקיימו יתר התנאים המצדיקים היענות לסעד זמני זה, בטרם הכרעה לגופו של עניין בתביעה העיקרית.

23.
זאת ועוד, ככלל מטרתו של צו מניעה זמני, הינו שמירת המצב הקיים עד להכרעה סופית באשר לזכויות הצדדים בהליך העיקרי. ואולם, הבקשה שלפנינו היא בקשה לשינוי המצב הקיים, כך שהמשיבה תחזיר את המבקשת לעבודה לאחר שהתובעת כבר אינה עובדת בנתבעת מאז חודש דצמבר 2014.
הלכה הפסוקה היא, שאמות המידה לנתינת צו עשה זמני נוקשות יותר מאלו שבנתינת צו מניעה זמני וכי רק במקרים חריגים יעניק בית המשפט צו עשה, לאחר שיוצגו בפני
ו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה (דב"ע לג/ 3-3
מדינת ישראל נ' מרדכי גנץ, פד"ע ד' 164; דב"ע נא/3-195
תובנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל, פד"ע כג 274).

24.

המבקשת שמשה כמלווה בהסעות של תלמידים בעלי מוגבלויות הזקוקים להסעה ולסיוע בהגעה למוסד החינוכי ובחזרה ממנו.

תנאי העבודה של מלווה בהסעות הוגדרו בסעיף 106.41 לחוקת העבודה וכדלקמן:
"בתחולה מ – 1.9.1999 הוסדרו תנאי עבודתם, שכרם והעסקתם של מלווי הסעות שהם, עובדים במסגרות החינוך הרגיל והחינוך המיוחד שמתפקידם לסייע לתלמידים מוגבלים ובעלי בעיות מוטוריות ו/או לתלמידים שאושרה להם על ידי הגורמים המוסמכים הסעה למוסד החינוך וממנו.
א.
מלווה ההסעות (להלן: המלווה) ייחשב כעובד הרשות המקומית ותחול עליו " חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות" למעט הנושאים אשר פורטו בהסכם זה.
ב.
מסלול קידומו של העובד יהא 6-8 (8+) בדירוג המינהלי. שנתיים המתנה לקידום בין הדרגות ו – 3 שנים לקידום לדרגת פלוס (+).
ג.
תפקיד המלווה לסייע לתלמיד לעלות לרכב ההסעה ולרדת ממנו ולהשגיח עליו בעת ההסעה וכפי שיונחה על ידי הגורמים המוסמכים.
ד.
העסקת המלווה תהא בימי הלימודים במוסדות החינוך. שכרו ישולם עפ"י ימי עבודתו בפועל. (על פי סיכום מוקדם עם העובד ניתן לשבץ את המלווה גם בתקופת פגרות הקיץ כמלווה הסעות לקייטנות ולמפעלי הקיץ ותשלום שכרו יהא בהתאם).
ה.
תקן מישרת המלווה יקבע על פי הצרכים ועל ידי הרשות.
ו.
היקף מישרתו המלאה של המלווה יעמוד על 42.5 שעות שבועיות ושכרו ישולם על היקף המשירה שיקבע כאמור.
ז.
במידה וסידור העבודה ידרוש הפסקה, בין הסעות בוקר להסעות שלאחר סיום הלימודים, של יותר מאשר 3 שעות ליום, יזוכה העובד ב"תוספת פיצול" על פי הסכמים הקיבוציים.

בנוסף לכך יזוכה בתשלום קצובת נסיעות עפ"י הוצאותיו לנסיעה בפועל.
ח.
המלווה יהא זכאי ל – 16 ימי חופשה שנתית עבור העסקה ב – 10 חודשי הלימוד בכל שנת לימודים ויחסית למספר חודשי העבודה בפועל לגבי אותה שנת לימוד.

