פסקי דין על גדעון בר און | פסקי דין על עודד ארוש | פסקי דין על שלמה (סמי) ארוש | פסקי דין על אבי דומב |

59436-09/14 תק     02/05/2015




תק 59436-09/14 גדעון בר און נ' עודד ארוש, שלמה (סמי) ארוש, אבי דומב








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 59436-09-14 בר און נ' ארוש ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
אפרת בוסני


תובעים

גדעון בר און


נגד


נתבעים

1.עודד ארוש

2.שלמה (סמי) ארוש

3.אבי דומב



פסק דין


1.
לפניי תביעה לתשלום תמורה מוסכמת בגין שירותי לווי אדריכלות של פרויקט בניית בניין ברח' לוחמי הגטאות ברמת השרון
)
להלן: "הנכס").

תמצית טענות הצדדים

2.
התובע, אדריכל במקצועו, שימש כאדריכל מלווה ומפקח של פרויקט הקמת מבנה בנכס,
הנתבעים 1 ו-3 הם בעלי זכויות בנכס. הנתבע 2 הנו נציגו של הנתבע 1.

3.
בהתאם להסכם התקשרות שנחתם בין הצדדים ובעלי זכויות נוספים בנכס (להלן: "ההסכם"), מונה התובע כאדריכל הפרויקט, כמפקח עליון ועורך הבקשה לקבלת היתר למבנה בנכס. על פי סעיף 2 לפרק א' להסכם נמסרו לטיפולו של התובע עבודות תכנון, תיאום ופיקוח אדריכלי בין היועצים המועסקים בפרויקט, פיקוח עליון, הוצאת היתר לבניין הקיים והוצאת היתר לשינויים בדירות של יחידי המזמין, והנתבעים 1 ו-3 בכללם. בפרק ב' סעיף 10 להסכם נקבע גם שכר הטרחה שישולם לתובע ושלבי התשלום.

4.
עבודתו של התובע הופסקה בטרם הושלם ביצוען של העבודות שנמסרו לטיפולו, ובטרם ניתן היתר בנייה.

5.
התובע טוען כי טוען כי הנתבעים לא עמדו בתשלום המוסכם ובזמני הפירעון המוסכמים והוא תובע מהם תשלום יתרת התשלום המוסכם בגין טיפולו בהגשת היתר הבנייה וכן בגין תכנית השינויים שערך לבקשת הנתבע 2.

6.
בסעיף 10(ב) (3) לפרק ב' להסכם הוסכם לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ "עם הגשת ה"היתר". התובע הגיש בקשה להיתר בנייה והוא תובע מהנתבעים את תשלום היתרה הבלתי מסולקת הקבועה בהסכם בגין ההיתר, בסך של 4,800 ₪ בצירוף מע"מ. זאת לאחר
ששולם לו על ידי הבעלים האחרים בנכס סך של 5,200 ₪ בצירוף מע"מ. לטענת התובע זכאותו לקבלת מלוא התשלום המוסכם בגין ההיתר קמה עם הגשת הבקשה למתן היתר הבנייה, אף אם טרם ניתן ההיתר. כן תובע התובע תשלום בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם לסעיף 10(ז)(5) בפרק ב' להסכם ההתקשרות, בגין תכניות שינויים שביצע, לטענתו, לבקשת הנתבע 2.

7.
הנתבעים 1-2 לא התייצבו אף שזומנו כדין (אישור המסירה לנתבעים סומן ת/3). הנתבעים1-2
גם לא הגישו כתב הגנה.

