Google

זכריה דהרי - אליהו חברה לביטוח בע"מ, אורי ברקת, איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסקי דין על זכריה דהרי | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח | פסקי דין על אורי ברקת | פסקי דין על איילון חברה לביטוח ואח' |

2239/07 תצ     11/05/2015




תצ 2239/07 זכריה דהרי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, אורי ברקת, איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"צ 2239/07
ת"צ 2263/07
ת"צ 2241/07
ת"צ 2240/07


לפני:
כב' סגן הנשיאה יצחק ענבר

המבקש

בת"צ 2239/07
זכריה דהרי
ע"י ב"כ עוה"ד יוחי גבע

ואמיר ישראלי


נגד

המשיבה

בת"צ 2239/07
אליהו חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פגי שרון
ותמי גרינברג



המבקש

בת"צ 2240/07
אורי ברקת
ע"י ב"כ עוה"ד יוחי גבע

ואמיר ישראלי


נגד

המשיבה

בת"צ 2240/07
איילון חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פגי שרון
ותמי גרינברג


המבקש

בת"צ 2241/07
קובי שלומי
ע"י ב"כ עוה"ד יוחי גבע

ואמיר ישראלי


נגד

המשיבה

בת"צ 2241/07
הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אילן אמודאי וסברינה דדון-בוטבול


המבקשת

בת"צ 2263/07
לילך שטרית
ע"י ב"כ עוה"ד יוחי גבע

ואמיר ישראלי


נגד

המשיבה

בת"צ 2263/07


ובעניין
מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ברק טל וגיא פורר


היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עו"ד עדי בר-טל מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)



פסק דין
(בקשה לאישור הסכם פשרה בתביעות ייצוגיות)

1.
לפני בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענות ייצוגיות, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות).

2.
המבקשים בתיקים שבכותרת הגישו בקשות לאישור תובענות ייצוגית נגד המשיבות - חברות ביטוח אצלן בוטחו כלי רכבם של המבקשים, בטענה כי הן לא גילו למבוטחיהן את אופן חישוב תגמולי הביטוח שישולמו להם במקרים של אובדן גמור, אובדן גמור להלכה או גניבה של רכבם (להלן גם – מקרה ביטוח). זאת, בניגוד לחוזר 2000/12 של המפקחת על הביטוח (להלן – חוזר המפקחת), שנועד "ליצור, בעת קשירת העסקה כמו גם בשלב יישוב התביעה, הבנה ברורה של היקף ומהות הכיסוי למקרה ביטוח של אובדן לרכב מבוטח...", והמחייב את המשיבות לגלות למבוטחיהן – עוד בשלב הצעת הביטוח: מהו מחירון הרכב לחישוב תגמולי ביטוח בקרות מקרה ביטוח; מהם המשתנים המיוחדים שעשויים להשפיע על ערך הרכב בעת תשלום תגמולי ביטוח, כגון: בעלויות קודמות, עבר תאונתי, קילומטראז', בלאי חריג ומיוחד; לפרט בהבלטה מיוחדת את משמעות המשתנים המיוחדים והשפעתם על תגמולי הביטוח תוך פירוט שתי דוגמאות שכיחות לפחות. כן מורה חוזר המפקחת כי ככל שהמבטח לא גילה את הפרטים כאמור לעיל "יחול במקרה ביטוח של אובדן גמור ערך הרכב הבסיסי המקובל אצל אותו מבטח או לפי מחירון אחר מקובל בשוק, ללא התחשבות במשתנים מפחיתים בלבד שלא צוינו". לטענת המבקשים התנהלות המשיבות עולה כדי הטעיה, הפרת חוזה, הפרת חובות חקוקות שונות, ועשיית עושר ולא במשפט. המבקשים טענו, כי הנזק שנגרם להם ולחברי הקבוצה שקול לחיסרון הכיס שנגרם להם עקב הפחתת המשתנים המיוחדים, ועתרו לפיצוי כספי בגין נזק זה. בנוסף עתרו לצו עשה שיורה למשיבות לפעול בהתאם להוראות המפקח על הביטוח, לרבות החוזר נושא בקשת האישור.

