פסקי דין על גור פורת | פסקי דין על הפועל אלטשולר שחם גלבוע גליל עליון גליל גולן א.ח.ר | פסקי דין על המועצה האזורית גלבוע | פסקי דין על ירון אוחיון |

10564-01/12 סע     18/05/2015




סע 10564-01/12 גור פורת נ' הפועל אלטשולר שחם גלבוע גליל עליון גליל גולן א.ח.ר בע"מ, המועצה האזורית גלבוע, ירון אוחיון








בבית-הדין האזורי לעבודה בנצרת



ס"ע 10564-01-12


לפני:
כב' השופטת
אורית יעקבס

נציג ציבור (עובדים): מר אברהם אלוק
נציגת ציבור (מעסיקים): גב' אהובה ליפמן


ה
תובע


גור פורת
, ת.ז. 036043560
ע"י ב"כ עו"ד עופר יחיאלי


נגד


ה
נתבעים



1. הפועל אלטשולר שחם גלבוע גליל עליון – גליל גולן א.ח.ר
בע"מ
, ח.פ. 513444562
ע"י עו"ד גיל פויסטרו

2.

המועצה האזורית גלבוע
3. ירון אוחיון
, ת.ז. 056658172
שניהם ע"י ב"כ עו"ד אילן מירון



פסק דין


1.

גדר המחלוקת בתביעה שלפנינו הי
נו בשתי שאלות עיקריות. האחת, האם אכן הפרו נתבעת 1 (להלן:"הקבוצה") ונתבעת 2 (להלן:"המועצה") את חוזי העבודה שנכרתו ביניהן לבין התובע,
והשניה, האם הפרסום שפרסם נתבע מס' 3 (להלן:"ירון") הינו בגדר "פרסום לשון הרע", בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע")
.

אלו הן השאלות בהן עלינו להכריע במסגרת

פסק דין
זה.

2.

בכתבי הגנתם, הכחיש כל אחד מהנתבעים את
זכאותו של התובע לקבל מהם דבר מה.

3.


מהלך הדיון
כתב התביעה המקורי הוגש ביום 5.1.2012, כאשר ביום 3.7.2012 ביקש התובע לתקן את תביעתו כך שתינתן לו הרשות לפרט את דרישתו לפיצויי פיטורים ולתקן את סכום התביעה בהתאם.

לאחר קבלת עמדת הצדדים שכנגד, החליט כב' השופט חיים ארמון, בהחלטה מיום 26.3.2012, להתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש וזה הוגש, בהתאם להחלטה זו.
ביום 15/7/2012 וביום 22/11/2012 התקיימו דיונים מוקדמים, לפני כב' השופט חיים ארמון, במהלכן נוסחו רשימות מוסכמות ופלוגתאות.
ביום 5/3/2014 הוגש אחרון התצהירים ובתאריכים 13/7/2014 ו - 19/11/2014, התקיימו ישיבות הוכחות, במהלכן נחקרו המצהירים על תצהיריהם. בהמשך הגישו הצדדים את סיכומיהם, והתיק הבשיל למתן

פסק דין
.

4.
להלן רשימת העובדות המוסכמות והרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות ומהראיות:

א.


התובע יליד 1979, הינו שחקן כדורסל במקצועו
.
ב.

ביום 1.9.2010, נקשר, התובע בחוזה עבודה, בכתב, עם הקבוצה לשמש בתפקיד שחקן כדורסל. חוזה העבודה הרלוונטי, שמספרו 0425, נושא כותרת "טופס הסכם שחקנים(לא זרים)" - להלן: "החוזה".
ג.

תקופת העסקתו של התובע, עפ"י החוזה היתה למשך שתי עונות 2010-2011 ו 2011-2012 (ראו גם סעיף 5 לחוזה).
ד.

לחוזה קדם "הסכם מקדים" (נספח א' לתצהיר התובע) , אשר אינו נושא תאריך, ואשר עליו חתומים התובע ומי מטעם הקבוצה. כמו כן, בהסכם המקדים מפורטים רכיבי שכרו של התובע והוא, כאמור, קדם לחוזה.
ה.

כבר במהלך העונה הראשונה, הופסקה עבודתו של התובע כשחקן בקבוצה. כאשר אין חולק כי הפסקת עבודתו בקבוצה היתה ביוזמת הקבוצה, באמצעות ירון.
ו.

בעקבות כך, חתם, התובע, ביום 14.11.2010, על טופס סיום העסקה לעונת 2010-2011 (נספח ב' לתצהירו) - להלן:"מסמך סיום התקשרות" או "הסכם סיום התקשרות" ועבר לעבוד כשחקן לקבוצה אחרת - "קבוצת אליצור אשקלון"
(להלן: "קבוצת אשקלון") בין התובע לקבוצת אשקלון נחתם הסכם שמספרו 0213 (נספח ג' לתצהיר התובע)
.
ז.

התובע עבד בקבוצה עד המועד בו חתם על מסמך סיום ההתקשרות, קרי - מיום 1.9.2010 ועד ליום 14.11.2010.

ח.



בחודש 7.2011 התקשר התובע בהסכם, שמספרו 100252, עם קבוצת מועדון כדורסל הבקעה (להלן: "קבוצת הבקעה").

בהסכם עם קבוצת הבקעה אין תנאי לפיו הוא יעמוד בעינו רק בהעדר הסכמה עם הקבוצה.
במאמר מוסגר יצויין כי בהקשר להתקשרותו של התובע עם קבוצת הבקעה נתגלעו בין הצדדים מחלוקות שונות אשר אינן נוגעות לסעדים שנתבעו ולכן לא נדרשה הכרעתנו בהם למשל, מצאנו מחלוקת הנוגעת לנסיבות התקשרות התובע עם מועדון כדורסל הבקעה ואופן פירושו של התובע את ההסכם כמחייב את הקבוצה.

5.
ואלו הנזקים, להם עותר התובע, במסגרת תביעתו:

א.

כנגד הקבוצה
: טוען כי יש לחייבה בתשלומים הבאים: שכר עבודה לשתי העונות, הוצאות שהוציא התובע בעבור נסיעות בכביש 6, הפרש שכר דירה, הוצאות מחייה ועבור בייביסיטר לילדה – עבור שהייה של שלושה ימים בשבוע בעיר אשקלון, הוצאות מעבר דירה הכוללות: הובלה, דלק, צביעת דירה, קניית אביזרים חדשים לדירה שעבר אליה (לטענתו דובר בדירה קטנה יותר אשר דרשה התארגנות מחודשת), השכרת רכב + שכר דירה לתקופה החל מיום 1.6.2011 עד 31.8.2011, הפסד הכנסתה
של אשתו של התובע.
בנוסף, מבקש התובע תיקון תלושי השכר כך שישקפו נכונה את ההטבות אשר קיבל מהקבוצה (שכר דירה ושווי רכב).

ב.

כנגד המועצה יחד עם הקבוצה: טוען כי יש לחייבם בתשלומים עבור שכר עבודה אימון ילדי מועצה ועבור מאמן מחליף למשך 6 שעות אימון.

ג.
כנגד הקבוצה יחד עם ירון:
טוען כי יש לחייבם בפיצוי בגין פרסום לשון הרע
.
6.
ואלו הפלוגתאות בהן עלינו לדון כדי להכריע בסעדים המבוקשים:

א.
בתביעה נגד הקבוצה -
נבחן את משמעות הפסקת עבודתו של התובע מבחינת מימוש זכויותיו
על פי החוזה, נכריע בטענותיו ביחס לתוקפו של ההסכם המקדים, בטענת הזיוף שהעלה, ביחס לעמ' 4 לחוזה ובטענותיו לגבי הנזקים להם הוא
טוען.


ב.

בתביעה כנגד המועצה יחד עם הקבוצה - נדון בשאלת החוזה שבע"פ בין התובע לבין המועצה כאשר בהקשר זה לטענת התובע קיים חוזה עבודה נוסף, שנכרת בעל פה, בנוגע להעסקתו כמאמן כדורסל בחוגי ילדים מטעם המועצה (להלן: "החוזה שבע"פ") וכן לטענתו, כי אותו חוזה שבע"פ נכרת במעמד כריתת החוזה. כאשר המועצה, מצידה מכחישה טענה זו.
בסוגיה זו נשאל האם אכן נכרת, בין התובע לבין המועצה, חוזה שבע"פ שעניינו תמורה של 50,000 ₪ ביחס לכל אחת מהעונות, בגין מתן שירות של העברת חוגי כדורסל לילדים במועצה וככל שהתשובה לשאלה זו תהא חיובית נשאל האם החוזה שבע"פ יצא אל הפועל על כל תנאיו ונכריע בסעד המבוקש.

ג.
בתביעה כנגד הקבוצה וכנגד ירון -
נבדוק האם התובע הרים את הנטל להוכיח כי דבריו של ירון בפני
ו והאופן בו נאמרו הינם בבחינת פרסום לשון הרע בגינם הוא זכאי לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, בסכום של 70,000 ₪ .

7.
התביעה כנגד הקבוצה


טענת הזיוף

לטענת התובע
, אחד מדפי החוזה הוחלף לאחר חתימת הצדדים עליו וזויף. מדובר בדף בענין תנאי עבודתו של התובע כשחקן בעונה השניה. התובע מסביר כי לאחר שהסתיימה העונה הראשונה, הוא פנה לבקרה התקציבית של איגוד הכדורסל, וביקש לקבל העתק מהחוזה שהוגש להם ואז, גילה, לתדהמתו, שחסר העמוד שמדבר על התנאים לעונה השנייה. לטענתו, החוזה שהוגש לבקרה התקציבית זהה למעשה לחוזה שבידיו המדבר על העונה הראשונה, אולם ההבדל היחידי ביניהם הוא שבחוזה שיש בבקרה, בעמ' 4 סע' 5 א. לו, יש תוספת, בכתב יד, עם חותמת של הקבוצה בלבד, כך שבחוזה שבידי התובע רשום "
הסכם זה נערך לתקופה מיום 1.9.2010 עד ליום 31.5.2011 עונה/ות המשחקים 10/11
" ואילו בחוזה שנמצא, ברשות, הנוסח הוא: "
הסכם זה נערך לתקופה מיום 1.9.2010 עד ליום 31.5.2011 עונה/ות המשחקים 10/11 + 11/12
" מכאן שלטענתו ישנו מעשה זיוף, אשר בעשותו, גרמה המועצה למצב בו הסיכום, בהתאם להסכם המקדים, לפיו בעונה השנייה הוא יקבל 10% לא יבוא לידי ביטוי, כאשר מהחוזה נובע כי הוא אמור לקבל את אותו סכום הן בעונה הראשונה והן בעונה השנייה.
הקבוצה
מצידה הכחישה את טענת הזיוף, מכל וכל.

