פסקי דין על נח בקמן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

19404-12/13 בל     27/04/2015




בל 19404-12/13 נח בקמן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 19404-12-13


לפני:
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ


התובע
:

נח בקמן
ע"י ב"כ עו"ד ינון תמרי
(ע"פ מינוי של הלשכה לסיוע משפטי)
-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד חיה שחר


החלטה

התובע עובד במשך 20 שנה בתפקיד חשמלאי ואיש טכני של גנרטורים בחברה העוסקת בטיפולים ותיקונים לגנרטורים אצל לקוחות ובמפעל. התובע סובל מפגיעה בכתף ימינו. האם יש להכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.

הצדדים חלוקים באם הונחה תשתית עובדתית על-פי תורת המיקרוטראומה.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את עדותו של התובע, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להעביר את ענינו של התובע למומחה רפואי.

1.
הלכה היא כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה יש להוכיח

–

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע."
(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי
- אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי
- יוסף עובדיה דב"ע לו 213 (2000)).

2.
התובע פרש בפני
נו תיאור של עבודתו וכן נתן הודעתו לחוקר המל"ל. לטעמנו, התובע הניח תשתית עובדתית לביצוע פעולות אשר זהות במהותן במהלך יום עבודתו, ואלה אינן חייבות להיות רציפות אלא יתכנו הפסקות בין פעולה לפעולה ובלבד שניתן לבודד את הפעולות החוזרות ונשנות.

3.
במקרה דנא, התובע מבצע טיפולים שוטפים בגנרטורים ולשם כך הוא סוחב משקלים ביד ימין. אכן ישנן פעולות במסגרת עבודתו שאינן נעשות על בסיס יום יומי ולכן אינן באות בגדר תאוריית המיקרוטראומה. כך למשל, התובע מפרק גנרטור פעם בשבוע, במשך יומיים עד שבוע. משקלו של גנרטור 2 טון. משקל חלקי הגנרטור הוא 60-50 ק"ג והתובע מפרק רק את לוח החשמל ששוקל 100 ק"ג (עמ' 1 להודעה שורות 28-21). התובע מפרק מנוע פעם בחודש. המנוע שוקל בין 100-10 ק"ג ואותו מרים התובע בכוחות עצמו (עמ' 2 להודעה שורות 54-47).

4.
אולם חלק מהפעולות אותן מבצע התובע הן חוזרות ונשנות ומניחות תשתית עובדתית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה, כמפורט להלן:

1.4.
התובע מבצע עד 3 טיפולים בגנרטורים ביום. הגנרטורים נמצאים באתרים השונים.

2.4.
התובע מחליף בגנרטורים שמנים. לכל גנרטור יש צורך ב-2 ג'ריקנים של שמן שכל אחד מהם שוקל 20 ק"ג.


3.4.
התובע מגיע עם הג'ריקנים של השמן ברכבו וסוחב אותם
עד לגנרטור, מרחק של 50-10 מטר.

4.4.
3 פעמים בחודש מטפל התובע בגנרטורים גדולים ולשם טיפול בהם יש צורך ב- 10 ג'ריקנים (קיבוליות) במקום ב-2 (עמ' 3 להודעה שורות 75-73).

5.4.
כמו כן התובע מחליף לגנרטורים נוזלי קירור של 20 ק"ג כל אחד (2 למילוי ו-2 לקירור) וסוחב גם אותם אל הרכב ומהרכב.

6.4.
נוזלי הקירור והשמנים מועמסים לרכב בתחילת יום העבודה.

7.4.
בהמשך סוחב התובע עד הגנרטור ארגז כלים במשקל 15 ק"ג (עמ' 2 להודעה שורות 59-55) ומצבר במשקל של 40-30 ק"ג (עמ' 3 להודעה שורה 60).

8.4.
חלק מהגנרטורים מצויים על גג ועל כן והתובע מטפס 10 פעמים בחודש עם משקלים אלו לגג.

9.4.
פעמיים בשבוע במשך 4 שעות ובמשך שעה ברציפות, מושך התובע כבלים חשמליים שמשקלם בין 10 ק"ג ל- 30 ק"ג לשם חיבור לחשמל באתר (עמ' 3 להודעה שורות 85-80).

5.
לא מצאנו בשאר פעולותיו של התובע תשתית עובדתית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

6.
אשר על כן, עניינו של התובע יועבר למומחה הרפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין פעולותיו של התובע, כפי שתוארו לעיל, לפגיעה בכתף ימינו.



ניתנה היום,
ח' אייר תשע"ה
(
27 אפריל 2015
), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
ק. אסף כהן

















בל בית דין אזורי לעבודה 19404-12/13 נח בקמן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/04/2015)