3.
בתגובה לבקשות האישור טענו המשיבות, כי בהתאם לסעיף 56 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981, ולסעיף 6 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986, המבטאים את עיקרון השיפוי, משלמות המשיבות למבוטחיהן תגמולי ביטוח המשקפים את שיעור ההפסד הממשי שנגרם להם – קרי: שוויו האמיתי של הרכב. המשיבות טענו כי הן מקיימות את חוזר המפקחת ועומדות בחובות הגילוי המוטלות עליהן באמצעות פירוט בפוליסה ובדף פרטי הביטוח, כאשר הגילוי נעשה כבר בשלב הטרום חוזי באופן המאפשר למבוטחים המעוניינים בכך לבטל את ההתקשרות עמן. עוד טענו המשיבות, כי חוזר המפקחת אינו מקים למבקשים עילה נוכח ידיעה מוקדמת שלהם באשר לאופן חישוב תגמולי הביטוח מכוח פוליסות קודמות. בנוסף, המבקשים ויתר חברי הקבוצה הנדונות ידעו מהו הסכום המשולם להם עת קיבלו את התגמולים וחתמו על כתבי קבלה ושחרור מרצונם החופשי. בכך ויתרו חברי הקבוצה, לטענת המשיבות, על כל טענה כנגד הסכום ששולם להם.

4.
התיקים התנהלו בבית משפט זה לפני מספר שופטים ובסופו של דבר אוחדו לפני כב' השופט (בדימוס) ד"ר עמירם בנימיני. לאחר שורת דיונים והליכים שאין צורך לפרטם כאן, הוגשה בתיקים המאוחדים בקשה לאישור הסכם פשרה, המבוססת על הסכמי פשרה שאושרו על ידי בית המשפט בשני תיקים דומים קודמים
:
ת"א (מחוזי ת"א) 2164/07 גוטמן נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ; ת"א (מחוזי ת"א) 1697/06 גלניק נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן –פשרת הראל). לאחר פרסום הבקשה לאישור הסכם הפשרה,

לא
הוגשו התנגדויות מצד חברי הקבוצה ואף לא אחד מהם ביקש שלא להימנות עליהן לעניין הסכם הפשרה
. ביום 11.12.2011 הגיש היועמ"ש, באמצעות באת כוחו, עמדה במסגרתה התנגד לאישור הסכם הפשרה בטענה כי הוא לוקה בפגמים משמעותיים, אינו מיטיב עם חברי הקבוצה ואינו מעניק להם פיצוי ממשי.

5.
עם פרישתו של כב' השופט בנימיני מכס השיפוט נותבו התיקים המאוחדים לטיפולי. הצדדים תקנו את הסכם הפשרה פעמים מספר, הן נוכח הערות
שהעלה בשעתו כב' השופט בנימיני, הן נוכח הערות שהועלו על ידי. ביום 26.12.2013 מיניתי בודק בכל ארבעת התיקים שבכותרת, וזאת לשם אומדן שווי ההטבה נושא הסכם הפשרה ואומדן מספרם של חברי הקבוצה. ביום 20.8.2014 הוגשה חוות דעת הבודק בעקבותיה הפניתי לבודק שאלות הבהרה, שנענו על ידו בימים 2.10.2014 ו-15.2.2015.

6.
ביום 15.2.2015 הגישו הצדדים הסכם פשרה מתוקן, המבוסס על חוות דעתו של הבודק. במסגרת הסכם פשרה זה, העומד לאישורי כיום, מתחייבות המשיבות כי עד ל-60 ימים ממועד אישור הסכם הפשרה (להלן – המועד הקובע) כל אחת מהן: תרענן את נהליה בקשר עם המסמכים בהם היא עושה שימוש לשם הבאת מידע למבוטחיה לגבי השפעת המשתנים המיוחדים על דמי הביטוח ותגמולי הביטוח במקרים של אובדן גמור, בהתאם להוראות חוזר המפקחת; תוציא פניה בכתב לכל הסוכנים הפועלים מטעמה, בכדי לוודא שהם עושים שימוש במסמכים עדכניים כאמור; וכן תנחה את סוכניה העוסקים במכירה טלפונית של פוליסת ביטוח רכב, כי במקרה בו נעשית עסקת ביטוח יש ליידע את המבוטחים במידע הנזכר בחוזר המפקח בדבר השפעת המשתנים המיוחדים או להסב את תשומת ליבם לאמור בטופס הצעת הביטוח בהקשר זה.