מספר ימי החופשה השנתית לא יפחת, בשום מקרה, מן האמור ב"חוק חופשה שנתית" והם ינוצלו בתקופת חופשת הקיץ של בתי הספר.
ט.
המלווה יהא זכאי לנצל 22 ימי מחלה מידי שנת לימודים כמקובל ב"חוקת העבודה".
י.
המלווה יהא זכאי לביגוד כמקובל למקבלי קהל, לדמי הבראה ולמיכסת שיחת טלפון יחסית להיקף משרתו.
יא.
העובד יהא זכאי ל"ימי בחירה" על פי חוקת העבודה.
יב.
בשל מסגרת עבודתם הבלתי קבועה לא יהיו המלווים זכאים לקבלת קביעות בעבודתם.
יג.
הסדר זה אינו בא לגרוע מתנאי העסקתם של מלווים אשר הועסקו בתנאים העדיפים על המפורט בהסכם זה ערב החתימה עליו.".(ההדגשה שלי – א.ר.).


מכאן, שבהתאם לחוקת העבודה, המבקשת הועסקה במעמד של עובד זמני וזאת לנוכח אופיו של התפקיד והצורך המשתנה בהסעות. מר חטיב העיד כי משרתו של מלווה הסעות נקבעת בכל שנה מחדש עבור כל שנת הלימודים למסלול הסעה מסוים בהתאם לצורך ולפי החלטת ועדת ההשמה. כך גם, לרשות שמורה הזכות לסיים את העסקת המלווה במהלך שנת הלימודים, ככל שהיה שינוי בנסיבות שגרם להעדר צורך בהמשך ההסעה כגון: החלמת התלמיד (במקרה של בעיית ניידות עקב פציעה) מעבר התלמיד לבית ספר אחר, מעבר התלמיד למקום מגורים אחר וכדומה.

כך קרה גם בעניינה של המבקשת, כאשר אין מחלוקת שבמהלך שנת 2014 התלמידים שלוו על ידי המבקשת בהסעה מדיר אל אסד לבית הספר בכפר מגאר עברו לבית ספר אחר באבו סנאן והתלמיד היחיד שנותר על ההסעה מלווה על אימו המשמשת עבורו כמלווה צמודה עקב הצורך בטיפול במכשור הרפואי הצמוד אליו.

כפועל יוצא, לא היה צורך בהמשך עבודתה של התובעת בקו ההסעה בכפר מגאר והמבקשת לא עבדה בחודשים שנותרו עד לתום שנת הלימודים.

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, המבקשת שובצה בקו ההסעה לכפר כנא כממלאת מקום של הגב' הנא שיצאה לחופשת לידה. הצדדים חלוקים על השאלה האם המבקשת ידעה שמדובר בשיבוץ זמני עד לחזרתה של הגב' הנא מחופשת הלידה, כאשר לטענת התובעת לא נאמר לה כי המדובר בשיבוץ זמני בעוד שלטענת המועצה מר מוסא, מנהל מחלקת החינוך עדכן את המבקשת כי המדובר בשיבוץ זמני עד לחזרתה של הגב' הנא מחופשת הלידה. כך או כך, אין מחלוקת שבניגוד לשנים קודמות, המבקשת לא קיבלה כתב מינוי כמלווה בהסעה לכפר כנא עבור השנה הנוכחית. בנוסף נציין כי לאור דבריה ועדותה של המבקשת בדיון התרשמנו שהמבקשת מכירה את כל המלוות ומודעת למצבן ובכלל זה לעובדה שהגב' הנא ששמשה כמלווה הקבועה בהסעה בקו לאבו סנאן שהתה בחופשת לידה (עמ' 3 ש' 5-7, עמ' 7 ש' 8-9 לפרוטוקול).

25.
המבקשת אינה חולקת על מעמדה הזמני ועל העדר צורך בהמשך עבודתה בקו לכפר מגאר, אלא שלשיטתה על המועצה לשבץ אותה בקו אחר במקום עובדות אחרות ובפרט במקום מלוות חדשות שנקלטו במהלך השנה האחרונה.

