פסקי דין על אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ | פסקי דין על עליזה הרוש

27647-03/11 א     30/04/2015




א 27647-03/11 אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' עליזה הרוש








בית משפט השלום בתל אביב - יפו


30 אפריל 2015
ת"א 27647-03-11 אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ
נ' הרוש ואח'




כב' השופטת דליה אבי-גיא
, סגן נשיא


התובעת

אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד אמיר רוזנברג ולידיה מנדלבאום


נגד



הנתבעים

1. עליזה הרוש
2. צביקה נמני

ע"י ב"כ עו"ד צחי פלג




פסק דין


לפניי תביעתה של אלשב חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן: "התובעת") נגד עליזה הרוש
וצביקה נמני (להלן: "הנתבעים") על סך 95,376 ₪, המגיעים לתובעת לטענתה, כדמי שכירות בגין דירה ששכרו הנתבעים מהתובעת, עוד ביום 1.10.02.

טענות התובעת:

1.
לטענת התובעת, היא השכירה לנתבעים דירה ברחוב שינדלר 10 בת-ים (להלן: "הדירה")
לפי חוזים משנת 2002 ו-30.9.04, על פיהם שכרו הנתבעים את הדירה תמורת דמי שכירות חודשיים בסך השווה ל-1,200$ לחודש.

2.
בעקבות הפרת חוזי השכירות הנ"ל, הוגשה בשנת 2006, במסגרת ת.א. 60826/06 בבית משפט השלום בתל-אביב, תביעה כספית ותביעה לפינוי נתבעת 1 (שרק היא חתומה על חוזי השכירות) וניתן נגדה

פסק דין
ביום 30.1.07.

3.
אלא שפסק הדין לפינוי לא בוצע וביום 6.8.07 הגיעו הצדדים להסכם לדחיית הפינוי
עד ליום 19.11.07.

4.
גם ביום 19.11.07 לא פונתה הדירה ובפועל, כעולה מכתב התביעה, לא פונתה הדירה עד ליום הגשת התביעה.

5.
הנתבעים שילמו, לטענת התובעת, דמי שכירות או דמי שימוש, אך ורק עד חודש
דצמבר 2009, וממועד זה ואילך לא שילמו דבר במשך 16 חודשים עד ליום הגשת התביעה.

6.
לטענת התובעת, דמי השכירות היו אמורים להיות סך השווה ל-1,600$ לחודש, מכאן נגזר סכום התביעה כמפורט לעיל.

טענות הנתבעים:

1.
הנתבעים טוענים כי בינם לבין התובעת נכרת הסכם על פיו רכשו הנתבעים את הדירה תמורת סכום של 650,000$, מתוכו שילמו כבר סכום של 270,000$.

2.
לדבריהם, בחודש מאי 2009 דרשה פתאום התובעת, עבור הדירה, שהוסכם כי
מחירה 650,000$, סכום של 1,000,000$, וכך למעשה פרצה המחלוקת הנוכחית בין הצדדים.

3.
הנתבעים כופרים בטענת התובעת בדבר העלאת דמי השכירות ל- 1,600$ לחודש וטוענים כי דמי השכירות הינם 1,200$ לחודש.

4.
הנתבעים טוענים עוד כי תשלומים ששולמו לתובעת ואשר התובעת מודה בקבלתם כדמי שכירות (ולא כתשלום ע"ח רכישת הדירה) מכסים את דמי השכירות המוסכמים עד ליום הגשת התביעה.

דיון והכרעה:

1.
הצדדים הקדישו רבות בכתבי טענותיהם ואף בתצהירים מטעמם לטענה בדבר רכישת הדירה כביכול, על-ידי הנתבעים, ובדבר תשלומים שהועברו על-ידי הנתבעים ע"ח רכישת הדירה.

2.
הצדדים אף ניהלו במקביל הליך בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, בו התבקש בית המשפט לאכוף חוזה מכר שנערך, לטענת הנתבעים, עם התובעת ביחס לדירה.

3.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעת הנתבעים לאכיפת הסכם המכר, תוך שהוא קובע כי לא נכרת בין הצדדים חוזה למכר מקרקעין ביחס לדירה.