7.
בנוסף התחייבו המשיבות להעניק לחברי הקבוצה הטבה, אשר עיקריה הם כמפורט להלן:

"קבוצת התובעים", עליהם חל הסכם הפשרה, הם "מבוטחים אשר התקשרו עם מי מהמשיבות בפוליסה לביטוח רכב פרטי או מסחרי (רכוש) עד 4 טון (להלן – הפוליסה) ובמהלך התקופה הקובעת אירע להם מקרה ביטוח של אובדן גמור, כהגדרת מונח זה בפוליסה (לרבות אובדן גמור להלכה) בגינו שולמו להם תגמולי ביטוח שמהם הופחתו סכומים בגין התחשבות במשתנים המיוחדים, העולים על סכומים שהוספו לתגמולי הביטוח, ככל שהוספו, בשל התחשבות במשתנים המיוחדים, למעט מבוטחים הנמנים עם קולקטיב".

"התקופה הקובעת" הוגדרה כדלקמן:

לגבי מגדל
-
8.8.2004-8.8.2007.
לגבי הכשרה
-
5.8.2004-5.8.2007
לגבי איילון

-
5.8.2004-5.8.2007

לגבי אליהו
-
4.8.2004-5.8.2007.

חברי קבוצה שהם מבוטחים "פרטיים" (שאינם נכללים בצי רכב או בקולקטיב) – יהיו זכאים לשלושה חודשי ביטוח חינם בביטוח רכב (רכוש) עד 3.5 טון; חברי קבוצה שהם מבוטחים הנכללים בצי רכב (אך לא בקולקטיב) יהיו זכאים לחודש ביטוח חינם בביטוח רכב (רכוש) עד 3.5 טון.

תנאי הכיסוי במסגרת ההטבה לא יפחתו מתנאי הפוליסה התקנית שיחולו במועד מתן ההטבה כמקובל אצל המשיבות. נוכח שינוי תחולת הפוליסה התקנית והגבלתה לרכב שמשקלו עד 3.5 טון, חברי הקבוצה שבמהלך התקופה הקובעת היה בבעלותם רכב שמשקלו בין 3.5-4 טון וארע להם מקרה אובדן גמור שבעטיו הם נמנים על חברי הקבוצה בענייננו - יהיו זכאים למימוש ההטבה (ככל שיימצאו זכאים) עבור רכב שמשקלו עד 3.5 טון.


ההטבה תינתן לכל אחד מחברי הקבוצה ללא תלות או תנאי ברכישת ביטוח אצל המשיבות לתקופה נוספת.

"תקופת ההטבה" – 15 חודשים שיחלו בתום 60 ימים מהמועד בו יהפוך פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה לחלוט.




שווי ההטבה - בהתאם לחוות דעת הבודק - הנו כדלקמן:

מגדל חברה לביטוח בע"מ
(להלן – מגדל) – 808 ש"ח למבוטח פרטי; 270 ש"ח למבוטח בצי רכב. שווי הפיצוי הפוטנציאלי המצרפי לחברי הקבוצה הנו 2,823,498 ₪.
עלות ההטבה למגדל (שווי בנטרול רכיב הרווח) – 566 ש"ח למבוטח פרטי; 189 ש"ח למבוטח בצי רכב; ובהתייחס לכלל חברי הקבוצה – 1,948,214 ש"ח.

הכשרה חברה לביטוח בע"מ
(להלן – הכשרה) – 826 ש"ח למבוטח פרטי; 275 ש"ח למבוטח בצי רכב. סך כל הפיצוי לחברי הקבוצה – 2,010,158 ₪.
עלות ההטבה למשיבה (שווי בנטרול רכיב הרווח) – 578 ש"ח למבוטח פרטי; 132 ש"ח למבוטח בצי רכב; ובהתייחס לכלל חברי הקבוצה – 1,387,009 ש"ח.

איילון חברה לביטוח בע"מ
(להלן – איילון) – 776 ש"ח למבוטח פרטי; 258 ש"ח למבוטח בצי רכב. סך כל הפיצוי – 1,500,425 ₪.
עלות ההטבה למשיבה (שווי בנטרול רכיב הרווח) – 535 ש"ח למבוטח פרטי; 178 ש"ח למבוטח בצי רכב; ובהתייחס לכלל חברי הקבוצה – 1,035,293 ש"ח.

אליהו חברה לביטוח בע"מ

(להלן – אליהו) – 808 ש"ח למבוטח פרטי; 270 ש"ח למבוטח בצי רכב. סך כל הפיצוי – 1,873,720 ₪.
עלות ההטבה למשיבה (שווי בנטרול רכיב הרווח) – 566 ש"ח למבוטח פרטי; 189 ש"ח למבוטח בצי רכב; ובהתייחס לכלל חברי הקבוצה – 1,292,866 ש"ח.

