פסקי דין על רוזית חגית סואד | פסקי דין על אליהו סבג | פסקי דין על מירב סבג | פסקי דין על יוסי סבג ואח' |

3982-01/14 א     07/05/2015




א 3982-01/14 רוזית חגית סואד נ' אליהו סבג, מירב סבג, יוסי סבג ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 3982-01-14 סואד נ' סבג ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' הרשם השופט
דורון חסדאי


התובעת

רוזית חגית סואד


נגד


הנתבעים

1. אליהו סבג
2. מירב סבג
3. יוסי סבג
4. ורד עזרא
5. זהבה שחר
6. לאה ניר גאון
7. אליהו ניר גאון
8. אורית אהרון
9. ג'רבי פראג'י
10. איזי ברסלואר
11. מאיר סבג
12. חנה סואד
13. נטלי הללי
14. ורד הללי
15. נטלי קוקיוב
16. משה נאוי
17. מנצור הלוי עזיאל
18. קובי אמזלג
19. ארז יעקב
20. רועי חטיבי
21. אלי רובין
22. שמואל רחמים


ובענין :
היועץ המשפטי לממשלה


החלטה

מבוא

1.
לפני בקשת התובעת לפטור אותה מתשלום אגרת בית משפט.



רקע כללי בתמצית

2.
התובעת הגישה כבר ביום 2/1/14 בקשה לפטור מתשלום אגרה. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9/1/14 (כב' הרשמת כתוארה אז א' נחליאלי חיאט) הרי שהבקשה לא הוגשה בהתאם לדרישת תקנה 241 לתקסד"א וגם לא צורפו אליה כל מסמכים לתמוך בטענות ולא הובאו פרטים הרלוונטיים לבקשה לפטור מתשלום אגרה.

3.
בסופו של יום ובמסגרת בקשה מס' 1 ולאחר שהמוצאה עמדת היועץ המשפטי לממשלה ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה (כב' הרשמת ח' פלינר) ביום 19/8/14. בית המשפט קבע בהחלטתו זו כי המבקשת לא עמדה בתנאי הראשון ולא הוכיחה חוסר יכולת כלכלית ומסיבה זו בלבד דין בקשתה להידחות ׁ(ר' סעיפים 10 – 13 להחלטה). כמו כן ציין בית המשפט כי מעיון בכתב התביעה הוא התרשם שמדובר בכתב תביעה ארוך ומסורבל, רווי בציטוטים שספק אם מקומם בכתב תביעה, הסכומים היחידים הנזכרים בו הינם יחסית סכומים זעומים, כתב התביעה נעדר כל פירוט מינימאלי בנוגע לסכום התביעה האסטרונומי (26,000,000 ₪), אין יחוס של סכומים לכל אחד מהנתבעים וניתן לקבוע כבר בשלב זה שסכום התביעה הינו מוגזם ומופרך ולפיכך אף נקבע כי סיכויי התביעה כפי שנוסחה בסכומים הנתבעים הינם קלושים. משכך מצא בית המשפט לדחות את הבקשה והורה על תשלום האגרה עד ליום 15/9/14.

4.
ביום 7/10/14 ובהמשך להחלטת בית המשפט מיום 19/8/14 לעיל הגיש ב"כ התובעת הודעה "בדבר הקטנת סכום התביעה לצרכי אגרה בלבד". בהודעה נאמר בין היתר כי בעקבות ההחלטה החליטה התובעת להקטין את סכום התביעה לצרכי אגרה בלבד והיא מעמידה אותו על הסך של 8,000,000 ₪. כמו כן צורף להודעה מכתב של מנהלת לשכת צפון של האגף לשירותים חברתיים בעיריית בני ברק. בסעיף 3 להודעה נתבקש בית המשפט לאפשר לתובעת לשלם את אגרת בית המשפט בתשלומים שווים ורצופים בסך 250 ₪ כל אחד.


בית המשפט בהחלטתו מאותו יום קבע כי לא ניתן לתקן את כתב התביעה אך ורק על ידי שינוי סכומו וכי יש צורך להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ולהסביר כיצד מחושב הסכום המעודכן של התביעה ולאיזה רכיבים מתייחס הסכום המעודכן. כמו כן נתבקש ב"כ התובעת להפנות את בית המשפט למקור החוקי באשר למבוקש לעניין פריסת תשלום אגרת בית המשפט.