4.
בית המשפט המחוזי לא קבע כל ממצא עובדתי באשר לכספים ששולמו, או לא שולמו, בקשר עם רכישת הדירה, וכאמור בסעיף 56 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 3.5.12, גם אני סבורה כי כספים שהנתבעים טוענים שהעבירו לתובעת שלא בקשר לשכירות, ואשר לא קוזזו כדין ואף לא הוגשה בקשה לקיזוזם לאחר שנדחתה התובענה לאכיפת חוזה המכר ביחס לדירה (במסגרת בקשה לתיקון כתב ההגנה), אינם במסגרת התובענה שבפני
י.

5.
משכך, השאלה היחידה שבפני
י היא, האם שולמו דמי שכירות או דמי שימוש בגין הדירה
על-ידי הנתבעים עד ליום הגשת התביעה, או שמא נותר חוב בגין דמי שכירות ואם כן, מהו.

6.
כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת צורפה לתצהירו של רו"ח יהודה פרקש, רואה החשבון של התובעת, ולדבריו כרטסת זו בוקרה על ידו ומהווה תיעוד מלא וזהה לתיעוד שדווח למס הכנסה על-ידי התובעת.

7.
יצוין כי בשנת 2007 שולמו על-ידי הנתבעים לתובעת, סכומים שונים העולים כדי 179,440 ₪.

8.
לטענת התובעת עצמה, בהודעתה לענין שמיעת עדים ובקשה מטעם התובעת לצירוף מסמכים, נכון ליום 7.12.07, לא נותר כל חוב בגין דמי שכירות עד לסוף חודש דצמבר 2007.

9.
על-פי כרטסת הנהלת החשבונות הנ"ל, ממועד 7.2.07 ועד 2009, שולמו על-ידי הנתבעים סכומים כדלקמן:

מס"ד
תאריך תשלום
סכום בשקלים
שער יציג $
סכום ב-$
1
17.12.07
15,880 ₪
3.958
4,012$
2
10.3.08
29,600 ₪
3.577
8,275$
3
20.3.08
41,270 ₪
3.399
12,142$
4
25.3.08
11,625 ₪
3.513
3,310$
5
30.8.08
20,100 ₪
3.597
5,595$
6
6.11.08
15,150 ₪
3.837
3,948$
7
26.1.09
15,760 ₪
3,995
3,945$
8
5.2.09
4,000 ₪
4.067
983$
9
7.4.09
4,150 ₪
4.172
995$
10
20.4.09
8,340 ₪
4.207
1,982$
11
12.5.09
10,200 ₪
4.102
2,487$
12
15.8.09
6,160 ₪
3.789
1,626$
13
15.9.09
6,100 ₪
3.761
1,622$
14
6.10.09
6,050 ₪
3.723
1,621$
15
6.11.09
6,050 ₪
3.771
1,604$



סה"כ
54,147$


10.
כאמור, לטענת התובעת, החל מיום 1.1.08, ועד מועד הגשת התביעה (מאי 2011), היא הייתה זכאית לדמי שכירות של 1,600$ לחודש, וסה"כ בגין 41 חודשים, סך של 65,600$.

11.
הנתבעים טוענים כי דמי השכירות המוסכמים היו 1,200$ לחודש, על-פי החוזים שנחתמו, ולפיכך בגין התקופה שמיום 1.1.08 ועד מאי 2011, היה עליהם לשלם סכום כולל
של 49,200$, ומכאן ששילמו 4,947$ בעודף.

12.
השאלה היחידה העומדת להכרעה בפני
י היא האם הוכיחה התובעת שדמי השכירות הועלו בהסכמת הצדדים ל-1,600$ בחודש.

13.
התובעת מבקשת להוכיח את טענתה זו על האמור בתצהירה של גב' דורית לחיאני (סעיף 12 לתצהיר מיום 12.2.12), אליו צירפה חשבוניות שהוצאו לכאורה בגין החודשים אוגוסט עד נובמבר 2009.

14.
לא נתתי אמון בעדותה של גב' לחיאני. עדותה הייתה מתחכמת ומתחמקת. היא הודתה כי לא שלחה לנתבעים קבלות ו/או חשבוניות כלשהן בגין תשלומים נכבדים שהם ביצעו.



