פסקי דין על דוד חיים מזרב | פסקי דין על גל נבו

41279-11/14 עא     05/05/2015




עא 41279-11/14 דוד חיים מזרב נ' גל נבו








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 41279-11-14 מזרב נ' נבו




בפני

כב' השופט
אמיר טובי


המערער

דוד חיים מזרב


נגד


המשיב

גל נבו




פסק דין



1.
ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשם הבכיר נ' זיתוני) מיום 26.10.2014 בגדרה נדחתה בקשת המערער למתן רשות להתגונן אגב חיובו בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

2.
בפני
בית משפט קמא הונחה תביעה כספית ע"ס 113,593 ₪ אותה הגיש המשיב כנגד המערער. בתביעה הנ"ל נאמר כי המשיב הנו מכר של המערער אשר חתם ביום 21.5.2008 על כתב ערבות ושיפוי לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") להבטחת סילוקה של הלוואה שנטל המערער מאת הבנק. לאחר שהמערער לא עמד בהחזר ההלוואה, הגיש הבנק תביעה נגדו וכן כנגד המשיב וערב נוסף. עוד נטען כי המשיב עשה כל שלאל ידו על מנת להתמודד עם התביעה במטרה לדחותה ו/או להביא להקטנת הנזק לרבות על ידי הגשת בקשת רשות להתגונן, בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון. לעומת זאת, הסתפק המערער בהגשת בקשת רשות להתגונן לגביה נקבע כי היא סתמית, כללית וחסרה. עוד נטען בתביעה כי למשיב ניתנה רשות להתגונן בנוגע לחלק קטן בלבד מסכום התביעה. משכך, הוגשה על ידו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי אשר נדחתה אגב חיובו בהוצאות משפט בסך 8,850 ₪.
גם בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידו לבית המשפט העליון נדחתה מבלי שחויב בהוצאות. בסופו של דבר, הושגה פשרה במסגרתה הוסכם כי המשיב יופטר מערבותו ככל שישלם לבנק סך של 80,000 ₪.


התביעה שהונחה בפני
בית משפט קמא נסמכה על הוראות סעיף 9 לחוק הערבות ובה עתר המשיב לחייב את המערער לשלם לו הסכום אותו חויב לשלם לבנק בסך 80,000 ₪. בנוסף תבע סכום ההוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי העומדים ע"ס 8,850 ₪ וכן שכ"ט פרקליטו בסך 24,743 ₪.

3.
בבקשה למתן רשות להתגונן אותה הגיש המערער בבית משפט קמא נטען כי לא מתקיימת כל יריבות בין הצדדים באשר התביעה הוגשה בגין ערבות להבטחת הלוואה אשר המערער עמד בכל תנאיה ותשלומיה לכל אורך הדרך. נטען כי המערער לא התחייב כלפי המשיב כל התחייבות ועל כן אין יריבות בין הצדדים. עוד נטען כי המשיב שילם לבנק כספים ללא תיאום עם המערער ולכן אין כל עילת תביעה כנגד המערער. המערער חזר על טענותיו כי אינו חייב לבנק מאומה וכי תביעת הבנק נגדו משוללת כל יסוד ואחיזה וכי בכל מקרה הצדדים שינו את מהות הערבות בהסדרים שונים ביניהם, ללא הסכמת המערער באופן שהוא פטור מערבותו.

4.
בהחלטתו נשוא הערעור המונח בפני
י קבע בית משפט קמא כי הטענות אותן העלה המערער הן כלליות וסתמיות במידה המצדיקה דחייתן. בהקשר לחובת הפירוט המוטלת על המבקש רשות להתגונן, הפנה בית המשפט לפסיקה המורה כי על המבקש להיכנס לפרטי הגנתו ולא להסתפק באמירות כלליות וסתמיות וכי מידת הפירוט הנדרשת ממבקש רשות להתגונן היא ביחס ישיר למידת הפירוט של כתב התביעה ונגזרת מיכולתו של המבקש לדעת את הפרטים והנתונים הדרושים על מנת לפרט כדבעי את טענות ההגנה שבפיו. נקבע כי במקרה דידן כתב התביעה מביא בפירוט את ההליכים שהתנהלו בתביעת הבנק כגד המשיב כערב וכנגד המערער כחייב עיקרי וניתן היה לצפות מהמערער למידת פירוט מקסימאלית שכן כל הנתונים הרלוונטיים מצויים בידיעתו, כמי שהיה צד להליכים הקודמים בתביעת הבנק. משכך, לא ברור מדוע הסתפק המערער בהעלאת טענות סתמיות וכלליות מבלי לפרט כיצד ארע שהמשיב חתם על ערבות להבטחת הלוואה שנטל המערער מהבנק מבלי שהמערער יסכים לכך. נאמר כי מדובר בטענה לא שגרתית שכן ברגיל פונה הלווה לערבים כדי שיסכימו לחתום על ערבות להחזר ההלוואה .