8.
הנתבע 3, אף הוא אדריכל במקצועו, הגיש כתב הגנה והתייצב לדיון. התובע טען כי התובע אינו זכאי לתשלום בגין היתר הבניה, משלא השלים את הוצאת ההיתר ומשהגיש בקשה להיתר לא תקינה מלכתחילה, בהיותה מנוגדת לתוכנית בניין עיר. לטענת הנתבע 3, התובע הציג בפני
השותפים כי בדק בעירייה וכי הוא יכול להוציא היתר בנייה לנכס עם תוספת של 15 מ"ר שטח שירות לכל דירה וכן חצר אנגלית אנכית מעבר לקו הבניין בגובה רצפת המרתף. הנתבע 3 טוען כי הוא הבהיר לשותפים בנכס שהדבר מנוגד לתוכנית בניין עיר, ואכן לאחר הגשת הבקשה להיתר, מר יוסי גלר, מזכיר הועדה לתכנון ובנייה ברמת השרון, קרא לנתבע 3 לשיחה עמו בה הבהיר כי הבקשה להיתר שהוגשה מנוגדת לתוכנית בניין עיר, כי חישובי השטחים של הבניין אינם נכונים, וכי חצרות אנגליים בגובה מרתף מחוץ לקווי בניין אסורים. על יסוד זה, ולאחר שהתובע לדברי הנתבע 3 התבקש לתקן את הבקשה להיתר אך סירב, החליטו השותפים ל"משוך" את בקשת ההיתר, ובהמשך להפסיק את עבודת התובע בפרויקט.

הנתבע 3 מכחיש כל קשר או מעורבות בהזמנת תכנית השינויים בגינה דורש התובע תשלום.

עוד טוען הנתבע 3 כי התובע לא ביצע את התחייבויותיו על פי הסכם ההתקשרות, במלואן. לטענתו, במקום תיאום ופיקוח אדריכלי מלא של הפרויקט בין היועצים, התובע ביצע תיאום חלקי. בנוסף, התובע לא ביצעה אחריות העברת תכניות יועצים מבוקרות ומתואמות למנהל הפרויקט, לא ביצע את הוצאת היתר וביצע חלקית אספקת תכניות קומת הגג וגג עליון מתואמות עם היועצים. בגין כך דורש הנתבע 3 מהתובע להשיב סך של 17,500 ₪, מתוך סכום של 25,000 ששולם לו, עד לסיום ההתקשרות, עבור חודשיים של עבודה.

דיון והכרעה


9.
שמעתי את עדויות התובע והנתבע 3, בחנתי את טענות הצדדים, את כתבי הטענות שהוגשו על צרופותיהם ואת המסמכים שהוגשו לתיק ובמהלך הדיון. על יסוד כל אלה מצאתי לקבל את התביעה בחלקה. טעמי יפורטו להלן.

תשלום יתרת התמורה בגין טיפול התובע בהיתר הבנייה
–
10.
למחלוקת בעניין יתרת התשלום הנתבע בגין היתר הבנייה, שני אדנים. האחד: האם התובע זכאי התובע למלוא התשלום על פי הסכם ההתקשרות אף אם טרם ניתן היתר בנייה, כטענת התובע, או שזכאות התובע לתשלום קמה רק עם מתן ההיתר, כטענת הנתבע 3. השני: בחינת זכאותו של התובע לתשלום, לאור החלטת הנתבעים להפסיק את ההתקשרות עמו ו"למשוך" את הבקשה להיתר שנערכה ושהוגשה על ידי התובע, בטרם נדונה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

11.
בעניין זכאותו לתשלום המלא המוסכם בגין היתר הבנייה, מסתמך התובע בתביעתו על סעיף 10(ב) (3) לפרק ב' הסכם הקובע, כי ישולם לתובע סך של 10,000 ₪ "עם הגשת ההיתר" וטוען כי התשלום אינו מותנה בהוצאת ההיתר בפועל. אינני מקבלת פרשנות זו של התובע.

סעיף 10 להסכם קובע את שעור שכר הטרחה שישולם לתובע ואת השלבים לתשלומו, אולם אין בו לקבוע את עצם הזכאות למלוא התשלום בגין ההיתר. זכאות שאני מוצאת לקבוע שקמה לתובע, על פי לשון ההסכם ותכליתו, עם הוצאת ההיתר.

