פסקי דין על יונה לי אמיר | פסקי דין על נחמיה זרחוביץ | פסקי דין על ישראל זיו | פסקי דין על נטע שטיינברג |

63612-12/14 ער     11/05/2015




ער 63612-12/14 יונה לי אמיר נ' נחמיה זרחוביץ, ישראל זיו, נטע שטיינברג








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ע"ר 63612-12-14
ס"ע 12622-04-14


11 מאי 2015

לפני:

כב' השופטת
שרה מאירי

–אב"ד
נ.צ. (עובדים) הגב' שוש הורוביץ
נ.צ. (מעסיקים) מר יגאל סעדיה

ה
מערערת


יונה לי אמיר
, ת.ז. 055512016
ע"י ב"כ: עו"ד דני רונן
-

ה
משיבים
1. נחמיה זרחוביץ
2. ישראל זיו
3. נטע שטיינברג








ע"י ב"כ עו"ד יפעת גירון


פסק דין


1.
בפני
נו ערעור שהגישה התובעת על החלטת כב' הרשמת ע. ריכטמן מ- 24.12.14 שחייבה את המערערת בהוצאות בסך 3,000 ₪, בשל אי התייצבותה לקדם משפט ("ההחלטה"; "הדיון"; "הרשמת"; בהתאמה).

למערערת נקבע תור לניתוח למחרת הדיון, בהתראה של ימים ספורים.

במועד הדיון הייתה המערערת עסוקה בהכנות לניתוח ואף לקתה בהתקף מיגרנה חריף, בעטיו לא יכלה להתייצב לדיון, עניין שהוסבר.

המערערת יוצגה בישיבת הקדם ואף נקבע מועד להוכחות
והישיבה לא בוזבזה לריק.

לא הייתה כל הצדקה להשית על התובעת הוצאות דרקוניות כאלה לטובת מי שחטא בהלנת שכרה ופיצוייה.


ביה"ד אמור להיות מגן העובדים, וההחלטה יוצרת עיוות בלתי נסבל, נוגדת את מדיניות בית-הדין ועלולה לפגוע קשות באמון העובדים בביה"ד.

מכאן שטעתה כב' הרשמת בהחלטתה.


המערערת עתרה לבטול ההחלטה ולהטיל על המשיבים הוצאות הערעור ושכ"ט, משההוצאות הוטלו עפ"י בקשתם.

2.
בתגובתם, עותרים המשיבים לדחיית הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות נוספות לדוגמא.

בדיון התייצב רק עו"ד אורן יוגב, משהתובעת לא התייצבה לדיון. גם עו"ד דן רונן (מי שהגיש מטעמה את התביעה וניהל מו"מ עם ב"כ המשיבים טרם הדיון) לא התייצב.

עו"ד יוגב סיפר כי עו"ד רונן בחו"ל ומשכך, הוא התייצב
וטען כי התובעת חולה ועומדת להכנס לניתוח למחרת. לא הוצגו מסמכים כלשהם.


הוסבר לכב' הרשמת כי כחודש קודם, נתנה ב"כ המשיבים לעו"ד רונן הסכמתה לבקשתו לדחייה. אח"כ חזר בו, מחשש שיגרום הדבר לדחייה למועד רחוק. אז הסבירה לו שכבר ביצעה שינויים בלו"ז וכעת מועד הדיון אינו נוח לה, אך עו"ד רונן התנגד לדחייה. משכך, עשתה שינויים נוספים, על מנת להגיע לדיון וכך התייצבו המשיבים (כשהמשיב 2 הגיע מרחק כ- 3 שעות נסיעה). חרף דברי עו"ד יוגב, לא הוצגו מסמכים רפואיים.

עו"ד יוגב גם לא ידע להסביר מדוע לא ביקשה התובעת דחייה, אם ידעה שלא תוכל להתייצב. בשונה מטענת עו"ד יוגב כי התור לניתוח נתקבל "מהיום למחר", נטען בערעור: "ימים ספורים".


בתום הדיון מסרה כב' הרשמת לצדדים הפרוטוקול בכתב יד וזה צולם ע"י עו"ד יוגב, בנוכחות ב"כ המשיבים והמשיבים.

עו"ד רונן הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בטענה הכוזבת כי לא מצוי בפני
ו חלק הפרוטוקול (ובו "ההחלטה").

מדובר בזלזול בוטה בביה"ד, במשיבים, בחוסר תום לב.

3.
לבקשת התובעת-המערערת, הוגשו סיכומי הצדדים:


המערערת – מפנה לכך שדיון קדם התקיים, ההליך נקבע להוכחות, כשכב' הרשמת לא ראתה לקבוע קדם נוסף וכשהמערערת הסמיכה את עורך דינה לשאת ולתת עם הצד שכנגד.

כך מגמת ביה"ד אינה לדחות דיונים ובהליך אחר פתר ביה"ד את בעה"ד שחלה מהתייצבות (הגם שדחה בקשת הדחייה;
44032-04-14 ב' לערעור).


ב"כ המערערת מפרט נסיונו מהליכים אחרים, כי דחייה אצל כב' הרשמת משמעה לחצי שנה לפחות; בסופו של יום לא נגרם כל נזק, מה גם שההחלטה לא נומקה כמתחייב, ולכן לא הייתה הצדקה לחיוב בכלל, ודאי לא בסכום שנפסק. התעריף המינימלי עומד על 640 ₪, לישיבה שלא מוצתה, וההחלטה קבעה פי 5, מה שמנוגד באופן קיצוני למדיניות ביה"ד, שככלל נמנע
מאמצעי המקשה על עובד לממש זכויות המגן, כשלא נגרמה למשיבים כל טרחה או הוצאה (לעומת ע"ע 657/09) ובכך פגם בשק"ד/טעות משפטית, המצדיק התערבות ערכאת הערעור.