עוד קבע בית משפט קמא כי הטענה לפיה המשיב והבנק שינו את מהות הערבות ללא הסכמת המערער הועלתה באופן סתמי וכללי מבלי שנאמר איזה שינוי נערך, ומה תוכן השינויים הנטענים. בכל הנוגע לטענה לפיה המערער עמד בהסדרי ההלוואה, קבע בית משפט קמא כי לא זו בלבד שמדובר בטענה סתמית אלא במקרה מובהק של הגנת בדים. זאת משום שבעניין זה ניתן

פסק דין
חלוט הדוחה את טענות המערער כנגד תביעת הבנק. משכך מדובר במחסום מסוג השתק פלוגתא המונע העלאת טענות אלו מחדש.

5.
בערעור המונח בפני
י חזר המערער על עיקרי הטענות שהועלו בפני
בית משפט קמא. הואיל וסקרתי אותן טענות לעיל, איני רואה מקום לחזור על הדברים בשנית.

6.
התביעה שהונחה בפני
בית משפט קמא נסמכה על סעיף 9 לחוק הערבות, התשכ"ז - 1967 המורה כי:

"זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות".

7.
בית משפט קמא ציין בצדק כי הטענה הכללית שהתשלומים אותם שלם המשיב אינם עומדים בתנאים הנקובים בסעיף 9 לחוק הערבות וכי לא חלים התנאים המוקדמים הקבועים באותו סעיף, לרבות הסכמה למתן הערבות, נטענה באופן כללי וללא כל פירוט. לא ברור כיצד הגיע המשיב למצב בו חתם על כתב ערבות לסילוק הלוואה אותה נטל המערער מאת הבנק. שמא סתם כך קם לו המשיב בוקר אחר והחליט לפנות לבנק, לחפש חייב ולערוב לחובותיו מבלי שנתבקש לכך. שומה על מי שמעלה טענה מעין זו להתכבד ולפרט טענתו כדבעי ולהציג התשתית העובדתית אשר הביאה לחתימת הערבות על ידי המשיב להבטחת סילוק הלוואה שהוא עצמו נטל מהבנק.

8.
הוא הדין לגבי הטענה כי המערער אינו חייב כל סכום לבנק. לא זו בלבד שהמערער לא התכבד לפרט כיצד על פי חישוביו אינו חייב דבר לבנק, אלא שהוא התעלם מקיומו של

פסק דין
חלוט הקובע היפוכו של דבר. גם אם אתעלם מהמחסום הדיוני החוסם את דרכו של המערער מלהעלות טענתו זו, הרי שמדובר בטענה שהועלתה באופן סתמי ללא כל פירוט. זאת על אף שכל הנתונים שיש בהם כדי לבססה מצויים בידיעתו של המערער, שהרי מדובר בחייב העיקרי. ככל שסילק את חובו לבנק שומה היה עליו להראות כיצד נעשה הדבר, מתי ובאילו נסיבות.

9.
אף הטענה כי המשיב והבנק קבעו ביניהם הסדרים אשר שינו את מהות הערבות נטענה ללא כל פירוט והועלתה באופן סתמי וכוללני. לא הוצגו פרטים לגבי ההסדרים שנקבעו בין הצדדים ולא לגבי מהות השינויים הנטענים שהוכנסו.

10.
בית משפט קמא דחה בצדק את טענת העדר היריבות בין הצדדים. כפי שצוין, התביעה הוגשה מכוח סעיף 9 לחוק הערבות שכותרתו "זכות הערב לחזור על החייב". התביעה ונספחיה מלמדים כי הסכומים ששולמו על ידי המשיב שולמו על פי החלטות שניתנו ולאחר שניסיונותיו להשיג על אותן החלטות נדחו. בסופו של דבר נאלץ המשיב להגיע להסדר עם הבנק לאחר שנוכח לדעת כי סיכוייו להדיפת תביעת הבנק קלושים.

11.
סעיף 9 לחוק הערבות קובע כי לא זו בלבד שהערב רשאי לחזור לחייב ולדרוש את התשלומים בהן נשא מכוח ערבותו, אלא שהוא זכאי גם לדרוש הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות. ההוצאות שנתבעו על ידי המשיב בבית משפט קמא היו בסכומים סבירים בנסיבות העניין.

12.
על יסוד מקבץ האמור, ומאחר והחלטת בית משפט קמא מנומקת ומבוססת כראוי, לא מצאתי כל מקום להתערב בה.


אשר על כן אני מורה על דחיית הערעור.


המערער ישלם למשיב תוך 30 יום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין אחרת יישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתן היום,
ט"ז אייר תשע"ה, 05 מאי 2015, בהעדר הצדדים.
















עא בית משפט מחוזי 41279-11/14 דוד חיים מזרב נ' גל נבו (פורסם ב-ֽ 05/05/2015)