מנגנון הענקת ההטבה יהיה כדלקמן:

כל משיבה תודיע לחברי הקבוצה הפוטנציאליים, כמשמעותם בהסכם הפשרה, על זכאותם להטבה באופן הבא –

(1)
לחברי הקבוצה שעודם מבוטחים בביטוח רכב אצל המשיבה וביטוח זה מסתיים במהלך תקופת ההטבה – במסגרת הודעה על תום תקופת הפוליסה, אולם לא קודם ל-60 ימים מהמועד הקובע. למבוטחים במסגרת ציי רכב (40 ומעלה כלי רכב בבעלות אחת) תינתן הודעה באמצעותם נציגם.

(2)
יתר חברי הקבוצה הפוטנציאליים יקבלו הודעה בדבר ההטבה באמצעות פניה בכתב שתישלח בדואר בתוך 60 ימים מהמועד הקובע לכתובת האחרונה שלהם או לכתובת אחרת הידועה למשיבה. ככל שפניית המשיבה אל חברי הקבוצה הפוטנציאליים שאינם מבוטחים בביטוח רכב אצלה תוּשב כמכתב שלא הגיע ליעדו מחמת כתובת שגויה או מען לא ידוע תברר המשיבה את כתובתם העדכנית של חברי קבוצה אלו במרשם האוכלוסין ותשלח לכתובת העדכנית הודעה נוספת בדבר זכאותם האפשרית להטבה. המשיבות יהיו רשאיות לפנות מלכתחילה לחברי הקבוצה הפוטנציאליים באמצעות כתובתם לפי מרשם האוכלוסין. בירור הכתובת העדכנית במרשם האוכלוסין כפוף לכך שבית המשפט ייתן צו המורה למשרד הפנים למסור למשיבות את הפרטים כאמור.

במסגרת ההודעה לחברי הקבוצה הפוטנציאליים יתבקש מי מהם המעוניין בבחינת זכאותו לקבלת ההטבה וככל שיתברר כי הוא זכאי לה – לממשה, להודיע על כך בכתב למשיבה הרלוונטית במהלך תקופת ההטבה. בדיקת הזכאות להטבה תיבחן על ידי המשיבות עצמן.

כל משיבה תבחן את תיק התביעה המתנהל אצלה ביחס לתשלום תגמולי הביטוח בנוגע לכל חבר קבוצה פוטנציאלי שיפנה אליה כאמור לעיל, בהתאם לפוליסה בגין מקרה ביטוח של אובדן גמור; ותבדוק האם הוא נכלל בקרב חברי הקבוצה, קרי: האם בגין מקרה האובדן הגמור שחווה ושהפוליסה חלה עליו שולמו לו תגמולי ביטוח מהם הופחתו סכומים בגין התחשבות במשתנים המיוחדים, העולים על סכומים שהוספו לתגמולי הביטוח, ככל שהוספו, בשל התחשבות במשתנים המיוחדים.

המשיבות יעניקו את ההטבה לכל מי שיימצא בבדיקה כאמור לעיל, כי הוא משתייך לקבוצה. לחילופין, יהיו המשיבות רשאיות (אך לא חייבות) לוותר על הבדיקה או חלקה בשל העלויות הכרוכות בכך או מכל סיבה אחרת ולהעניק את ההטבה לחברי קבוצה פוטנציאליים גם ללא בדיקת זכאותם.

המשיבות יהיו רשאיות (אך לא חייבות) להעניק את ההטבה לכל חברי הקבוצה שלא יהיו מבוטחים בביטוח רכב אצלן במועד אישור ההסכם בדרך של תשלום ההטבה לחברי הקבוצה (בנטרול רכיב הרווח למשיבות). המשיבות יחליטו על דרך מתן ההטבה לחברי קבוצה שלא יהיו מבוטחים אצלה במועד אישור ההסכם עד למועד משלוח הפנייה אליהם בכתב כאמור בסעיף (2) לעיל, והן יודיעו על דרך מתן ההטבה שנבחרה במסגרת הפנייה בכתב.

ביחס לאליהו חברה לביטוח בע"מ
צוין כי מאחר ונכון למועד הסכם הפשרה היא חברה ב-
run off
, היא תעניק את ההטבה לחברי הקבוצה שלה באמצעות מגדל בכפוף לאישור המוסדות המוסמכים במגדל ובהתאם לתנאי ההטבה במגדל או לחילופין על דרך של תשלום שווי ההטבה (בנטרול רכיב הרווח).