יתרה מכך, היא אף מודה כי קיבלה בשנת 2006 תקבול משמעותי בסכום השווה ל-10,000$ ולא הוציאה בגינו קבלה או חשבונית, לטענתה, משום שבשנת 2002 הוציאה התובעת קבלה וחשבונית בגין שיקים שחזרו.


ברור שמדובר בהתנהלות לקויה.

15.
לדברי גב' דורית לחיאני, דמי השכירות השתנו ועמדו על סכומים שבין 2,000$ ל-1,200$ בחודש, ומכאן שהממוצע הוא 1,600$ לחודש (עמוד 14 שורות 22-20 לפרוטוקול).

מספר דקות לאחר מכן העידה גב' לחיאני כי בתקופה מסוימת בשנת 2005, עמדו דמי
השכירות על 1,050$ לחודש בלבד (עמוד 14, שורות 27-26 לפרוטוקול).

16.
עדות זו עומדת בסתירה מוחלטת לעדותה בתצהירה, על פיה עמדו דמי השכירות עד מאי 2009 על 2,000$ לחודש ולבקשת הנתבעים, מחודש זה הופחתו דמי השכירות ל-1,600$ לחודש.

17.
התובעת לא טרחה לצרף קבלות הקודמות לאוגוסט 2009, למרות שברור כי כבר לפני
מאי 2009 התקבלו תקבולים משמעותיים בגין דמי השכירות, ואת החשבוניות בגינם בחרה התובעת שלא להציג.

18.
עולה גם כי הסכומים שבגינם הוצאו החשבוניות אינם עולים במדויק כדי 1,600$ לחודש כפי שעולה מהרשימה שלעיל.

19.
אני ערה לעובדה שנתבע 2 בתצהירו, למרות ההכחשה בכתב ההגנה, לא מסר גירסה לגבי דמי השכירות המוסכמים. ברגיל הימנעות זו אמורה לעמוד לחובתו ואני סבורה כי טוב היה עושה לו היה מתייחס לנקודה זו.

20.
אלא שקו הגנתם העיקרי של הנתבעים היה כי אין הם חייבים בתשלום דמי שכירות כלל, כיוון שרכשו את הדירה.


כאמור, קו הגנה זה נפל, מקום שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, כי הסכם מכר לא נכרת.

21.
אלא שהנטל להוכיח שדמי השכירות השתנו מהמוסכם על-פי חוזי השכירות (1,200$ לחודש) מוטל על התובעת, והיא לא עשתה כן.

22.
יצוין כי התובעת הינה חברה קבלנית וככזו, ניתן לצפות ממנה כי מקום שחלים שינויים בדמי
השכירות שהיא גובה מלקוחותיה, יהיה לשינויים אלו ביטוי בכתב.

23.
בהעדר ביטוי בכתב לשינויים בדמי השכירות, משלא הובאו ראיות רלוונטיות על-ידי
התובעת כאמור לעיל, ומשלא נתתי אמון בעדותה של גב' דורית לחיאני, כשלה התובעת מלהוכיח כי דמי השכירות, שונו.

24.
לפיכך, אני קובעת שדמי השכירות לאורך כל תקופת השכירות, אמורים היו לעמוד על 1,200$ לחודש.

25.
יצוין עוד כי בכתב התביעה שהגישה התובעת נגד נתבעת 1 בנובמבר 2006, מוצג במ-1, היא טענה כי דמי השכירות לאורך כל תקופת השכירות, לפחות עד נובמבר 2006, עמדו על 1,200$ לחודש, בניגוד לאמור בעדות גב' לחיאני.

26.
עצם העובדה שגב' לחיאני גם לא זכרה מתי סוכם עם הנתבעים על דמי שכירות שונים ואף לא היה זכור לה אם הנתבעים הסכימו להעלאתם של דמי השכירות, עומדת לחובת התובעת.

27.
סוף דבר, אני קובעת כי מלוא דמי השכירות עד ליום הגשת התביעה שולמו ודוחה את התביעה.

28.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.


ניתן היום,
י"א אייר תשע"ה, 30 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.




דליה אבי-גיא
, שופטת
סגן נשיא
















א בית משפט שלום 27647-03/11 אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' עליזה הרוש (פורסם ב-ֽ 30/04/2015)