דיון והכרעה


לתיק בית הדין צורפו מספר העתקים של החוזה וכן מספר העתקים של עמ' 4 לחוזה. לכתב תביעתו צירף התובע העתק, שככל הנראה, מוען לרשות הביקורת, דבר העולה מהעמוד הראשון של החוזה אשר בתחתית העמוד בצד ימין הוקלד "לרשות הביקורת".
עותק נוסף צורף לתצהירו של מאיר חכמון, ששימש ומשמש חשב שכר וגזבר של הקבוצה, בהעתק זה הוקלדה בתחתית העמוד הראשון בצד ימין המילה "לקבוצה" (כנספח א').

לתצהירו צירף התובע את עמוד 4 לחוזה (כנספח ה' וכנספח ו') ומהם ניתן ללמוד על השוני בהגדרת תקופת העסקתו של התובע כפי שנרשם בכתב יד. בנספח ה' נרשם, בכתב יד, כי עונת המשחקים בה יועסק התובע היא "
10/11
" ולעומת זאת, בנספח ו' נרשם, בכתב יד, כי עונת המשחקים בה יועסק התובע היא "
10/11 + 11/12
" כאשר על גבי העמוד מתנוססת חותמת וחתימה בכתב יד ליד הסעיף העוסק "בתקופת ההסכם" וכמו כן מתנוססת חתימה וחותמת על גבי הדף עצמו משמאל - אלו החתימות והחותמות החסרות בנספח ה'
- על כך מבסס התובע את טענת זיוף החוזה לה הוא טוען.

מר מאיר חכמון, העיד לפנינו בענין זה, עת העיד כי בבקרה התקציבית מבקשים שבחוזה יודגש אם יש יותר מעונה אחת, לכן היה עליו לציין כי ישנן שתי עונות - הראשונה והשנייה. בפועל הוא לא ציין זאת בעמוד 4, אלא הדבר צויין רק בסעיף 9 לחוזה - (הוראות משלימות) תת סעיף 8 שם כתוב כך:"
הסכם זה הינו לעונת המשחקים 2010/11 ו- 2011/12 בלבד. לקבוצה ניתנת האפשרות הבלעדית (האופציה) להודיע לשחקן על ביטול ההסכם לעונת המשחקים 2011/12 עד תום 7 ימים לאחר סיום עונת המשחקים 2010/11 ובלבד ומבנה הבעלות של הקבוצה ו/או סטטוס הקבוצה השתנה. בתום התקופה, לפי העניין, ישתחררו הצדדים מהתחייבויותיהם האחד כלפי השני והשחקן יהיה חופשי לשחק בכל קבוצה שיחפוץ, מבלי שלקבוצה תהא כל טענה ו/או תביעה כלפיו
."
לטענתו, לאחר שהוא שולח לרשות את החוזים של השחקנים, ומקבל בחזרה מייל שכיח אודות ליקויים של שחקנים. הוא פועל בהתאם למייל זה, מתקן את הליקויים ומחזיר להם. במקרה של התובע, העיד מר חכמון, כי היה מדובר בליקוי אינפורמטיבי בלבד (עמ' 61 שורות 11-13 לפרוטוקול). לשאלה מדוע הוא לא החתים את התובע שוב על המסמך כאשר הוא קיבל הודעה מהבקרה הוא השיב כי לא ראה כל פגם בכך שהוא הוסיף את המידע האינפורמטיבי, שכן אילו היה בכך פגם הבקרה הייתה מודיעה לו והוא היה פועל בהתאם (עמ' 59 שורות 24-27 לפרוטוקול וכן עמ' 60 שורות 1-2 שם).

מר חכמון הוסיף והעיד כי כל מה שנעשה, למעשה, זה הוספת מה שכתוב בסעיף 8, של עמ' 4, שנועד לשקף את מצב העניינים, כאשר, בכל מקרה, אין המדובר על אותו סכום, שכן אין רושמים את השכר בגין העונה הנוספת וזאת לפי הנחיית הבקרה התקציבית (עמ' 59 שורות 7-17 לפרוטוקול).


אשר לדעתנו,
טענת הזיוף שהעלה התובע נטענה בכלליות ונעדרה פירוט עובדתי דרוש.

התובע, למעשה,
לא הוכיח את טענת הזיוף לה טען. כאשר שוכנענו כי מה שנעשה זה התאמת האמור בעמוד 4 לאמור בסעיף 8 כאמור. אמנם היה נכון והוגן יותר, לטעמינו, לעדכן את התובע במעשה, אך שוכנענו שהתיקון היה טכני וכן שיקף את אומד דעת הצדדים בעת כריתת החוזה.


ההסכם המקדים


לטענת התובע, בינו לבין הבעלים של הקבוצה - מר חיים אוחיון, נחתם ההסכם מקדים ובו פרטו התשלומים המגיעים לו במסגרת שתי עונות משחקים; עונה 2010/2011 (להלן: "העונה הראשונה") ועונה 2011/2012 (להלן: "העונה השנייה"). לפי ההסכם המקדים הוא היה אמור לקבל 220,000 ₪ נטו, בנוסף לבונוסים בתעריפים משתנים, כאשר נקבע כי הסכום ישולם ב- 10 תשלומים, בכל 15 לכל חודש קלנדרי. כמו כן, נכלל בהסכם המקדים סעיף של 'תקופת חוזה נוספת'/'אופציה' גם לעונת המשחקים השנייה, כאשר מבחינת שכר, דובר על אותו שכר כמו בעונה הראשונה, בתוספת של 10%.
לטענת הקבוצה,
ההסכם המקדים אינו תקף מרגע שנחתם החוזה.

דיון והכרעה

אכן, מעיון בהסכם המקדים ניתן ללמוד כי בין התובע לבין הקבוצה התקיים משא ומתן, ואלה הגיעו לכדי הסכמות בענייני התשלומים השונים אותם אמור היה התובע לקבל מהקבוצה.
התרשמנו מעדותו של מר מאיר חכמון, חשב השכר בקבוצת הגליל כי קיים נוהג בענף הכדורסל לחתום על הסכם מקדים ורק לאחר מכן לחתום על חוזה אחיד.
בסע' 9(ד) לחוזה אשר צורף כנספח א' לתצהיר מר מאיר חכמון נרשם:"
מוסכם על כל הצדדים במפורש כי הסכם זה כפי שיוגש לרשות ויאושר על ידה במסגרת התקציב המאושר, יהיה ההסכם היחידי המחייב בין הצדדים וכל הסכם אחר אשר לא יוגש לרשות ולא יאושר כאמור לעיל, יהיה בטל ומבוטל, חסר תוקף ונפקות ולא ינהגו על פיו
" (הדגשה לא במקור. א.י.).
טענותיו של התובע לא כללו טענות הנוגעות למישור החוזי, היינו, פגם בכריתת החוזה מהן ניתן ללמוד כי התובע לא התכוון לחתום על החוזה כמות שהוא או הוטעה או טעה - כמשמעותם בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן:"חוק החוזים").
התובע, בפועל, קיבל את תנאי החוזה ואף החל עבודתו כשחקן בקבוצה. כלומר, קיבל על עצמו את תנאי החוזה.

בנסיבות אלו, לא מצאנו שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי יש לקבל את ההסכם המקדים כחלק מהחוזה או להחליפו בסעיפים מסוימים, לפיכך הרינו קובעים כי החוזה חל על התובע בכללותו ולרבות סעיף 9(ד) לעיל כלומר, מרגע שחתם התובע על החוזה, פקע תוקפו של ההסכם המקדים והוא איננו מחייב עוד את הצדדים.

לעניין הסעדים המבוקשים לנוכח טענת הפרת החוזה:

האם הופר החוזה?
התובע אשר מכתיר את תביעתו כתביעה להפרת חוזה אינו מפרט את עילות תביעתו כנדרש ואינו מפנה למקור המשפטי מכוחו מבקש כי נכריע בטענותיו המהותיות.

התשתית המשפטית הרלוונטית לסוגיה שבמחלוקת הינה הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970
(להלן:"חוק החוזים תרופות").
ההסכם המדובר הינו הסכם לתקופה קצובה, ובו התחייבות של התובע לשחק בקבוצה בתקופה שהוסכם לגביה ומנגד, התחייבות של הקבוצה להעסיקו.

ולענין זה ראו לעניין זה ע"ע (ארצי) 31202-04-10 יצחק אבישר נ' עירוני רמת גן (מיום 6/3/13) בו נקבע:
"31.
טענתה המרכזית של החברה בערעורה מתייחסת לחיובה בפיצוי בגין הפרת הסכם. בהקשר זה לא חלקו הצדדים כי הסכם העבודה כלל התחייבות הדדית, בדבר העסקתו של המערער כמאמן הקבוצה למשך כל עונת המשחקים 2004/2005, וככזה מהווה הסכם עבודה לתקופה קצובה כהגדרתו בהלכה הפסוקה
(דב"ע מט/ 3-123 בנימין פנקס – ישקר בע"מ
, פד"ע כא 343 (1990); דב"ע נה/ 3-91 ב.ג. פולימרים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
– זהבה שטול, פד"ע כח 421 (1995)."