12.
בפרק א' להסכם ההתקשרות, נקבע במפורש לגבי הפעולות שנמסרו לתובע: א. "המזמין מוסר לאדריכל והאדריכל מתחייב להוציא לפועל באמונה את כל הפעולות המפורטות להלן" וביניהם "הוצאת היתר למצב בניין קיים" (סעיף 1) ו- "הוצאת היתר חדש לשינויים בדירות של יחידי המזמין" (סעיף 2). (ההדגשות אינן במקור). מכאן, ועל פי לשונו של ההסכם שירותיו של התובע הוזמנו ל"הוצאת ההיתר", ולא רק להגשת הבקשה להיתר. בהתאמה התשלום המוסכם שנקבע בגין היתר הבנייה הנו עבור קבלת ההיתר, אף עם מועדו הוקדם למועד הגשת הבקשה.

13.
מסקנה זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של ההסכם, שעל פי העדויות בפני
י מצאתי לקבוע כי הייתה קבלת היתר לבניין בנכס. ביסוד ההתקשרות עם התובע, על פי עדות הנתבע 3 אותה אני מקבלת, עמדו מצגיו של התובע והתחייבותו להוצאת היתר הכולל, בין היתר, תוספת של 15 מ"ר שטח שירות לכל דירה
וחצר אנגלית אנכית מעבר לקו הבניין בגובה רצפת המרתף. הנתבע 3 הבהיר בעדותו, כי אף שסבר כי מצגי התובע מנוגדים לתוכנית בניין עיר ולא יתאפשרו "התובע שהוא מאד מנוסה אמר שאין לי מה לדאוג שהוא יעביר את זה" (עמ' 2 שו' 4 לפרוטוקול הדיון). התובע העיד כי קיבל "קופת שרצים" ואישר בעדותו כי נשכר לטיפול בהוצאת היתר בנייה, שלדבריו, יכשיר בניות קודמות שנעשו בנכס ללא היתר. לדבריו: "לקחתי בחשבון שמדובר בתב"ע שמאשרת 15 מ' לדירה כשטחי שירות" (עמ' 2 שו' 21).
גם לפי מכתבו של מנהל הפרויקט מיום 15.1.15 אשר צורף לכתב הגנה מטעם הנתבע 3, מוצג התובע כמי שחזר הודיע שהוא יכול להוסיף להיתר החדש שיוציא תוספת של שטחי שירות. מכאן, ניתן ללמוד כי הוצאת היתר הבנייה הייתה לב ההתקשרות עם התובע. כך גם עולה מתכתובת דוא"ל של התובע מיום 18.7.15 ומיום 27.7.15 שצורפו כחלק ממוצג ת/5.

14.
בנוסף, סעיף 10(ה) להסכם ההתקשרות קובע כי המזמין רשאי לבטל את ההסכם ולתקשר עם אחרים "בתנאי שישלם "לאדריכל" את שכר טרחתו בעבור השירותים כמפורט בסעיף ב' להסכם לעיל שכבר ניתנו והושלמו כנדרש ובהתאם להוראות הסכם זה על ידי האדריכל עד לאותו שלב שבו הופסקה עבודתו של האדריכל".

(ההדגשות אינם במקור).

עצם הסכמת הצדדים מקום בו יבטל ההסכם, לתשלום עבור שירותים שכבר ניתנו והושלמו כנדרש בהתאם להוראות ההסכם, עד לשלב בו הופסקה עבודת האדריכל, מלמד כי מלוא התשלום המוסכם מותנה בהשלמת העבודות. הגשת בקשה להיתר, ללא מתן היתר, אינה באה בגדר כך.

15.
ההסכם נערך על נייר הנושא את שמו ופרטיו של התובע, ומלמד כי הוא נוסח על ידי התובע.
כך שגם הכלל הפרשני לפיו כל ספק יפורש כנגד נסח ההסכם, יש בו לתמוך במסקנתי כי מלוא תשלום התמורה בגין היתר הבנייה מותנה בהוצאת היתר בנייה בפועל. לפיכך, וכל עוד התובע לא השלים את הטיפול בהוצאת ההיתר והיתר הבנייה לא ניתן, אין התובע זכאי לתשלום נוסף בגין כך, מעבר לסכומים ששולמו לו עד כה בגין הגשת הבקשה להיתר.