חבר קבוצה שיימצא זכאי להטבה כאמור לעיל אולם אין בבעלותו רכב יהיה רשאי להמחות את זכאותו למימוש ההטבה ללא תמורה לבן משפחה מדרגה ראשונה בכפוף לכך שימציא למשיבה תצהיר חתום ומאומת המאשר נתונים אלו.

כל משיבה תהיה רשאית שלא להעניק את ההטבה לחבר קבוצה (או לבן משפחתו) שיימצא זכאי לכך אם הוא או רכבו לא היו מתקבלים לביטוח אצלה במהלך העסקים הרגיל (בשל סוג הרכב ושוויו, עבר תאונות, ניסיון תביעות של המבוטח הרלוונטי וכד'), בכפוף לכך שתשלם לאותו חבר קבוצה את שווי ההטבה המגיע לו בנטרול רכיב הרווח שלה.

ככל שבבדיקת תיק התביעה יימצא כי אותו חבר קבוצה פוטנציאלי אינו נכלל בקבוצה תודיע לו המשיבה הרלוונטית על כך בתוך 30 ימים. חבר הקבוצה הפוטנציאלי הנ"ל יהיה רשאי לפנות בכתב לממונה, כהגדרתו בסעיף 20(ב)(1) לחוק, בתוך 30 ימים מקבלת הודעת המשיבה, ולבקש ממנו לבדוק בשנית את זכאותו להיכלל בקבוצה. מצא הממונה כי אותו חבר אכן נכלל בקבוצה יודיע על כך למשיבה והיא תעניק לחבר הקבוצה את ההטבה כאמור לעיל.

הצדדים ביקשו כי הבודק, הבקיא ומנוסה בעניין נושא הסכם הפשרה, ישמש גם כממונה, וכל משיבה תישא בחלק יחסי בשכרו בהתאם להיקף התיקים שלה שיידרש הממונה לבחון.

בתום תקופת ההטבה יתרמו המשיבות את עלות ההטבה שלא מומשה לעמותה/עמותות עליהן תימסר לבית המשפט הודעה.

חרף האמור, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן – איילון) תתרום את חודשי הביטוח שלא ימומשו על ידי מתן 3 חודשי ביטוח רכב חינם לפונים אשר יציגו אישור כי הם חברי ארגון נכי צה"ל. תקופת מתן ההטבה לחברי ארגון נכי צה"ל תחל עם סיום התקופה בה רשאים חברי הקבוצה לממש את ההטבה והיא תסתיים בחלוף 24 חודשים או עם מימוש מלוא ההטבה, לפי המוקדם. איילון תתאם עם הנהלת ארגון נכי צה"ל את אופן הדיוור בעניין ההטבה על מנת שיגיע לכל חברי הארגון. אם בחלוף התקופה הנ"ל לא תמומש מלוא ההטבה תתרום איילון את היתרה כאמור לעיל ביחס ליתר המשיבות.

המשיבות וכל מי מטעמן יציגו את ההטבה ואת התרומה כפיצוי לטובת הציבור הניתן במסגרת הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, ויימנעו מלהציגם כמבצע שווק או כתרומה פילנטרופית. כן התחייבו הצדדים לקיים את דרישות בת"צ 22236-07-11 שרייר ואח' נ' שירותי בנק אוטומטיים בע"מ ואח'
(16.9.2014) בכל הקשור להעברת התרומה לעמותות.

8.
היועמ"ש התנגד להסכם הפשרה, הן בעמדתו שבכתב הן במהלך הדיון שהתקיים לפני 15.3.2015. אקדים ואומר, כי לאחר ששקלתי את טעמי התנגדותו ראיתי לדחותם, מהטעמים העיקריים שלהלן: הסכם הפשרה המתוקן דנן מבוסס על מתווה פשרת הראל, אשר היועמ"ש הסכים לה בשעתו; בנושאים מספר, וביניהם ההסכמה לנתב לטובת הציבור את סכומי ההטבה שלא ימומשו על ידי חברי הקבוצה – מחמיר הסכם הפשרה דנן עם המשיבות לעומת פשרת הראל; התיקים שבכותרת מתנהלים קרוב לשמונה שנים; נוכח מכלול הנתונים, הסכם הפשרה הוא סביר, ראוי והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ומן הראוי לאשרו ולשים קץ להתדיינות. להלן יובאו הדברים ביתר פירוט:

