פסקי דין על ליאור מכלוף | פסקי דין על נציג היועץ המשפטי לממשלה חיפה

10824-01/15 עפ     30/03/2015




עפ 10824-01/15 ליאור מכלוף נ' נציג היועץ המשפטי לממשלה חיפה








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים

ע"פ 10824-01-15 מכלוף נ' נציג היועץ המשפטי לממשלה חיפה
30 מרץ 2015






בפני
הרכב כב' השופטים:

י' גריל
, שופט בכיר (אב"ד)


כ' סעב
, שופט

ש' ברלינר

, שופט עמית


המערער:
ליאור מכלוף
, ת"ז 27187160
ע"י ב"כ עו"ד רון ברנט


נגד

המשיב:
נציג היועץ המשפטי לממשלה חיפה

באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי


בשם המערער: עו"ד רון ברנט
ועו"ד גב' פרחה ג'ובראן מילר

בשם המשיב: עו"ד ריצ'רד סאלח




פסק דין


פתח דבר
:

1.
לפנינו ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת רקפת סגל-מוהר), אשר ניתנה ביום 2/12/14 בתיק עמ"א 2183/96.

2.
בהתאם להחלטת בית משפט השלום, חויב המערער על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט לשלם קנס יומי של 2,500 ₪ או 5 ימי מאסר תחתיו בגין כל יום שיחלוף לאחר ה-1/1/15, היה ולא יהרוס את המבנה נשוא צווי ההריסה ו/או מבלי שיופסק השימוש במבנה זה.

על החלטה זו מופנה הערעור שבפני
נו.

העובדות הרלוונטיות והנוגעות להחלטת בית משפט השלום
:

3.
נגד המערער הוגש ביום 17/11/96 כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר - (להלן: "כתב האישום הראשון"), לפי סעיפים 145(א), 204(א)(ב) ו- 208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 - (להלן: "החוק").

4.
בכתב האישום הראשון נטען כי המערער בנה על הריסותיה של סככה קודמת בשטח של 130 מ"ר ואשר הייתה בנויה על חלקה 364 בגוש 10123 שבפרדס חנה, סככה חדשה בשטח של כ-160 מ"ר - (להלן: "הסככה").

5.
עוד נטען בכתב האישום הראשון כי המערער עשה שימוש ללא היתר בסככה שכן ייעוד המקרקעין עליה נבנתה הסככה הוא למגורים בלבד ואילו המערער עשה שימוש בסככה החדשה לממכר ירקות ופירות.

6.
ביום 18/3/97 הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום הראשון וביום 15/7/97 לאחר שהצדדים טענו לעונש, גזר עליו בית משפט השלום את העונשים הבאים:


צו הריסה לסככה בתוך 7 חודשים. היה והמערער לא יהרוס את הסככה במהלך התקופה הנ"ל, תוכל הוועדה להרוס אותה בתוך 3 חודשים נוספים, תוך חיובו בהוצאות ההריסה.

7.
אין מחלוקת כי המערער לא הרס את הסככה במועד שנקבע על ידי בית משפט השלום, כמו כן, הוועדה לא הרסה בעצמה את המבנה.

8.
כחלוף כ-5 שנים, ביום 31/10/02, נעתר בית משפט השלום לבקשת הוועדה המקומית להוציא כנגד המערער צו הפסקה שיפוטי שבמסגרתו נצטווה להפסיק מיד ביצוען של עבודות בניה ולהימנע מעשיית שימוש כלשהו במבנה שנבנה בחלקה. אולם, ביצוע הצו עוכב בהסכמת הוועדה עד ליום 1/6/03 וזאת על מנת לאפשר למערער לקבל ההיתרים הדרושים, הן לבניה והן לשימוש במבנה.

9.
בחלוף כ-5 שנים נוספות, ביום 19/4/07 הוגש כנגד המערער כתב אישום נוסף (להלן: "כתב האישום השני"), אשר ייחס לו עבירה של אי קיום צו בית משפט ושימוש במקרקעין ללא היתר ובסטייה מתוכנית מתאר לפי סעיפים 210, 145(א), 204(א)(ב), 205 ו-208 לחוק.

10.
בכתב האישום השני נטען כי ביום 13/8/06 התגלה שהמערער לא הרס את הסככה וכי הוא עדיין ממשיך להשתמש בה לממכר פירות וירקות.

11.
ביום 26/4/09 הורשע המערער על פי הודאתו בביצוע העבירות שבכתב האישום השני, כשביום 20/12/09 נגזר דינו לעונש של קנס ומאסר על תנאי בן 4 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירה מן העבירות שבביצוען הורשע על פי כתב האישום השני.

12.
כעבור כ-4 שנים, ביום 18/1/14, וכ-8.5 שנים לאחר המועד בו אמור היה צו ההריסה להתבצע וכ-16.5 שנים לאחר מתן צו ההריסה הראשון, נערכה למערער "ביקורת משולבת של מספר גורמים מדינתיים" – (ראו עמ' 3 שו' 9 להחלטת בית משפט השלום) ובה נמצא כי המבנה נשוא צווי ההריסה טרם נהרס כשהמערער ממשיך לעשות שימוש במבנה לממכר ירקות ופירות ללא היתר.

13.
בהחלטת בית משפט השלום נאמר עוד כי לא זו בלבד שהמערער לא הרס את המבנה אלא הרחיב את שטחו ל-255 מ"ר ועוד כ-189 מ"ר כגלריה, שטח שעמד בבסיס בקשת המשיבה להורות למערער בצו לפי פקודת ביזיון בית המשפט להרוס את המבנה במצבו נכון להיום.