התובע הסתמך על החוזה והחל לשחק בקבוצה. הקבוצה אשר, לכאורה,
לא עמדה בהתחייבותה להעסיק את התובע בתקופה הנקובה בחוזה - בחרה להעבירו לקבוצה אחרת.

השאלה שעולה בנסיבות אלה, משהחוזה לתקופה קצובה, הופסק על ידי הקבוצה, האם היא הפרה את החוזה ומשכך זכאי התובע לפיצוי בגין הפרת חוזה?

באשר לגובה הפיצוי נאמר בעניין אבישר הנ"ל:
"37.
משנקבע כי הופר הסכם עבודה לתקופה קצובה, הפיצוי בגין הפרה זו מבוסס ככלל "על ההפסד שנגרם לצד המקיים על ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בניכוי הסכום (לרבות הנלווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להשתכר, בשקידה סבירה"
(דב"ע מח/ 3-22 טלמיר אלקטרוניקה בע"מ
- שמואל יפה, פד"ע כ' 107 (1988); דב"ע נד/ 3-128 אהרון דב קמחי - דיור לעולה בע"מ
, פד"ע כח 342 (1995);
ע"ע 260/06
רמת טבעון מעונות הורים בע"מ
- זיוית פניבלוב,
מיום 29.1.09; להלן - עניין פניבלוב;

ע"ע 345/06
פרץ טסטה - אטיס אלקטרוניקה בע"מ
,
מיום 1.9.09; להלן - עניין טסטה)."
....
"40.
סעיף 10 לחוק התרופות קובע כי "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראות מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה". על המערער להוכיח לפיכך כי דרישותיו מקיימות אחר ארבעה תנאים מצטברים - יסוד הנזק; יסוד הסיבתיות; יסוד הצפיות; ויסוד ההוכחה של שיעור הנזק (גבריאלה שלו ויהודה אדר, דיני חוזים - התרופות (2009), בעמ' 295)."
(הדגשה לא במקור. א.י.).


מהעדויות ששמענו, שוכנעו כי החוזה עם התובע אמנם הופסק ביוזמת הקבוצה, אלא שהראשון, הסכים, בסופו של יום לסיום ההתקשרות, עת חתם על הסכם סיום התקשרות. לא מדובר בפיטורים שבוצעו בהחלטה חד צדדית של הקבוצה או של ירון, אף על פי שנראה שסיבת הפסקת החוזה עם התובע היתה על רקע חוסר שביעות רצון מהישגיו.

זאת ועוד, לטעמנו, החוזה מסדיר את הזכות העומדת ל"רשות" להעביר שחקן לקבוצה אחרת - כך נרשם בסעיף 9ה' לו, כאשר במקרה זה מחוייבת הקבוצה להסדיר את התמורות הנדרשות בגינו רק עד למועד בו יעבור לקבוצה אחרת . וכך נרשם:
"חייבה הרשות במהלך תקופת ההסכם את הקבוצה להעביר את השחקן לקבוצה אחרת תהא הקבוצה מחויבת בתשלום התמורות כאמור בסעיף 6 דלעיל, אך ורק עד המועד בו יעבור השחקן לקבוצה אחרת.
"
במקרה שלפנינו, הועבר התובע לקבוצה אחרת והחוזה עליו חתם הסדיר את זכויותיו מהקבוצה עד למועד עזיבתו לקבוצה אחרת.
בנקודה זו נציין כי איננו נדרשים לפרשנות המונח "רשות" בחוזה- משלא הועלתה כל טענה בעניין זה מטעם מי מהצדדים. כמו כן, לא העלה התובע השגה כלשהי באשר לתקינות עצם הליך הפסקת החוזה – במישור של מיהו הגורם המוסמך להפסיק את חוזה העסקתו.
לנוכח האמור לעיל, בשים לב למכלול הנסיבות שלפנינו, הרינו קובעים כי הקבוצה לא הפרה את החוזה עם התובע אלא שחוזה זה הופסק בהתאם לסעיף 9ה' לו, עת הועבר התובע לקבוצה אחרת.
מסקנתנו היא כי אין לפנינו הפרת חוזה כמשמעה בחוק החוזים ומשכך לא
זכאי התובע לסעד מכוח חוק החוזים תרופות. לכאורה, בזאת תם הדיון בעתירתו של התובע בכל הנוגע לסעדים הנתבעים מכוח ההפרה הנטענת, אלא שלמען הזהירות נפרט להלן, בתמצית, את טענותיו של התובע באשר לסעדים להם עתר ואשר נראה שאף אם היינו קובעים שלפנינו הפרת חוזה, כמשמעה בחוק החוזים, הרי שממילא היינו מגיעים למסקנה שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי הוא זכאי לתרופות, כמשמען בחוק החוזים, כתוצאה מההפרה.
כל זאת בשים לב לכך, שמצאנו סעד יחיד אשר הרינו סבורים כי התובע זכאי לו - סעד אשר אינו מהפרת החוזה, הנטענת לכאורה, אלא שנוגע לזכותו של התובע לקבל שכר עבודה מלא עבור התקופה בה שיחק בקבוצה. ונסביר להלן עמדתנו זו.

8.
הסעדים המבוקשים

תשלום חצי שכר ברוטו בגין 11/2010 (סעד שאינו נובע מהפרת החוזה, הנטענת):

לטענת התובע
, בהתאם למוסכם בחוזה, היה על הקבוצה לשלם לו שכר עבודה בערכי ברוטו. חרף זאת, בחודש נובמבר 2010, הוא חודש העבודה האחרון שלו בקבוצה, שולם לו מחצית מסכום הנטו לאותו חודש. בהתאם לכך הוא שילם הפרש מס בסך 2,964 ₪ נטו שהינם 6,893 ברוטו.
לטענת הקבוצה
, היא שילמה לתובע את מה שהוא זכאי לקבל בהתאם לחוזה. אילו הוא עבד חודש מלא היה מקבל 22,000 ₪ נטו ומשעבד רק מחצית מהחודש הוא קיבל 11,000 ₪ נטו.

דיון והכרעה

נקדים ונציין כי הגענו למסקנה כי דין התביעה בגין רכיב זה להתקבל וזאת כפי שיובהר להלן - עיון בסעיף 3 לחוזה, סעיף המתייחס להתחייבות השחקן, התחייב התובע "(ז) לא לדרוש ולא לקבל תשלומי נטו מהקבוצה" ולאחר מכן, בסעיף 4 לחוזה שכותרתו: "התחייבות הקבוצה" בסעיף (ה) נרשם "לא להתחייב ולא לשלם לשחקן תשלומי נטו."
עיון בתמלול שיחתם של ירון ושל התובע, מלמד כי עניין הטעות, לכאורה, של תשלום הנטו הובא לידיעתו של ירון והוא נאות לטפל בעניין -
"גור פורת
:
לא, לא, אין בעיה. היו כמה בעיות אז שאבא שלי דיבר עם מאיר. דבר ראשון בחצי חודש הזה שהייתי בחצי אצלכם חצי באשקלון, היו אמורים לתת לי בתלוש חצי מהברוטו כי זה אומנם אני כאילו קיבלתי, הוא נתן לי מאיר חצי מהנטו אבל הוא נתן לי חצי מהנטו ואשקלון נתנו לי חצי מהנטו ושניכם עשיתם את זה משכורת ראשונה אתה מבין? בחצי חודש ראשון הייתי חצי חודש באשקלון וחצי חודש פה אני אמור לקבל חצי מהברוטו לפי החוזה של הבקרה . עכשיו מאיר הוציא לי את זה בתלוש חצי מהנטו.
ירון:
אז הוא יתן את זה חצי מהברוטו"
(הדגשה לא במקור. א.י.) - . ראו תמליל שיחה מס' 2 בעמוד 10:

מכאן שהקבוצה היתה אמורה לשלם לתובע שכרו במונחי ברוטו, כאשר אין
ספק כי ישנו הבדל בין חציו של סכום הברוטו לבין חציו של סכום הנטו והגם שאיננו סבורים כי ניתן להיבנות מהשיחה של התובע עם ירון, כפי שציטטנו לעיל, על כך שמדובר בהבטחה מגורם מוסמך להסדרת התשלום, אך אנו בהחלט סבורים שניתן ללמוד משיחה זו על רוח ההסכמות שגובשו בין הצדדים לחוזה.
לנוכח האמור הרינו קובעים כי על הקבוצה לתקן את תלוש המשכורת של חודש נובמבר 2010 ולהשלים את שכרו של התובע, ככל שיעלה הצורך.

הסעדים הנתבעים בשל הפרת החוזה, הנטענת:

התובע טען
כי בעצם העובדה שהוא לא המשיך לעבוד אצל הקבוצה בהתאם לחוזה, ונאלץ לעבור לשורותיה של קבוצה אחרת, היא קבוצת אשקלון, נגרמו לו נזקים.