א.
היועמ"ש טען כי על ההטבה להיעשות בדרך של תשלום בכסף לחברי הקבוצה ולא באמצעות "הסדר קופונים" המחייב אותם לבטח את רכבם אצל המשיבות דווקא. אני מסכים כי פיצוי בכסף עדיף, ככלל, על פני מתן הטבה צרכנית, אלא שבענייננו יש להוסיף ולהביא בחשבון את הנתונים הבאים: מתווה פשרה דומה אושר על ידי בית המשפט במסגרת פשרת הראל, מבלי שהיועמ"ש התנגד לו; בהתאם לחוות דעת הבודק, יש להטבה שווי כלכלי ממשי; מימוש ההטבה אינו כרוך בהתחייבות של חברי הקבוצה להוסיף ולהתקשר עם המשיבות; סכומי הטבה שלא ימומשו – יועברו על ידי המשיבות לעמותות כפיצוי לטובת הציבור. נוכח כוחם המצטבר של נתונים אלה, ובהתחשב בכך שהתיקים תלויים ועומדים קרוב לשמונה שנים, מן הראוי לשים לקץ להתדיינות.

ב.
היועמ"ש טען, כי תנאי הכיסוי במסגרת ההטבה מתייחסים לתנאי הפוליסה התקנית, אשר אינה כוללת תוספות הכלולות כיום ברוב הפוליסות, כגון: גרירה, ביטוח שמשות ורכב חלופי. ללא כלילת תוספות אלו בהטבה יאלצו חברי הקבוצה שיהיו מעוניינים בקבלת הטבות אלו לשלם עבורן, ומכאן שההטבה אינה "בחינם" כמוצג על ידי המשיבות. אין בידי לקבל טענה זו: היועמ"ש נתן את הסכמתו למתווה פשרה דומה בפשרת הראל; טענות המבקשים במסגרת בקשות האישור נוגעות להפרת חוזר המפקחת שעניינו בפוליסה התקנית בלבד; הבודק קבע, כי "המבוטח... מקבל מוצר בעל ערך כספי מובהק..." וכן "[ו]יתכנו מקרים שבהם שווי הכספי של ההטבה כיום יהווה ערך גבוה מהערך המקביל לו במועד התביעה, מאחר והמבוטח רשאי לבטח רכב שערכו גבוה מזה שהיה ברשותו בעת מקרה הביטוח...". אף כאן אין, אפוא, מקום למיצוי ההתדיינות.

ג.
היועמ"ש טען, כי הקבוצה הוגדרה כמי שאירע להם מקרה ביטוח של אובדן גמור בגינו שולמו להם תגמולי ביטוח שמהם הופחתו סכומים בגין משתנים מיוחדים המפחיתים את ערך הרכב (כגון: רכב מהשכרה או יד שלישית), העולים על סכומים שהוספו לתגמולי הביטוח בשל התחשבות במשתנים מיוחדים שמעלים את ערך הרכב (כגון: רכב בן 10 שנים מיד ראשונה). לטענתו, חוזר המפקחת אינו קובע שיש להתחשב במשתנים המעלים את ערך הרכב ודי בכך כי למאן דהוא הופחתו משתנים מיוחדים (מפחיתים) כדי שיהיה חבר קבוצה. אלא שמקובלת עלי עמדתן של המשיבות, לפיה למצער לעניין הליכי הפשרה – התחשבות במשתנים שהעלו את ערך הרכב הם צדו השני של המטבע, בבחינת שטר ושוברו בצידו.

ד.
היועמ"ש טען, כי הצדדים הגדירו את העניינים הכלולים בהסכם הפשרה עליהם יחול מעשה בית דין בצורה רחבה מאוד, בעוד על פי החוק הוא צריך לחול רק ביחס לעילות התביעה והטענות שהועלו בבקשת אישור.
בגדר הבהרתן של המשיבות אני קובע, כי הסכם הפשרה יהווה מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה רק ביחס לעילות התביעה שנכללו במסגרת בקשות האישור.