14.
בית משפט השלום שמע את טענות הצדדים, בחן אותן והחליט לקבל את בקשת המשיבה ולצוות על המערער כאמור ברישא של פסק דיננו.


ומכאן הערעור שבפני
נו.

15.
בפתח הדיון בערעור ולאחר שעיינו בהודעת הערעור, נספחיה, פסקי הדין של בימ"ש השלום ושמענו את טענות הצדדים, העלינו בפני
הם הצעה לפיה הערעור על החלטת בית משפט השלום יידחה, אם כי תינתן למערער ארכה שיוסכם עליה בינם לבין עצמם, כדי לאפשר לו לקבל היתר כדין, בין אם ההיתר יינתן לכל המבנה או בין אם יינתן לחלק ממנו. עוד הוצע כי במידה ולא יינתן היתר למבנה, או שיינתן היתר לגבי חלקו, יהיה על המערער להרוס את החלק שלגביו לא ניתן היתר תוך 60 יום מיום קבלת החלטת הוועדה או הגורם המוסמך. כאמור היה ולא יינתן היתר והמערער לא יהרוס את המבנה הבלתי חוקי (כולו או חלקו), החלטת בית משפט השלום תעמוד על כנה והמערער יחויב בהתאם לאמור בה כשמניין הזמן יהיה בתום אותם 60 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה או הרשות המוסמכת.

16.
אפשרנו לצדדים לבחון את הצעתנו ולאחר ההפסקה שניתנה לשם כך,
הצדדים הודיעו על הסכמה מבחינה עקרונית למתווה שהוצע, אם כי המערער ובא כוחו ביקשו שבית המשפט יקבע תקופה של שנה לעומת זאת ב"כ המשיבה ביקש לקבוע תקופה שנעה בין 6-3 חודשים ובית המשפט נדרש להכריע במחלוקת זו, קרי; התקופה שתינתן למערער למיצוי הליכי הרישוי וקבלת ההיתרים על פי דין, הן למבנה והן לעסק.

17.
במהלך הדיון המערער הודיע על הסכמתו למתווה שהוצע ואף הצהיר בעצמו מפורשות, זאת בנוסף להצהרת בא כוחו דהיום, שהוא לא יבקש אורכות והארכות מועד לביצוע ההריסה, היה ולא יהיה בידו להציג היתר כדין בתום התקופה שנקבעה. עוד הוצהר בפני
נו כי מקובל על המערער ובא-כוחו שהעדר החלטה של הגורם המוסמך בבקשה לקבלת היתר, דינה כדין דחיית הבקשה ומכאן מניין מרוץ הזמן בהקשר לחובתו להרוס את המבנה, הוא תום התקופה שתקבע, במידה והחלטת הוועדה לא ניתנה קודם לכן.

18.
עוד יש לציין, שבמהלך הטיעונים בפני
נו עתר ב"כ המערער להחזרת הפיקדון של 20,000 ₪, בקשה שהתנגד לה ב"כ המשיבה, ובעקבות הערות בית המשפט הודיע המערער על חזרתו מבקשה זו ועל הסכמתו להותיר את הפיקדון בקופת בית המשפט לשם הבטחת ביצוע החלטת בית משפט השלום, היה ולא יעלה בידו להציג היתר כדין ועל כן הפיקדון יישאר בקופת בית המשפט כבטוחה לקיום החלטת בית משפט השלום, היה והמערער לא יבצע את ההריסה בתוך 60 הימים שניתנו לו מיום קבלת החלטת הוועדה ו/או הרשות המוסמכת הדוחה את בקשתו לקבלת היתר (באופן מלא או חלקי).

19.
בטרם נחליט במחלוקת המצומצמת שעמדה בין הצדדים, עיינו בהחלטת בית משפט השלום, בהליכים שהתנהלו במשך שנים כנגד המערער, בהודעת הערעור ובחנו את טענות הצדדים והחלטנו כדלקמן:


א.
הערעור על החלטת בית משפט השלום, יידחה.

ב.
אנו מורים על עיכוב ביצוע ההחלטה למשך 10 חודשים (להלן: "התקופה"), ומשום שפסק דיננו זה יישלח לצדדים, בהתאם להסכמתם, בדואר, אנו קובעים כי מניין התקופה יחל ביום 10/4/15 ויסתיים ביום 10/2/16.

ג.
היה ולא יעלה בידי המערער להציג היתר כדין במהלך תקופה זו, יהיה עליו לבצע את הריסה, תוך 60 יום מיום 10/2/16, שאם לא כן, יחויב בסכומים שנקבעו בהחלטת בית משפט השלום.

ד.
כדי להסיר ספקות, נציין כי לא תעמוד למערער כל טענה ביחס להימנעות מביצוע החלטת בית משפט השלום, לרבות הטענה שהוגשה בקשה להארכת מועד, הואיל ורשמנו בפני
נו את הצהרתו שלא יגיש כל בקשה בעניין זה, בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו דהיום, או כל עורך דין אחר שיפנה אליו ויבקש את שירותיו. הגם שאנו ערים לכך שהצהרה זו חוסמת את דרכו של המערער מלפנות לערכאות, נזכיר שזוהי הצהרתו שתכליתה ביצוע צווי בית משפט שניתנו לפני שנים רבות.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה
.
ניתן היום,
י' ניסן תשע"ה, 30 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.




י' גריל
, שופט בכיר
[אב"ד]

כ' סעב
, שופט

ש' ברלינר
, שופט עמית







עפ בית משפט מחוזי 10824-01/15 ליאור מכלוף נ' נציג היועץ המשפטי לממשלה חיפה (פורסם ב-ֽ 30/03/2015)