תשלום בגין רכב ושכר דירה

לטענת התובע
במועד סיום ההתקשרות עם קבוצת אשקלון הבטיחה לו הקבוצה כי היא תעמיד לרשותו רכב מושכר במקום הרכב אותו החזיר לאשקלון (סעיף 7.1 לתצהיר התובע). התובע טען כי ירון הבטיח לו כי הוא יקבל את הרכב אולם בפועל לא קיים את הבטחתו וכתוצאה מכך הוא נאלץ לבצע שימוש ברכב של אביו בין התאריכים 1/6/2011 ל- 31/8/2011 ושילם 3,500 ₪ לחודש למשך 3 חודשים.
סה"כ תבע התובע בגין רכיב זה 10,500 נטו שהם 24,417 ברוטו.
בנוסף, טען התובע כי בתקופה שמיום 1/6/2011 ועד ליום
31/8/2011 הוא נותר ללא דירה, כאשר אילו היה ההסכם עם הקבוצה ממשיך, ברור לו שהם לא היו מוציאים אותו מהדירה והיו ממשיכים לשלם לו גם בגין תקופה זו (סעיף 7.2 לתצהיר התובע).
הקבוצה
דחתה את טענות התובע, כאשר לטענתה היא אינה חייבת לשאת בעלויות כלשהן שלו, בתקופה שמיום חתימתו על הסכם סיום ההתקשרות. כן טענה הקבוצה כי היא אינה חייבת בתשלום בגין שכר דירה, שכן נושא זה הוסדר בהתאם להסכם שבין הצדדים באופן ששכר הדירה שולם לתובע בהתאם להסכם זה. הקבוצה הוסיפה וטענה כי בחוזה מצוין במפורש כי החוזה הינו עבור עונה וכי הקבוצה התחייבה להעמיד לרשות התובע דירה מרוהטת לתקופת העונה בלבד. כאשר עונה הינה 9 חודשים (בערך) החל מ 1/9 עד ל- 31/5 בכל שנה. משהסתיימה העונה, לא היתה מחוייבת הקבוצה להעמיד דירה לתובע.
הקבוצה סיכמה וציינה כי בכל מקרה היא אינה חייבת לתובע דבר נוכח חתימתו על ההסכם סיום ההתקשרות ב- 14/11/2010.

דיון הכרעה

למעשה, עם חתימתו של התובע על הסכם סיום ההתקשרות, תם החוזה מול הקבוצה, והתובע לא היה זכאי להמשיך ולקבל ממנה הטבות וזאת אלא נקבע כי הוכיח שהוסכם עימו אחרת, אלא שעם כל ההבנה למצב המורכב, לו טען התובע הרי שהוא לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש, שכן הוא לא הוכיח את מקור זכאותו לקבל שכר דירה ורכב מהקבוצה ואף לא הוכיח את ההוצאות שנגרמו לו לטענתו, בשל השימוש ברכב של אביו.

"ש.
לגבי הסכומים שאתה דורש, אתה אומר עבור שימוש ברכבו של אבי.
ת.
נכון.
ש.
יש לך מסמך.
ת.
לא.
ש.
השתמשת ברכבו של אביך.
ת.
נכון.
ש.
איך נדע כי הסכומים האלה תואמים לאמת.
ת.
קח את הדגם של האוטו שקיבלתי בגליל, אוכל להעביר לך את הדגם שקיבלתי בגליל.
ש.
אין לך קבלות.
ת.
לא.
ש.
לגבי הדירה, שוב אנו חוזרים לתקופת העונה בלבד, שרשום בהסכם. למה אתה רוצה על דירה ליולי, אוגוסט.
ת.
כי יש את עונת המשחקים. אבל למה שחקנים מקבלים משכורת גם ביולי ואוגוסט?
(עמ' 29 שורות 27-28 לפרוטוקול וכן עמ' 30 לפרוטוקול, שורות

1-13, שם).הדגשה אינה במקור א.י.


הנה כי כן, התובע לא הניח לפנינו כל הסכם כתוב או כל ראיה אובייקטיבית
לחיזוק טענותיו ואף לא הציג קבלות ולא פירט כיצד הגיע לחישוב הנ"ל.

בנסיבות אלו, כאשר לפנינו עדות יחידה (של התובע) אשר לא נתמכה בדבר, הגענו שאין מנוס אלא לדחות רכיב זה של תביעתו.


תשלום בגין אגרת כביש 6
לטענת התובע
במעמד מעברו לקבוצת אשקלון סוכם בין ירון לבין אשקלון כי הקבוצה תישא בעלות נסיעות התובע בכביש 6, אך בפועל לא עשתה כן ולכן מבקש לחייבה בסכום של 2,231 ₪ נטו שהם 5,188 ₪ ברוטו.
לטענת הקבוצה
, אין שחר לדרישתו זו, גם בשל כך שהיא לא נכונה, גם בשל כך שההסכמה אליה הוא מתייחס, לא מצאה ביטוי בהסכם סיום ההתקשרות
וגם בשל כך שהוא לא טרח להציג קבלות או ראיה כלשהי בעניין.

דיון והכרעה

במסגרת חקירתו הנגדית נשאל התובע והשיב, כך:
"ש.
נסיעות של כביש 6, הצהרת קודם שחתמת על מסמך ב', הסכם סיום חוזה.
ת.
כן.
ש.
אם מישהו הבטיח לך לטענתך, מר אוחיון, לשלם לך נסיעות בכביש 6 למה לא טרחת לציין את זה בנספח ב' למטה שמגיעות לך גם נסיעות בכביש 6?
ת.
היחסים ביני לבין ירון היו יחסים מאוד חבריים, גם היחסים בין אבי לבין ירון היו מאוד טובים. אני די סמכתי עליו"
(עמ' 30 שורות 14-19 לפרוטוקול) ההדגשה אינה במקור. א.י.



התובע לא הצביע ולא הבהיר מהם המקורות המשפטיים או החוזיים, עליהם הוא מבסס רכיב זה של תביעתו. לפיכך ובשים לב לעובדה כי נושא אגרת כביש 6 לא מצא ביטוי בהסכם ההתקשרות ובהינתן כי לא הוצגו לפנינו ראיות לכך שהתובע אכן קיבל הבטחה, כפי שטען, הרי שלא מצאנו כי אנו יכולים לקבל רכיב זה של תביעתו, רק בהתבסס על דבריו ולכן הרינו מורים על דחייתו.

הוצאות מחיה בסיסיות והפסד השתכרות של אשתו

לטענת התובע
, משהחוזה בינו לבין הקבוצה הסתיים, נגרמו לו הוצאות מחיה נוספות שכן הוא נאלץ לישון שלושה לילות באשקלון, להוציא כספים על אוכל ושתיה וכן להוציא כספים בשל חוסר נוכחותו בבית כגון בייביסיטר לילדה וכו'.
התובע העמיד רכיב זה של תביעתו על סכום של 2,000 ₪ ובכפולה של שישה חודשים, על
סכום כולל של 2,000 ₪ נטו שהם 27,906 ₪ ברוטו.
בנוסף תבע התובע סכום של 2,500 ₪ נטו לחודש ובגילום לברוטו 5,814 ₪, בגין הפסד השתכרות שאשתו שעובדת בתור מדריכת פילאטיס ואירובי (התובע צירף אישור רו"ח (שערך אביו).
לטענת הקבוצה
, התובע חתם מרצונו החופשי על הסכם סיום ההתקשרות, ומשכך, הוא מושתק מלהעלות דרישות כספיות נוספות בגין התקופה שלאחר חתימתו על הסכם זה, כאשר בכל הנוגע לרכיב של הפסד השכר שנגרם לאשתו, טענה הקבוצה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה היות ורכיב זה כלל לא נתבע בכתב התביעה.
דיון והכרעה
כפי שטענה, בצדק, הקבוצה, טענות הנוגעות להפסדי השכר של אשתו של התובע, לא נתבעו בכתב התביעה המקורי ואף לא בכתב התביעה המתוקן ולכן
מדובר בהרחבת חזית אסורה ולפיכך נדחה רכיב זה של התביעה.
בכל הנוגע להוצאות המחיה הבסיסיות של התובע - גם דין רכיב/ים זה/אלה של התביעה להידחות שכן התובע חתם, מרצונו החופשי וללא כפיה או עושק, כמשמעותם בחוק החוזים, על ההסכם לסיום התקשרות. אילו רצה התובע, הוא היה יכול להישאר בשורותיה של הקבוצה ולקבל את הכסף המגיע לו, בין אם התאמן ושיחק בפועל ובין אם לאו, אך משעשה התובע את בחירותיו הוא (משיקולים לגיטימיים בהחלט), ובסופו של דבר הסכים, בין אם על דעתו, ובין אם לאחר שהתייעץ עם אביו וסוכנו, לעבור לשורותיה של אשקלון, אין עוד מקום להעלות דרישות שונות לענין הוצאות מחיה בסיסיות, על אחת כמה וכמה כשהן לא מגובות בראיות ולא ברור מה הנפקות שלהן.

וכך העיד התובע בענין זה:
ש.
אתה אומר שנגרמו לך הוצאות מחיה בסיסיות ותוספות כגון בייביסיטר, גם עבור זה אין לך קבלות.
ת.
אין לי.
ש.
אשתך מורה לפילטיס.
ת.
נכון.
ש.
אתה טוען להפסד שכר בסך 2,500 ₪.
ת.
כן. לשאלתך נכון שאבי רוה"ח שלנו הוא שהצהיר על זה. ואין לי מסמכים מעבר למה שהגשתי."
(עמ' 30 שורות 20-27 לפרוטוקול).


לנוכח האמור לעיל, הרינו דוחים את תביעתו של התובע בכל הנוגע להוצאות הנוספות שנגרמו לו, לטענתו וכן בכל הנוגע להפסד, הנטען, בשכרה של אשתו.

הפרש שכ"ד, עלות מעבר דירה, הפרש שכר עבודה לעונה השנייה וכן פיצויי פיטורים בתום העונה השנייה

לטענת התובע
, נוצר הפרש בסכום של 1,050 ₪, בשכר הדירה, בהתייחס לשנים 2011-2012, עת הוא "נאלץ" לחתום עם קבוצת הבקעה, וזאת נוכח העובדה שהוא נאלץ לעבור למרכז, ושם מחירי השכירות שונים מהמקום ממנו הגיע. עוד טען התובע כי הוא הוציא סכום של 11,000 ₪ נטו שהם 25,518 ₪ ברוטו בגין מעבר דירה (הובלה וכו') וכן טען כי נוצר פער של
- 22,000 ₪ נטו שהם 51,160 ₪ ברוטו, בין השכר אותו היה אמור להשתכר, בהתאם לחוזה, בעונה השניה (בת ה - 10 חודשים) לבין השכר שקיבל, בפועל, בקבוצת הבקעה.
התובע הוסיף עוד וטען כי הוא זכאי לקבל מהקבוצה ביחד עם המועצה פיצויי פיטורים בסכום של 71,549 ₪ בתום העונה השנייה וכן במועד סיום החוזה המקורי .
לטענת הקבוצה
משחתמו הצדדים על ההסכם סיום ההתקשרות הרי שהתובע אינו זכאי לקבל ממנה מאומה שכן כל התחייבויותיה כלפיו הסתיימו.