5.
ביום 9/11/14 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב תביעה אשר נתמכה בתצהירה. בית המשפט נתבקש להורות על תיקון כתב התביעה לצרכי אגרה בלבד על ידי הקטנת סכום התביעה וכן להורות כי אגרת התביעה המוקטנת תשולם בתשלומים חודשיים רצופים ושווים.


בית המשפט בהחלטתו מאותו יום הפנה את התובעת להחלטתו מיום 7/10/14 וציין כי התובעת לא פירטה בבקשתה כיצד מחושב הסכום המעודכן של התביעה, לאיזה רכיבים מתייחס הסכום המעודכן. עוד נקבע כי הגם שהתובעת עומדת על מלוא טענותיה בכתב התביעה עליה לפרט איזה סכום היא תובעת לאחר ההפחתה המבוקשת של סכום התביעה. כמו כן נתבקשה התובעת להפנות את בית המשפט למקור ספציפי התומך בסעיפים 6 ו-7 לתצהירה (לעניין חלוקת תשלום האגרה).

6.
ביום 9/12/14 הוגשה הודעת התובעת והבהרותיה בעקבות החלטות בית המשפט מיום 7/10/14 ו-9/11/14.

באשר לחישוב סכום התביעה המעודכן ורכיביו, ציין ב"כ התובעת כי הסכום המוקטן והמעודכן של התביעה והעמדתו על הסך של 8,000,000 ₪ מתייחס לנספח לכתב התביעה עמודים 1, 2, 3 ולרשימת הרכיבים ממס' 1 ועד 92 ועד בכלל.


באשר למקור החוקי לחלוקת תשלומי האגרה הפנה ב"כ התובעת לתקנה 14 (ז) לתקנות האגרות בה נקבע בין היתר כי "דחה בית המשפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע...".

7.
ביום 29/12/14 הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתגובה לבקשת התובעת לחלוקת אגרת המשפט לתשלומים. היועץ המשפטי מתנגד לבקשה. בתמצית ייאמר כי היועץ המשפטי מפנה בתגובתו לתקנה 10 (ד) לתקנות האגרות וכן להלכה שנפסקה ברע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק (פורסם בנבו, 26.12.02). לשיטתו תיקון כתב התביעה אינו מביא עמו בהכרח הפחתת סכום האגרה. תקנה 10 (ד) מורה כי האגרה נקבעת במועד ההתחלתי ואף אם בית המשפט ייעתר לבקשת התיקון לא יהא בכך לפטור את המבקש מתשלום האגרה על סכומה המלא. כך אף נקבע בהלכת סיס בין היתר כי
"אין בתיקון הסכום על ידי הפחתתו ולא כלום עם מניין הפחתת האגרות ואין הוא משפיע עליו".

8.
עוד נטען בתגובת היועמ"ש , כי בקשת התובעת הינה ניסיון לבצע מקצה שיפורים פסול בהחלטת בית המשפט מיום 19/814, החלטה המדברת בעד עצמה. בבקשת התובעת לחלוקת התשלום אין בדל של ראיה או נסיבה חדשה המצדיק עיון חוזר בהחלטה הנ"ל, ובקשת התובעת תחטא לתכלית תשלום האגרה שהינה בין היתר מסננת וחסם להליכי סרק.


עוד מציין היועמ"ש כי בקשת התובעת הינה חריגה וחסרת תקדים שכן יידרשו כ-33 שנים לשלם את המחצית הראשונה של האגרה בתשלומים של 250 ₪ לחודש, דבר המהווה סטייה מהותית וקיצונית מתכלית נוספת של תשלום האגרה שהינה הבטחת כיסוי תקציבי ותשלום הוצאות ההתדיינות והשימוש בערכאה השיפוטית.

9.
ביום 11/1/15 צירף ב"כ התובעת 3 הודעות מאת הלשכה לסיוע משפטי ביחס לשנים 2010, 2011 ו-2012 על מנת להוכיח את זכאותה של התובעת לפטור מאגרה. בנסיבות אלו ולאור תקנה 19 (7) לתקנות האגרות נטען כי התובעת פטורה מתשלום אגרת בית המשפט.

10.
היועמ"ש בתגובתו הביע התנגדותו לבקשה. לטענתו כעת מוגשת למעשה בקשה נוספת לפטור מתשלום אגרה וזאת לאחר שהמבקשת הגישה כבר בקשה לפטור אותה מתשלום אגרה על בסיס היעדר יכולת כלכלית ובקשה זו נדחתה בהתאם להחלטה מיום 19/8/14. לטענת היועמ"ש מדובר בניסיון פסול להביא לשינוי ההחלטה הנ"ל, לו סבר בית המשפט כי התשתית העובדתית שהונחה בפני
ו מצביעה על היעדר יכולת כלכלית מצד התובעת היה מורה על מתן פטור מתשלום האגרה. טענת התובעת לפיה יוצגה בעבר על ידי הסיוע המשפטי אינה מהווה ראיה להיעדר יכולת כלכלית ואף אם מדובר בראיה לכאורה הרי שזו אינה פוטרת את התובעת מפריסת תשתית עובדתית מתאימה.


בהתייחס לנושא שכר טרחת עוה"ד של התובעת, מציין היועמ"ש כי בעבר יוצגה המבקשת על ידי הסיוע המשפטי. כיום מיוצגת על ידי מי שאינו מהסיוע המשפטי ועובדה זו מראה על שיפור במצבה הכלכלי (ר' סעיף 14 – 15 לתגובה). כמו כן טוען היועמ"ש כי ייצוג על ידי הסיוע המשפטי בהליך אחר אינו מהווה עילה למתן פטור מאגרה בהליך כאן. בהתאם לתקנה 19 (7) לתקנות, הפטור ניתן לגבי ההליך שלגביו אושרה לבעל הדין הבקשה לקבל שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו. בהליך כאן המבקשת אינה מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי והעובדה שהייתה מיוצגת בעבר חסרת כל משמעות לפי שכל הליך הינו נפרד ועומד בפני
עצמו.

11.
התובעת בתשובתה לתגובת היועמ"ש טענה כי אין ממש בדברים. לדבריו היא פרסה את מלוא הפרטים אודות מצבה הכלכלי, הקשה והעגום. באשר לשכר הטרחה הרי שזה מבוסס רובו ככולו על אחוזים ממה שייפסק לתובעת בתביעתה לכשייפסק.

דיון והכרעה

12.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים מצאתי לדחות את בקשת התובעת על שני חלקיה, הן באשר לפטור מתשלום אגרת משפט והן באשר לתשלום אגרת המשפט המתחייבת (ביחס לסכום תביעה של 8,000,000 ₪) בסך של 250 ₪ לחודש.

13.
ראשית ייאמר כי במסגרת הבקשה דנן בית משפט זה , אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת כב' הרשמת ח' פלינר מיום 19/8/14.

14.
בית המשפט בהחלטותיו מיום 7/10/14 ו-9/11/14 לעניין הקטנת סכום התביעה, ציין מפורשות כי לא די בשינוי סכום התביעה אלא יש להסביר כיצד מחושב הסכום העדכני, לאיזה רכיבים מתייחס הסכום המעודכן. בהחלטה מיום 19/8/14 אף צוין כי אין ייחוס של סכומים לכל אחד ואחד מהנתבעים.

התובעת בהודעתה מיום 9/12/14 ציינה כי הסכום המוקטן מתייחס לנספח לכתב התביעה ולרשימת הרכיבים "ממספר 1 עד מספר 92, ועד בכלל".

סעיף 47 לכתב התביעה מפנה לרשימה מפורטת של פריטים שנטען כי נגנבו מהתובעת בעת פריצה. בסעיף 80 לכתב התביעה נטען כי מוכח שכל אחד ואחד מהנתבעים נושא "באחריות זו או אחרת לפריצת דירת התובעת וגניבת רכוש מתוכה וכן לגרימת הנזק הממוני, הפיזי והנפשי שנגרם לתובעת ממכלול האירועים...". בית המשפט מתבקש לזמן את הנתבעים לדין ולחייבם לשלם לתובעת את סכום התביעה. הנספח לכתב התביעה אליו מפנה ב"כ התובעת הינו רשימת פרטים שנגנבו מהתובעת. הרשימה בעמודים 1 – 3 מונה 92 פריטים. העובדה שנתבקש שינוי סכום התביעה מ-26,000,000 ש"ח ל-8,000,000 ₪ , אין בה לרפא את הפגמים שמצא בית המשפט בכתב התביעה כאמור בסעיף 14 להחלטה מיום 19/8/14. בכתב התביעה עצמו אין אזכור ופרוט באשר לאופן חישוב סכום התביעה. העובדה שבית המשפט מופנה לנספח לכתב התביעה ,לגביו נאמר כי הוא מועמד על הסך של 8,000,000 ₪ אינה מהווה מענה הולם להחלטות בית המשפט לעיל. לא פורט בפני
בית המשפט כיצד שוויים של אותם 92 פריטים, מגיע לסך של 8,000,000 ₪ ומהו הסכום העדכני הנתבע בגין כל פריט ופריט. לא למותר אף לציין כי סיפת האמור בהודעת ב"כ התובעת בסעיף 2 "ועד בכלל..." בעייתית ולמעשה נראה לכאורה, כי מפנה אותנו לכלל רשימת הפריטים המשתרעת על פני 5 דפים (עד פריט 176).

15.
למעלה מכך נראה כי יש ממש בטענת היועמ"ש,
כי רצון התובעת לתקן את סכום התביעה ולהעמידו על הסך של 8,000,000 ₪ וזאת לאחר הגשת התביעה על סך של 26,000,000 ש"ח ובעקבות ההחלטה מיום 19/8/14, אינה אפשרית וזאת בהתאם להלכה שנקבעה בפרשת סיס לעיל (ר' בהרחבה פרק ב', סעיפים 9 – 14 לתגובת היועמ"ש מיום 29/12/14).

16.
בתגובת התובעת מיום 11/1/15 ("הוכחת זכאותה") חלה תפנית בבקשת התובעת והיא שבה וביקשה פטור מלא מתשלום אגרה. האסמכתאות שצורפו אין בהם כדי לסייע לתובעת בבקשתה דנן במסגרת תיק זה, ויפורט:


האישור לסיוע משפטי משנת 2010 מאשר לה סיוע בתובענה לביטול

פסק דין
שניתן בהסכמה נגד שלמה נועם.

האישור לסיוע משפטי משנת 2011 מאשר לה סיוע בתביעה לצו עשה להשבת המחאות והעתק שטר חוב נגד שלמה נועם.

האישור משנת 2012 מאשר לה סיוע בבר"ע על החלטת ראש ההוצאה לפועל ובקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ.

אין ברשות התובעת אישור של האגף לסיוע משפטי למתן סיוע משפטי בתובענתה דנן.

מכאן שאין היא זכאית לפטור בהתאם לתקנה 19 (7) לתקנות האגרות, קל וחומר עת היא אינה מקבלת ייצוג בתיק זה על ידי עורך דין מן הסיוע המשפטי.

לא למותר לציין כי התגובה הנ"ל מיום 11/1/15 לא נתמכה בתצהיר התובעת וכך אף תגובתה מיום 17/2/15.

17.
יש גם ממש בטענת היועמ"ש , כי הגם שנתונה לבית המשפט הסמכות להורות על תשלום אגרת בית המשפט לשיעורין ובתוך פרק זמן שייקבע, הצעת התובעת לשלם את האגרה בתשלומים של 250 ₪ לחודש, חוטאת לתכלית תשלום האגרה ולמעשה עושה תכלית זאת

חוכא ואיטלולא, קל וחומר על רקע האמור בהחלטה זאת
לעיל ובהחלטת בית המשפט מיום 19/8/14.




בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי ( פורסם בנבו , 17.10.07) נפסק לענין תכליות אגרת המשפט , בין היתר כי : "..שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך פרק זמן סביר" (ר' גם : בשג"צ 1315/06 בן שבת נ' מדינת ישראל( פורסם בנבו , 23.3.06)) .

אף על רקע המצוטט
מתחדדת המסקנה כי
אין מקום להעתר לבקשת התובעת .

סוף דבר

18.
בהנתן כל האמור לעיל מצאתי לדחות את בקשת התובעת .
19.
לפנים משורת הדין אין צו להוצאות .



ההחלטה ניתנה על ידי בתפקידי כרשם .
ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 3982-01/14 רוזית חגית סואד נ' אליהו סבג, מירב סבג, יוסי סבג ואח' (פורסם ב-ֽ 07/05/2015)