16.
התובע טוען כי הוא זכאי לתשלום בגין היתר הבנייה, לאחר שהנתבעים הם שמשכו את הבקשה להיתר בנייה והפסיקו את עבודתו, ומנעו בכך ממנו להגיש בקשה מתוקנת ולקבל את ההיתר. אינני מקבלת טענה זו.

17.
לא מצאתי דופי בהחלטת הנתבעים, לחזור בהם מבקשת ההיתר המקורית שהוגשה ע"י התובע. הנתבע 3, אדריכל במקצועו, העיד כי הבקשה להיתר שהוגשה על ידי התובע מלכתחילה, הייתה מנוגדת לתכנית בניין עיר. חישובי השטחים של הבניין לא היו נכונים, וחצרות אנגליים בגובה מרתף מחוץ לקווי בניין אסורים, ולפיכך לא היה מנוס, אלא למשוך את הבקשה בטרם תועבר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עדותו זו של הנתבע 3 נתמכת בתעודת עובד ציבור של מר יוסי גלר, מזכיר הוועדה לתכנון ובנייה רמת השרון (ת/3). מר גלר לא העיד לפניי, אולם התובע הגיש מטעמו תעודת עובד שלו (ת/).

בתעודת עובד הציבור (ת/3), שהוגשה מטעם התובע וללא התנגדות הנתבע 3,
מאשר מר גלר כי בבקשה להיתר שהוגשה ע"י התובע יש חלקים שאינם תואמים לתוכנית בניין עיר ולתקנות התכנון והבניה, ולא ניתן לאשרם במוסדות התכנון המקומיים. מר גלר מאשר עוד כי קרא אליו את הנתבע 3, המוכר לו אישית מעבודתו כאדריכל, והבהיר לו את המצב ואף נפגש עם התובע, יום למחרת, והסביר לו את הסעיפים שלא ניתן לאשר. אני מקבלת את עדות הנתבע 3 כי מזכיר וועדה לתכנון ולבנייה אינו נוהג, בדרך שבשגרה, לקרוא אליו בעלי זכויות בנכס ולהעמידם על אי תקינות בקשה להיתר שהוגשה עבורם, ומוצאת כי יש בכך להצביע על החומרה שבאי תקינות הבקשה. יצוין כי התובע בפני
יתו לנתבע במייל מתאריך 20.9.14 (חלק מ-ת/5) טוען כי מר גלר הכחיש שאמר למשהו שהבקשה לא תעבור, אולם בתעודת עובד הציבור (ת/3) אישר גלר כי עשה זאת. בנסיבות אלה , ולאור השלכות בקשת היתר כזו על זכויות הבעלים בנכס, וכן משמצאתי כי ביסוד ההיתר הבנייה שהתובע התבקש לקבל עמדו תוספות שמר גלר הבהיר כי לא יאושרו, הנתבעים היו רשאים ל"משוך" את הבקשה להיתר.

18.
התובע אישר בעדותו כי "כל הבעיה שלא הייתה התאמה לתב"ע במקור נבעה משטחי שירות" (עמ' 2 לפרוטוקול שו' 19), וכן כי בבקשה להיתר שערך והגיש לקח חשבון שמדובר בתוכנית בניין עיר שמאשרת תוספת 15 מ' לדירה כשטחי שירות. התובע טוען כי על פי תכנית בניין עיר הדבר אפשרי, והציג, כחלק מת/5, את תכנית מתאר מקומית מס' רש/ 900 ת/5 בה מצוין שטח שירות מעל הקרקע עד 15 מ' ליחידה (סעיף 5(ב)(1)) וכן כי הועדה המקומית רשאית להתיר הקמת מרתפים דירתיים כתוספת לשטחי שירות.

