פסקי דין על סאלח עלו | פסקי דין על סלקום ישראל בע"מ

39363-12/11 א     20/04/2015




א 39363-12/11 סאלח עלו נ' סלקום ישראל בע"מ








בית משפט השלום בעכו



ת"א 39363-12-11 עלו נ' סלקום ישראל בע"מ

20 אפריל 2015


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
ג'ני טנוס


תובע

סאלח עלו
ע"י עו"ד סטיבן פארס


נגד


נתבעת

סלקום ישראל בע"מ
ע"י עו"ד גולדפרב
, זליגמן ושות'





פסק דין


ראשיתו של הליך זה בכתב תביעה שהוגש בחודש 12/2011 על ידי התובע כנגד הנתבעת לתשלום דמי שכירות, תשלומי ארנונה וחשבונות חשמל וכן דמי שימוש ראויים, וזאת בקשר להצבת מתקן הנתבעת במקרקעין של התובע.

בעקבות בקשות שהוגשו מטעם הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, התובע הגיש שני כתבי תביעה מתוקנים, קרי שלושה כתבי תביעה בסך הכל, לאחר שקבל רשות מבית המשפט לעשות כן, חרף התנגדותה של הנתבעת.

זה המקום להעיר, כי התובע לא עמד במועדים שנקצבו לו להגשת כתבי התביעה המתוקנים, והלה הגישם באיחור ניכר של מספר חודשים. מטעם זה נאלץ בית המשפט בשלב מסוים למחוק את התביעה מחוסר מעש, אך פסק הדין בוטל לפי בקשת התובע אשר הגיש כתב תביעה מתוקן לאחר זמן ניכר מהמועד שנקצב לאחר ביטול פסק הדין.

בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת ביום 30.10.14 פורטו טענות הנתבעת כנגד התביעה (המתוקנת בשנית), לרבות טענות בדבר סילוק התביעה על הסף מטעמים שונים, כגון העדר עילה והעדר יריבות, וזאת לאור העובדה כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, שהיא מחודש 12/2004 ועד לחודש 2/2008, לא היו לתובע זכויות במקרקעין ואף הזכות החוזית שהייתה בידו בעבר לקבל מאת הנתבעת דמי שכירות מכוח המחאת זכות, בוטלה במסגרת התוספת השנייה להסכם השכירות מיום 19.3.00, והועברה לגב' סוהאד עלו, בתו של התובע.

בעקבות האמור בכתב ההגנה, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה בפעם השלישית
לשינוי זהות התובע ע"י מחיקתו כתובע והוספת הבת כתובעת במקומו, בהיותה בעלת הזכות החוזית.
במסגרת בקשתו הנוכחית לתיקון כתב התביעה, אישר התובע כי הזכות החוזית אכן שייכת לבתו עפ"י המחאת הזכות הנ"ל, ולכן ביקש שיימחק מכתב התביעה ולאפשר לבתו לתבוע את הנתבעת במקומו. התובע הטעים את בקשת התיקון, להבדיל ממחיקת התביעה והגשת תביעה חדשה ע"י הבת בכך, שאם הבת תאלץ להגיש כתב תביעה חדש בשמה היא לא תוכל לתבוע את זכויותיה עקב התיישנות.

מלבד לשינוי זהות התובע טען התובע בבקשתו, כי יש לבצע "תיקון פשוט במספר סעיפים" של כתב התביעה מבלי לפרט במה מדובר, ובאותה הזדמנות ביקש להאריך את המועד להגשת כתב תשובה לטענות הנתבעת בכתב ההגנה.

הנתבעת הגישה תגובה בכתב שבה התנגדה באופן נחרץ לתיקון המבוקש וטענה, כי התובע ניהל את ההליכים בחוסר תום לב ביודעו כי אין לו זכות קניינית או חוזית במקרקעין תוך ניצול הליכי המשפט לרעה. לגופה של הבקשה טענה הנתבעת, כי אין בתיקון המבוקש כדי להסיר מהפרק את טענת ההתיישנות, ומכל מקום בתו של התובע לא ביקשה בעצמה או באמצעות בא כוח התובע להצטרף להליך המשפטי.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מוצאת כי הדין הוא עם הנתבעת.

ראשית כל אבהיר, כי צודקת הנתבעת בטענתה כי ככל שבכוונת בתו של התובע להצטרף להליך המשפטי היה עליה לצרף תצהיר מטעמה שמאשר את רצונה לעשות כן. לכל הפחות הייתי מצפה מהתובע שיגיש תצהיר שמאשר את רצונה של בתו להחליף אותו בתביעה.

די בכך כדי לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה בשלישית, ואולם דין הבקשה להידחות גם מטעם אחר. מאחר שהתובע אישר כי אין לו כל זכות חוזית או אחרת כלפי הנתבעת בקשר לעילת התביעה והסעדים המבוקשים – ולראיה בקשתו למחוק אותו מכתב התביעה ולהחליפו בתובעת אחרת - הרי שתיקון כתב התביעה ע"י שינוי זהות התובע משמעה, נקיטת הליך משפטי חדש לחלוטין, ובשים לב לחלוף הזמן מאז הוגש כתב התביעה הראשון בתיק ועד היום, מן הראוי כי הדבר ייעשה במסגרת תביעה חדשה לחלוטין.

לא בכדי ביקש התובע כי שינוי זהות התובע ייעשה במסגרת תיקון כתב התביעה ולא ע"י הגשת תביעה חדשה, וזאת בהיותו מודע לכך כי ההליך הנכון והראוי הוא דחיית תביעה זו והגשת תביעה חדשה ע"י בתו. אלא שהתובע טוען כי אם הדבר לא ייעשה במסגרת תיקון כתב התביעה בתו עלולה לאבד את זכויות התביעה עקב התיישנות.

עפ"י תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, מרוץ ההתיישנות לגבי בעל דין חדש נעצר אך ורק במועד שבו מוגש כתב תביעה מתוקן, וזו לשון התקנה:
"הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לעניין ההתיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן".

מכאן ברור, כי תיקון כתב התביעה לא יועיל לעניין ההתיישנות, שכן גם אם אורה על התיקון המבוקש, לא יהיה בדבר כדי להסיר את חרב ההתיישנות מתביעתה של הבת כיוון שמרוץ ההתיישנות לגביה יופסק רק עם הגשת כתב התביעה המתוקן.

ויובהר, אף אם ניתן היה לסבור כי לגבי הימים האחרונים מסוף חודש 2/2008 לא חלה התיישנות לאור זאת שבקשת התיקון הוגשה בתחילת חודש 2/2015, הרי שגם אז לא היה בדבר כדי להועיל, שכן אילו צורף לבקשת התיקון עותק מכתב התביעה המתוקן המבוקש, ובהנחה שהייתי נעתרת לבקשה, אז ייתכן שהתיקון היה מאושר נכון למועד הגשת הבקשה. אך מאחר שלא צורף עותק מכתב התביעה המתוקן, הרי שאפילו בגין הימים מחודש 2/2008 חלה התיישנות.

לאור כל האמור לעיל, ומשהודיע התובע כי אין לו עוד מעמד בתור תובע, דין התביעה להידחות על הסף.

לאור זאת, אין טעם בהארכת המועד להגשת תשובה מטעם התובע לכתב ההגנה של הנתבעת.

סוף דבר, אני מורה על דחיית התביעה על הסף.

לא בלי התלבטות, אני קובעת שכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום,
א' אייר תשע"ה, 20 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 39363-12/11 סאלח עלו נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/04/2015)