המבקשת לא הוכיחה ברמה הלכאורית שהמועצה קלטה מלוות חדשות בשנה האחרונה וטענותיה בעניין זה נטענו בעלמא וכדלקמן (עמ' 3 ש' 3-7 לפרוטוקול):

"לשאלת בית הדין אין עובדת אחרת שמבצעת הסעות בקו של כפר מרר. כשהעבירו את הילדים למקום אחר איך שהעבירו אותי מנצרת למרר, למה לא המשיכו אותי והכניסו מישהי חדשה, אני לא יודעת מי העובדת שהכניסו, אני מכירה את כל המלוות שהייתי עובדת איתן, אף אחת מהישנות שאני מכירה אותם לא אמרה שהעבירו אותן לאבו סנאן. אני יודעת שיש מישהי אך מי זו לא יודעת."


ובהמשך בחקירתה הנגדית (בעמ' 7 ש' 2-17 לפרוטוקול):


"ש.
את אומרת בסעיף 18 לתצהירך שהמועצה מינתה 4 סייעות מלוות חדשות, הכוונה שלך סייעות מלוות או מלוות?

ת.
יכול להיות שלא הבדלתי בין סייעת מלווה למלווה בלבד, בגלל זה נפלה המילה סייעת מלווה בטעות.

ש.
מי ארבע מלוות?

ת.
אני לא יודעת את השמות שלהם אבל אני בטוחה שהיו מלוות חדשות.

ש.
איך את יודעת שהיו מלוות חדשות?

ת.
איפה שאני גרה יש כביש, כמעט ראשי, אני רואה אחת שיום יום הולכת, זו חדשה.

ש.
יכול להיות שהיא סייעת או מלווה?

ת.
לא. מלווה. שאלתי ואמרו שהיא מלווה.

ש.
את מי שאלת?

ת.
את חברה שלה מהשכונה.

ש.
מה השם שלה?

ת.
אני לא יודעת את השם שלה. היא הבת של ג'אבר אסעדי.

ש.
כמה שנים מייסאה אסעדי עובדת במועצה?

ת.
לא יודעת. אבל לא יותר מארבע שנים, יכול להיות ששלוש שנים."



גם טענת המבקשת לפיה המועצה קלטה מלוות חדשות משיקולים פוליטיים נטענה בכלליות ללא פירוט וללא ראשית ראיה.

26.
באופן דומה, גם טענת המבקשת לפיה לנוכח הוותק שלה יש ליתן לה עדיפות בשיבוץ על פני מלוות אחרות שהינן בעלות וותק נמוך יותר וכי היה על המועצה ולשבץ אותה במקומן, לא הוכחה. המבקשת לא הציגה בפני
נו מקור נורמטיבי התומך בטענתה, בעוד שלפי סעיף 71 לחוקת העבודה העוסק בעיקרי התור לפיטורים, בעת הפיטורים על המועצה לשקול שיקולים נוספים מעבר לשיקול הוותק ובכלל זה: תפקוד העובד ומצבו המשפחתי.

זאת ועוד, המבקשת לא מציינת מי היא המלווה בעלת הוותק הנמוך ביותר מבין המלוות שעל המועצה לסיים את העסקתה על מנת שהמבקשת תשובץ במקומה ובכל מקרה, המבקשת לא צרפה לבקשה את המלוות שעשויות להיפגע כתוצאה מתוצאות ההליך, דהיינו המלוות שהינן בעלות וותק נמוך מזה של המבקשת. בהחלטת בית הדין צורפה לבקשה רק הגב' דבאח שמבצעת את התפקיד שביצעה המבקשת ערב הפיטורים.
הלכה פסוקה היא שלא ניתן לקיים דיון משפטי שתוצאתו היא פגיעה בצדדים שלישיים, מבלי שלאותם צדדים ינתן יומם בערכאה השיפוטית שבה נדון ההליך. (דב"ע תשן/61-4 המוסד לביטוח לאומי נ' קופת חולים מכבי, פד"ע כב 3;
עע 470/06

המרכז הרפואי שערי צדק נ' ד"ר משה הרש
ניתן ביום 27.7.06).