לא מצאתי לבחון את התאמת הבקשה להיתר שהוגשה על ידי התובע
לתוכנית בניין עיר, בכל הנוגע לתוספת שטחי שירות ומרתף אנגלי, לאור דבריו המפורשים של מר גלר בסעיף ב' לתעודת עובד הציבור (ת/3) שהוגשה מטעם התובע, לפיהם ".. יש חלקים בבקשה שאינם תואמים לתוכנית בניין עיר החלה על הנכס ואינם מתאימים לתקנות התכנון והבניה ועל כן לא ניתן לאשרם במוסדות התכנון המקומיים".

19.
עם זאת, אינני מקבלת את טענת הנתבע 3 כי התובע לא זכאי לכל תשלום משבקשת ההיתר שערך והגיש אינה תקינה ומנוגדת לתוכנית בניין עיר. התובע השקיע עבודה בטיפול בעריכה והגשת הבקשה להיתר. מהעדויות שלפניי אני מוצאת לקבוע כי הנתבעים היו מודעים לחידוש שבבקשת ההיתר שהתובע הגיש, בשל הניסיון לתוספת שטחי השירות והחצרות האנגליים, והסיכון שבקשה כזו לא תאושר. זו. בהחלטת ישיבת השותפים בנכס מיום 29.7.14 (פרוטוקול ההחלטה הנו חלק מת/5) סוכם שהנתבע 3 והתובע יקיימו ישיבה בעניין בקשה מתוקנת, לרבות חלוקת שטחי שירות. הנתבע 3, אדריכל במקצועו, אישר בעדותו כי
סבר שהבקשה לא תאושר כפי שהיא והבהיר זאת ליתר הבעלים בנכס. למרות זאת, אושר לתובע להגיש את בקשת היתר במתכונת שהוגשה. בנסיבות אלה, ונוכח מודעות הנתבעים, לא ניתן לשלול מהתובע תשלום בגין עבודה שביצע, אך משום שהמהלך לא צלח.
20.
לפיכך מצאתי כי התשלום ששולם לתובע עד כה הנו די והותר בגין מה שבוצע ובדין התובע זכאי לו, גם אם התקבל מחלק מהבעלים. דהיינו, תשלום זה אין על התובע להשיב.

21.
התובע טען כי אלמלא הנתבעים משכו את הבקשה להיתר שהוגשה, היה בידיו לקבל את היתר הבנייה, תוך 3 ימים, לאחר תיקון הבקשה והכללת שינויים שאושרו בשיחתו עם מר גלר. זאת על ידי המרת תוספת שטחי השירות שלא אושרו בחלוקה אחרת של הבנייה. אינני מקבלת טענה זו.

במהלך דיון הציג התובע, כחלק מאסופת המסמכים שסומנו ת/5, עותק מפנייתו בכתב מיום 4.9.14 למר גלר, בה התובע מציין את השינויים, שלדבריו, סוכמו עם מר גלר שיש לבצע בבקשת ההיתר על מנת שיוכשר. כן הציג התובע, כחלק מת/5, תכתובת דוא"ל שלו לנתבע 2 מיום 20.9.15 בה טוען התובע כי מר גלר אישר את הבקשה להגשה לבדיקה לאחר שנפגש עמו, וכי מר גלר הכחיש שאמר למשהו שהבקשה לא תעבור. אלא שבתעודת עובד הציבור של מר גלר (ת/2) אין אישור לטענת התובע כי ניתן היה להכשיר את בקשת ההיתר בשינויים שסוכמו עם מר גלר. כל שנאמר בתעודת עובד הציבור הוא כי בקשת ההיתר כפי שהיא לא ניתנת לאישור, כי מר גלר נפגש עם התובע והסביר לו את הסעיפים שלדעתו "לא ניתן לאשרם בועדה המקומית לתכנון ולבניה". (סעיף ד'). הא ותו לא. תעודת עובד הציבור נערכה כ-8 חודשים לאחר מועד הפגישה הנטענת בין התובע למר גלר, ולו היו מוסכמים השינויים שיש לבצע בבקשת ההיתר כדי לאשרה, היה מר גלר מציין זאת במסמך שהוגש.