דיון והכרעה

במסגרת חקירתו הנגדית של התובע הוא נשאל והשיב, בהקשר לרכיבים הנ"ל, כך:



"ש.
מה זה עלות מעבר דירה 11-12?
ת.
שגרתי במולדת והייתי צריך להעביר אותה למקום אחר.
ש.
ואיך הגעת לסך של 11,000 ₪. מפנה לסעיף 7.9 לתצהירך.
ת.
מעיין בסעיף הנ"ל. לשאלתך, הובלה, דמי תיווך ששילמתי.
ש.
גם על זה אין קבלות.
ת.
אין.
ש.
משום מה בתצהירך איני רואה סעיף המופיע בתצהירו של אביך המדבר על הפרש בסעיף 4(ד) לתצהירו של אביך הפרש של שכ"ד לשנים 11-12 – 1,050 ₪ לחודש נטו כפול 12 חודשים. מה זה ההפרש הזה.
ת.
שאם קיבלתי מגלבוע גליל דירה בשווי 3,500 ₪
אני לוקח את החשמל והארנונה שזה עוד 1,000 ₪
והוספתי 100 ₪ כי שכר הדירה שלי היה 3,600 ₪ במולדת. בבקעה עשו לי סכום כולל 5,500 ₪ לחודש שזה כולל את הארנונה והחשמל וכל מיני דברים. רק השכה"ד עלה לי 5,500 ₪.
ש.
לא חיפשת דירה בסך 3,500 ₪ אלא חיפשת יותר יקרה.
ת.
אין דירה במרכז בסכום של 3,500 ₪. אם אתה שואל על הפרשים כשנקבנו על 1,050 ₪ יכול להיות שהיינו נחמדים
....." (עמ' 30 שורה 28 לפרוטוקול וכן עמ' 31 שורות 1-15 שם).

מעדותו של מר חכמון, חשב הקבוצה, למדנו כי הסכם סיום ההתקשרות הינו נספח סטנדרטי אשר נקרא "אישור יתרה סופית" ומשמעותו שההתקשרות בין הצדדים מסתיימת באופן טוטאלי. משכך זכאותו של התובע לתשלום כלשהו בגין אי ביצוע ההסכם, מתבטלת. לא כל שכן תשלום בגין הפרשי שכר דירה או הפרשי שכר בין עבודתו בקבוצה לבין עבודתו בבקעה. וכך נשאל והשיב מר חכמון, בהקשר זה:
"
ואתה ערכת את נספח ב' ואני מסב את תשומת לבך לכך שכתבת שהחוזה לשנת 2010/2011 הסתיים, תקן אותי אם אני טועה שלו היית רוצה לכתוב שגם עונת 11/12 מסתיימת, היית יכול להוסיף זאת בכתב ידך וכולם היו חותמים ליד או שהיית יכול להדפיס?
ת.
מהניסיון שלי, מסמך זה הוא סמך סטנדרטי ונקרא אישור יתרה סופית שהמשמעות שלו שהסתיימה התקשרות בין השחקן לקבוצה באופן טוטאלי. זה שכתוב 10/11 זה משהו סטנדרטי, לקחתי מסמך והחתמתי. אם היה צריך לתקן משהו, היה על השחקן לבקש ולרשום בהערה לגבי עונת 11/12, ההמשכיות. ואם לא נעשה כך, זה אומר מניסיוני שההתקשרות ביני ולבין השחקן הסתיימה באופן טוטאלי. לשאלת בית הדין האם זה לא אינטרס של החברה להוסיף הערה, אני אומר שאם השחקן היה רוצה לשמור על האפשרות לשחק בעונה של 2011/2012, הוא היה צריך לבקש שהדבר ירשם כהערה. ברגע שאני מעביר מסמך כזה לבקרה תקציבית, זה אומר שהמערכת בינו לביני הסתיימה באופן סופי. לשאלת בית הדין אני משיב ששחקנים חותמים על חוזים לשתי עונות ולפעמים אפילו על שלוש ויכולים לסיים התקשרות אחרי 3 חודשים. ואותו הסכם סטנדרטי יראה תקין לחלוטין. לדוגמא, יש שחקן שחתם אצלנו 3 עונות, סיים את תפקידו לאחר חודשיים, אבל לאחר סיום אותה עונה, הוא שלח מכתב באופן מסודר, והסביר שמתכוון לבוא לאימונים באופן סדיר. כלומר, הוא ידע שהוא מתכוון להמשיך. במקרה של התובע, ההתקשרות איתו הסתיימה, בעקבות אותו נספח ב' לתצהיר.
ש.
אמרת כי חוזה זה הוא סטנדרטי?
ת.
מסמך
ש.
תסכים איתי שהיכן שכתוב 10/11 זה לא היה סטנדרטי אלא אתה הוספת זאת?
ת.
לא. יש מסמכים סטנדרטיים לכל עונה וכאשר אתה מתקשר לבקרה התקציבית ומבקש שישלחו לך מסמך, לאותה עונה עם סיום ההתקשרות, הם נותנים לך מסמך רלוונטי לאותה עונה.
ש.
למה לא ביקשת שיתנו לך גם לעונה הבאה על מנת לבטל גם את 11/12 שמופיע בהסכם ההתקשרות עם התובע?
ת.
אני לא צריך לבקש מסמך כזה, מהניסיון שלי העשיר בתחום הזה, ברגע שאני מוציא אישור יתרה לסיום העונה, זה אומר שההתקשרות ביני לבין אותו שחקן הסתיימה. אלא אם כן, השחקן מבקש לרשום הערה למטה באישור יתרה שיש המשכיות או שיש איזה סעיף או כל מיני הערות נוספות, ברגע שלא ביקש, הכוונה שהוא הסכים עם כל מה שכתוב במסמך.
ש.
בית הדין שאל אותך אם זה לא אינטרס של הקבוצה דווקא, ואני רואה שלצד סעיף שונות, אתה ידעת להוסיף גם בכתב ידך "עד סיום עונה10/11", מה יותר פשוט לקבוצה שמתקשרת בחוזה של מאות אלפי שקלים בכל שנה, למה לא לכתוב פשוט מתחת גם 11/12, הרי יכולת להוסיף את זה והיית מחתים את התובע וסוגר עניין, יש כאן מסמך חוזי שכולכם חתומים עליו,
ואתה מכין אותו, למה לא לדאוג לעונה שנייה?
ת.
אני לא צריך לדאוג לרשום האם יש המשכיות, אני מבחינתי,
ומבחינת הקבוצה ומבחינת ההנהלה, יודע שההתקשרות עם השחקן הזה הסתיימה באופן טוטאלי, זה המסמך וכך מתייחסים אליו בבקרה התקציבית. למסמך כזה אין השלכות לעונות אחרות. לא היה לי מקרה שרשמתי משהו שמתייחס לעונות הבאות.
ש.
אני אומר לך שהסיבה שלא הוספת את העונה השנייה זה כי התובע היה אמור לחזור אליכם ואת זה גם אמר לו ירון אוחיון
, בתום העונה – נא התייחסותך
ת.
אני גזבר בקבוצה, מתעסק רק בנושא הכספי והדוחות שאני מעביר לבקרה, אני לא מתייחס לכל מה שקורה מעבר לנושאים עם השחקן, אם הוא חוזר או לא ומה סיכם. אני מגיע לאולם, יודע שהשחקן סיים את תפקידו ומעביר את החומר לבקרה ואני מדגיש שוב, מבחינה חשבונאית אני יודע שברגע שאני בא עם מסמך אישור יתרה, זה אומר שהשחקן סיים את ההתקשרות עם הקבוצה. אני לא יודע דבר באשר למה שציינת."
(
עמ'
56 ו - 57
לפרוטוקול וכן עמ' 58 שורות 1-8 לפרוטוקול) - ההדגשה אינה במקור. א.י.

הנה כי כן, מבחינת חשב הקבוצה, העסקתו של התובע הסתיימה עם חתימת האחרון על מסמך סיום ההתקשרות ולכן אין מקום ואף לא ניתן לצקת פירוש אחר לאופן בו הסתיימה העסקתו.

ובנוגע לפיצויי פיטורים - תביעה אשר כאמור מופנית גם אל המועצה. משהחוזה בין הצדדים הסתיים ביום 14/11/2010, קרי, בטרם השלים התובע שנת עבודה, הרי שאין הוא זכאי לפיצויי פיטורים כלל, כאשר סע' 6 ב' לחוזה אינו רלוונטי, במקרה הנדון, מאחר והזכאות לפיצויי פיטורים טרם צמחה.

לסיכום
, החוזה בין הצדדים הסתיים בתאריך 14/11/2010, ולכן הרינו קובעים כי הקבוצה לא הייתה מחויבת לשלם לתובע את ההפרשים בגין שכר הדירה ואת ההפרשים בשכר העבודה בין עבודתו בקבוצה לבין עבודתו בקבוצת הבקעה. בנוסף, הרינו קובעים כי לא צמחה זכאותו של התובע לקבלת פיצויי הפיטורים כאשר כלל לא ברורה לנו תביעת התובע לפיצויי פיטורים אשר היו משולמים לו , לכאורה, בתום העונה השניה כאשר בד בבד מצרף את חוזה עסקתו בקבוצת הבקעה - נכון למועד העונה השניה שם בסע' 6ב' לחוזה נרשם
"התמורה המפורטת לעיל כוללת פיצויי פיטורים כמשמעם בסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963
"
- קרי, לתובע גולמו, פיצויי הפיטורים, במסגרת התקשרותו עם קבוצת הבקעה. עובדה המובילה למסקנה כי התובע מבקש כפל פיצוי ומכאן שגם מטעם זה אין להיעתר לתביעתו.
9.
עתירתו של התובע לתיקון תלוש שכר בחוזה מקורי :

מלבד טענה כללית בכתב בתביעתו של התובע (סעיף 10 לכתב התביעה המקורי, סעיף 8(11) לכתב התביעה המתוקן) לא מצאנו פירוט או הנמקה למבוקש.
מסעיף 7.6 לתצהירו של התובע, אנו למדים כי לכאורה הוא מבקש לתקן את תלוש השכר כך שיגלם הטבות
- סך של 22,000 ₪ + שכ"ד 3,500 ₪ + שווי רכב, סה"כ ברוטו 40,329 ₪. אלא שכפי שלמדנו מעדותו של חשב הקבוצה, הובהר, לא אחת, לאביו של התובע כי שכר הדירה והרכב אינם נכנסים תחת קטגוריית "הטבה". המדובר בהוצאות של החברה. יש משמעות לכך שהשחקנים יגורו קרוב לאולם האימונים כדי שהם יהיו יותר מפוקסים ומאוחדים יחד ולכן חשוב לקבוצה לשכור דירות לשחקנים ומכאן שאין המדובר בהטבה (ע' 61 שורות 6-9 לפרוטוקול).