ה.
היועמ"ש הציע כי
"הממונה", כמשמעו בהסכם הפשרה המתוקן, לא יהיה הבודק, שהתמחותו בביטוח, כי אם רואה חשבון. איני רואה סיבה שלא לאמץ את הסכמת הצדדים בנקודה זו: בהתאם לסעיף 20(ב)(1) לחוק על הממונה להיות "אדם בעל כישורים מתאימים", ובענייננו - אדם שיש לו הכישורים לבחינת זכאותו של חבר קבוצה פוטנציאלי לקבלת ההטבה, ובכלל זה מסוגלות לבחינת חישוב תגמולי הביטוח והמשתנים המיוחדים ובדיקה האם שולמו תגמולים בערך נמוך מערך הרכב הבסיסי לפי המחירון. בהינתן שאף אחד מן הצדדים אינו מטיל ספק בכישוריו של הבודק לבצע בדיקות אלה ובהתחשב בכך כי הוא כבר מכיר את התובענות, הסכם הפשרה והבדיקות שיש לבצע אין סיבה שלא למנותו גם כ"ממונה" בהתאם לסעיף 20(ב)(1) לחוק. המשיבות והממונה יידעו כל חבר קבוצה פוטנציאלי שיפנה לממונה בדבר זכותו של "כל אדם הרואה את עצמו נפגע ממעשה או מהחלטה של הממונה, לפנות לבית המשפט אשר הורה על המינוי, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל, או לשנות את המעשה או ההחלטה, וליתן כל צו בעניין, הכל כפי שימצא לנכון" (סעיף 20(ב)(1) לחוק).

9.
עניין נוסף הטעון הכרעה הוא עתירתן של המשיבות להפחית את שכר טרחת ב"כ המבקשים ואת הגמול משווי ההטבה שלא תמומש (המיועדת לתרומה), וזאת נוכח הסכומים הנכבדים, להשקפתן, שנטלו על עצמן לשלם, מעל ומעבר להסכם הפשרה המקורי ולפשרת הראל. המבקשים והיועמ"ש מתנגדים להפחתת הגמול ושכה"ט מן ההטבה לציבור ואני רואה לקבל את עמדתם: הסכם הפשרה כבר מקפל בחובו "הקלות" שונות למשיבות, ובראשן מתן הפיצוי באמצעות הטבה, והמרת ההטבות שלא מומשו לכסף בהתאם לעלותן למשיבות ולא בהתאם למחירן לצרכן. כרסום נוסף בהסכם הפשרה יפגע, אפוא, בתכליתו להעניק פיצוי הולם לנפגעים מהפרת הדין (ולציבור שלו מנותב הפיצוי במקרה של העדר מימוש) ולייצר הרתעה מפני הפרת הדין.

10.

במסגרת הדיון מיום 15.3.2015 הונחו הצדדים לתת דעתם על מספר נושאים נוספים. אלו תוקנו על ידי המשיבות ביום 30.4.2015, כמפורט להלן, ואני הופך אותם לחלק מפסק דיני:

א.
המשיבות יבהירו במסגרת ההודעה שישלחו לחברי הקבוצה הפוטנציאליים את הצורך בהודעה בכתב לצורך בחינת זכאותם להטבה. את ההודעה ניתן יהיה לשלוח באמצעות הדואר או הדוא"ל.

ב.
בדיקת זכאותו של חבר קבוצה פוטנציאלי לקבלת ההטבה תסתיים בתוך 90 ימים מקבלת פנייתו. ההטבה תינתן לחבר הקבוצה הזכאי לה בתוך 60 ימים נוספים במקרה שהוא אינו מבוטח אצלה באותו מועד; ובתוך 30 ימים נוספים במקרה של תשלום שווי ההטבה.

ג.
מתן שווי ההטבה לחברי קבוצה שלא יהיו מבוטחים אצל המשיבה הרלוונטית בביטוח רכב במועד אישור הסכם הפשרה – ייעשה באמצעות משלוח המחאה בדואר לכתובת אליה נשלחה ההודעה הראשונה או באמצעות העברה בנקאית. במקרה של העברה בנקאית יועבר שווי ההטבה לחשבון הבנק ממנו שולמו לה דמי הביטוח או לחשבון הבנק אליו שולמו תגמולי הביטוח או לחשבון שפרטיו ינקבו בהעתק המחאה שימציא חבר הקבוצה למשיבה.

ד.
בסוף ההליך יוגש לא רק אישור רו"ח, כי אם גם תצהיריהם של גורמים מוסמכים במשיבות בדבר ביצוע ההסכם ופרטיו.

11.
נוכח מכלול הנתונים ובכללם: חוות דעת הבודק בעניין שווי וסבירות ההטבה לחברי הקבוצה; הסרת המחדל נושא התובענות והבטחת הבאת מידע מלא בפני
מבוטחי המשיבות ביחס להשפעת המשתנים המיוחדים על דמי הביטוח ותגמולי הביטוח במקרים של אובדן גמור - בהתאם להוראות חוזר המפקחת; התחייבות המשיבות להעביר את מלוא עלות ההטבה הבלתי ממומשת
כתרומה לטובת הציבור –
אני מוצא, כי הסכם הפשרה המתוקן על תיקוניו הוא סביר, ראוי והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. לפיכך, אני מאשרו ונותן לו תוקף של

פסק דין
.