22.
התובע טען כי בעדותו כי הבקשה למתן היתר בנייה שהוגשה על ידו, "נמשכה" ללא ידיעתו. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם מכתב התובע למר גלר 9.9.14 (חלק מאסופת המסמכים ת/5) בו הוא מודיע על ביטול מינויו כעורך הבקשה, יום אחרי שהנתבעים משכו את הבקשה ועם האמור בסעיף ה' לתעודת עובד הציבור של מר גלר, לפיו התובע הוא שהודיע לו על משיכת הבקשה.

23.
הנתבע 3 טוען כי הבקשה להיתר נמשכה, ולאחר שהתובע התבקש לתקן את הבקשה, אך סירב. לא מצאתי כי טענה זו הוכחה, ואינני מקבלת אותה. הנתבע 3 אישר בעדותו כי הנתבע 2 הוא מי שניהל את המו"מ עם התובע
וכי הנתבע 2 הוא שהחליט לפטר את התובע. נתבע 2 לא התייצב לדיון העיד. מנגד השיב התובע במענה לשאלת מדוע סירב לתקן את הבקשה: "זה היה לאחר שמר גלר הסביר לי מה צריך לתקן ואני אכן תיקנתי" (עמ' 2 שו' 14).

24.
הנתבעים הפסיקו את עבודתו של התובע, וגם מטעם זה נמנע מהתובע להשלים את ההליכים להוצאת ההיתר. אולם, בהקשר להפסקת ההתקשרות לא מצאתי דופי בהתנהגות הנתבעים.

סעיף 10(ה) לפרק ב' בהסכם ההתקשרות מקנה למזמין זכות להפסיק את ההתקשרות עם התובע, בכל עת, כפוף לתשלום שכרו של התובע בגין שירותים ועבודות שהושלמו עד לאותו מועד. לפיכך, ועל פי המוסכם, היה על התובע לצפות כאפשרות ממשית כי לא יתאפשר לו להשלים את העבודות שהוזמנו ממנו, וכי יקבל אך תשלום חלקי בגין אותן עבודות ושירותים שביצע ולא השלים עד למועד סיום ההתקשרות. בנוסף, בתכתובת דוא"ל של התובע לנתבע 2 מיום 5.9.15 (חלק מאסופת המסמכים ת/5) נאמר על ידי התובע "לקחתם החלטה להפסיק את שירותי, אין לי כל בעיה עם זה". גם מטעם זה אין התובע יכול להלין כיום על סיום ההתקשרות עמו.

25.
בכתב ההגנה וכן בעדותו טען הנתבע 3 לתפקוד לקוי של התובע ואי ביצוע התחייבויותיו גם בביצוע הפיקוח העליון, לאחר שהתובע לטענתו לא נשמע להוראות מנהל הפרויקט ונתן לקבלנים תכניות ללא ידיעת הנתבעים וללא אישור מנהל הפרויקט הופסקה עבודתו כאדריכל. טענות אלה נתמכו במכתב מר ליברובסקי, מנהל הפרויקט, אשר צורף לכתב ההגנה. במכתבו של מר ליברובסקי נטען לביצוע לקוי של התובע בתכניות שהתובע ערך, לכך שהתובע לא תיאם בתוכניות שלו בין תכניות המתכננים, היועצים והמעצבים השונים וכי התובע סיפק ישירות לקבלנים באתר תכניות שלא הועברו אל מנהל הפרויקט
ועל פי הנטען לא תאמו את המציאות.

התובע הכחיש בעדותו את הטענות כלפיו וטען כי לא קיבל כל פנייה על הפרת ההסכם מצדו, ואף החל בעבודות עוד בטרם קיבל כסף. כך גם נטען במכתב התובע לנתבע 2 - ת/1.

הנתבע 3 לא הציג תשתית לתמיכת טענותיו, לא הביא את מנהל הפרויקט לעדות ואף
לא הציג בדל של פנייה בכתב לתובע, קודם להגשת התביעה, בטענה על תפקודו. לפיכך אינני מוצאת כי טענות הנתבע 3 באשר לתפקוד לקוי של התובע הוכחו.