לנוכח האמור לעיל ובהינתן כי בכתב התביעה המקורי העלה התובע, טענות כלליות לתיקון תלוש שכרו, וללא שפירט או הוכיח את טענותיו בעניין זה, לא במסגרת חקירתו הנגדית ולא בסיכומים מטעמו, מצאנו כי אין מקום להעתר לחלק זה של תביעתו ולכן הרינו מורים על דחייתו.

10.
התביעה כנגד המועצה יחד עם הקבוצה


כאמור לעיל, התובע תבע את המועצה יחד עם הקבוצה בגין אי תשלום פיצויי פיטורים - נעיר כי לכאורה במידה והיינו מוצאים כי התובע היה אכן זכאי לפיצויי פיטורים כי אז היינו נדרשים במהות יחסי העבודה בין המועצה לתובע - לצורך קבלת פיצויי פיטורים. אך הואיל ומצאנו כי התובע ממילא אינו זכאי לפיצוי פיטורים מתייתר הדיון במישור זה.

ההסכם בע"פ בנוגע לאימון ילדים

:
תשלום עבור מאמן מחליף

לטענת התובע
, במסגרת ההסכם שלו עם המועצה ועם ירון הוא היה אמור לאמן את הילדים פעם בשבוע במשך שעתיים. משעבר לאשקלון הוא לא יכל לעמוד בהתחייבות זו ולכן הביא מאמן מחליף ושילם לו 900 ₪ עבור שש שעות (לפי חישוב של 150 ₪ לשעה).
המועצה וירון
הכחישו את זכאותו של התובע בגין רכיב זה.
דיון והכרעה
עדותו של התובע בנוגע להבאת מאמן מחליף הייתה מהימנה עלינו, אולם לא הובהר לנו מה מקור הזכות, של התובע, לקבל את אותם כספים שהוא שילם עבור אותו מאמן מחליף.
יש לזכור כי התובע העלה שתי טענות עובדתיות חלופיות בעניין זה - מחד הוא טען כי הוא התנדב אצל המועצה באימון הילדים וכי הוא לא היה מחויב כלל לעשות כן, ומאידך הוא טען כי הוא עבד שם ועל כן מגיע לו תשלום שכר בגין עבודתו זו. כאמור לא ניתן לטעון טענות עובדתיות חלופיות, ועל כך אין צורך להרחיב את הדיבור. התרשמנו כי התובע פעל על דעת עצמו, מטוב לב, ובתום לב, אולם פעולתו זו, תמת לב וחיובית ככל שתהיה, לא יכולה להצמיח לו זכות שמשמעותה - חיוב המועצה לשלם לו סכום זה. מה גם שכל הסיכום כולו נערך בעל פה ולא הועלה על הכתב בשום שלב וכך העיד, התובע בענין זה:
"ש.
נכון שאין לך קבלות על זה ששילמת למאמן מחליף
ת.
נכון אבל אין לי בעיה להביא את המאמן שיעיד ששילמתי לו"
(עמ' 31 שורות 16-17 לפרוטוקול) ההדגשה אינה במקור. א.י.
.

בעניין זה נחקר גם מר ניר קפלן - מנהל בית ספר כדורסל והחוגים במועצה
ש.
מאמנים אחרים אצלך כמה שעות בשבוע עובדים שעושים את עבודת התובע, זה גם פעם אחת בשבוע לשעתיים.
ת.
התובע אימן את הקבוצות יחד עם עוד מאמן, החלוקה היתה שעתיים התובע מאמן ביום שני והמאמן האחר היה אמור לאמן שעתיים ביום שישי.
ש.
מיהו.
ת.
ברק פלג.
ש.
וחוץ מזה היו עוד מאמנים בבית הספר.
ת.
של קבוצת הילדים הזו, לא.
.....
ש.
היית נותן לו הנחיות איך לאמן, מה לעשות.
ת.
מבחינה מקצועית, לא. לא חשבתי שאני צריך לתת לו הנחיות מקצועיות.
ש.
אתה אומר כי הוא סירב לך ובסעיף 3 הסברת שהורים התלוננו על זה שהאימונים זזו.
ת.
כן.
ש.
איך הדברים האלה מסתדרים אם אומר לך שירון אוחיון
אמר בתצהירו שלא ניתן להזיז את האימונים.
ת.
הסיבה שהזזנו חלק מן האימונים שהאימון ביום שני ולפעמים נפל על יום משחק של הנתבעת 1 בה התובע שיחק לכן היו מקרים שהזזנו את האימון מיום שני לשלישי והיו גם מקרים שלא יכולנו להזיז יום לכן התובע מצא לעצמו מחליף שהחליפו באותם ימים.
ש.
אומר לך שוב כי בתצהירו של אוחיון נרשם כי לא ניתן להזיז בגלל הלו"ז העמוס לעייפה. מקריא לך את הסעיף. "אלא במקרים נדירים יותר". סעיף 15(א) לתצהירו של מר אוחיון.
ת.
ניסינו להזיז וזה יצר לנו כמערכת הרבה בעיות ולכן זו אחת הסיבות שלא יכולנו להמשיך.
ש.
אתה זוכר כמה אימונים הזזת.
ת.
מספר מדויק, לא אבל יותר מ- 5 פעמים שהזזנו ואני לא מדבר על מציאת מחליף, זו הערכה, לא מספר מדויק.
ש.
נכון שאת האימונים אצלכם הוא החל כאשר כבר עבר לאשקלון.
ת.
לא, למיטב זכרוני הוא החל לאמן כבר כשהוא היה שחקן של גלבוע
(עמ' 49 שורות 8-15 לפרוטוקול וגם עמ' 40 שורות 5-25, שם) ההדגשה אינה במקור. א.י.

מעדותו של מר קפלן למדנו, כאמור לעיל, כי התובע אכן החל לאמן חוג ילדים במועצה כאשר ההחלטה להבאת מאמן מחליף היתה ההחלטה של התובע, עצמו.

לסיכום, לנוכח האמור לעיל ולמרות שלמדנו כי התובע החל לאמן בחוג ילדים לא שוכנעו כי הוא הרים את הנטל הנדרש,
להוכיח כי הוא זכאי לסעד המבוקש. התובע לא הצביע על המקור החוזי לביסוס תביעתו זו, להחזר תשלומים, מקום שהוא שהביא מאמן, מחליף, במקומו ועל דעת עצמו, ומבלי שקיבל את אישורה של המועצה לעשות כן, לפיכך ומשעשה כן איננו יכולים להטיל על המועצה התחייבות שהיא לא נטלה על עצמה.
משכך, דין תביעתו ברכיב זה להידחות.

11.
החוזה שבעל פה בין המועצה לתובע

לטענת התובע
, במעמד חתימת החוזה, בינו לבין המועצה נכרת חוזה נוסף - בע"פ, במסגרתו סוכם כי הוא יקבל סכום נוסף של 50,000 נטו, ביחס לכל אחת משתי העונות, אשר יגולם לסכום ברוטו ואשר ישולם לו באמצעות המועצה, בין אם כהשתתפות מצידה בחוזה ו/או כנגד תמורה בשיעור כזה או אחר עליה יסוכם בהמשך ואשר תתבטא במתן שיעור כדורסל לילדי חוגי כדורסל במועצה (סעיף 2.2 לכתב תביעה מתוקן). התובע הוסיף וטען כי החוזה שבע"פ לא השתכלל לכדי חוזה בכתב.
בתצהירו, התייחס התובע למתן שיעורי הכדורסל כ"תרומה לקהילה" (סעיף 5.1 לתצהיר) אך עדיין נותר בעמדתו כי בשל כך הובטח לו תשלום.
לטענתו, בפועל, כתוצאה מכך שאימוני הקבוצה התנגשו עם האימון הנדרש ממנו בחוג הכדורסל, הוא נאלץ, לממן מכיסו מאמן מחליף. התובע הוסיף וטען כי כחודשיים לאחר מועד תחילת העונה, הוא נקרא על ידי מנהל בית הספר לכדורסל מר ניר קפלן ונאמר לו כי לבקשת ירון הוא מנוע מלאמן את הקבוצה. התובע פנה אל ירון שאמר לו כי לא מדובר בהוראה שלו וכי הוא יבדוק את העניין ויחזור אליו. או אז החל התובע לחשוד כי ככל הנראה הוא לא יקבל את כספו ולכן הקליט את ירון בשיחות "סיעור מוחות" בהן הוא מנסה למצוא דרכים להעביר לו את הכסף מבלי שיעברו ברשויות המס. בסופו של דבר הכסף לא הועבר, כפי שחשש התובע.
המועצה וירון
הכחישו, מצידם, את האמור. וטענו, בניגוד לטענת התובע, כי היה זה הוא, דוקא, שפנה וביקש להיות מועסק כמאמן וזאת על מנת לקבל תשלום נוסף, כאשר מועדי האימונים היו קבועים מראש בימים - ב' ו- ו' שעתיים בכל פעם. המועצה וירון טענו כי בחודש הראשון, עמד התובע
בהתחייבותו ואימן את הילדים לשביעות רצונה של הקבוצה אולם לאחר שהחל לשחק באשקלון, הוא החל להיעדר תכוף מהאימונים ולשלוח מאמן מחליף. מנהל בית הספר לכדורסל ולחוגים מר ניר קפלן החל לקבל תלונות מההורים על כך שהמאמן אינו אותו אדם וזה משפיע על המוטיבציה של הילדים, וכן התלוננו על הבקשות הנשנות וחוזרות לשנות את מועדי האימונים. התובע התבקש לתת יום אחד בו הוא יוכל לאמן באופן קבוע, אולם הוא נמנע מלעשות כן ולבסוף המנהל הפסיק את העסקתו. הקבוצה וירון הבהירו כי לתובע "ניתן" עוזר מאמן -
מר ברק פלג שגם עבודתו הופסקה נוכח אי עמידתו בזמנים. המועצה וירון מכחישים את הטענה כי סוכם עם התובע שמועדי האימונים יוזזו ככל שידרש.
בנוגע לשכר של 50,000 ₪ טוענים המועצה וירון כי סוכם עם התובע, על שכר של 5,000 ₪ למשך 10 חודשים (עונה) בתנאי שהוא יאמן את חוגי הילדים במלואם ובמועדם. משאימן את הילדים רק חודש הוא הפר את ההתחייבות שלו וממילא אינו זכאי לתשלום.

