פסקי דין על אחלאם אסדי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

23737-02/15 בל     17/05/2015




בל 23737-02/15 אחלאם אסדי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 23737-02-15


17 מאי 2015

לפני
:

כב' הסגנית נשיא
איטה
קציר

ה
מערערת
אחלאם אסדי

ת.ז. 032981177
ע"י ב"כ: עו"ד זייד מנסור
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד סעדי



פסק דין


1.
זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים (ניידות), מיום 16/12/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערערת מוגבלות בניידות בשיעור 60% לצמיתות לפי פריט ליקוי א-7(ב)(1) לתוספת א' להסכם הניידות ("ההחלטה").

2.
ועדה מחוזית בדקה את המערערת ביום 20/7/14, וקבעה לה מוגבלות בניידות בשיעור 100% לפי פריט ליקוי א-7(ד).

3.
המשיב הגיש ערר כנגד החלטה זו, בו נטען, כי "אין כל מסמך שמעיד על החמרה".

4.
הוועדה אשר התכנסה ביום 16/12/14, הקשיבה לתלונות המערערת ולטיעוני בא כוחה, ועיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לפניה. הוועדה ציינה כי המערערת משתמשת בכיסא גלגלים, וכי נכנסה לחדר הבדיקה יושבה על כסא גלגלים. לאחר שנערכה למערערת בדיקה נוירולוגית, ציינה הוועדה שבדיקת השרירים נעשתה על פי כוח ההתנגדות של קבוצות שרירי הגפיים התחתונות, ולא ניתן היה להעריך קיומה של הפרעת תחושה כיוון שלדברי המערערת היא חסרת תחושה שטחית או עמוקה מכף רגל עד ראש. הוועדה קבעה כי ישנה תסמונת פרמידלית בדרגה קלה עד בינונית מימין, המתבטאת בספסטיות קלה, במספר תגובות קלונואידיות בקרסול ימין ובהחזרים ערים. וכן ישנה תסמונת צרבלרית בדרגה קלה בצדדים.

לאור האמור, התקבל ערר המשיב, ולמערערת נקבעה מוגבלות בניידות בשיעור 60% לפי סעיף ליקוי א-7(ב)(1) לרשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם הניידות.

טענות הצדדים

5.
טענת הערעור המרכזית היא שהוועדה לא התייחסה למסמך רפואי מאת פרופ' מילר, מיום 14/1/13.

6.
לטענת המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, ואין מקום להתערבות בית הדין בקביעותיה הרפואיות.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

7.

לפי הוראת סעיף 10 לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם הניידות, ניתנת לערעור בפני
בית הדין האזורי לעבודה "בשאלה משפטית בלבד". במסגרת סמכותו זו בית הדין בוחן האם נפלה בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים טעות בשאלה שבחוק; או אם נמצאו בהחלטה חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת
(עב"ל 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 213)
. הלכה פסוקה היא, כי הוועדה הרפואית, היא בלבד המוסמכת לקבוע אחוז מוגבלות לפי רשימת הליקויים בהסכם הניידות, ובית הדין לעבודה לא יתערב בשיקול דעתה בנדון זה
[עב"ל 10045/95 אברהם הרמן - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 29.7.03].

8.
עיקר טענותיה של המערערת אינו בשאלה משפטית, אלא מכוון כנגד הקביעה הרפואית שביסוד החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים. כלל הוא מימים ימימה בפסיקתנו כי בית הדין אינו מתערב בשאלות רפואיות אלא אם מדובר בטעות בולטת על פני ההחלטה, ואין זה המקרה שבפני
נו. על כן, אין מקום לטענת המערערת בנוגע לאופן עריכת הבדיקה הקלינית ויישום סעיף הליקוי התואם את מצבה.

9.

באשר לטענת המערערת לעניין טיב הבדיקה שערכה לה הוועדה: עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי בדקה את המערערת בדיקה קלינית. הוועדה פירטה ממצאיה, לפיהם הכוח הגס בכל קבוצות השרירים סביר ושווה דו צדדי (4 פלוס מתוך 5). הוועדה הוסיפה כי קיימת
ספסטיות קלה, מספר תגובות קלונואידיות בקרסול ימין והופקו החזרים גידיים ערים.
הוועדה ציינה כי
בדיקת השרירים נעשתה על פי כוח ההתנגדות של קבוצות שרירי הגפיים התחתונות. כן קבעה הוועדה שלא ניתן להעריך קיומה של הפרעת תחושה כיוון שלדברי המערערת היא חסרת תחושה שטחית או עמוקה מכף רגל עד ראש. לדעת הוועדה, מדובר בתסמונת פרמידלית בדרגה קלה עד בינונית מימין, וכן תסמונת צרבלרית בדרגה קלה בצדדים.
הנה כי כן, הוועדה בדקה את המערערת, פירטה את ממצאיה, ונימקה את החלטתה כראוי.

10.
לאור האמור, לא מצאנו תימוכין לטענה בנוגע לאופן עריכת הבדיקה שנערכה למערערת. אין מקום לטענה שהיה על הוועדה לבקש מהמערערת לרדת ממיטת הבדיקה לשם הערכת מצבה. אף אין ממש בטענה שהיה על הוועדה לערוך את אותן בדיקות שערכה הוועדה המחוזית. ועדת עררים אינה מחויבת דרך כלל להתייחס במפורש לממצאי הדרג הראשון, וככל שהינה מגיעה לממצאים שונים בבדיקתה הדבר מדבר בעד עצמו. עם זאת, במקרה זה קבעה הוועדה שהוועדה מדרג ראשון העריכה את מוגבלותה של המערערת על יסוד תלונות סובייקטיביות ולא על בסיס ממצאי קליניים.

11.
באשר למסמך הרפואי של פרופ' אריאל מילר מיום 14/1/13 (נספח ג' לערעור): עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי מסמך זה עמד לעיון הוועדה, כעולה מסעיף 3 לפרוטוקול. מכאן, שחזקה על הוועדה שעיינה במסמך זה ונתנה דעתה לאמור בו. בכל מקרה, לא מדובר במסמך מהותי המחייב את התייחסותה המפורשת של הוועדה, ומפרוטוקול הוועדה עולה שהיא התייחסה לכל הנושאים הנזכרים במסמך רפואי זה. הוועדה ערכה למערערת בדיקה נוירולוגית, לרבות כוח גס בארבעת הגפיים; הוועדה קבעה שהמערערת מתניידת בכיסא גלגלים ושקיימת ספסטיות; הוועדה קבעה שישנה תסמונת פרמידלית בדרגה קלה עד בינונית מימין, וכן תסמונת צרבלרית בדרגה קלה בצדדים. מכאן, שטענת ערעור זו דינה להידחות.

סוף דבר

12.
לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

13.
אין צו להוצאות.

14.
הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם

פסק דין
זה.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ה, (17 מאי 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.









בל בית דין אזורי לעבודה 23737-02/15 אחלאם אסדי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/05/2015)