המשיבים בסיכומיהם מזכירים התעלמות המערערת מהשתלשלות העניינים שקדמה
לדיון הקדם, כשהתובעת לא הודיעה כי בכוונתה להעדר מהדיון; זהו הזלזול המופגן, שהרי המערערת לא ביקשה כי יִפטרו אותה מהתייצבות, בעשותה דין לעצמה, ודאי בשולחה ב"כ חלופי, שלא היה בקיא בפרטי מו"מ שקדם לדיון, מה גם שלא הייתה זמינה טלפונית.
לא הוגשו מסמכים המאששים טענת התובעת
ואלה שהוגשו מעידים כי הטענה בשמה של המערערת – אינה אמת. הניתוח היה ידוע לה מ- 9.12.14 ולא מיום הדיון או מיום קודם לו, ודאי לאור ההנחיה לגבי הזימון לניתוח כי עליה להתקשר למחלקה (ולא נדרשה לפעולה כלשהי).
תעודת המחלה ניתנה ב- 31.12.14, בדיעבד ליום הדיון, בלא הסבר רפואי.
לאור התנהלות המערערת – הפסיקה שהפנתה אליה המערערת – אינה רלבנטית כלל.

ב"כ המערערת כלל לא טרח להעביר לב"כ המשיבים עותק סיכומיו.


4.
להכרעתנו –
א.
בעניינים שבנדון, בפסיקת הוצאות, אין נוטה ערכאת המערער להתערב. בפועל, אין בפני
נו בערעור הנמקה, שיהא בה משום "פגם/טעות" היורד לשורשה של ההחלטה/מדוע נכון כי ערכאת הערעור תחליף שק"ד שבהחלטה.

ב.
המערערת אינה מכחישה טענות המשיבים להתנהלות שטרם דיון הקד"מ. כך גם אין קשר בין החלטת מותב אחר ובכל הכבוד (ב' לערעור) ונסיבותיו, להחלטה דנא! – ודאי כך באשר ל"ניסיונו" של ב"כ המערערת מהליכים אחרים...


אין חולק כי התנהלות המערערת רחוקה מלהיות ראויה!

המערערת עשתה דין לעצמה – לא הוכיחה "קושי" רפואי להתייצב לדיון, גם לא בדיעבד. בכל הכבוד – איננו מייחסים "משמעות" כלשהי לתעודת המחלה ש"צרפה" לסיכומיה – ולא רק משאין עסקינן בהליך עובדתי, אלא שהגם שהאישור הוצא רק ב- 31.12.14 – אין בו טענה למיגרנה, ובפועל, אין בו כל אבחנה ולאור תקופת התעודה, אין לנו אלא להניח כי נועד ל"כסות" את תקופת ההחלמה שלאחר הניתוח...

ודאי לא נוכל להתעלם מבקשת התובעת לדחיית דיון, כשאין לשכוח כי ב"כ המערערת לא התייצב אף הוא לדיון, אלא התייצב פרקליט אחר מטעמו. בכל הכבוד, אין במסמכים שהגישה – כדי להצדיק אי התייצבותה.

ג.
כבוד הרשמת מקיימת דיוני קד"מ. ביטול דיון, שלא במועד ראוי – מונע ניצול הזמן, העמוס והמצומצם וממילא, התאיינה האפשרות לכבוד הרשמת להעמיד זמן יקר זה לטובת הליך אחר הממתין אף הוא, לזמן שיפוטי יקר!

ד.
כך גם אין משיבה המערערת לטענות המשיבים בהקשר לבקשה לארכה שהגישה ואף לא נטען ברישא ערעורה (שורה 3) – משהופיע עו"ד יוגב בדיון וצילם פרוטוקול כאמור – ודאי וודאי לא ראוי היה לטעון בעניין זה, ודאי כך, משפרקליט, לעולם "נאמן בימ"ש הוא"!

ה.
גם זמנו של ביה"ד יקר הוא, ואין נתונה לצד הרשות לנהוג כרצונו עת זומן להליך משפטי. כך הוא צד, כך וודאי ב"כ.
אין יכול צד לטעון כי "החלטה לא נמסרה לו- שהרי, לא נכח בעצמו בדיון...והרי ב"כ אחר הופיע "בשמו"!!

ו.
בנסיבות – לא מצאנו פגם בשק"ד כבוד הרשמת בהחלטה.

איננו מוצאים הכיצד יש בהחלטה משום מניעת המערערת לממש זכויותיה. ודאי לא נדע אם המשיבים הלינו כך או אחרת – ומה קשר בין כך לבין התייצבות לביה"ד, כצו שניתן!

ז.
הערעור נדחה.

המערערת תשא בהוצאות המשיבים בערעור, בסך 1,500 ₪ ובתוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ה, (11 מאי 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.





נ.צ.(ע) גב' ש. הורוביץ

שרה מאירי
, שופטת -
אב"ד

נ.צ. (מ) מר י.סעדיה
נ.צ. חתמו ביום
10.5.15








ער בית דין אזורי לעבודה 63612-12/14 יונה לי אמיר נ' נחמיה זרחוביץ, ישראל זיו, נטע שטיינברג (פורסם ב-ֽ 11/05/2015)