27.
אין מחלוקת שלמבקשת לא נערך שימוע טרם סיום עבודתה וההודעה על סיום עבודתה נמסרה לה על ידי הגב' דבאח שהודיעה על חזרתה מחופשת הלידה.
על חובת קיום השימוע ומתן אפשרות לעובד לממש את זכות הטיעון גם בהתקשרות בחוזים לתקופות קצובות עמד בית הדין הארצי בהרחבה זה מכבר בפסק הדין המנחה בעניין יוסי גוטרמן, בו נקבע, בין השאר, כך:
"אין אנו מתעלמים מכך, שבמצבים מסוימים לא יהא בזכות הטיעון להגשים את ייעודה ועל כן אף לא תידרש. כך, במקרה בו הייתה ההתקשרות בין המעביד ועובדו, מלכתחילה, לביצוע עבודה מוגדרת ומסוימת לתקופה קצובה בלבד... או אז, לא יהא בזכות הטיעון כדי לשנות מן העובדה שעם סיום הפרוייקט באה לסיומה מאליה ההתקשרות בין השניים, ואין עוד סיכוי לחידושה או להמשכה.
לא כן הוא עת המדובר בהתקשרות ארוכת טווח, העשויה פלחים פלחים. לאמור:
העסקת העובד נעשית על פי חוזה לתקופה קצובה, אולם המסגרת בה היא מתקיימת מחזיקה בתוכה, מעצם טיבה, אפשרות ליצירת קשר מתמשך, בין לקביעות ובין להארכת החוזה מעת לעת.

במקרה כזה, גם אם לעובד אין זכות קנויה למשרה, חייב המעסיק במתן הודעה מראש לעובד על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עימו; לפרט את הטעמים העומדים ביסוד אותה כוונה; לאפשר לעובד להביא בפני
ו את תגובתו וליתן לו הזדמנות הולמת לנסות ולהעביר את רוע הגזירה".
[ע"ע 1027/01
ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח 448]

28.
עם זאת, פגם בהליך השימוע, כשלעצמו, אין בו בהכרח כדי להביא לבטלות הפיטורים ויש לבחון את הנסיבות הספציפיות של המקרה הנדון [ע"ע 269/06 לריסה לומלסקי נ' עיריית בת ים (ניתן ביום 15/5/07)].
איננו סבורים, כי המסקנה המתבקשת מהעובדה שלא נערך למבקשת שימוע היא ביטול הליך הפיטורים והשבתה של המבקשת לעבודה.

כאמור, קו ההסעה אליו שובצה המבקשת במשך שנים ארוכות בוטל ולא נפתחו קווי הסעה חדשים.

כך גם, הלכה למעשה, לאחר שהמבקשת קיבלה הודעה מהגב' דבאח לפיה עבודתה בקו ההסעה לכפר כנא הסתיימה, המבקשת קיימה פגישה במועצה בהשתתפותם של מר חטיב ומר מוסא במסגרתה שטחה את טענותיה. כך עשתה גם באמצעות פנייתה בכתב מיום 4.2.2015. כפי שהעיד מר חטיב בעקבות פניות המבקשת נערכה ישיבה בהשתתפות ראש המועצה על מנת לנסות ולבדוק האם ניתן לשבץ את המבקשת בקו אחר.

29.
זאת ועוד, כפי שנפסק,
דרך המלך, אף מקום בו מדובר בפיטורים שלא כדין היא במתן סעד כספי. רק במקרים חריגים ביותר, יאות בית הדין לכפות על הצדדים את המשך יחסי העבודה ביניהם [ראו למשל:
ע"ע 300178/98
שופרסל נ' דוד ביבס
, פד"ע לו 481;

ע"ע 300258/97
יהודית חנן נ' המועצה המקומית מנחמיה
(ניתן ביום 28.2.2002);

ע"ע 215/03
נורית ענבר נ' ישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים
(ניתן ביום 6.11.2003);

ע"ע 730/07
רוחייה נבואני נ' המועצה המקומית מג'אר
(ניתן ביום 27.4.2008)].

30.
מסקנת הדברים היא שלא מצאנו כי קיימת זכות לכאורית למבקשת לשיבוץ בקו הסעה אחר וכפועל יוצא זכות לחזור לעבודה במועצה.