26.
עם זאת, העבודות שנמסרו לביצועו של התובע מחייבות אמון אישי ונוכח טענות אלה, אף אם מדובר בתחושה סובייקטיבית של הנתבעים או מי מהם, אינני מוצאת לדון את הנתבעים לכף חובה בהפסיקם את ההתקשרות עם התובע ואני קובעת כי הנתבעים ביטלו כדין את ההסכם בינם לבין התובע.

27.
התובע טען בעדותו טען כי אף אחד לא פיטר אותו, שכן לא נשלח לו מכתב סיום רשמי. טענה זו
אינה עולה בקנה אחד עם הודעת התובע במכתבו מיום 9.9.14 למר גלר על ביטול המנוי שלו כעורך הבקשה וגם לא עם פניית התובע לנתבע 2 מיום 5.9.15 בה מאשר התובע: "לקחתם החלטה להפסיק את שירותי, אין לי כל בעיה עם זה". (שני המסמכים הנם חלק מת/5).

28. לאור כל האמור, התובע אינו זכאי לתשלום נוסף מן הנתבעים בגין הבקשה להיתר בנייה, ואינני
מקבלת את תביעתו לתשלום סך של 4,800 ₪.

29.
באשר לתביעה לתשלום סך של 2,500 ₪ בגין תכנית השינויים - על פי סעיף 10(ז)(5) להסכם ההתקשרות, הוצאות שינויים בתוכניות שנדרשו על ידי המזמין יחולו על המזמין.

הנתבע 3 מכחיש כל קשר לכך, וגם התובע מאשר זאת בעדותו (עמ' 1 שו' 26).

התובע העיד כי הנתבע 2 ביקש ממנו להכין בקשה חדשה, שונה לגמרי, וכי אף שחשב כי מקצועית אין הדבר נדרש, שכן די בתיקונים שסוכמו עם מר גלר בבקשה המקורית שהגיש למתן היתר, ביצע תכנית זו. לטענת התובע, התנאים בעניין תכנית השינויים החדשה שביקש הנתבע 2 סוכמו עם הנתבע 2 בנוכחות האדריכלית אליזבת גולדשטיין ובמשרדה. אולם לאחר שהבקשה החדשה הוכנה על ידו, בוטלה הגשתה בהוראת הנתבע 3. עדותו של התובע נתמכת בתצהיר של אדריכלית אליזבת גולדשטיין, האדריכלית הקודמת של הפרויקט. הגב' גולדשטיין אישרה כי
ביום 11.9.14 נערכה במשרדה פגישה בין התובע לנתבע
2 לגבי אפשרות שהיא והתובע יכינו בקשה להיתר שינויים חדשה להיתר בנייה תקף. בהמשך הודיע לה התובע כי הנתבע 2 אישר זאת, ובהתאם היא והתובע השלימו את הכנת תכנית השינויים החדשה שהתבקשה.

הגב' גולדשטיין לא העידה לפניי, אולם הנתבע 3 שנכח בדיון לא התנגד להגשת תצהירה כמוצג. הנתבע 2, לגביו נטען כי הזמין את תכנית השינויים מהתובע, לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה, ומשכך עומדת גרסת התובע לבדה ואין בילתה והתובע זכאי לתשלום עבור תכנית השינויים שערך, אולם מהנתבעים 1-2 בלבד.

סוף דבר

30.
לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים 1-2, יחד ולחוד, לשלם לתובע בגין תכנית השינויים סך של 2,500 ₪
בצירוף מע"מ, וזאת בתוך 30 יום מיום פסק הדין. שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

כן ישלמו הנתבעים 1-2 לתובע הוצאות משפט
בסך של 500 ₪, בתוך 30 יום ממועד פסק הדין.

31.
התביעה כנגד הנתבע 3, נדחית. בנסיבות העניין אינני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבע 3.


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.





ניתן היום,
י"ג אייר תשע"ה, 02 מאי 2015, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 59436-09/14 גדעון בר און נ' עודד ארוש, שלמה (סמי) ארוש, אבי דומב (פורסם ב-ֽ 02/05/2015)