דיון והכרעה
נקדים ונציין כי בדיון המוקדם שהתקיים ביום 22.11.2012, הועלתה בהקשר זה, כפלוגתא, שאלת יחסי עובד מעסיק בין הצדדים. סוגיה זו נזנחה בסיכומיהם של הצדדים ולכן מתייתר הצורך לדון בה.
ולגופו של רכיב - בשלב הראשון יש להכריע בשאלה האם אכן נכרת חוזה בע"פ, בין הצדדים?
מהעדויות ומחומר הראיות עלה כי בין התובע לבין המועצה נכרת חוזה שבע"פ בנוגע לאיושו את תפקיד המאמן בחוג ילדים לכדורסל במועצה כן למדנו כי
אין מחלקות, באשר לכך שהתובע עבד כמאמן בחוג ילדים לפחות למשך חודש מכאן שעיקר המחלוקת בסוגיה זו נוגעת למשמעות אותו חוזה שבע"פ.

בשלב השני יש להכריע בשאלה
- מהם תנאיו והוראותיו של אותו חוזה שבע"פ?

בסיכומים מטעמו, של התובע שהם בבחינת "גרסתו הסופית", הוא טען כי סוכם, במסגרת התרומה לקהילה, כי הוא יאמן, במשך כשעתיים בימי שני בחוג ילדים לכדורסל. וכי הובטח לו כי ככל שאימונים אלה יתנגשו באימוני הקבוצה יוזזו האימונים הספציפיים ליום אחר
וככל שלא יהיה ניתן להזיזם יימצא לו מחליף. לטענתו, סוכם עימו כי בתמורה לאימון חוגי ילדים הוא יקבל תשלום בסך של 50,000 ₪.
מסיכומי התובע השתמע כי הוא סבר שאותו תשלום ישולם ללא קשר לביצוע העבודה, מטעמו, בפועל ( עמוד 9 לסיכומים, ההפניה לחקירתו של ירון).
מסעיף 2 לתצהירו של התובע, עלה כי הוא סבר שהחוזה שבע"פ כלל סיכום לפיו הסכום ישולם לו בעשרה תשלומים שווים ובהתאם לתשלומי הקבוצה כלומר - התשלומים ישולמו בתקופה שבין החודשים 9.2010-7.2011 וכי מדובר בסכום של 50,000 נטו לכל עונה וכנגד תלושי שכר.
למעשה, לא מצאנו בתצהיר התובע או בכתבי טענותיו
(מלבד בסיכומיו), טענה לפיה הובטח לו שאותו תשלום ישולם ללא קשר לעבודתו בפועל.
מכאן שאין מנוס אלא לקבוע כי התובע "השלים" את גרסתו מעת לעת באמצעות כתבי תביעתו. טענתו הראשונה, כפי שנטענה בכתב תביעתו לא נותרה כמות שהיא. אותן השלמות לגרסתו מעלים בעינינו ספק באשר לתנאיו של החוזה שבע"פ שנכרת בין הצדדים.

המועצה הכחישה את זכאותו של התובע לקבל ממנה דבר מה והפנתה לסתירות בגרסאותיו. המועצה גם הדגישה כי הוא לא עבד בפועל או לא ביצע את העבודה לה התחייב ולכן יש לקבוע כי הוא אינו זכאי לכל סכום שהוא (סעיפים 14,16 לסיכומים) - בעניין זה נציין כי טענתה זו של המועצה אינה ברורה לנו שהרי העד מטעמה (מר חכמון) העיד, בפירוש, שהתובע עבד כמאמן בחוג ילדים (גם אם לתקופה קצרה).

התובע צירף תמלול שיחה שנערכה בינו לבין ירון, המועצה העלתה השגות בעניין ההקלטות שנערכו ולעניין זה נדגיש כפי שכבר הערנו,שמהתמלול נוכל ללמוד על הלך רוח הדברים בלבד, וללא שנקבע על פיו מסמרות.

עם זאת, נפנה לחקירתו הנגדית של ירון אשר נשאל על הסכום של 50,000 ₪ העולה בשיחתו עם התובע.
"ש.
איזה סיפור של התובע אתה מנסה ,"להלביש" – עמ' 12 לתמליל הראשון שורה 2-8?
ת.
התובע היה צריך לאמן קבוצת ילדים פעמיים בשבוע ובשביל זה צריך לקבל כסף, צריך לעבוד. והתובע עזב לאשקלון, לא הגיע למספר אימונים של קבוצת הילדים, מינה עוזרים, מחליפים וכו'. עכשיו ניסינו לאור הבעייתיות שהייתה לו - לא יכל היה להגיע בימים מסויימים. ניסיתי למצוא פתרונות בתוך המרכזים הקהילתיים שהפעילות שלו תהיה במסגרת מקבילה - במרכזים.
ש.
מה זה בשורה 22, "נעשה משהו עם ברוכי, אולי עם אשתך.."?
ת.
ברוכי היה מנהל המתנ"ס ומחלקת הספורט הייתה תחת אחריותו.
ש.
ומה זה "אולי עם אשתך"?
ת.
אני אסביר, התובע חשב וזה גם מופיע בתמליל, הדגשתי זאת בתמליל, שהוא מקבל ברוטו ולא נטו. הוא חשב שהוא מקבל 50,000 ₪ נטו בגין אימון קבוצות הילדים, וכל הכוונה שיקבל 50,000 ₪ ברוטו בעבור אימון קבוצת הילדים, והתובע חשב שזה נטו, וזה חלק מדו השיח ובמהלך חודשיים, שלושה שכל אחד חשב על סכומים אחרים. אני אמרתי לו שיש לו אפשרות לעבוד בשתי אופציות, או עם חשבונית או עם עסק זעיר, ואז הבנתי שאשתו היא עוסק זעיר כי היא מלמדת פילאטיס אז הצעתי שזה יהיה באמצעותה כי אין לזה שום משמעות, שהרי אין עניין של עובד – מעביד.
ש.
כלומר אתה בעצם אמרת שאתה עובד, ואני אשלם לך דרך בן אדם אחר כדי לשלם פחות מס?
ת.
זה לא מה שאמרתי. גם שלאחר שהתובע עבד במועדון הכדורסל של גלבוע גליל, יש מאמנים ויש שחקנים שמאמנים במחלקת הנוער ויש להם עסק זעיר והם נותנים חשבונית תמורה. בגלל שלתובע לא היית חשבונית והוא התייעץ עם אבא שלו, לכן אמרתי שאם לאשתו יש עוסק זעיר, אז זה יכול להתבצע דרכה
.
....
ש.
אז הרעיון זה שאת ה-50,000 ₪ של אימון הילדים לשלם דרך ההנחה במגרש? ההנחה כי הוא סלב, או כי היית חייב לו 50,000 ₪?
ת.
ההנחה לא בגלל שהוא "סלב" אלא בגלל שהענין הזה היה אפשרי כי נהוג לתת הנחת סלב.
ש.
אז זה בגלל שהייתם צריכים לשלם לו 50,000 ₪?
ת.
בכל מקרה התשלום הוא עבור עבודה ברוטו, ובגלל שלא הצלחנו להגיע לסיטואציה הזו, ניסינו לפתור זאת בכל מיני דרכים אך גם זה היה מותנה בעבודה.
ש.
היכן בתצהירך כתבת שאמרת לו על 50,000 ₪ שזה היה מותנה בעבודה?
ת.
זה כ"כ ברור.
ש.
היכן בתצהיריך זה כתוב – שכל מה שאמרת מותנה בזה שהוא יעבוד?
ת.
מפנה לסעיף 4 לתצהיר שהגשתי בשם המועצה "כי יעסיקו אותו..כדי שיוכל לקבל שכר נוסף..
....
ש.
חוזר על השאלה – הרעיון של המגרש, למה לא אמרת לו "העונה נגמרה למה שאתן לך 50,000 ₪ אם לא עבדת כמאמן ילדים"
ת.
לא כל השיחות הוקלטו. אני באתי בניקיון כפיים ורציתי לעזור. כשאמרתי על חיים אוחיון זה רק על גלבוע גליל של העונה הבאה כי לא ראיתי את הנספח ב'. לגבי 50,000 ₪ זה לא קשור. לשאלתך – לא עלה על דעתי שמי שלא עובד מקבל שכר ולכן לא עלה על דעתי להגיד באותה שיחה שאם לא עבד לא מגיע לו כסף
ש.
מפנה אותך להקלטה השניה עמ' 6 "אתה מבסוט אני מבסוט וכל הצרות.." –לאיזה צרות אתה מתכוון?
ת.
תסתכל מה שרשום קודם, נורית, מגרשים. היה רצון טוב למצוא פתרונות, אבל פיתרון לא מוצאים בצד אחד. אמרנו שאם הפתרון ימצא זה יכול לפתור בעיות
".
(עמ' 66 שורות 9-66 לפרוטוקול, עמ' 67 שורות 1-5 שם וכן עמ' 68 שורות 10-22 ועמ' 69 שורות 6-17 שם) ההדגשות אינן במקור. א.י.