31.
מאזן הנוחות-
מאזן הנוחות נוטה לצד המשיבה.
לא הוכח, ולו לכאורה, כי נזקיה של המבקשת אינם ניתנים לפיצוי בכסף אם תזכה בתביעתה. נטל השיכנוע בעניין זה, מוטל על כתפיה של המבקשת, והיא לא הרימה אותו. ענייננו, על פניו, מאפשר איפוא פיצוי כספי, אם אכן תוכיח המבקשת את תביעתה ואין לומר איפא, כי מדובר בסעד כה הכרחי שיצדיק את התערבות בית הדין בשלב מוקדם זה, לפני בירור התביעה. מהפסיקה עולה, כי מקום שבו ניתן לפצות צד נפגע בתשלום כסף, לא יינתן צו מניעה זמני או צו עשה זמני
.
לעומת זאת, החזרת המבקשת לעבודה משמעה פיטורי מלווה אחרת, כאשר למלוות לא ניתנה ההזדמנות להשמיע את טענותיהם בפני
נו.

32.
משכך הם פני הדברים, אין מקום לבחון את יתר התנאים הקבועים אשר על בית הדין לשקול במסגרת בקשה לסעדים זמניים. עם זאת, למעלה מהצורך, מצאנו לנכון להתייחס גם לסוגיות הבאות:

שיהוי
–
הבקשה הוגשה ביום 4.3.2015 כשלושה חודשים לאחר סיום העסקתה של המבקשת. ערים אנו לכך שהמבקשת פנתה למועצה בעל פה ובכתב ואף ניסתה להפעיל את נציגות העובדים לטובתה על מנת לקבל שיבוץ חלופי ואולם בניהול מגעים למשא ומתן אין כדי לעצור את השיהוי. כפי שנפסק לא אחת,
נוכח מהותו של סעד ההשבה לעבודה והשלכותיו על האינטרסים של העובד ושל המעסיק, על מקום העבודה בכללותו ועל מרקם היחסים בו, וכפועל יוצא ממהות יחסי העבודה ומחובת העובד להקטין את נזקו- על העובד להגיש את התביעה לסעד של אכיפה בדחיפות המירבית ובסמוך למועד הפיטורים [דב"ע לה/110-3 שלום לבבי נ' מדינת ישראל, פד"ע ז 220,223; דבע לג /50-3 יעקב יעקובי נ' תוצרת מזון ישראלית בע"מ פד"ע ז 531; ע"ע 610/07 אלמונית נ' פלוני (ניתן ביום 17.3.2009)].



זהות הסעדים בהליך הזמני ובתביעה העיקרית
–
מעיון בתביעה העיקרית עולה כי הסעדים המבוקשים בבקשה זהים לסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית. הלכה פסוקה היא כי בית הדין לא ייעתר לבקשה לסעד זמני במידה וקיימת זהות סעדים בין הבקשה לבין התביעה העיקרית, שכן היעתרות בית הדין לסעד הזמני תרוקן מתוכן את התביעה העיקרית (דב"ע לא/9-9
יעקב תבור ואח' נ' אל-על ואח', פד"ע ב' 130).

במאמר מוסגר יצוין, כי אילו התברר שמבחינת הדין המהותי עומדת למבקשת עילה לכאורה מבוססת ושמאזן הנוחות נוטה לטובתה, לא היה בטענות בדבר שיהוי (בהעדר שינוי שנגרם בחלוף הזמן) וזהות הסעדים כשלעצמן בכדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני.

סוף דבר

33.
הבקשה נדחית.

34.
הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בתום ההליך.

35.
התיק העיקרי נקבע לדיון מוקדם לתאריך 14.10.2015 בשעה 12:00.

36.
על הנתבעת להגיש כתב הגנה לא יאוחר מיום 30.5.2015.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ה,
(
26 אפריל 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
















מר יוסף הלפרין
נציג מעסיקים

איריס רש
, שופטת

מר משה קרבצקי
נציג עובדים










פה בית דין אזורי לעבודה 28934-03/15 עפאף אסדי נ' מועצה מקומית דיר אלאסד, דיאנה דבאח (פורסם ב-ֽ 26/04/2015)