12.
מובהר בזה:

א.
עילות התביעה עליהן התבססו בקשות האישור, ואשר ביחס אליהן ייווצר מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה, הינן:
הטעיה (צרכנית וביטוחית), הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.


ב.
חברי הקבוצה עליהם חל הסכם הפשרה הם "מבוטחים אשר התקשרו עם מי מהמשיבות בפוליסה לביטוח רכב פרטי או מסחרי (רכוש) עד 4 טון (להלן – הפוליסה) ובמהלך התקופה הקובעת אירע להם מקרה ביטוח של אובדן גמור, כהגדרת מונח זה בפוליסה (לרבות אובדן גמור להלכה) בגינו שולמו להם תגמולי ביטוח שמהם הופחתו סכומים בגין התחשבות במשתנים המיוחדים, העולים על סכומים שהוספו לתגמולי הביטוח, ככל שהוספו, בשל התחשבות במשתנים המיוחדים, למעט מבוטחים הנמנים עם קולקטיב".


ג.
השאלות המהותיות שבעובדה ובמשפט, המשותפות לכאורה לכל חברי הקבוצה הינן:
האם המשיבות לא גילו למבוטחיהן את אופן חישוב תגמולי הביטוח שישולמו להם במקרים של אובדן גמור, אובדן גמור להלכה או גניבה של רכבם; האם חרף אי הגילוי הביאו בחשבון בחישוב ערך הרכב את המשתנים המיוחדים; והאם בכך הטעו את המבוטחים, הפרו את החוזה עימם, הפרו חובות חקוקות או התעשרו שלא כדין.


ד.
בהתאם להסכם הפשרה, שעיקריו פורטו לעיל, הוא מהווה מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה וביחס לכל העילות והסעדים שנטענו במסגרת בקשת האישור.

13.
הצדדים המליצו, כי המשיבות יישאו בשכר טרחת ב"כ המבקשים בסכומים הבאים: מגדל תישא בסך 260,000 ש"ח בתוספת מע"מ; הכשרה תישא בסך 184,472 ש"ח בתוספת מע"מ; איילון תישא בסך 137,000 ש"ח בתוספת מע"מ; אליהו תישא בסך 170,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

כן הומלץ כי כל משיבה תישא בגמול למבקש הרלוונטי, וזאת בסכומים הבאים: למבקש בתביעת מגדל סך של 40,000 ש"ח; למבקש בתביעת הכשרה סך של 27,740 ש"ח; למבקש בתביעת איילון סך של 20,000 ש"ח; למבקש בתביעת אליהו סך של 25,000 ש"ח.

לאחר שהבאתי בחשבון את השיקולים המפורטים בסעיפים 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות, אני סבור כי הסכומים עליהם המליצו הצדדים הם סבירים וניתן לאשרם.

על מנת לתמרץ את באי כוח המבקשים לפקח על קיום הסכם הפשרה, הלכה למעשה, ראוי להתנות תשלום חלק משכר הטרחה בביצוע ההסכם בפועל. לפיכך, בשלב זה ישלמו המשיבות לב"כ המבקשים מחצית מן הסכומים המוסכמים המפורטים לעיל. 25% נוספים ישולמו בתום תקופת ההטבה, לאחר שיוגש תצהיר מפורט מטעם גורם מוסמך בכל משיבה שילווה באישור רואה חשבון בדבר היקף מימוש ההטבה (מספר חברי הקבוצה שמימשו את ההטבה וסכומה המצטבר), ובכפוף לאישור בית המשפט. 25% הנותרים ישולמו לאחר הגשת תצהיר מטעם גורם מוסמך בכל משיבה בדבר הענקת מלוא יתרת ההטבה הבלתי ממומשת לעמותות שיאושרו על ידי בית המשפט. התצהיר ילווה באישור רואה חשבון ויצורפו לו אישורי העמותות הנתרמות. תשלום יתרת שכה"ט כפוף להחלטה נוספת של בית המשפט.

14.
אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות. ב"כ הצדדים יגישו לאישורי בתוך 14 ימים את נוסח הפרסום, התואם את כל האמור לעיל. המשיבות רשאיות להגיש לחתימתי צו פורמאלי המופנה למשרד הפנים, בהתאם למוסכם.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ולפמת"א, וכן למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות
.

ניתן היום,
כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 2239/07 זכריה דהרי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, אורי ברקת, איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 11/05/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים