Google

עלי ח'ליליה, עלא ח'ליליה - בנה, נביל בולוס אלכורי וראשד אבו חנא, רשיד אבו חנא ואח'

פסקי דין על עלי ח'ליליה | פסקי דין על עלא ח'ליליה | פסקי דין על בנה | פסקי דין על נביל בולוס אלכורי וראשד אבו חנא | פסקי דין על רשיד אבו חנא ואח' |

53161-05/12 א     06/05/2015




א 53161-05/12 עלי ח'ליליה, עלא ח'ליליה נ' בנה, נביל בולוס אלכורי וראשד אבו חנא, רשיד אבו חנא ואח'








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 53161-05-12 ח'ליליה ואח'
נ' בולוס אלכורי(המנוח) ואח'




תיק חיצוני:



בפני
כב' השופט יונתן אברהם


התובעים
1. עלי ח'ליליה
2. עלא ח'ליליה


נ
ג
ד

הנתבעים
1. עז' המנוחה בולין חביב בולוס אלכורי ז"ל, באמצעות:


בנה
, נביל בולוס אלכורי וראשד אבו חנא
2. רשיד אבו חנא
3. עו"ד עלי מחמיד שהוואן
4. עו"דמאזן נסאר
5. מחמוד סאלח דראושה



החלטה


רקע
בפני
י בקשת התובעים (להלן :"המבקשים") לזמן את הנתבע 2 , רשיד אבו חנא, לעדות
שהוגשה, לאחר שהכריז ב"כ התובעים
"אלו עדיי" ולאחר שהחלה פרשת ההגנה (אשר אף היא נסתיימה בינתיים).
עסקינן בתביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין ולחלופין לפיצויים.

לטענת המבקשים בכתב תביעתם, זכותם, הראשונה בזמן
עדיפה על זכותו של הנתבע 5 שרכש את המקרקעין נשוא התביעה לאחר
שבוצעה עיסקה מולם עם הנתבע 2 כנציג המוכר, וזאת
לאחר שבוטלה עסקת המכר עימם באופן חד צדדי על ידי המוכר.
על אף שהתביעה הוגשה גם נגד הנתבע 2 כנציג המוכר, ביום 27.4.15 ניתן בהסכמת התובעים

פסק דין
חלקי בתביעה שמחק את נתבעים 1-2 מהתביעה.

טענות המבקשים
לטענתו, במסגרת החלטת בית המשפט הורה בית המשפט לנתבע 2 להתייצב לישיבה שנקבעה ליום 27.4.15 על מנת להיחקר על תצהירו אולם הוא לא התייצב
מנסיבות אישיות לישיבה זו והביע הסכמתו
בכתב להתייצב לישיבת 30.4.15.
עסקינן לגישתו בעדות חיונית שאמורה לשפוך אור ולהביא לגילוי האמת ועשויה להיות מכרעת ומאידך
לא יגרם כל נזק
למשיבים שכן אין מדובר בעדות מפתיעה שהרי
תצהירו של הנתבע 2 הוגש זה מכבר לבית המשפט כחלק ממארג הראיות בתיק טרם נדחתה בהסכמה התביעה נגדו. כמו כן, למועד העלאת הבקשה, יתרת העדים הרלוונטיים מטעם הנתבעים
בתיק זה טרם העידו.
לגבי עיתוי הבקשה נטען כי עד זה אינו בשליטת המבקשים והוא ממילא היה אמור להעיד בתיק זה אלמלא היו מגיעים המבקשים
אתו להסכמה שקיבלה תוקף של

פסק דין
. כמו כן אין בעדותו משום הרחבת חזית.
טענות משיב מס' 3
משיב מספר 3 הינו עו"ד שטיפל בעסקת המכר שבין המבקשים
ובין הנתבע 1 באמצעות נציגו הנתבע מס' 2 (שנמחקו).
לטענתו, דין הבקשה להידחות שכן העד שזימונו מתבקש היה בעל דין טרם מחיקתו בפסק הדין החלקי שניתן ביום
27.4.15 ועל כן היה מקום
להגיש את הבקשה
להזמנת העד, בטרם ימחק
מהתביעה ולא לאחר שב"כ המבקשים
הכריז והצהיר
"אלו עדיי" ולאחר תחילת פרשת ההגנה. לטענתו, עדותו של מר אבו חנא הונחה לפתחו של בית המשפט זה מכבר (הוגש תצהיר מטעמו), הראיות היו ידועות לתובעים והיה עליהם לפעול להביאם כחלק מפרשת התביעה.

לטענתו, המבקשים לא הביאו ראיותיהם כחבילה אחת ולא הצביעו על נימוקים וטעמים המצדיקים סטייה מהכלל הנ"ל. היענות לבקשתם תפר את האיזון הראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים ותפגע ביעילות הדיון שכן
הדבר יגרור פתיחה מחודשת של ההליך וזאת לאחר תום שמיעת ראיותיהם ותחילת פרשת ההגנה.

כמו כן נטען כי אין להתעלם מהתנהלות המבקשים ומהסחבת שנגרמה בתיק זה, במיוחד שהמבקשים פעלו במהלך כל ההליך באופן לקוי תוך התעלמות מסדרי הדין ומתקנות סדר הדין האזרחי
שיש להקפיד ככל האפשר לקיימם.
בדיון
מיום 30.4.15 הוסיף וטען ב"כ המשיב 3 כי עדות
העד שמתבקש זימונו אינה רלוונטית למחלוקת שנותרה בתיק לאחר מתן פסק הדין החלקי.
טענות משיב מס' 5
משיב מס' 5 , מחמוד סאלח דראושה , הנו הקונה השני בזמן של המקרקעין נשוא התביעה.

לטענתו יש לדחות את הבקשה על הסף שכן בקשת התובעים היא ניסיון לשפר את התשתית הראייתית מטעמם ואינה מתיישבת עם סדרי הדין המקובלים. לטענתו, תמוה שלאחר שהחלה פרשת ההגנה מבקשים התובעים לזמן את העד הנ"ל על אף שהייתה להם ההזדמנות לעשות כן וזאת בטרם מחיקתו על ידי הסדר שהגיעו אליו הצדדים אשר קיבל תוקף של

פסק דין
חלקי ובטרם הכרזת ב"כ התובעים "אלו עדיי" ומשלא עשו כן אין להם להלין אלא על עצמם.

כן נטען כי היעתרות לבקשה תביא לפתיחה מחודשת של ההליך ותגרום לסרבול הליכי משפט תקינים לאור העובדה שמשיב מס' 3 כבר מסר את גרסתו.
תשובת המבקשים לתגובת המשיבים

לטענת המבקשים, בתי משפט נוקטים גישה ליבראלית וגמישה בלאפשר לבעל דין להביא ראיותיו גם לאחר סיום פרשת התביעה גם לפני שלב הגשת הסיכומים ואף במסגרת ערעור. בנסיבות חריגות שחלות בענייננו, חקר האמת גובר על שמירה דווקנית על סדרי הדין ועל כן על בית המשפט לשאול עצמו האם הראיות הנוספות שהבאתן
מתבקשת דרושות לבירור האמת ויש לאפשר זאת
גם מקום שאי הבאת הראיה נובע מתקלה או משגיאה של בעל דין.
דיון
האם להתיר הבאת ראיות
באיחור, בשלב זה של תום שמיעת העדים מטעם התביעה ולאחר שהחלה פרשת ההגנה.
עו"ד משה קשת בספרו הזכויות הדיוניות וסדר הדין האזרחי, כרך ב' עמ' 1160 מסכם את הדין בסוגיה זו כדלקמן:
"יש להבחין בין "ראיות מפריכות" לבין "ראיות נוספות". הבאת ראיות נוספות, לאחר שנסתיים תור הבאת הראיות, תונחה על פי העקרונות החלים על הבאת ראיות נוספות בערעור. בית משפט יתחשב בשלב, שבו מבקשים להביא את הראיות הנוספות, ויירתע מלהתיר הבאתן אם לא הובאו במועדן מפני רשלנות או חוסר מיומנות" (ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3) 738).


ברע"א 1297/01 - גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ . פ"ד נה(4), 577 ,עמ' 579 נקבע:

" ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העקרון לפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית -המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. ראו ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי פ"ד יט(4), 337; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו(738 (3; א' הרנון דיני ראיות (חלק ראשון, תשמ"ה), 132.

עם זאת, עקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל -דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

עמד על כך השופט ברנזון:
"הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות... איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני
עצמה" (ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד [3], בעמ' 479-480)".

סבורני כי במקרה דנן
יש להתיר את זימון העד על אף שנסתיים שלב שמיעת ראיות התביעה והחלה
שמיעת ראיות ההגנה
(שכאמור בינתיים נסתיימה גם היא) וזאת מחמת העובדה
שמדובר בעדות חשובה ורלוונטית לעניין, הדרושה לשם בירור האמת ואשר יש בה כדי לקדם את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולקבוע את זכויותיהם המהותיות.
על פי הנטען בס' 5 לכתב התביעה,
נתבע מס' 2 שמתבקש זימונו, הינו נציג העיזבון
המנוחה
בולין חביב בולוס (הנתבע מס' 1 שהנם המוכרים של הקרקע נשוא התביעה). העד הנ"ל מחזיק בייפוי כוח מטעם העיזבון למכירת המקרקעין נשוא התביעה ועל כן ברי כי עדותו יכולה לשפוך אור על המחלוקות בתיק שכן המחלוקת היא באשר לעסקאות נוגדות במקרקעין נשוא התביעה בין המוכרים למבקשים (העסקה הראשונה) שבוטלה על פי הנטען באופן חד צדדי ובין המוכרים למשיב מס' 5.
יחד עם זאת, התובעים, שכרתו את הסכם הפשרה עם הנתבע 2 טרם סיום עדויותיהם, ידעו על נחיצותו וראוי היה שהבקשה הייתה מוגשת טרם ההכרזה "אלו עדיי" על ידי ב"כ המבקשים
ולא
לאחר שמיעת חלק מעדי הנתבעים. התנהלות זו גרמה
לסרבול ההליך ולצורך בקיום ישיבת הוכחות
נוספת וזאת במקום שעד זה יישמע במהלך ישיבת שמיעת עדי התובעים. עקב התנהלות זו, ראוי לחייב את המבקשים בהוצאות בגין סרבול ההליך.
סוף דבר
הבקשה מתקבלת.
נוכח הארכת ההליך וסרבולו אני מורה כי המבקשים ישלמו הוצאות בקשה זו למשיבים 3 ו- 5 בנפרד,
הוצאות משפט בסך
של
1500 ₪ לכל אחד מהנ"ל.
אני קובע ישיבת המשך לשמיעת עדות העד הנ"ל ליום 18.6.15 שעה 12.00.
ב"כ המבקשים ימציא לתיק תוך יומיים התחייבות לשאת בכר העד ,
הנתבע
2 הנ"ל, ולאחר מכן תוציא לו המזכירות זימון שיימסר לו לפחות 7 ימים לפני מועד הדיון במסירה אישית
ע"י המבקשים.
המזכירות תמציא לצדדים העתק החלטה זו.
ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ה, 06 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ה, 06 מאי 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 53161-05/12 עלי ח'ליליה, עלא ח'ליליה נ' בנה, נביל בולוס אלכורי וראשד אבו חנא, רשיד אבו חנא ואח' (פורסם ב-ֽ 06/05/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים