פסקי דין על לאה דוידסון | פסקי דין על עידן דיין

25657-01/14 תק     07/05/2015




תק 25657-01/14 לאה דוידסון נ' עידן דיין








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 25657-01-14 דוידסון ואח' נ' דיין ואח'





לפני
כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


התובעת והנתבעת שכנגד:

לאה דוידסון


-נגד-


הנתבע והתובע שכנגד:

עידן דיין



פסק-דין

1.
לפניי תביעה כספית ותביעה שכנגד, במסגרתן, מבקשים הצדדים לחייב האחד את רעהו בנזקי רכוש שנגרמו לרכביהם בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 31.10.2013, בכביש ת"א ירושלים – כביש מספר 1. התובעת – הנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") היא הבעלים של רכב מסוג מזדה 3 מ.ר. 54-422-65 (להלן: "רכב התובעת"). הנתבע – התובע שכנגד (להלן: ה"נתבע") הוא הנהג בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג יונדאי, מ.ר. 50-621-20 (להלן: "רכב הנתבע").

2.
אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, ביום 31.10.13, בסמוך לשעה 21:30, עת נסע בנה של התובעת, גיא דוידסון, ברכב התובעת בנתיב נסיעתו בסמוך למחלף 'שער הגיא', הבחין ברכב הנתבע שנסע לפניו במרחק מה כשהוא מאותת לימין ומתחיל להשתלב בנתיב היציאה מכביש ירושלים-תל אביב לכיוון בית שמש. לפתע, סטה רכב הנתבע לשמאל על מנת לשוב לנתיב הראשי ותוך כדי כך, עלה עם רכבו על גבי אי התנועה המסומן על פני הכביש ללא שימת ליבו לרכבים שנסעו בכביש וביניהם רכב התובעת. בכדי למנוע פגיעת הרכבים הסיט נהג רכב התובעת את רכבו לשמאל ועל מנת להתיישר חזר לימין איבד שליטה על רכבו ופגע במעקה הבטיחות מימין.

3.
אליבא דגירסת הנתבע, כפי שנטענה בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, עת נסע בנתיבו בכביש 1, סטה לפתע רכב התובעת מנתיב נסיעתו ופגע בחלקו השמאלי של רכב הנתבע.

4.
בדיונים שהתקיימו בפני
י ביום 14.7.14 וביום 17.9.14 במעמד הצדדים נשמעו עדויותיהם של הנהגים המעורבים באשר לנסיבות קרות התאונה. נהג התובעת, מר גיא דוידסון, העיד, כי נסע בכביש 1 מכיוון ירושלים לכיוון ת"א בנתיב הימני מבין שני נתיבי תנועה. בנתיב השמאלי מאחוריו נסע ג'יפ, בהגיעו למחלף בית שמש הבחין, כי רכב הנתבע הנוסע לפניו, אותת לימין והחל משתלב בנתיב היציאה מהמחלף כאשר לפתע
רכב הנתבע סטה חזרה לשמאל תוך כדי מעבר על גבי אי התנועה המסומן על פני הכביש וזאת, על מנת לשוב לנתיב הקודם בו נסע. משכך, הסיט התובע את הגה רכבו לשמאל בכדי להימנע מפגיעה ברכב הנתבע, איבד שליטה על רכבו שהסתחרר 360 מעלות. לדבריו, סיבובו נבלם ע"י גדר הכביש בשול הימיני ושם נעצר.

מנגד העיד הנתבע. לטענתו, נסע בנתיב הימני כאשר לפתע, הבחין ברכב הנתבעת מסתחרר על הכביש ואף פגע עם חזיתו בצד השמאלי של רכבו . כתוצאה מהפגיעה ברכבו אף רכב הנתבע הסתחרר. הנתבע הכחיש טענת נהג התובעת כי עלה על אי התנועה וטען, כי רכב התובעת פגע ברכבו מאחור. כמו כן, הנתבע הכחיש כי אותת ימינה.

5.
בטופס הודעה על קרות תאונה שנערך על ידי הנתבע לדרישת חברת ביטוח ישיר ביום
1.11.13 ניתנה הגירסה כדלקמן: " מדובר בכביש דו סטרי בעל שני נתיבים לכל כיוון. רכב צד ג' שנסע בנתיב השמאלי סטה ופגע ברכב המבוטח שהיה בנסיעה ישרה בנתיב הימני עם חלקו השמאלי קדמי באורך צד שמאל של הרכב המבוטח".
בטופס הודעה על קרות תאונה שנערך על ידי נהג התובעת
מיום 4.11.13 ניתנה הגירסה כדלקמן: "נסעתי מכיוון ירושלים לכיוון ת"א בנתיב הימני. אחרי שער הגיא יש פניה ימינה לכיוון בית שמש הרכש שהיה לפני אותת ימינה וירד לכיוון בית שמש, המשכתי בנסיעה לפתע חצה את אי התנועה וחזר לכביש הראשי שעליו אני נסעתי שברתי שמאלה בחוזקה וניסית לחזור להתיישר בנתיב ולחזור לנתיב הימני .. איבדתי שליטה הרכב שלי הסתובב על הכביש פגע בצד האחורי במעקה הכביש מצד ימין עשה שוב סיבוב ונפגע בקדמת הרכב מצד ימין".

6.
ביום 30.4.15, התקיים בפני
י דיון במעמד הצדדים בו נחקרה העדה מטעם הנתבע, גב' הדר מנטל, באשר לנסיבות קרות התאונה. בעדותה זכרה גב' מנטל מעט פרטים באשר לנסיבות התרחשות התאונה. לדבריה, ישבה ליד הנתבע ועיקר תשומת ליבה היה נתון לדו השיח שהנהל בינה לבין הנתבע. העדה זכרה שהנתבע אותת לימין בסמוך לירידה למחלף בית שמש ולאחר מכן, חזר בו שכן, ביקש לרדת במחלף לטרון שהיה בהמשך הדרך. כמו כן, זכרה שלפתע רכבם הסתובב.

דיון והכרעה:

7.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הנהגים המעורבים ועדותה של גב' מנטל בפני
י ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין באתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל במלואה. להלן נימוקיי.

7.1
ראשית, אין חולק, כי רכב התובעת שנסע בנתיב הימני מתוך שני נתיבי תנועה אחרי רכב הנתבע פגע ברכב הנתבע. דא עקא, כי מצאתי לקבל את גירסת נהג התובעת באשר לנסיבות התרחשותה. מהתמונות שהוצגו במהלך הדיון עולה, כי רכב הנתבע נפגע לכל אורכו השמאלי ואילו רכב התובעת נפגע בצידו הימיני קדמי, עובדה התומכת בטענת נהג התובעת, כי רכב הנתבע לא נסע ישר, אלא, היה מצוי בזווית כתוצאה מחזרתו מנתיב היציאה לבית שמש לכיוון הכביש המהיר ירושלים- תל אביב. גרסת נהג התובעת מתיישבת גם כן, עם מוקדי הנזקים ברכבים המעורבים. ניתן להבחין בתמונות הרכבים, כי רכב התובעת נפגע בצידו הימני קדמי.

7.2
עדותה של עדת ההגנה, גב' מנטל, חיזקה את גרסתו של נהג התובעת. בעדותה העידה גב' מנטל, כי הנתבע החל לאותת ימינה ואז חזר בו והפסיק את האיתות ימינה היות והבחין, כי אינו צריך לפנות במחלף בית שמש אלא במחלף שאחריו (לטרון). עדות זאת סתרה את עדותו של הנתבע בפני
י כי כלל לא אותת ימינה ותמכה בעדות נהג התובעת בעניין זה. הגם ובעדות גב' מנטל היא לא התייחסה לשאלת הסטייה זאת, נוכח העבודה, כי לטענתה לא זכרה את נסיבות קרות התאונה אולם סבורני, כי עדותה בעניין זה בדבר אובדן זכרונה אינה מתיישבת עם העובדות הנוספות שזכרה בעדותה כגון האיתות לימין והפסקתו. נדמה, כי העדה ביקשה שלא לזכור עובדת הסטייה על מנת מחד לא לפגוע בגירסת הנתבע ומאידך שלא להצהיר דבר שקר. מכל מקום, יש בעדותה הכוללת בכדי לתמוך בעדות נהג התובעת.

8.
משכך, הנני מעדיף גירסת נהג התובעת, לפיה, רכב הנתבע החל לפנות ימינה על מנת לצאת במחלף בית שמש ובאופן פתאומי חזר לנתיב הנסיעה בו נסע רכב התובעת, היצר את מרווח הבלימה שלו באופן שגרם לתאונה.

9.
על יסוד הגירסה העובדתית כאמור לעיל הנני קובע, כי הנתבע התרשל בכך שנהג בניגוד להוראות סעיפים 40 ו- 41 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 הקובעות, כי לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.


בנוסף, נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

10.
לא מצאתי להשית על נהג התובעת אשם תורם כלשהו זאת נוכח העובדה, כי עסקינן בכביש מהיר בו מותרת נסיעה במהירות גבוהה וכאשר שוכנעתי, כי בנסיבות אלה ביקש להימנע מתאונה קשה באופן ש'שבר' את ההגה שמאלה באופן חד ונוכח כך איבד השליטה על הרכב. שוכנעתי, כי בכל מקרה הייתה נגרמת תאונה ואולי אף קשה יותר ופעולתו זו בוצעה באופן אינסטינקטיבי על מנת למנוע התאונה שהתרגשה לבוא.

11.
סוף דבר- הנני מקבל התביעה העיקרית בעיקרה ודוחה את התביעה שכנגד ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,018 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

ניתן היום,
י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 25657-01/14 לאה דוידסון נ' עידן דיין (פורסם ב-ֽ 07/05/2015)