מעדותו של ירון למדנו כי בין הצדדים אכן סוכם שלתובע ישולם סכום של
50,000 ₪ עבור העסקתו כמאמן בחוג ילדים.
בהתבסס על חומר הראיות ועל העדויות הגענו למסקנה כי אכן היה סיכום בין הצדדים על סכום שישולם לתובע בגובה 50,000 ₪ עבור אימונו בחוגי ילדים.
סיכומם של הצדדים לתשלום הסכום כ"נטו" או כ"ברוטו" לא הובהר ומשכך, הרינו קובעים כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח שסוכם בינו למועצה שישולם לו סכום של 50,000 ₪ נטו.
בנקודה זו נציין כי חרף אי הדיוקים, שנפלו, בגרסאותיו של התובע לגבי הסיכום שנערך בינו לבין המועצה, שוכנענו כי הוא כן הרים את הנטל להוכיח מספר עניינים:
א.

שבין הצדדים נכרת חוזה בע"פ לגבי גיוסו לשירותי המועצה בתפקיד מאמן חוג ילדים לכדורסל.
ב.

שבפועל הוא אימן כחודש ימים בלבד.
ג.

שהסכום של 50,000 היה אמור להיות משולם לו למשך 10 חודשים, קרי לכל עונה.
לפיכך הרינו קובעים כי בנסיבות העניין על המועצה לשלם לתובע שכר עבודה עבור חודש עבודה ובסך של 5,000 ברוטו כנגד תלוש שכר
.
12.
התביעה בענין פרסום לשון הרע


לטענת התובע,
ביום 12.11.2010 הגיע ירון לאימון ומול כל השחקנים, אמר לו שאם הוא מתעקש להמשיך בהסכם שלא יופיע לאימונים ושילך הביתה. התובע טען כי הוא הרגיש מושפל ופגוע ועל כך תבע בגין לשון הרע. התובע הבהיר כי הוא לא הביא לעדות שחקנים אחרים משום שהם סירבו להעיד כמו גם סוכנו האישי שלא הסכים להגיע לעדות מכיוון שמבחינתו הוא לא "רווחי" יותר כיוון שהוא עכשיו בליגות נמוכות יותר. כן טען התובע, טענה שלבסוף נזנחה, כי המועצה וירון לא מסרו לתקשורת את דבר היותו חתום לעונה השנייה ובכך הוציאו דיבתו רעה.
לטענת המועצה וירון
בכל הנוגע לטענה הראשונה המתייחסת ללשון הרע באירוע שהתרחש באולם - אין המדובר בלשון הרע כלל וכלל. ירון לקח את התובע לשיחה נפרדת ובשיחה הנפרדת אמר לו את הדברים. בכל הנוגע לפרסומים בתקשורת - מעבר לעבודה שמדובר בטענה שנזנחה הרי שגם לגופה אין בה דבר שהרי הם אינם אחראים לפרסומים בתקשורת.

דיון והכרעה

על מנת שתובע יהיה זכאי לקבלת סעד לפי חוק איסור לשון הרע, עליו להוכיח כי הצד הנתבע אכן פירסם לשון הרע, לפי מהותו וטיבו כפי שהם מוגדרים בסעיפים 1 ו-2 לחוק איסור לשון הרע. כאשר בענין אמירות המהוות לשון הרע נפסק כי:
"אמירות מהוות לשון הרע, מקום שקיימת אפשרות אובייקטיבית כי פרסומן עלול להביא להשפלתו של אדם, ו/או לעשותו מטרה לשנאה, בוז, או לעג מצד הבריות. משמעות הפרסום נלמדת מתוכו; הוא מתפרש על פיה המובן הטבעי והרגיל של מילותיו, ועל פי הקשר הדברים בו הוא נאמר. מבחן הדברים הנו אובייקטיבי, ועיקרו במובן שאדם סביר מייחס לפרסום בהקשר לשאלה האם היה באותו מובן כדי לפגוע בכבודו ובשמו של האדם. אמת המידה לבחינת לשון הרע אינה תלויה בכוונת המפרסם או באופן בו הובן הפרסום על ידי הנפגע.... לגיבוש עוולה בגין לשון הרע, אין צורך להוכיח כי אדם בפועל הושפל או בוזה בעקבות ההתבטאויות הפוגעניות, די בכך שהפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו...
" (רע"א 10520/03 כפיר -דנקנר [פורסם בנבו] (12.11.06); א' שנהר, דיני לשון הרע (תשנ"ז) עמ' 121)

כידוע, נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח כי הפרסום אכן מהווה "לשון הרע". נטל זה חל הן לגבי מהות הפרסום הנטען, היינו, שהוא משפיל ומבזה והן לגבי הטענה, כי הוא מכוון כלפי התובע (שנהר לעיל, בעמוד 141).

בסעיף 6 פיסקה רביעית לתצהירו, של התובע, הוא תיאר מצג בזמן שהוא שהה באימון, הגיע ירון, ומול כל השחקנים והמאמנים הוא אמר לו לא להופיע לאימונים ולמשחקי הקבוצה וכן אמר לו כי הוא יכול לשבת בבית כל עוד הוא מתעקש על החוזה הקיים עימו. התובע ציין כי הרגיש מושפל וכי הרגיש שירון הוציא את דיבתו רעה. אלא שבעדותו לפנינו (בעמ' 32 שורה 7 לפרוטוקול), שינה התובע את גרסתו, עת העיד שכל שנאמר לו מול השחקנים היה "אתה לא מתאמן, צא החוצה", ואילו יתר הדברים נאמרו לו בחוץ.

מבחינתנו, די בכך כדי לקבוע כי התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח כי נעשה פרסום שמהווה לשון הרע. אנו מודעים לכך כי הדברים נאמרו בלהט, ואנו מקבלים כי הדברים עלולים להיות בוטים כאשר הם באים מול קבוצה של אנשים, אולם מכאן ועד קביעה כי יש בדברים אלו משום פרסום המהווה לשון הרע הדרך ארוכה.

בכל הנוגע לפרסומים בתקשורת - מעבר לעובדה כי טענה זו נזנחה בסיכומי התובע ודי, בכך כדי לייתר את הצורך לדון בה, הרי שלמעלה מן הדרוש נבהיר כי ממילא, לא הוכיח, התובע, כי הדבר נעשה במכוון מה גם שהתובע לא יכול להיבנות מטענה זו נוכח קביעתנו כי אכן לא היה לו חוזה לעונה השנייה.

לסיכום,
לנוכח האמור לעיל הרינו קובעים כי דברים שנאמרו לתובע, מול שאר השחקנים, אינם עולים כדי לשון הרע במובן אליו מתייחס חוק איסור לשון הרע. בשל כך, ומשזנח התובע את טענתו השנייה בנוגע לאי פרסום דבר היותו בעל חוזה לעונה השנייה כלשון הרע, הרינו מורים על דחיית התביעה בגין רכיב לשון הרע.

13.

לסיכום

כפי שפרטנו, בגוף פסק הדין, הרינו מורים על דחיית תביעת התובע על רוב רכיביה, למעט שני עניינים, בגינם קבענו כי:
א.

על הקבוצה לתקן את תלוש שכר חודש נובמבר 2010 כך שהשכר שיירשם בתלוש, לפני ניכויים, יהיה מחצית מהשכר ברוטו לו היה זכאי התובע, כאשר במידת הצורך תדאג הקבוצה להשלים את שכרו של התובע, בהתאם לקביעה הנ"ל.
ב.

על המועצה לשלם לתובע שכר של 5,000 ₪ ברוטו, בגין החודש האחד בו אימן את קבוצת הילדים.

14.
הוצאות משפט/שכ"ט עו"ד

בשים לב לתוצאה אליה הגענו ולאחר ששקלנו בדבר החלטנו שיהיה זה צודק שסכום ההוצאות בו יחוייב התובע לשלם למועצה יהיה זהה לסכום בו חייבנו את האחרונה לשלם לו, במסגרת סעיף 13 ב' לעיל, בעוד שבכל הנוגע לקבוצה - גם אם יתברר כי עליה לשלם לתובע דבר מה, מכח האמור בסעיף 13 א' לעיל הרי שסכום זה ייחשב כהוצאות שהיה על התובע לשלם לה, בעוד שאם יתברר כי היא אינה צריכה לשלם לתובע דבר, יהיה פטור גם הוא מלשלם לה הוצאות.
בנוגע לירון - הואיל ומצאנו כי התנהלותו לא היתה חפה מפגמים החלטנו שלא לחייב את התובע לשלם לו הוצאות משפט או שכ"ט עו"ד.

15.
המשמעות המצטברת של סעיפים 13 ו - 14

אף צד אינו צריך לשלם לצד אחר, דבר.
16.
זכות ערעור לבית הדין הארצי, בתוך 30 יום מיום קבלת

פסק דין
זה.

ניתן היום (כ"ט באייר תשע"ה, 18 במאי 2015 ) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.











מר אברהם אלוק
נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית, שופטת

גב' אהובה ליפמן
נציגת ציבור (מעסיקים)







סע בית דין אזורי לעבודה 10564-01/12 גור פורת נ' הפועל אלטשולר שחם גלבוע גליל עליון גליל גולן א.ח.ר בע"מ, המועצה האזורית גלבוע, ירון אוחיון (פורסם ב-ֽ 18/05/2015)